ישיבה תיכונית

ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

Yesh-aderet
ישיבת אדר"ת בת ים

מקור השם

עד שנות ה-50 נודעו הישיבות התיכוניות בשמות שונים. חלקם, כמו ישיבת אלמה, בקשו להקרא "ישיבה" בעוד אחרות, כמו מדרשית נעם נמנעו מלהקרא בשם זה, מפאת השילוב של לימודי חול. הביטוי "ישיבה תיכונית" מופיע למשל בשנת 1942, בהתייחס למתיבתא ר' יעקב יוסף בארצות הברית, אולם לא רווח בציבור[1]. היו שעשו שימוש בביטוי "ישיבה גימנסיה"[2]. בתחילת שנות ה-50 החלו להופיע ביטויים כמו "ישיבה עם מגמה תיכונית"[3] ובשנת 1955 החל להיות שגור הביטוי "ישיבה תיכונית"[4].

היסטוריה

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל הייתה אלמה, שנוסדה בירושלים בשנת 1936. כעבור שנה, בשנת 1937 נוסדה בתל אביב ישיבת היישוב החדש על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה (1945) יסדו הרב יהושע יגל וישראל סדן את מדרשיית נעם. בהמשך, הוכנסו לימודי חול לישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בעקבות לחץ ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים[5], ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם וכפר סיטרין והישיבה החקלאית בכפר הרא"ה[6].

הישיבות התיכוניות הראשונות היו כולן פנימיתיות. חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם ביישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים. התלמידים נהגו לחזור הביתה אחת לשבועיים או שלושה שבועות.

לאור הצלחת הישיבות התיכוניות היו בתי ספר דתיים שבחרו לפעול במעין מודל ישיבתי, ללא פנימיה, כמו ישיבה תיכונית יבנה בחיפה וישיבה תיכונית טבריה. מטבע הדברים, סדר היום בבתי ספר ישיבתיים היה שונה מאשר בישיבות התיכוניות, מכיוון שהתלמידים חוזרים הביתה כל יום. עם השנים גם הצטמצם מספר השבתות בהן התלמידים נדרשים להשאר בישיבה, והם חוזרים הביתה אחת לשבוע או לשבועיים.

היחס ללימודי חול

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל, ישיבת אלמה, נוסדה מתוך גישה של שילוב לימודי חול הכרחיים עם לימודי הישיבה[7].

לעומת זאת, הישיבות התיכוניות הראשונות האחרות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול. ישיבת כפר הרוא"ה נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות. בישיבת היישוב החדש הוקדשו שעות מועטות בלבד ללימודי חול והישיבות נאבקו למזער את מספר השעות המוקדשות ללימודים לקראת הבגרות. בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול. בסביבות שנת 1960 היו הישיבות התיכוניות לתיכונים מלאים, שוב בלחץ ההורים ומשרד החינוך ונגד רצון ראשי הישיבות. גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד התורה, החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה[8].

הישיבות התיכוניות לא ניסו לפתח גישה של השלמה של לימודי החול עם לימודי הקודש כשיטת תורה עם דרך ארץ ולא הכינו ספרי לימוד תיכוניים עבור החינוך הדתי אלא בקשו לתת את המינימום הנדרש כדי לקבל תעודת בגרות, תוך משא ומתן עם משרד החינוך שנועד לצמצם את לימודי החול ולהוציא מתוכנית הלימודים תכנים לא רצויים להם, כמו ספרות[9].

גישה זאת השתנתה עם השנים, במיוחד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר רבות מהישיבות התיכוניות עברו מהפך של הוצאת הר"מים החרדיים וכניסת ר"מים דתיים לאומיים. החל מתחילת המאה ה-21 יש ברבות מהישיבות התיכוניות יחס של כבוד ללימודי החול ודגש על שילוב של תורה עם עבודה.

סדר ומבנה

סדר היום בישיבה התיכונית הוא של יום לימודים מלא. בדרך כלל מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו תלמוד, תנ"ך והלכה, ובחלקו השני של היום מהצהריים המאוחרים ועד הערב לומדים לימודים כלליים. לאחר מכן מתקיים בדרך כלל "סדר ערב", הכולל שוב לימודי קודש. הלימודים הם נפרדים, המקבילה לישיבה תיכונית אצל בנות היא האולפנה.

בישראל של 2006 פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך למרכז ישיבות בני עקיבא.

הישיבות התיכוניות מוגדרות ברובן כמוסד מוכר שאינו רשמי (לפי חוק חינוך ממלכתי -התשי"ג) וככאלה הן זוכות לתקצוב מלא של לימודי התיכון, וחלק גדול מלימודי הגמרא. שכר הלימוד מגיע בישיבות רבות ללמעלה מאלף שקלים לחודש, עקב עלות אחזקת הפנימיה, הכיתות המוקטנות, והצוות החינוכי הרחב.

רשימת ישיבות תיכוניות

שם הישיבה מיקומה תאריך ייסוד הערות
ישיבת היישוב החדש תל אביב אלול ה'תרצ"ז הוקמה כישיבה ללא לימודי חול והוסבה לישיבה תיכונית
ישיבת כפר הרוא"ה כפר הרוא"ה י' מרחשון ה'ת"ש הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית
מדרשית נעם פרדס חנה ה'תש"ה
ישיבת בני עקיבא מירון מירון ז' אדר א' ה'תשי"א
ישיבת נתיב מאיר בית וגן ז' באדר ה'תשי"ג
ישיבת מרום ציון ירושלים ה'תשי"ד תקופה מסוימת עמד בראשה הרב יהודה קופרמן
ישיבת הדרום רחובות ה'תשי"ד
ישיבת נחל יצחק נחלים ה'תשט"ו
ישיבת תקוות יעקב שדה יעקב א' אלול ה'תשט"ו
ישיבת בני עקיבא רעננה רעננה א' אלול ה'תשי"ט
ישיבת רמב"ם ובית יוסף תל אביב
ישיבת חורב ירושלים לפני ה'תש"ך
ישיבת אור עציון מרכז שפירא א אלול ה'תש"ך
ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן חיפה א' אלול ה'תש"ך
ישיבת בני עקיבא נתניה נתניה כ"ו מנחם אב ה'תשכ"א
ישיבת בית יהודה כפר מימון א' אלול ה'תשכ"ב
ישיבת חדרה (בית שמואל) חדרה ה'תשכ"ב
ישיבת אהל שלמה באר שבע י"ב אלול ה'תשכ"ג
ישיבת נווה הרצוג אשדוד ה'תשכ"ד
ישיבת ירושלים לצעירים ירושלים ה'תשכ"ד הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית
ישיבה תיכונית שעלבים שעלבים ה'תשל"א חלק מקריית חינוך שעלבים
ישיבת נחלת ישראל מגדל העמק ה'תשס"ג
ספרא וסייפא כפר רות התשע"ז ישיבה תיכונית לאמנויות לחימה ברוח החסידות
ישיבת אורות הזורעים הזורעים ה'תשס"ד ישיבה תיכונית לחינוך סביבתי

בתקשורת

הסדרה העלילתית-דוקומנטרית "הישיבה" שהוקרנה בערוץ 10 פותחת צוהר לעולם זה, ומספרת את סיפורם האישי והאמיתי של תלמידים ומורים, בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה.

ראו גם

  • רשימה של ישיבות תיכוניות

לקריאה נוספת

  • מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ומעורבותה במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל:, בספר מ' אליאב וי' רפאל (עורכים), ספר שרגאי - פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לא"י, תשמ"ב, עמ' 206–222.
  • מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ", בספר: מ' ברויאר (עורך), תורה עם דרך ארץ - התנועה, אישיה, רעיונותיה, 1987, עמ' 237–253.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דברים בשם אומרם, הצופה, 23 באוגוסט 1942
  2. ^ המדרשיה, הצופה, 22 בפברואר 1949
  3. ^ מפעל הסטיפנדות מיסודן של הממשלה והסוכנות, הצופה, 15 בנובמבר 1954
  4. ^ המרכז לחינוך דתי בישראל, הצופה, 4 בפברואר 1955
    בדרך למדינת התורה, הצופה, 23 באוגוסט 1955
  5. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמוד 95
  6. ^ ישראל בן צבי (עורך), המדריך לישראל הדתית, ציון תל אביב 1958, עמוד 40
  7. ^ מהי ישיבה?, הצופה, 1 ביולי 1938
  8. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמודים 97-98
  9. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמוד 185
הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן

הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן או ישיבת בר-אילן, היא ישיבה תיכונית עירונית שש-שנתית בתל אביב-יפו הממוקמת בשדרות רוטשילד.

הישיבה נקראת על שמו של הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

הישיבה בשמה 'הישיבה העירונית בר-אילן', נוסדה בשנת תשכ"ה על ידי הרב פנחס וילמן. החל משנת תשל"ו עמד בראשה הרב אהרן גרז ובשנים אלה השתנה שמה ל'ישיבה תיכונית-מדעית בר-אילן'. בשנים תשס"ב ו-תשס"ג כיהן הרב וייסברד דב. החל משנת תשס"ד מכהן כראש הישיבה הרב בני פרל שייסד בה את הישיבה לאמנויות ובהמשך שונה שמה של הישיבה ל'ישיבה לאמנויות ולמדעים "בר-אילן" תל אביב'.

חורב (רשת חינוך)

חורב, רשת מוסדות חינוך דתית לאומית הפועלת בירושלים, ובה בית ספר יסודי, ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות. מייסדי בית הספר היסודי היו הרב ד״ר יונה כהן (מחנך) ועולים נוספים מגרמניה, המזוהים עם האסכולה של הרב שמשון רפאל הירש. עולים אלה דגלו בקו המנחה - "תורה עם דרך ארץ", שמקורו בפרקי אבות, ואומץ ופורש מחדש על ידי הרב שמשון רפאל הירש. הרעיון המרכזי של "תורה עם דרך ארץ" באסכולת הירש הוא לשלב בין לימודי קודש מעמיקים ולימודי חול המאפשרים קיום בעולם (כגון: מדעים, מתמטיקה, שפות) והכרת התרבות הכללית בצורה מעמיקה (אם כי חלוקות הדעות, האם הרב הירש ראה בכך מעין "בדיעבד", או "מלכתחילה"?). המוסדות מזוהים בעיקר עם הזרמים המחמירים יותר בקרב הציבור הדתי לאומי.

ישיבה תיכונית - תורה ומדע ליד מכון לב

ישיבה תיכונית - תורה ומדע ליד המרכז האקדמי לב (או בקיצור יתמ"ל) היא ישיבה תיכונית שהוקמה בשנת ה'תשנ"ח (1998) בתוך הקמפוס של המרכז האקדמי לב בירושלים ובשיתוף פעולה עמו. מייסד הישיבה הוא הרב עמוס קליגר.

הישיבה מוגדרת ישיבה תיכונית שבע שנתית ומיועדת לבעלי כישורים גבוהים. לומדים בה כשלוש מאות תלמידים ומגמה אחת, בגרות אקדמית-טכנולוגית הכוללת 5 יח"ל בתנ"ך, 5 יח"ל בגמרא, 5 יח"ל במחשבים ו-8 יח"ל באלקטרוניקה, בשנים האחרונות נוספה מגמת פיזיקה המחליפה את מגמת האלקטרוניקה לתלמידי תוכנית לב ( החל משנת הלימודים תש"ף): 3 עיוניות ו-5 במסגרת עבודת גמר בנוסף לשאר יחידות החובה. הישיבה היא מוסד פנימייתי ומגיעים אליה תלמידים ממקומות שונים בישראל.

בשנה"ל תשס"ו (2005-2006) נפתח מסלול ללימודי תואר ראשון B.Sc במדעי המחשב, שאותו מקבלים התלמידים בכיתה י"ג במסגרת המרכז האקדמי לב. החל משנה"ל תשע"א מקבלים הבוגרים בנוסף לתואר הראשון גם תעודת הנדסאי באלקטרוניקה. בשנה"ל תשע"ו נפתחו מסלולים של הנדסת אלקטרו-אופטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

בשנה"ל תשע"ז נפתחה חטיבת ביניים בניהול הרב רפאל בובליל. בשנה"ל תשע"ח הרב עמוס קליגר יצא לחופשת שבתון, והוחלף על ידי הרב משה וייס.

בשנת תשע"ט מונה הרב צפניה קלרמן לראש הישיבה.

ישיבה תיכונית חיספין

ישיבה תיכונית חיספין (בראשי תיבות הנפוצים: ישת"ח) היא ישיבה תיכונית ביישוב חיספין, שהוקמה בשנת 1982 על ידי הרב יגאל אריאל, רב היישוב נוב לשעבר הסמוך לחיספין. ישיבת חיספין היא חלק ממוסדות שונים השייכים למוסדות 'רוח הגולן', המוסדות כוללים אכסניה, מדרשת טיולים, כפר נוער לבנות ביונתן, תיכון תמ"ר ורגבים בגולן, הנמצאים בנטור. מנכ"ל הישיבה הוא גבריאל (גבי) חמו וראש הישיבה הוא הרב חיים אייזנטל. בישיבה לומדים כ-400 תלמידים בכיתות ט'-י"ב.

ישיבה תיכונית מצפה רמון

ישיבה תיכונית לחינוך תורני סביבתי מצפה רמון (המוכרת גם בראשי התיבות "יתל"ת - סמ"ר") היא ישיבה תיכונית במצפה רמון השוכנת על צוק מכתש רמון, אשר שמה את הדגש החינוכי שלה בחינוך תורני, בהתבסס על הפסוק "חנוך לנער לפי דרכו" (משלי כב, ו), ובחינוך דרך טיולים - בטענה שדרך הטבע האדם מגלה את עצמו ואת רצינותו. הישיבה מונה כיום כ-240 תלמידים. שר

הישיבה הוקמה בשנת התשנ"א (1991) על ידי הרב דוד אביחיל, אשר שימש כראש הישיבה עד שנת ה'תשס"ט (2009).בשנת התשסט החליף אותו בראשות הישיבה הרב יהונדב עציון. לאחר שש שנים החליף אותו בראשות הישיבה הרב ארי הנדלר.

ישיבה תיכונית קריית ארבע

ישיבה תיכונית קריית ארבע (ראשי תיבות יתק"א), היא ישיבה תיכונית הנמצאת בשכונת רמת ממרא (גבעת חרסינה) בקריית ארבע. הישיבה מיועדת לתלמידים המגיעים מכל רחבי הארץ ומחנכת את תלמידיה בערכי הציונות הדתית.

ישיבת אור עציון

ישיבת אור עציון הוא שמן של ישיבת הסדר (ובה גם מסלול של ישיבה גבוהה) וכן של ישיבה תיכונית שלצדה פנימייה צבאית, שתיהן בראשות הרב חיים דרוקמן. המוסדות נמצאים במרכז שפירא, שבין אשקלון לקריית מלאכי, ומשתייכים לרשת ישיבות בני עקיבא. הישיבה התיכונית הוקמה בשנת תש"ך (1960), על ידי המועצה האזורית שפיר. שמה של הישיבה ניתן לה כהנצחה לזכרם של בני גוש עציון ולוחמיו, אשר נפלו במלחמת השחרור. הישיבה הוקמה בראשונה כישיבה תיכונית חקלאית על ידי משה מושקוביץ ובראשה הועמד הרב חיים בנימיני.ב־1977 (ה'תשל"ז) הוקמה ישיבת ההסדר (הפועלת גם כישיבה גבוהה), וב־1980 הוקמה ליד הישיבה התיכונית פנימייה צבאית לפיקוד, במתכונת הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

ישיבת בני עקיבא נחלים

ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק" נחלים היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת 1955 במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה. הישיבה נוסדה על ידי הרב יוסף בא-גד, והיא קרויה על שם הרב יצחק קוסובסקי. בשיאה, היו בישיבה למעלה מ-1,200 תלמידים.

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בני ברק

ישיבת קריית הרצוג (שם רשמי: ישיבה תיכונית בני עקיבא, קריית הרצוג בני ברק תורה מדע אמנויות) היא ישיבה תיכונית השייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הישיבה ממוקמת בשכונת קריית הרצוג בבני ברק, ונקראת על שמו של הרב הראשי האשכנזי לשעבר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

הישיבה הוקמה בתחילת שנות ה-70, ובראשה עמד הרב יצחק גרוסמן. כיום עומד בראש הישיבה הרב משה צבי וקסלר. מנהל התיכון בישיבה הוא הרב משה ליקסנברג ומנהל החטיבה הרב יואב קרוטהמר. בישיבה לומדים כ-450 תלמידים, בעיקר ממרכז הארץ. בישיבה פועלות מגמות לימוד ריאליות לצד מגמות הומניות, ותוכניות מיוחדות ללימודי תואר ראשון במהלך התיכון מטעם המרכז האקדמי לב והקריה האקדמית אונו.

הישיבה מאמינה בשילוב של לימודי קודש ולימודי חול במהלך המסגרת הלימודית הפורמלית. לכן הישיבה מקצה כמחצית מהשעות ללימודי קודש ומחצית ללימודי חול.

בשנת תש"ע, אחוז זכאי תעודת הבגרות בישיבה היה הגבוה בארץ, 100%. הישיבה זכתה בעבר במספר פרסים על הישגיה החינוכיים, וכן על הישגיהם של תלמידיה בחידון התנ"ך, בקולנוע, בכדורסל ובכדורגל. ובסוף שנת תשע"ו זכתה בפרס הישיבה הערכית.

בישיבה קיימות מספר רב של מגמות לימוד, בהן: מכנטרוניקה, מוזיקה, תקשורת וקולנוע, מזרחנות ועוד. תלמידי הישיבה זכו בתחרויות רובוטיקה ופיזיקה ארציות.

ישיבת בני צבי

ישיבת בני צבי היא ישיבה תיכונית פנימייתית בבית אל, חלק ממוסדות הישיבה הגבוהה בבית אל בראשות הרב זלמן מלמד. המקצועות הכלליים נלמדים בה על מנת להשיג תעודת בגרות בסיסית ומעלה, וזאת במטרה לאפשר לימודי קודש אינטנסיביים יותר מן המקובל ברוב הישיבות התיכוניות. הישיבה מכנה את עצמה 'ישיבה תיכונית קטנה', כינוי המורה על כך שמטרתה לשלב בין מודל הישיבה התיכונית הרווח לבין מודל הישיבה-קטנה שבה לא נלמדים מקצועות כלליים בגיל התיכון.

ישיבת הדרום

ישיבת הדרום (בשמה הרשמי משנת ה'תשע"א: ישיבת בני עקיבא הדרום) היא ישיבה תיכונית השוכנת בצפון-מזרח רחובות.

במשך שנים רבות ליוותה את הישיבה הסתדרות הרבנים דאמריקה. משנה"ל תשע"א הישיבה מנוהלת על ידי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בישיבה לומדים כיום (ה'תשע"ד) כ-410 תלמידים.

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש (נודעת גם בשם ישיבת הרב עמיאל או היישוב) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב; חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

ישיבת הסדר

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ונחשבות בחברה זו לשילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, ישנן 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר.בשנת ה'תשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ישיבת חורב

ישיבת חורב היא ישיבה תיכונית המשתייכת לרשת החינוך חורב. הישיבה שוכנת בשכונת סנהדריה בירושלים.

ישיבת ירושלים לצעירים

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור ישל"צ - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחד מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הראי"ה קוק, ובהכוונתו של הרב צבי יהודה קוק.

מדרשיית נעם

מדרשית נע"ם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) המכונה "אם הישיבות התיכוניות" היא ישיבה תיכונית שפעלה שנים רבות בפרדס חנה. מאז 2007 התאחדה עם חטיבת קריית יעקב הרצוג בכפר סבא.

עתניאל

עָתְנִיאֵל (קראו: עותניאל) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום הר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון. היישוב נוסד בד' בחשוון ה'תשמ"ד (11 באוקטובר 1983), ונקרא על שם השופט עתניאל בן קנז. עתניאל יושבת בין הערים הפלסטיניות יטא ודאהרייה, ליד כביש 60 המחבר את ירושלים ובאר שבע. עתניאל מהווה מרכז אזורי בהר חברון ויש בה מוסדות חינוך רבים: ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ובית ספר יסודי אזורי לילדי היישוב והאזור. היישובים היהודיים הסמוכים לעתניאל הם בית חגי מצפון ושמעה ומצפה אשתמוע מדרום.

קריית חינוך שעלבים

"קריית חינוך שעלבים" היא קריה הכוללת ישיבת הסדר עם כולל אברכים וכולל דיינות, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים, מכללה לחינוך, מרכז לבני חו"ל, מכון הוצאת כתבי קודש ישנים ע"ש שלמה אומן, אוצר ספרים, אולפנה לבנות, בית ספר יסודי "שלהבת". גנים ומעונות לפעוטות וילדים. הקריה שוכנת בשטח קיבוץ שעלבים שבשפלת יהודה שהוקם על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.