ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני דו-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

לפי הגדרת עורכיו, כולל המאסף "משא ומתן בהלכה, חידושי תורה, מחשבה מגדולי דורנו וחובשי בית המדרש ומאוצרות חכמי ישראל לדורותיהם".

ישורון (מאסף תורני)

היסטוריה

המאסף יוצא לאור, בדרך כלל, פעמיים בשנה. הכרך הראשון הופיע בתשרי ה'תשנ"ז, כרך מ' יצא לאור בניסן ה'תשע"ט. כל כרך מכיל קרוב לאלף עמודים, ובו המדורים הבאים:

  • אור הגנוז - מתורתם של קדמונים על פי כתבי יד שרואים אור לראשונה
  • שפתי ישנים - מתורתם של גדולי הדורות הקודמים
  • מבי מדרשא - מתורתם וחדושיהם של גדולי הדור ותלמידי חכמים עכשוויים
  • שערי הלכה - בירורים הלכתיים מקיפים מגדולי הפוסקים בשאלות אקטואליות
  • הקולמוס והספר - מחקר תורני ומאמרים ביבליוגרפיים וכן בירורים הנוגעים לחכמת ישראל.

בין הישגיו של כתב העת ניתן למנות את הדפסתם של מאגדים שלמים של כתביהם של אישים נודעים, בדרך כלל מארכיוני המשפחות. לצד חומר תורני מהאישיות לה יוחד הכרך ובני חוגה, מופיע חומר היסטורי רב ערך כמו מכתבים בענייני ציבור ומסמכים נוספים. המערכת מוסיפה ביוגרפיה ומאמר הערכה על האישיות המסוקרת.

בין האישים שיצירתם הלא מודפסת נאספה במסגרת כתב העת, ניתן למנות את: הגאון מווילנה ותלמידיו (כרכים ד-ז), רבי דוד לוריא "הרד"ל" (ד-ו), הרב אברהם פרבשטיין (ז), הרב שלמה היימן (ח-ט), הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים) (ח-י), הרב בנימין פולר (ט), הרב מרדכי גיפטר (י), הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, הרב אלעזר מנחם שך (יא-יב), הרב דוד פרידמן (פינסק-קרלין), הרב זליג ראובן בנגיס (יב), הרב ישראל יעקב פישר (יג), הרב דב בריש ווידנפלד ("הגאון מטשעבין") וחתנו הרב ברוך שמעון שניאורסון (יג-יד), הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (יד), הרב שלמה זלמן אוירבך (טו-טז), הרב מאיר שפירא מלובלין (טז), הרב מרדכי שלמה ברמן (יז), הרב יעקב יצחק רודרמן (יז-יח), הרב משה שמואל שפירא (יח-יט), הרב יחיאל מרדכי גורדון (יט), הרב ישראל גרוסמן (כ), הרב יוסף אליהו הנקין (כ-כא), הרב יעקב קנטרוביץ (כא), הרב ראובן גרוזובסקי (כא, כג), הרב נחום פרצוביץ (כב), הרב אריה לייב ליפקין (כג), הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ (כג-כד), הרב פנחס הורוביץ "בעל ההפלאה", והרב נתן אדלר (כד-כה), הרב דוד צבי הילמן (כה), הרב פינחס הירשפרונג, הרב אברהם יעקב זלזניק (כו), הרב נתן צבי פינקל (מיר). רבי יעקב עמדן (ל). הרב זליג עפשטיין (לב). הרב הלל זקס (לג). הרב חיים שלמה ליבוביץ (לה). הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (לט). הרב שריה דבליצקי, והרב זכריה געללעי (מ).

עם המשתתפים במאסף נמנים תלמידי חכמים, ראשי ישיבות ופוסקים, לצד אנשי מחקר ואקדמיה.

הקובץ נערך על ידי הרב שלמה גוֹטֶסמן מניו-יורק ולצדו פועלת מערכת בירושלים, ובין חברי המערכת נמנו במהלך שנות קיום המאסף הרבנים: מאיר שמחה סוקולובסקי, יחיאל שטרנברג, דוד קמנצקי, צבי גרטנר, ויהושע ענבל.

קישורים חיצוניים

קובצי ישורון מאתר HebrewBooks:

אברהם בן אביגדור (פראג)

רבי אברהם בן אביגדור (נפטר בכ"ז בתשרי ה'ש"ג, 7 באוקטובר 1542) היה רבה הראשי של בוהמיה, ראש ישיבה ואב בית דין בפראג, ומבאר פירוש רש"י לתורה.

לפי דוד גנז בספרו "צמח דוד" היה ר' אברהם בן אביגדור "בקי בכל שבע חכמות".

לימד תלמידים רבים במשך עשרים שנה בישיבתו הגדולה בפראג, אחד מתלמידיו בפראג היה אף הוא ברבות הימים רבה הראשי של בוהמיה, הוא רבי אברהם יפה המכונה בשל כך "ר' אברהם מביהם" (אביו של רבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים").יש המזהים את אביו ר' אביגדור עם רבי אביגדור קרא אך פער השנים ביניהם הביא את רבי צדוק הכהן מלובלין לפקפק בזיהוי זה.

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף. היה גדול בדורו, בכמה ממקצועות התורה והחכמה: בתלמוד, בהוראה, בקביעת נוסחאות המשנה והתוספתא ובדקדוק הלשון העברית. יש רגליים לדבר שחיבר חיבורים, או לפחות קונטרסים בכל אחד מתחומים אלו, אך הם לא שרדו עד ימינו, כמו קורותיו ופרטיו האישיים.

אפשר שר' שלמה פרחון היה תלמידו.

אף שחיבוריו לא שרדו, הרב ישראל שציפנסקי אסף מתוך מובאות מספרי הראשונים קטעי פירוש ופסקי רבינו אפרים, כמו כן הוכיח שישנם מקומות בספר הרי"ף שהם דברי רבינו אפרים שנכתבו בצד על הגיליון, ובמשך הזמן נכנסו לתוך הטקסט.. בקובץ ישורון (מאסף תורני) הוסיפו כמה פרטים שנשמטו מעינו של המו"ל.

אשתורי הפרחי

רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותה "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מקום לידתו אינו ידוע לנו. לפי דעת אחת נולד בצרפת ומוצא משפחתו בפלוראנצה (Florenzia) שבספרד, ולפי דעת אחרת הוא גם נולד בפלוראנצה ובעודו נער עבר לצרפת ללמוד תורה אצל סבו ר' נתן מטרונקטילא. לאחר גירוש יהודי צרפת עבר לפרפיניאן שבדרום צרפת (אז לא נכללה בשטחי צרפת), ומשם לברצלונה שבספרד. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל. בשנת 1313 הגיע לירושלים, וכעבור זמן מה השתקע בבית שאן. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", ספר הלכה על המצוות התלויות בארץ, ואגב כך הוא עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל. ייחודו בתחום מחקר תולדות ארץ ישראל הוא בזיהוי מקומות בארץ, על פי אזכוריהם במקורות יהודיים קדומים.

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בראון נודע במחקריו על אודות היהדות האורתודוקסית, ובמיוחד החרדית, מן ההיבט התאולוגי, ההלכתי וההיסטורי. בין השאר התחקה לראשונה אחר התפתחות המושג "דעת תורה", ועל ביטוייו השונים בעולם החרדי. כמו כן פרסם מאמרים רבים על הפסיקה ההלכתית, תנועת המוסר, והחסידות בשלביה המאוחרים. במחקריו משלב בראון מושגים, דגמים וכלי ניתוח שמקורם בפילוסופיה הכללית, ובכלל זה בפילוסופיה של המשפט.

חיים אברהם שפירא

רבי נח חיים אברהם שפירא (תקפ"א-תקפ"ג, 1821–1823 (בערך), איליה - ד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של סמרגון וראש ה"קיבוץ" המפורסם בעיר זו.

יהודה ליב גורדין

רבי יהודה ליב גורדין (לעיתים: גורדון; תרי"ג, 1853, רציצה - י' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925, שיקגו) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו. אף שהקטעים המכילים שם זה מעורפלים קמעה ואף מעט סותרים לפעמים, נראה כי הכוונה לפחות בחלקם היא לישו מנצרת, אבי הנצרות.

ישורון

יְשׁוּרוּן (בכתיב חסר: יְשֻׁרוּן) הוא כינוי פיוטי לעם ישראל, המופיע במקרא ואחריו.

האם התכוונתם ל...

ישורון (כתב עת)

ישורון היה שמם של כתבי עת שונים, בארצות שונות. רבים מהם, כמו ישורון התוניסאי, וישורון העיראקי, הדפיסו גליונות ספורים בלבד.

האם התכוונתם ל...

משה טוביה מזונטהיים

רבי משה טוביה מזונטהיים (כ"ח בטבת ה'תקי"ג, 4 בינואר 1753, זונטהיים ליד היילברון - ד' בתשרי תקצ"א, 21 בספטמבר 1830, הנאו) רבה של הנאו, ומגדולי רבני יהדות גרמניה בתקופתו.

ספרי הגר"א

תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו. בימי חייו לא פורסם בכתב דבר מכתביו (זולת החרמות על החסידות). מקור כתביו הרבים הוא ברשימות סיכומים של דבריו שפורסמו על ידי תלמידיו לאחר מותו. מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים. הספר עלית קיר הנדפס בסוף עליות אליהו מפרט חמישים וארבעה מספריו.

צבי קפלן (ראש ישיבה)

הרב צבי קפלן הוא ראש ישיבה לבני חו"ל בסגנון ישיבות בריסק בשכונת עזרת תורה בירושלים.

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים. המקובל מבין פרשני הרי"ף ומגדולי פרשני התלמוד.

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, וכיום ומוחזק בספרייה הלאומית בירושלים. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, תלמיד חכם, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.