ירכא

יִרְכָּאערבית : يركا) הוא יישוב במחוז הצפון בישראל. הוכרז כמועצה מקומית ב-1959. רוב תושבי המקום הם דרוזים.

PikiWiki Israel 8727 hilwah el rorab in yarka
חילוות אל רוע'ב בירכא
ירכא
PikiWiki Israel 8721 statue at the entrance to yarka
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה והיב חביש
גובה ממוצע[1] ‎255 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 17,003 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 121
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,070 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 165
תחום שיפוט[2] 15,610 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 95
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
ירכא
ירכא
32°57′15″N 35°12′27″E / 32.9543045314381°N 35.2074369654888°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3801
    - דירוג מדד ג'יני 180
פרופיל ירכא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

כבר במאה ה-11, עם התפצלות הדת הדרוזית מהאסלאם השיעי, הוזכר כפר בשם ירכא ככפר דרוזי[3]. אך עד המאה ה-19 אין עליו פרטים רבים.

בתחילת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ירכא אחד הכפרים הגדולים בגליל המערבי ובשנת 1596 גרו בו 712 תושבים[4] (לעומת 339 תושבים בעכו ההרוסה). רוב התושבים היו דרוזים שעסקו בחקלאות. במהלך התקופה העות'מאנית התחזקה משפחת מועדי שבראשה עמד סעיד מרזוק מועדי, שקיבלה זיכיון לגביית המיסים עבור השלטון העות'מאני.

החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ביקרו בכפר תיירים וגאוגרפים אירופאים, בהם יוהנס צלר וויקטור גרן[5], אשר מתארים את הכפר ככפר חקלאי דרוזי הבנוי על חורבות מבנים עתיקים. הכפר נבנה מבתי אבן שנבנו בצפיפות סביב חצר מרכזית ו"מנזול" (בית האורחים). בתקופה העות'מאנית נשאר מספר האוכלוסייה בכפר כמעט יציב ובמפקד 1921 נמצאו בכפר 978 תושבים[6]. החוקר יוסף ברסלבי שמע ב-1923 מפי תושבי המקום על יהודים שהתגוררו בכפר עשרות שנים קודם לכן, והקבורים ליד קבר הצדיק בכפר[7]. הספר "ידי משה" מציין את קברו של חושי הארכי בכפר[8].

בתקופת המנדט נסללה דרך מכפר יסיף לירכא והחלה בנייה מחוץ לגרעין הכפר של בתים מודרניים מבטון וברזל. במבנה החברתי הפוליטי והכלכלי לא חל שינוי רב בתקופת המנדט הבריטי, אך השליטה בכפר עברה בהדרגה ממשפחת מועדי למשפחת מולה. בשנת 1965 כבר הושלם המעבר למשפחת מולה, כאשר נציגם קיבל 5 מתוך 9 מקומות במועצה, בעוד משפחת מועדי זכתה בשני נציגים בלבד[9]. במשך השנים סבל הכפר ממריבות בין חמולות[10][11].

בתקופת מלחמת השחרור לא נפגע הכפר ירכא ותושביו שיתפו פעולה עם שלטונות מדינת ישראל מיד עם הקמתה. באותה תקופה היו בכפר כ-2000 תושבים. ב-1956 הוקמה בכפר מועצה מקומית ובשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל אל הכפר כביש מודרני והוא חובר לרשת המים הארצית ולרשת החשמל הארצית. לאחר שנת 1967 הכפר גדל במהירות, הן במספר תושביו והן במספר המבנים ובשטח אותם תפסו. בשנת 1968 היו בכפר קרוב ל-4500 תושבים[12]. התושבים ברובם זנחו את עבודת האדמה והתפרנסו מתעשייה, קבלנות, ומשירות במשטרה ובכוחות הביטחון. בשנת 1992 הגיע מספר התושבים ל-8,500 איש, נבנו בתי ספר רבים כולל בית ספר תיכון.

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ירכא עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וג'וליס לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וירכא חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

באפריל 2007 החליט שר הפנים על החלפתם של ראש המועצה וחבריה, בשל הגירעון החריף אליו נקלעה המועצה, ובשל שיעורי הגבייה הנמוכים של הארנונה וחשבונות המים [1]. בשנת 2010, מונתה למועצה ועדה קרואה נוספת. הפעם בראשותו של חסין פארס, שהיה קודם מפקד משמר הגבול.

ירכא
כביש הכניסה לירכא, 2018

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בירכא 17,003 תושבים (מקום 121 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לירכא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,363 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[13]

תעשייה ומסחר

בעבר פעל בכפר מפעל המתכת קדמני, שהעסיק בשיאו כ-120 עובדים. בתקופה מסוימת נסחרו מניותיו בבורסה בתל אביב. לאחר סגירתו הוקם בשטחו קניון. בירכא קיימים שבעה מרכזי קניות ומסחר. בעשורים האחרונים נפתחו מרכזי קניות רבים  אשר ייחודם הוא מחיר נמוך ושווה לכל נפש לצד פעילות בשבת וחוויית קניה המדמה את ארצות הברית, סיבות אלו מושכות את הציבור בהמוניו ועל פי נתוני הסטטיסטיקה של חברת "ביג" למעלה מ-60% מהרוכשים הם יהודים מכל קצוות הארץ. [2] [3] [4] חנות "מי בייבי", המתמחה במוצרים לתינוקות וילדים, היא מן הגדולות בארץ בתחומה. בירכא ישנם כיום מאות עסקים ממגוון סוגים.

אתרים בכפר

  • חילוות אל רוג'אב: שוכנת בקצה המזרחי של ירכא, על ההר. הבניין נבנה ב-1927 על ידי איש הדת מוחמד מועדי, בדמות ה"חילווה אל ביאדה" (החילווה הלבנה) בחאצביא שבבקעת הלבנון, דהיינו מבנה מרובע גדול שבצידו הדרומי והמערבי מרפסות פתוחות גדולות המוקפות בעמודים וקשתות. במשך עשרות שנים היה הבית המרוחק מהכפר, עזוב. התושבים העדיפו להתפלל בחילווה במרכז ירכא. ב-1980 שופץ הבית והוא משמש היום כבית תפילה ולימוד דת. מהבית יש תצפית יפה על הגליל המערבי.
  • מרכז החלל הדרוזי ע"ש אילן רמון: הוקם ביוזמת העמותה הדרוזית למדעים. המרכז מכיל פלנטריום משוכלל ובו טלסקופ שמש ומספר טלסקופים לכוכבים וכן מעבדת ניסויים. במרכז מתקיימים גם כנסים בינלאומיים.

ספורט

בירכא פועלת קבוצת הכדורסל מכבי ירכא. הקבוצה מתאמנת באולם הפיס ביישוב ומשתתפת בליגת הנוער המחוזי צפון. בשנת 2015 הגיעה הקבוצה למקום ה-10 בליגה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ סלמאן פאלח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ' 94
  4. ^ עליזגייר כפר ירכא וסביבתו 1993 עמ' 103
  5. ^ יוסי בן-ארצי, ‏יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 73
  6. ^ סלמאן פלאח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ 94
  7. ^ יוסף ברסלבי בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד), 1973, עמ' 251
  8. ^ ג. קרסל, ידי משה, דבר, 20 בינואר 1939
  9. ^ יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא, דבר, 18 בנובמבר 1965
  10. ^ עקב ריב משפחתי, דבר, 13 בדצמבר 1936
    מעשה בכפר ירכא, מעריב, 12 ביוני 1953
  11. ^ יעקב העליון, שלטון תן וקח בכפר הדרוזי, מעריב, 10 בפברואר 1964
  12. ^ נחום פונדק, בירכא אין כניסה לפחד, דבר, 12 באפריל 1968 ; המשך
  13. ^ פרופיל ירכא באתר הלמ"ס
אבו סנאן

אַבּוּ סְנַאן (בערבית: أبو سنان; בהגייה ספרותית: אַבּוּ סִנַאן) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

ג'בר מועדי

שייח' ג'בר מועדי (בערבית: شيخ جبر داهش معدي בתעתיק מדויק: ג'בר דאהש מֻעדי; ירכא, 1 באפריל 1919 – 19 במאי 2009) היה פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, חבר כנסת וכיהן כסגן שר התקשורת וסגן שר החקלאות; הדרוזי הראשון שכיהן בממשלה.

ג'וליס

ג'וליס (בערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.

דרוזים בישראל

הדרוזים בישראל הם קבוצה אתנית דוברת-ערבית בישראל: בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה-11. הדרוזים מהווים כ-1.6% מאוכלוסיית ישראל. בסוף שנת 2018 נמנו כ-143 אלף דרוזים מבין תושבי הקבע בישראל, מהם כ-120 אלף אזרחים ישראלים, והיתר תושבי רמת הגולן שמרביתם מסרבים לקבל אזרחות ישראלית. היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דלית אל-כרמל (16.7 אלף), ירכא (16.4 אלף) מע'אר (12.9 אלף) ובית ג'אן (11.7 אלף).הדרוזים הם דוברי ערבית בניב המיוחד להם, הדומה לניבים סוריים של ערבית. כמעט כל הדרוזים חיים באזור הגאוגרפי הכולל את סוריה, לבנון וצפון ישראל. התיישבותם הררית ברובה, במטרה להישמר מאוכלוסייה עוינת. רובם אזרחים סוריים, אך יש קהילה דרוזית גדולה מבין אזרחי לבנון.

לדרוזים דת עצמאית, שעיקריה נשמרים בסוד ומקורה בהתפלגות מן האסלאם השיעי לפני כאלף שנים במצרים. הדרוזים מייחסים עצמם לנביא יתרו ומסרבים לקבל לשורותיהם מצטרפים חדשים. הם מגדירים עצמם כעדה ייחודית נפרדת וכך גם מגדיר אותם החוק בישראל. מבחינה לשונית הדרוזים דוברי ערבית בדומה לערבים, המוסלמים והנוצרים, רוב הדרוזים בישראל מגדירים עצמם כערבים (71%), והשאר מגדירים עצמם כ"דרוזים" או "דרוזים-ערבים".דרוזים יושבים, על פי המסורת, בארץ ישראל מאז המאה ה-11, אולם התבססות היישוב הדרוזי חלה בעת שלטונם של הדרוזים בלבנון וצפון ארץ ישראל ובייחוד בתחילת המאה ה-17, בתקופתו של האמיר פחר א-דין השני מבית הנכבדים הדרוזי בית מען.

בישראל בני הקהילה הדרוזים נחשבים לבעלי דת בפני עצמם, אולם בחלק מהמדינות הערביות ובהן לבנון נספרים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

הליגה הלאומית בכדורסל

הליגה הלאומית בכדורסל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל הישראלי.

בליגה הלאומית משחקות 14 קבוצות, כל קבוצה פוגשת את יריבתה במהלך העונה פעמיים ובסה"כ כל קבוצה מקיימת 26 משחקים.

בתום 26 משחקים נפגשות 8 הקבוצות הראשונות לשתי סדרות פלייאוף. סדרת רבע גמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת בשמינית, השנייה פוגשת בשביעית וכן הלאה) כשלראשונה ולשנייה יש יתרון ביתיות לשתי הסדרות. 4 הקבוצות המנצחות ממשיכות לסדרת חצי הגמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת את הרביעית והשנייה פוגשת את השלישית), שתי המנצחות נפגשות לצמד משחקים והמנצחת בסיכום זוכה באליפות הליגה כאשר גם הסגנית עולה לליגת העל בכדורסל.6 האחרונות בסיום הליגה, נפגשות לטורניר פלייאוף תחתון שבסיומו שתי האחרונות יורדות לליגה הארצית בכדורסל, הליגה השלישית בחשיבותה.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

חבל תפן

חבל תפן הוא אזור התיישבות בגליל המערבי.

מקור השם תפן הוא חדש, והוא צורה עברית לשמה הערבי של חורבת תפן 'חרבת א-טופאניה'.

החבל משתרע מהעיר מעלות תרשיחא על כביש נהריה-סאסא דרומה עד גבול בקעת בית הכרם והכביש עכו-צפת באזור כרמיאל. במערבו הכפרים הדרוזיים ירכא ויאנוח-ג'ת ובמזרח הכפרים הדרוזיים כסרא וסמיע.

זהו אזור הררי המבותר בערוצי נחל רבים. עוברים בו נחל בית העמק ונחל כישור המתחבר אל נחל בית העמק בשטח החבל. אזור תפן מתרומם בממוצע כ-650 מ' מעל פני הים ומתנשאות בו פסגות בולטות עד 700 מ' מעל פני הים.

חסין פארס (משמר הגבול)

חֻסֵין פארס (בערבית: حسين فارس; נולד ב-1952) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל. פארס הוא הניצב הדרוזי הראשון במשטרה, כיהן כראש האגף לתמיכה לוגיסטית (את"ל) וכמפקד משמר הגבול (מג"ב).

פארס התגייס למשמר הגבול בשנת 1973 ושירת במגוון רחב של תפקידי פיקוד. בדצמבר 2000 מונה לראש האגף לתכנון לוגיסטי במשטרת ישראל והיה בכך לקצין המשטרה הדרוזי הראשון בדרגת ניצב. ביוני 2004 התמנה למפקד משמר הגבול ומכניסתו לתפקיד עסק בהנחלת ערך זכויות האדם בקרב שוטרי מג"ב ובתקופת כהונתו ירדו תלונות הפלסטינים על אלימות מצד שוטרי מג"ב ב-50 אחוזים. בשנת 2007 חזר פארס לתפקידו הקודם, ראש את"ל, אשר בזכותו קודם לדרגת ניצב. במהלך שירותו במשטרה עוטר פארס בעיטור השירות.

באוגוסט 2010 מונה ליו"ר ועדה קרואה של מועצה מקומית ירכא.

פארס הוא בעל תואר ראשון במדעי היהדות מאוניברסיטת בר-אילן. הוא מתגורר בכפר הדרוזי חורפיש שבהר מירון, נשוי ואב לשישה.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

מועצה אזורית משגב

משגב היא מועצה אזורית בלב הגליל, ליד סכנין וכרמיאל.

המועצה מורכבת מ-35 יישובים, חלקם יישובים קהילתיים כפריים, קטנים בהיקף האוכלוסייה (פחות מ-1500 נפשות), חלקם "קיבוצים מתחדשים" ו-6 מהם יישובים בדואיים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-180,000 דונם.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 1.1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.2%דרוזים: 98.7%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.0%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 14.1%
גילאי 60 - 64 2.6%
גילאי 65 ומעלה 5.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 9
תלמידים 4,036
 –  יסודי 1,982
 –  על-יסודי 2,054
מספר כיתות 185
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיע • ירכא • כאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.