יריד המזרח

"יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.

יריד המזרח
Tel Aviv Port Lowshot
חצי האי הירקוני כיום בו עמד יריד המזרח ולצידו נמל תל אביב
מידע על המבנה
כתובת רחוב התערוכה, תל אביב
מדינה ישראל
התחלת הבנייה 17 באוגוסט 1933
סיום הבנייה 26 באפריל 1934
אדריכל אריה אלחנני
קואורדינטות 32°05′54″N 34°46′32″E / 32.09822222°N 34.77557778°E
yarid-hamizrach.co.il
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain
 
יריד המזרח
יריד המזרח
מזכרת מיריד המזרח של 1932 ברחוב השפלה, תל אביב
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932

תחילת הדרך

Meir Dizengoff and Gustaf VI Adolf of Sweden, 1932
מימין לשמאל-אלכסנדר עזר יבזרוב, מאיר דיזנגוף, יורש העצר השוודי ומר שלמה יפת ביריד המזרח 1932
PikiWiki Israel 29186 Events in Israel
הכניסה אל מתחם יריד המזרח בכיכר פלומר בשנות השלושים, ברקע - ביתן בלגיה ולידו ביתן איטליה על יד ביתן צרפת. למטה מימין - "פסל הפועל העברי".
Ben zvi pic007
"הזורע" מאת זאב בן צבי מוצג בביתן ויצו ביריד המזרח (1934)
תצלום מאוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית
Tel Aviv old Levant fair ground 3
שרידי התבליט בביתן לבנון, המציג את עתיקות בעל בק
Levant Fair P1170861
כרזה לאירוע "ימי הספרות והאמנות העברית" (1934) שהתקיים ביריד
PikiWiki Israel 40575 Israel Trade Fairs amp; Convention Center
הגמל המעופף - במרכז הירידים והקונגרסים בישראל
Memorial plaque in the oriental fair in Tel Aviv
לוחית זיכרון למפעל תע"ש שהיה בביתן הרומני ביריד המזרח
Irgun memorial in oriental fair in Tel Aviv
לוחית זיכרון לפעולת אצ"ל ביריד המזרח

קדמו ליריד המזרח שורה של תערוכות וירידים שנערכו בתל אביב בשנים 1924–1929, ואורגנו ברובם על ידי חברת "מסחר ותעשייה" שהוקמה על ידי יזמים תל אביביים (אלכסנדר יבזרוב-עזר, שלמה יפה ואברהם אידלסון). את התערוכה הראשונה של תוצרת הארץ בתל אביב אירגן יהושע גורדון.[1]

התערוכה הראשונה נערכה בקיץ 1923 בשלושה חדרים של "המועדון הציוני" בשדרות רוטשילד וזכתה להצלחה מפתיעה. באפריל 1924 נערכה בבית הספר לבנים ברחוב אחד העם "התערוכה והיריד למען תוצרת הארץ", והיא סללה את הדרך לחמשת הירידים הבאים, שנערכו במתחם שהעמידה עיריית תל אביב לרשות היזמים, באזור שומם בדרום העיר הקטנה דאז ברחוב השפלה – אזור התחנה המרכזית הישנה (כיום בניין ההנהלה של החברה להגנת הטבע). הירידים נערכו ב-1925, ב-1926 (שניים), ב-1929 (יריד זה קיבל את השם "יריד היובל" – במלאת לתל אביב 20 שנה) וב-1932. היריד ב-1932 היה הראשון שכונה "יריד המזרח", ועוצב לו סמל מיוחד, "הגמל המעופף", על ידי האדריכל הראשי של היריד, אריה אלחנני. לכבוד היריד ניטעו ברחוב השפלה עצי דקל מזן וושינגטוניה, ארבעה מהם נמצאים שם עד היום.

Tel-aviv levant fair
יריד המזרח – כרזה 1934

הירידים זכו להצלחה גוברת והולכת ופקדו אותם רבבות ולאחר מכן מאות אלפי יהודים, ערבים, אנגלים ותיירים רבים. ביריד 1932 ביקרו קרוב ל-300 אלף איש. בזמן קיומו של יריד זה הופעלה, לראשונה בארץ ישראל, תחנת שידור ששידרה שידורי רדיו בשפה העברית. היה זה ארבע שנים לפני שהחלו שידורי רדיו סדירים בארץ ישראל באמצעות קול ירושלים.

בין המבקרים בירידים מאז 1924 היו הנציבים העליונים הרברט סמואל, הרברט פלומר, ג'ון צ'נסלור וארתור ווקופ וראשי עיריות יפו וירושלים הערבים.

ככל שהתרחב היקף התערוכה, כך עלה הצורך בבניית מתחם קבע ליריד ולירידים נוספים. הנציב העליון ווקופ, שתמך ביישוב העברי, התלהב מהרעיון והעביר שטח בחצי האי הירקוני בצפון העיר לצורך בניית המתחם. ב-17 באוגוסט 1933 נערך טקס הנחת אבן הפינה למתחם היריד בהשתתפות ווקופ, מאיר דיזנגוף וראשי היישוב.

יריד המזרח, 1934

פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת 1934 הייתה ב־26 באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב, מה שקרוי כיום: רחוב התערוכה. בפתיחה נכח הנציב העליון ארתור ווקופ. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.

היריד השתרע על פני שטח של עשרה דונם ובהם ביתני התצוגה של המדינות המשתתפות, פיתוח סביבתי, גינון, דרכים, לונה פארק ופסלים. רוב ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. ליריד הייתה חשיבות רבה בתולדות האדריכלות המקומית ולטובתו נבנו כמה ביתנים על ידי האדריכלים היהודים הבולטים ביותר של אז, בהם אריה אלחנני, ריכרד קאופמן ואריה שרון. סמל היריד, שעוצב על ידי אריה אלחנני, היה גמל בעל כנפיים שניתן לו הכינוי "הגמל המעופף". כיכר הכניסה ליריד נקראה "כיכר פלומר" על שם הנציב העליון הרברט פלומר. בכיכר זו ניצב על ראש תורן פסל הגמל המעופף שהוקם על ידי האדריכל אריה אלחנני. בסמוך לשפך הירקון הוקם אצטדיון המכביה הראשונה בשנת 1932. בסמוך לכיכר פלומר בכניסה הראשית הוקמה רחבה בצורת אמפיתיאטרון.

ביריד נכלל גם ביתן לבנוני, שלדברי נשיא לבנון דאז נועד ל"טיפוח הידידות המסורתית בין שתי השכנות". על הבניין בנה הפסל אהרון פריבר תבליט של עתיקות בעל בק (אותו ניתן לראות גם כיום).

הביתן המרכזי ביריד היה ביתן תוצרת הארץ שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בצורת ספינה. פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אריה אלחנני ניצב באתר גם היום. פסלים נוספים שעמדו ביריד היו "פסל אשת לוט", "פסל הזורע" (שניהם של הפסל זאב בן צבי), "פסל הצבי" ו"פסל האישה". כמו כן הושם דגש רב על אלמנטים עיצוביים כגון "תורני דגלים" שמילאו את צירי התנועה ביריד וגם "עמודי תאורה" שבראשם הוצבה פלטה עגולה ומתחתיה הוצבו זר נורות ליבון.

משנת 1936 ועד קום המדינה

יריד נוסף נערך בשנת 1936, אולם בשל מאורעות המרד הערבי הגדול, שהחלו כשבועיים לפני פתיחתו ואשר שיתקו את נמל יפו, היה זה יריד מצומצם, רחוק מאוד מהיקפו של קודמו. אירועים רבים שתוכננו בוטלו ומציגים רבים ביטלו את השתתפותם. יריד זה גרם לחברה שארגנה אותו הפסדים כספיים. בעקבות התמשכות המאורעות ומלחמת העולם השנייה לא נערכו עוד ירידים במקום. לאחר קום המדינה הוקם מתחם ירידים חלופי, מתחם גני התערוכה.

כשהוקם נמל תל אביב בסמוך למתחם בשנת 1936 שימשו מבני יריד המזרח כמחסנים זמניים, עד שהוקמו מחסני הקבע של הנמל. הרחוב שהוביל אל הנמל נקרא בשם "שער ציון", שמו של הנמל שניתן לו בעת שנפתח.

בדצמבר 1936 נערך באחד מבנייני היריד הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ארטורו טוסקניני.

במלחמת העולם השנייה הופקע המתחם על ידי הצבא הבריטי, והפך לבסיס אימונים, בו נערכו בין השאר אימוני כ"ג יורדי הסירה. במלחמת העצמאות שימשו מבני המתחם כמחסנים של צה"ל.

אחרי קום המדינה

לאחר קום המדינה נסגר מתחם היריד בשנת 1949 והמקום הוזנח וננטש והפך למתחם של בתי מלאכה ומוסכים. חלק מהמבנים נהרסו וחלקם התפוררו. הפסלים ויצירות האמנות נעלמו (למעט פסל העובד העברי ששוחזר). כיכר פלומר הפכה למגרש חניה.

בשנת 1959 נפתחו גני התערוכה החדשים בשדרות רוקח אל מעבר לנחל הירקון ביוזמת ראש העיר חיים לבנון יחד עם "תערוכת 50 שנה לעיר תל אביב" ובתכנונו של מתכנן "יריד המזרח" האדריכל אריה אלחנני.

בשנות ה-80 הפך המתחם לאזור של מחסני קרמיקה וכלי אמבטיה ומקום מפוקפק של מאורות סמים וזנות בלילות.

בשנות ה-90 החלה עיריית תל אביב בפעילות הראשונה לשיקום המתחם כאשר הפכה את ההנגרים הישנים למועדוני בילוי.

במהלך שנות ה-2000 עבר המקום לניהולה של "חברת אתרים" בבעלות עיריית תל אביב והחלו בעבודות לשיקום האזור והפיכתו למתחם של קניות ובילוי. במקום הוקמו מתחמי דשא ופעילויות ספורט וכושר, בנוסף הוקם אמפיתיאטרון להופעות בשם: הטריבונה.

ב-2016 ארח האתר המשופץ את יריד האמנות צבע טרי.

הפיתוח האורבני של אזור חצי האי הירקוני

הפיתוח האורבני של אזור חצי האי בשפך הירקון גרר שורה של אירועים בתחום התפתחות העיר תל אביב והמשכה צפונה אל מעבר לנחל הירקון, כגון: הקמת נמל תל אביב הסמוך והקמת שדה התעופה "שדה דב" בשנת 1936 יחד עם הקמת "תחנת הכוח רדינג" בשנת 1938 הסמוכה אליו והקמת "אצטדיון המכביה" ו"אולם התזמורת הפילהרמונית" בשטח היריד.

בכניסה ליריד המזרח מוצבות שתי לוחיות זיכרון:

  • לוחית זיכרון על התקפת אצ"ל ב-27 בדצמבר 1945 על המחנה הצבאי הבריטי שהיה במקום לשם החרמת נשק ותחמושת. בפעולה נהרג לוחם האצ"ל דב שטרנגלז.
  • לוחית זיכרון ל"מכון הסניף" של תע"ש שהיה בביתן הרומני בשנים 19421947 ובו יוצרו חלקי תת-מקלעים ומכונות ייצור למפעלי תע"ש.

העיצוב האדריכלי של יריד המזרח

בניגוד לגני התערוכה המחודשים שהוקמו בסגנון "פארק תערוכות" לאחר קום המדינה, ליריד המזרח היה אופי ברור של "עיר תערוכות" עם רחובות ומרחבים ציבוריים, דבר שהיה מאוד נפוץ בשנות ה-30 של המאה ה-20 בדומה מאוד אל מרכז התערוכה של כל רוסיה במוסקבה הבנוי בסגנון מתחם של רחובות. שהוא כלל ביתנים המוקדשים למדינות ומרכזים כלכליים.

הכניסה הראשית אל המתחם נקראת: "כיכר פלומר" (במרכז רחוב התערוכה כיום) הקרויה על שם "הרברט פלומר" שהיה הנציב השני של ארץ ישראל מטעם המנדט הבריטי בין השנים 19251928, אחרי הרברט סמואל.

פסלים מפורסמים

  • פסל "הגמל המעופף" - שימש כסמל היריד והוצב בכניסה ליריד בכיכר פלומר. עוצב על ידי האדריכל אריה אלחנני.[2]
  • פסל הפועל העברי - גם הוא יצירתו של אריה אלחנני, פסל בטון שהוצב בקצה כיכר פלומר, ואשר סימל את רוח העבודה העברית. הפסל שוחזר בשנת 1989 על ידי עיריית תל אביב.
  • "פסל הצבי" - סימל את ארץ התנ"ך והוצב בסמוך אל ביתן תוצרת חוץ.
  • "פסל האישה" - פסל שהוצב בכניסה אל ביתן האישה.
  • "פסל אשת לוט" (של זאב בן צבי) - הוצב בסמוך אל קפה גלינה.
  • "פסל הזורע" - יצירתו של זאב בן צבי שהוצב בביתן ויצו וסימל את הרוח החקלאית.
  • "כנפי העיר" - הוצב באוקטובר 2012 בשטח יריד המזרח המתחדש, תרומת עיריית מקסיקו סיטי לתל אביב.

מבנים, ביתנים ואתרים ביריד המזרח

שם הביתן שנת בנייה אדריכל תצוגה הערות תצלום
כיכר פלומר (תל אביב) ?
הכניסה הראשית אל מתחם היריד. השם "פלומר" נשאר כמו שהיה בתחילה והמיבנים בצורת "ר" שהיו בכניסה נהרסו בחלקם ועברו שיפוץ לאחר שיקום המתחם
PikiWiki Israel 29190 Events in Israel.
הגמל המעופף אריה אלחנני נהרס.
סמלו של היריד שהוקם בכיכר פלומר בכניסה הראשית אל היריד. כיום הוא מופיע בסמליל של מרכז הירידים והקונגרסים בישראל ופסל שלו נמצא בכניסה לביתן 1 שם.
PikiWiki Israel 29193 Events in Israel.
ביתן עיר מודיעין ? נהרס באופן חלקי.
המבנה המזרחי בכיכר הכניסה הראשית "כיכר פלומר"
ארמון תוצרת הארץ 1934 ריכרד קאופמן נהרס חלקית.
המבנה המרכזי של יריד המזרח, שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. מן המבנה המקורי שרד רק ה"חרטום" או האפסיס.
Levante Fair Tower 1934
ארמון תוצרת חוץ ? אריה אלחנני נהרס בחלקו.
מבנה זה הורכב למעשה משלושה מבנים: "הביתן האיטלקי", "הביתן הזר" ו"הביתן הצרפתי", שלושת המבנים אופיינו בסגנון מודרני מובהק. ב-26 בדצמבר 1936 נערכה במבנה זה הופעת הבכורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
ביתן המוסדות הלאומיים / ביתן לבנון 1936 נהרס בחלקו
מן המבנה המקורי נותר ביתן קטן מעוגל, הצמוד למבנה גלידה מונטנה, ועליו תבליט המציג את עתיקות בעלבכ מאת הפסל אהרון פריבר.
PikiWiki Israel 29179 Events in Israel
[3]
ביתן ההסתדרות 1934 אריה שרון תצוגת הביתן עוצבה בשנת 1934 על ידי משה רביב, וכללה תצלומים וטקסטים שתיארו את התפתחות הפעילות של ההסתדרות בארץ ישראל. נהרס.
מבנה בסגנון קונסטרוקטיבי.
Histadrut Pav 34-M
אולם המכונות ? ה. לוריא נהרס.
ביתן בריטיש טומסון יוסטון ? נהרס. PikiWiki Israel 29180 Events in Israel
ביתן בריטניה ? נהרס PikiWiki Israel 29183 Events in Israel
ביתן איטליה ? נהרס PikiWiki Israel 29178 Events in Israel
ביתן בלגיה ? שרל ורשל נהרס.
מבנה בסגנון חצי באוהאוס וסגנון חצי אקלקטי.
ביתן נורווגיה / ביתן האישה ? אריה אלחנני
ביתן צ'כיה ? ריכרד פסובסקי נהרס.
ביתן רומניה ? נהרס. במבנה זה פעל בשנים 1942 - 1947 מפעל תע"ש שכונה "הסניף" ובו יוצרו חלקים לתת מקלע. שלט על כך נמצא במקום. PikiWiki Israel 29184 Events in Israel
ביתן בולגריה ? ה. לוריא נהרס בחלקו.
הביתן נבנה כמבנה אורך מלבני שבצידו האחד אפסיס. בשנות השישים של המאה ה-20 הוקמה במקום "גלידה מונטנה". בשנת 2013 החל שיפוץ מקיף בבניין וסככת הפח והסורגים שנוספו לבניין במשך השנים הוסרו.
ביתן פולין ? PikiWiki Israel 2782 Poland ביתן פולניה
הפועל העברי 1934 אריה אלחנני שוחזר בשנת 1989 PikiWiki Israel 5750 the hebrew worker
קפה גלינה 1934 ג'ניה אוורבוך, אלזה גדעוני, שלמה גינזבורג נהרס.
"קפה גלינה" הוקם במסגרת היריד של שנת 1934 במבנה מעוגל בן שתי קומות. הוא פעל עד לשנת 1949, אז נסגר הנמל. כיום פועל במתחם "יריד המזרח" בית קפה הנושא שם זה, אך במבנה שונה ממבנה בית הקפה המקורי.[4]
PikiWiki Israel 29194 Events in Israel
גשר ארתור ווקופ 1937 שרד.
גשר להולכי רגל שהוקם בשנת 1937 מעל שפך הירקון כדי לחבר את תחנת הכוח עם הנמל.
PikiWiki Israel 1936 Geography of Israel תחנת הכח רידינג בצפון תל אביב
מגדלור שפך הירקון 1935 שרד ושופץ בשנת 2013.
מגדלור שהוקם בצמוד אל תל כודאדי בשפך הירקון עם פתיחת נמל תל אביב.
Reading Light 2013
אצטדיון המכביה 1932 ג'ניה אוורבוך נהרס.
האצטדיון נבנה לקראת משחקי המכביה הראשונה שנערכו במרץ 1932. האצטדיון הכיל כ-5,000 מקומות ישיבה (בטריבונות עץ) וכ-15,000 מקומות עמידה.
Tel Aviv 1920-1937 ירקון גמלים ופיתוח הצפון

ראו גם

PikiWiki Israel 26527 Wings of the city sculpture in Tel Aviv harbour
הפסל "כנפי העיר" ביריד המזרח המתחדש בתל אביב
הטריבונה - יריד המזרח
אפיתיאטרון "הטריבונה"

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטלים:
פורטל היישוב
פורטל תל אביב-יפו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורי קיסרי, יהושע גורדון, חוזה הירידים הראשון, מעריב, 17 ביולי 1962
  2. ^ פסל הגמל המעופף הוא כיום סימלו של מרכז הירידים והקונגרסים בישראל
  3. ^ ראו: עופר אדרתתעלומה לבנונית-ישראלית בת 80 שנה נפתרה בתל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
  4. ^ יעוז סבר ואלה ברייר, טעם של עיר: 12 המוסדות הקולינריים המשפיעים בעיר, באתר nrg מעריב, 19/4/2009
שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינגאצטדיון המכביהתיאטרון על הירקוןנמל תל אביביריד המזרחמסוף רדינגמגדלור תל אביברחוב דיזנגוףרחוב הירקוןאולם אוסישקיןמרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאותרחוב אבן גבירולגשר ווקופשדרות רוקחפארק הירקוןנחל הירקוןחוף תל אביבהים התיכוןתל כודאדירחוב הירקוןרחוב דיזנגוףכיכר פלומר ע"ש הנציב העליון הרברט פלומרשבט צופי ים - תל אביברחוב אוסישקיןבית זבולוןשביל ישראלמרכז הטניס מכבירחוב אבן גבירולשדרות רוקחתחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביבגשר אוסישקיןגלידה מונטנהגשר בן-אליעזרגשר בר-יהודהשפך הירקון.svg
אלכסנדר עזר יבזרוב

אלכסנדר עֵזֶר (יֶבזֶרוֹב) (ברוסית: Александр Мануилович Евзеров;‏ 10 במאי 1894 – 25 בדצמבר 1973) היה יזם ציוני שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל, והיה פעיל בארגון תערוכות כיריד המזרח, ותערוכות רבות נוספות. חבר הפרלמנט הרוסי במלחמת העולם הראשונה, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם הרוויזיוניסטים, מייסד "מרכז התיירות" במשרד המסחר והתעשייה וראשו. פעל בתחומי התעשייה והתיירות, ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת בנייני האומה בירושלים.

אצטדיון המכביה

אצטדיון המכביה היה אחד מאצטדיוני הספורט הראשונים שנבנו בארץ ישראל בעת החדשה. הוא שכן בשטח מגרשי התערוכה הישנים בתל אביב, סמוך לשפך הירקון בגדה הדרומית של הנחל.

אקספו תל אביב

אקספו תל אביב (בעבר נקרא מרכז הירידים תל אביב) הוא מתחם בשדרות רוקח בתל אביב, מצפון לנחל הירקון, המשמש לקיום ירידים, תערוכות, כנסים ואירועים נוספים. המקום מופעל על ידי "מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ", חברה עירונית בבעלותה של עיריית תל אביב-יפו. מדי שנה מתקיימים במקום עשרות אירועים בהיקפים שונים ופוקדים אותו למעלה מ-2.5 מיליון מבקרים. המתחם מוכר בציבור גם כ"גני התערוכה". כחלק מאירוח אירוויזיון 2019 שהתקיים במתחם, הוחלט למתג אותו בשם חדש "Expo Tel-Aviv" החל מספטמבר 2018.

את גני התערוכה מקיף רחוב הקרוי ע"ש אייזיק רמבה ורחבת הכניסה הראשית למתחם קרויה על שם מרדכי-חיים שטרן.

אריה אלחנני

אריה אלחנני (לעיתים אל-חנני; 1898 – 2 בדצמבר 1985) היה אדריכל, מעצב תפאורות וגרפיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשל"ג.

ארמון תוצרת הארץ

ארמון "תוצרת הארץ" הוא מבנה גדול בלב מגרשי התערוכה הישנים בסמוך לנמל תל אביב. המבנה הוקם בשנת 1934, בתכנונו של ריכרד קאופמן, כמבנה העיקרי ביריד המזרח, בסגנון הבינלאומי.

המבנה הוקם במימון הסוכנות היהודית, קק"ל ובעלי מניות נוספים, ושטחו הכולל הוא 3,400 מ"ר ואורכו 80 מטר.

המבנה המרכזי של יריד המזרח, שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. חלל הפנים התנשא לגובה שלוש קומות, בצדו האחד ניצב מגדל תצפית ובצדו השני נבנה מעין אפסיס. בהמשך לחזיתו הבוהקת מלובן נמתחה כיכר ציבורית גדולה, כיכר פלומר, שבאחד מקצותיה הוצב פסל "הפועל העברי".

בולי מדינת ישראל - שנת 1962

בשנת 1962 הנפיק השירות הבולאי של מדינת ישראל 22 בולי דואר חדשים בערך נקוב כולל של 8.15 ל"י ובעלות כוללת של 8.60 ל"י.

גלידה מונטנה

גלידה מונטנה היא גלידריה מפורסמת שהייתה ממוקמת בביתן הבולגרי לשעבר שהיה קיים במגרשי התערוכה הישנים בתל אביב. היה קיים גם סניף נוסף, בבאר שבע.

בתחילה נפתח מפעל ליצור גלידות בינואר 1960 על ידי ישראל מגדי, ניצול שואה מפולין ואברהם פוגל, עולה חדש ממונטנה, שהביא מארצות הברית את המכונות לייצור הגלידה. בתחילה נקרא המקום פוגל&מגדי. לאחר מכן הצטרף לעסק יחזקאל בירזון. לאחר כמה שנים הצטרף השותף האחרון ישעיהו ליכנשטיין, והשם שונה לגלידה מונטנה. בשנת 1975 נהרג ישראל מגדי, מייסד המקום, בתאונה בעת עבודתו במפעל. בשנת 2012 אירעה תאונה דומה במקום לבן של אחד השותפים. מונטנה הוקמה בנמל תל אביב בעת שזה היה עדיין פעיל, ובסביבתו היו מפעלים רבים. הגלידריה נבנתה בסגנון אמריקני: הוצבו בה מכונות משחק ומכונת תקליטים, והגלידה שנמכרה בה הייתה גלידה אמריקאית שיוצרה במפעל קטן שהוקם לשם כך בפתח תקווה. עד מהרה הפכה גלידה מונטנה למקום בילוי מועדף על בני הנוער בתל אביב בשנות ה-60 וה-70, ובקופות השתרכו תורים ארוכים.

סדרת סרטי אסקימו לימון כוללת סצינות רבות המתרחשות בגלידריה, המתוארת כמקום הבילוי של גיבוריה, זאת, על אף שהפרק הראשון בסדרת הסרטים מתרחש ב-1958, שנתיים לפני פתיחתה של גלידה מונטנה. הגלידריה שימשה גם כמקום מרכזי בסדרת הטלוויזיה "דני הוליווד".

בעשורים מאוחרים יותר ירד מעמדה של הגלידריה. היא המשיכה לפעול, ובעליה הקפידו לשמור על עיצובה, אך את מקומה כמוקד בילוי מרכזי תפסו אתרים אחרים, והמבנה בו היא שוכנת החל לסבול מהזנחה. שניים ממייסדי הגלידריה שעודם בחיים, בירזון וליכטנשטיין, עדיין מפעילים אותה. המוכרים בה כיום הם גמלאים. לטענתם של בירזון וליכטנשטיין "אם נביא לפה בחורה צעירונת זה יהפוך למסובך. אני יודע שהיום זה מוכר יותר גלידות כשיש בחורה יפה בקופה, אבל היא עלולה להכיר בחור צעיר ולהיעלם. על הגמלאים אנחנו תמיד יכולים לסמוך, הם כמונו. וחוץ מזה, הם הכי אוהבים את הגלידה."

בעשור השני של המאה ה-21 הוחל בהליך שיפוץ מתחם התעשייה הזעירה בו שוכנת הגלידריה במטרה להרחיב את מתחם הבילויים בנמל תל אביב גם לאזור זה. חברת "אתרים", האחראית על ביצוע הפרויקט, הודיעה כי העסקים הישנים הפועלים במקום ושאינם מתאימים למיזם החדש, ובהם גלידה מונטנה, יפונו. בסופו של דבר חתמו בירזון וליכטנשטיין על הסכם עם החברה לפיו המבנה ישופץ, אך הגלידריה תמשיך לפעול במקום, לצד עסקים נוספים שישכרו חלקים מהמבנה. בסופו של דבר נסגרה הגלידריה, ולא נפתחה מחדש.

גשר ווקופ

גשר ווֹקוֹפּ (גם גשר רדינג או גשר רידינג, על פי הגייה מקובלת) הוא הגשר הראשון שנבנה מעל נחל הירקון בתחומי תל אביב, והוא המערבי בגשרי הנחל. הגשר הוקם בשנת 1937 בשפך הירקון כגשר שירות לאתר הבנייה של תחנת הכוח רדינג – מאחז ראשון של תל אביב בגדה הצפונית של הירקון.

הגמל המעופף

הגמל המעופף הוא מושג תלמודי קדום אשר ייתכן ושימש כמקור השראה ואומץ כסמל בתרבות העברית המתחדשת בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה ה-19.

ההקשר הקדום ביותר למושג הגמל המעופף הוא התלמוד הבבלי במסכת מכות. בעמוד א' , התלמוד עוסק בשאלה האם עדים יכולים היו להימצא בבוקרו של יום בעיר סורא ובסיומו של אותו היום בעיר נהרדעא (המרחק בין הערים עומד על כמאה ק"מ).

בתקופה בה נכתבו הדברים בין המאה ה-3 למאה ה-5, האפשרות היחידה כי אכן כך היה היא "ליחוש לגמלא פרחא" - משמעו: האם עלינו להבין שמא היה ברשותם "גמל מעופף" שריצתו כה מהירה שאיפשרה להם לגמוע מרחק זה ביום אחד?! .

כמו כן הביטוי חוזר במסכת יבמות דף קטז, עמוד א', הדן באפשרות שאדם עבר ביום אחד מסורא לנהרדעא. וכן בהיבט דומה במסכת שבועות שבתלמוד הבבלי, בדף כ"ט, עמוד א' – "מה מעמד אדם שנשבע כי ראה גמל פורח באוויר".

מן הפרשנים השונים[דרושה הבהרה] יש הרואים אפשרות לגמל מירוצים כה זריז אשר יש ביכולתו לגמוא מרחק רב בקצב מהיר וכי ריצתו נראית כמעין רחיפה.ייתכן ומקור תלמודי זה שימש את האדריכל הישראלי אריה אלחנני ביצירת פסלו הנודע של הגמל המעופף בשנת 1932 שהפך לסמלו של יריד המזרח.

לימים הפך ביטוי זה לשמו של מועדון חובבי הדאייה בישראל שהוקם בשנת 1933 וכן לסמלה של טייסת 100, טייסת התובלה הראשונה בחיל האוויר הישראלי אשר הוקמה בשנת 1947.

שימוש בסמל הגמל המעופף בעת החדשה

יריד המזרח – סמלו של היריד היה גמל מעופף.

קלוב התעופה לישראל – שמו הראשון של מועדון חובבי הדאייה.

הגמל המעופף (סרט) – סרט פנטזיה קומית של רמי נעמן העוסק בשחזור פסל הגמל המעופף של יריד המזרח.

טייסת הנגב של "שירות האוויר".

הגמל המעופף (טייסת) – טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי.

הפועל העברי

"הפועל העברי" הוא פסל מאת האמן והאדריכל הישראלי אריה אלחנני בשנות ה-30 של המאה ה-20.

הפסל "הפועל העברי" הוקם על ידי אריה אלחנני בכיכר פלומר שבמתחם "יריד המזרח", שאלחנני היה מתכננו ואף יצר כמה מן המבנים בו (ראו ארמון תוצרת הארץ). הפסל, משנת 1934, מציג דמות גבר הנושא על גבו קורה. הוא היה עשוי ברזל צבוע ועוצב בסגנון קונסטרוקטי. הדמות הוצבה על גבי במה משופעת, שהדגישה את הקומפוזיציה הדינאמית של הפסל.

החל משנת 1989 ניצב במתחם היריד שיחזור עשוי בטון ופלדה של הפסל המקורי, שבו נוספה על הקורה הכתובת "הפועל העברי 1934".

יריד

יריד הוא התכנסות של אנשים שנועדה להצגת סחורה, למסחר בה ולצורכי בידור. ניתן לראות ביריד סוג של פסטיבל.

כיכר פלומר (תל אביב)

כיכר פלומר היא כיכר ציבורית בתל אביב. הכיכר קרויה על שם הלורד הרברט פלומר, שהיה הנציב העליון הבריטי לארץ ישראל בתקופת הקמתו של נמל תל אביב ושל מתחם יריד המזרח. הכיכר ממוקמת בכניסה הראשית של מתחם יריד המזרח, במרכז רחוב התערוכה והיא קרויה כך מאז שנפתח היריד לראשונה בשנת 1934, ושנתיים לאחר מותו של הלורד פלומר. הכיכר ממוקמת בהמשך רחוב דיזנגוף פינת רחוב התערוכה בסמוך אל מתחם נמל תל אביב הישן. את הכיכר הקיפו 2 מבנים בצורת האות ר ששופצו ושוקמו בשנת 2013 ביחד עם כניסה חדשה אל מתחם יריד המזרח.

מגדלור תל אביב

מגדלור תל אביב (או "מגדלור רדינג") הוא מגדלור הממוקם בנמל תל אביב על יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון בתל אביב. המגדלור שימש בעבר את הנמל, אך כיום איננו פעיל עוד.

נמל תל אביב

נמל תל אביב הוא מתחם בילוי וקניות עם גישה לים וללא פעילות נמלית.

בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב, הכולל השקעה בשיקום המבנים ובשיקום התשתיות כחלק מהפיכתו של הנמל למתחם תרבות בילוי ופנאי הפתוח לציבור הרחב. מטרתו העיקרית של הפרויקט הייתה שדרוג המרחב והנוף הציבורי, החזרת נמל תל אביב לידי הציבור והפיכתו למתחם תרבות, בילוי, פנאי, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה.

במסגרת פרויקט שיקום הנמל הוכרזה תחרות אדריכלים במסגרתה הוצגו הצעות לפיתוח המרחב הציבורי בנמל. במסגרת התוכנית הזוכה, שהוצגה על ידי משרד האדריכלים מייזיליץ-כסיף בשיתוף עם האדריכלית גלילה יבין, נבנו טיילות עץ ייחודיות (בשטח כולל של למעלה מ-20 אלף מ"ר), תוכננו פינות ישיבה והצללה ושוקמו שטחי החניה (כאשר אלה נבנו כך שיוכלו לארח שווקים וירידים).

בנמל פועלים למעלה מ-60 עסקים מתחומי האוכל, אופנה, בריאות ותקשורת, אולמות אירועים וכנסים, מועדונים וחנויות. בין העסקים הללו פעלה תחנת הרדיו האזורית "רדיו תל אביב". בנמל פועל שוק איכרים פתוח. הרחוב הראשי במתחם הנמל קרוי בשם: "רחוב נמל תל אביב".

החל משנת 2012 מדי חצי שנה מתקיים מופע "קולות חדשים" ביוזמת רובי ראובני ואנשי האנגר 13.

צבע טרי

"צבע טרי" הוא יריד אמנות הפועל בישראל מאז שנת 2008 במקומות שונים ברחבי תל אביב-יפו. היריד משלב בין תצוגה של גלריות, לבין תצוגה מיצירותיהם של אמנים צעירים עצמאיים. במסגרת היריד מוענק פרס לאמן צעיר מבטיח, הזוכה לתערוכת יחיד במסגרת היריד. לצד היריד מתקיימים אירועי אמנות "אלטרנטיביים".

יריד "צבע טרי" נערך לראשונה במרץ 2008 בבית מני במרכז העיר. ביריד השתתפו 16 גלריות לאמנות עכשווית וכ-70 אמנים עצמאים. היריד השני נערך במרץ 2009, בהשתתפות 17 גלריות ו-50 אמנים עצמאיים בשטח מתחם תחנת הרכבת יפו. במאי 2010 נערך יריד "צבע טרי" השלישי בהאנגר בנמל יפו. ביריד השתתפו 28 גלריות ו-70 אמנים עצמאיים. היריד הרביעי התקיים בין התאריכים 5-9 באפריל 2011 במתחם הגן הבוטני בדרום העיר. היריד החמישי ב-2012 התקיים במבנה בית הספר תיכונט בצפון העיר. היריד השישי ב-2013 התקיים במרכז הלוגיסטי של העירייה בדרום העיר. היריד השביעי ב-2014 התקיים בהיכל הספורט החדש של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב סמוך לגני התערוכה. היריד השמיני התקיים ב-2016 באתר יריד המזרח ששופץ במסגרת שיפוץ רצועת החוף של תל אביב וכלל לראשונה גם אמנים מחו"ל. היריד התשיעי ב-2017 התקיים במבנה מוזיאון הטבע החדש בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. היריד העשירי ב-2018 התקיים במרכז הירידים תל אביב ואחת מהאטרקציות בו הייתה עיטור קירות הביתנים בגני התערוכה בציורי חוץ גדולים שיושארו בקביעות. היריד ה-11, שייפתח ב-30 במאי 2019, יתקיים גם הוא במרכז הירידים המכונה כעת "אקספו תל אביב".

בחג הסוכות ב-2015 נוסד תחת מותג היריד אירוע בשם "צבע משפחתי" שכלל פעילות מגוונת של כיתות אמן לילדים ולמבוגרים, תערוכות של אמנים צעירים שהשתתפו בירידי "צבע טרי" ופעילויות יצירה שונות לילדים בתחומי האמנות השונים. אך בשגרה מתקיימת פעילות לילדים במסגרת יריד "צבע טרי" עצמו ולא התקיימו ירידי "צבע משפחתי" נוספים.

קפה גלינה

קפה גלינה היה מבנה מפורסם בסגנון הבינלאומי שהיה ממוקם על שפת הים במתחם יריד המזרח שפעל בחצי האי הירקוני במהלך שנות ה-30. המבנה תוכנן על ידי האדריכלים ג'ניה אוורבוך, אלזה גדעוני ושלמה גינזבורג. המבנה הוקם בשנת 1934 במבנה סימטרי מעוגל בן שתי קומות כאשר קומת הכניסה פונה לכיוון מתחם היריד והקומה השנייה פונה אל הים. המבנה היה מוקף חלונות ראווה והיה מוקף רחבת דשא גדולה בצדו המזרחי עבור יושבי בית הקפה.

במהלך שנות פעילותו של קפה גלינה התקיימו בו ישיבות של הוועד הציבורי של היריד, ובין היתר התארחו בו אישים רבי מעלה כגון הנציב העליון באותה תקופה, ארתור ווקופ, שעל שמו קרוי גשר ווקופ הסמוך. בית הקפה פעל עד שנת 1949 שבה נסגר יריד המזרח באופן סופי ונהרס באופן חלקי. במהלך תקופת השיפוצים והפיתוח של חצי האי הירקוני בשנות ה-2000 נהרס המבנה באופן סופי לצורך הקמת מתחם שפך הירקון שבו קיימים מתחמי בילוי ומסעדות.

ריכרד קאופמן

ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann;‏ 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל. קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניתן לראות אותה עד ימינו. נטמן בהר המנוחות.

שפך הירקון

שפך הירקון הוא שמו של האזור בצפון תל אביב בו נשפך נחל הירקון אל הים התיכון. נחל הירקון המתעקל צפונה בקרבת הים יוצר חצי אי המכונה "חצי האי הירקוני" ובו מספר אתרים בעלי חשיבות. חצי האי נוצר בשל נטייה צפונה של הירקון בקרבת השפך, תופעה שמאפיינת את מרבית נחלי החוף בארץ ישראל. תופעה זו מיוחסת לכיוון הסעת חולות דלתת הנילוס מדרום לצפון. האזור שימש כנקודת יישוב כבר במאה ה-8 לפנה"ס, ושרידים אשורים נחשפו בתל כודאדי שעל הגדה הצפונית של הנחל. הוא החל להתפתח מחדש כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובשנים האחרונות הוא עובר תהליך של שיפוץ והתחדשות. אחרי שנים רבות של הזנחה הופך האזור לאחד ממוקדי התרבות והבילוי של העיר.

תיאטרון על הירקון

"תיאטרון על הירקון" הוא אולם תיאטרון ומופעים שהוקם בשנת 2002 בשטח נמל תל אביב.

תיאטרון על הירקון נבנה בשנת 2002 על ידי חברת "אתרים" כאולם תיאטרון בשטח נמל תל אביב. האולם, בשטח של כ-1,000 מ"ר והמונה כ-430 מקומות, עוצב על ידי האדריכל רם כרמי. מבנה האולם עוצב בשלושה יציעים שסודרו סביב זירה או במה "פורצת" בגובה הרצפה (בצורת האות ח').

האולם היה בשימוש משותף של תיאטרון "הבימה" ו"התיאטרון הקאמרי", שחלקו בו. את האולם חנכה הפקה מחודשת שהעלה תיאטרון "הבימה" של אופרת הרוק "מאמי". ההצגה הראשונה התקיימה ב-5 באוקטובר 2002, אולם חנוכתו הרשמית של האולם הייתה בערב גאלה שהתקיים ב-12 באוקטובר בשנה זו. בין ההפקות הנוספות שהוצגו באולם היו "פרגודים" מאת ז'אן ז'נה של "הבימה" ו-"ילדים רעים" מאת עדנה מזי"א ו-"יום במותה של ג'ו" מאת פיטר ניקולס של "תיאטרון הקאמרי".

לאחר כשנה החליטו התיאטראות לוותר על השימוש באולם הן משום שהצריך העלאת הפקות ייחודיות המתאימות לצורת הבמה השונה, והן משום באותה עת נחנך המבנה החדש ומרובה האולמות של התיאטרון הקאמרי. לאחר תקופה של כשנתיים בהן עמד המקום שומם שימש האולם כאולפן טלוויזיה ממנו שודרה התוכנית "כל לילה עם אסף הראל".

בשנת 2006 עבר המקום לידיו של ערוץ 24, שהשתמש במקום כמועדון הופעות וכאולפן צילומים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.