ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה. טכנית, גם כוכבי לכת יכולים להיחשב ירחים של הכוכב אותו הם מקיפים, או כוכבים המקיפים את מרכז הגלקסיה אולם שימוש זה במילה ירח אינו מקובל.

Moons of solar system-he
קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.

מקור הירחים

לוויין טבעי המקיף מקרוב את כוכב הלכת שלו במסלול קרוב למעגל נוצר ככל הנראה מאותו אזור קריסה של הדיסקה הקדם-פלנטרית שממנה נוצר כוכב הלכת. בניגוד לכך, ירחים לא-שגרתיים, המקיפים את כוכב הלכת במרחק גדול ממנו, במסלולים אקסצנטריים או כאלה שהם נגד כיוון הסיבוב של כוכב הלכת, הם ככל הנראה אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה של כוכב הלכת. לעיתים אסטרואיד אחד כזה מתפרק לכמה חלקים ויוצר מספר ירחים מסוג זה.

בדרך כלל, ירחיו של עצם שמימי קטנים ממנו באופן ניכר. מערכת כדור הארץ-הירח ומערכת פלוטו-כארון הן יוצאות דופן בכך שההבדל בין גודל כוכב הלכת שבהן וירחו אינם גדולים. קוטר הירח גדול מעט מרבע קוטרו של הארץ וקוטרו של כארון גדול אך במעט ממחצית קוטרו של פלוטו. כל אחת משתי המערכות האלה נוצרה, ככל הנראה, מהתנגשות של שני גרמי שמיים.

מאפייני המסלול של הירחים

למרבית הירחים הרגולריים במערכת השמש יש צד אחד ש"נעול" על כוכבי הלכת שאותם הם מקיפים. משמעות הדבר היא שהם איבדו תנע זוויתי כתוצאה מפעולת כוח של כוכב הלכת על בליטת הגאות הפונה אל כוכב הלכת ונעים בהקפה סינכרונית, כך שהם מפנים תמיד את אותו צד כלפי כוכב הלכת. יוצאים מכלל זה הירח היפריון המקיף את שבתאי ומסתובב באופן כאוטי בשל מגוון השפעות חיצוניות, כמו ירחי פלוטו הידרה וניקס. בניגוד לכך, מרבית הירחים החיצוניים של ענקי הגז - ירחים אי-רגולריים נמצאים רחוק מספיק מכדי להינעל. לדוגמה הירח הימליה של צדק, הירח פיבי של שבתאי והירח נראיד של נפטון הם בעלי משך סיבוב של 10 שעות בהשוואה למשך הקפתם את כוכב הלכת שלהם הנמדדת במאות ימים.

מצב שבו שלושת הגופים (הירח, הכוכב וכוכב הלכת) נמצאים על קו ישר אחד יכול לגרום לליקוי מאורות (ליקוי ירח או ליקוי חמה).

ירחים של ירחים

במערכת השמש אין דוגמה ל"ירח של ירח". אין ביטחון שמערכת כזו תוכל להיות יציבה בטווח ארוך. במרבית המקרים, כוח הכבידה של כוכב הלכת יהפוך מערכת כזו לבלתי יציבה. כאשר מחשבים את מסלולו של "ירח של ירח" יש לקחת בחשבון את כוחות הכבידה של הכוכב, של כוכב הלכת, של הירח ושל ירחים אחרים וכל אלו עלולים לשנות את מסלולו של העצם הנדון עד שהוא יתפרק, יתרחק או יקרוס לתוך כוכב הלכת.

ירחים טרויאניים

לשני ירחים במערכת השמש ידוע שיש מלווים קטנים בנקודות לגראנז' L4 ו-L5, כלומר 60 מעלות לפני ואחרי העצם, באותו המסלול. מלווים אלה מכונים ירחים טרויאניים, משום שמיקומם דומה לאסטרואידים טרויאניים ביחס לצדק. הירחים שבהם מדובר הם הירחים של שבתאי טלסטו וקליפטו הנחשבים לירחים שבאים לפני ואחרי תטיס, וכן הלנה ופולידיקוס, החולקים את מסלולו של דיוני.

ירחים של אסטרואידים

243 ida
האסטרואיד איידה והירח דקטיל (הנקודה הקטנה מימין)

גילויו בשנת 1993 של ירחו של האסטרואיד 243 אידה, שזכה לשם דקטיל[1] הוכיח כי לכמה אסטרואידים יש ירחים. אחרים כמו אנטיופה, הם מערכות של אסטרואיד כפול המכילות שני אסטרואידים בגודל דומה. לאסטרואיד סילביה יש שני ירחים.

ירחים במערכת השמש

במערכת השמש עשרות רבות של ירחים, ומדי שנה מתגלים מספר ירחים נוספים, בעיקר סביב צדק ושבתאי. בעוד שמרבית הירחים הסובבים את כוכבי הלכת החיצוניים (וגם ירחי מאדים[2]) הם אסטרואידים שנלכדו, בסוף המאה ה-20 החלו להתגלות אסטרואידים רבים אשר להם גם ירחים.

לכדור הארץ יש ירח אחד. למאדים יש שני ירחים. לצדק 79 ירחים, בהם ארבעה גדולים שניתן לראות במשקפת הקרויים גם הירחים הגליליאניים, ובהם ל-50 יש שמות. לשבתאי 62 ירחים ובהם ל-53 יש שמות. לאורנוס 27 ירחים. לנפטון 14 ירחים. לפלוטו 5 ירחים. לאריס ירח אחד. להאומיה שני ירחים.

חלק מהאסטרואידים מלווים גם הם בירח או במספר ירחים. לדוגמה, האסטרואיד 243 אידה מלווה בירח בשם דקטיל (Dactyl). גם את האסטרואיד סדנה, המצוי בחגורת קויפר מקיף ירח.

נכון לשנת 2010, טרם נתגלו ירחים חוץ-שמשיים אף על פי שנתגלו הרבה כוכבי לכת חוץ-שמשיים. מדענים משוכנעים שיש כוכבי לכת וירחים רבים מחוץ למערכת השמש, אלא שבשל תכונותיהם הפיזיות, קשה, לפי שעה, לצפות בהם.

טרמינולוגיה

Jupiter.moons2
יחס גדלים בין הכתם האדום הגדול של צדק לארבעת הירחים הגליליאניים שלו.

עד לגילוי ארבעה מירחי צדק בידי גלילאו בשנת 1610, הירח היחיד שהיה מוכר היה הירח של כדור הארץ. ולפיכך לא זכו עצמים אלה לסיווג מיוחד. גלילאו בחר להתייחס לעצמים שגילה פשוט כאל כוכבי לכת, אך מגלים מאוחרים יותר בחרו במונחים אחרים כדי להבדיל בין העצמים הללו מהגוף אותו הם מקיפים.

כריסטיאן הויגנס, מגלהו של טיטאן היה הראשון להשתמש במונח ירח לעצמים אלו, וקרא לטיטאן "הירח של שבתאי" (אנגלית: "Luna Saturni" או "Luna Saturnia") משום שהוא הפגין את אותם יחסים עם שבתאי כפי שעושה הירח עם כדור הארץ. ככל שהתגלו עוד ירחים של שבתאי, נזנח המונח. ג'ובאני קאסיני התייחס לעצמים שגילה כ"כוכבי לכת" (צרפתית: "planètes"), אך לעיתים תכופות יותר הוא השתמש במונח "לוויינים" (אנגלית: "satellites"), תוך שימשו במונח הנגזר מהמונח הלטיני satelles, שמשמעותו שומרים, נלווים או מלווים משום שהלווינים מתלווים לכוכב הלכת העיקרי עמו הם נוסעים ברחבי השמים.

המונח לוויינים הפך למונח המקובל בהתייחסות לעצמים המקיפים כוכב לכת, וכך נמנע הצורך להשתמש במונח ירח, ולגרום בכך לבלבול בין הירח של כדור הארץ לבין ירחים של כוכבי לכת אחרים, ואולם בשנת 1957, עם שיגור העצם המלאכותי ספוטניק 1, היה צורך למצוא מונח חדש. המונחים "לוויין מעשה ידי אדם" או "ירח מלאכותי" נזנחו במהרה לטובת המונח הפשוט יותר "לוויין". כתוצאה מכך, המונח נהייה מזוהה עם עצמים מלאכותיים החגים בחלל - לרבות, לעיתים, גם כאלו שאינם מקיפים אף כוכב לכת. כתוצאה מכך הוחלט לקרוא לכל העצמים הטבעיים המקיפים כוכבי לכת בשם ירחים וכך התפתח הנוהג גם במאמרים מדעיים. לעיתים, כדי להבהיר את הכוונה משתמשים במונח "לוויין טבעי".

הגדרת המונח ירח

Moon Earth Comparison
השוואה בין הירח לכדור הארץ.

בקהילה המדעית התקיים ויכוח אודות ההגדרה המדויקת של המונח ירח. ויכוח זה נגרם בשל קיומן של מערכות היקפיות שבהן ההבדל במסה בין הגוף הגדול יותר והלוויין שלו קטן מהמקובל במערכות טיפוסיות. שתי דוגמאות לכך כוללות את המערכת פלוטו-כארון ואת המערכת כדור הארץ-הירח. קיומן של מערכות אלה גרם לוויכוח אודות השאלה היכן להעביר את הגבול בין מערכת כפולה לבין מערכת הכוללת גוף פלנטרי וירח.

המוסכמה המקובלת היא האם נקודת מרכז המסה של המערכת נמצא מתחת לפני השטח של הגוף הגדול או בחלל שביניהם. קביעה זו אינה רשמית ושרירותית במידת-מה. בקצה השני של המגוון נמצאים גושי סלע וקרח היוצרים את מערכות הטבעות סביב ענקי הגז של מערכת השמש ואין נקודת התייחסות שתאפשר לקבוע אם אחד הגושים הללו גדול דיו כדי להיות מסווג כירח, אף כי לעיתים משתמשים במקרה כזה במונח "ירחון" (אנגלית: moonlet) לתיאור עצמים קטנים מאוד המקיפים גוף גדול יותר, וגם כאן אין הגדרה רשמית.

בחירת שמות לירחים

Saturn family
הדמיית אמן של מערכת ירחיו של שבתאי

טרמינולוגיית שמות הירחים במערכת השמש אינה מקרית, והיא מבוסס רבות על שמו של כוכב הלכת סביבו הם חגים. בעוד שכוכבי הלכת נקראים על שמותיהם של אלים מהמיתולוגיה הרומית (מלבד אורנוס), ומרבית הירחים נקראו על שמות של אלים מהמיתולוגיה היוונית (מלבד ירחי אורנוס).

מאדים קרוי על שמו של אל המלחמה הרומאי, ירחי מאדים נקראו על שמותיהם של דימוס, אל הפחד והאימה ופובוס, אל הטרור והאימה, בניו של ארס, אל המלחמה היווני.

צדק נקרא על שמו של ראש האלים הרומאי, ואילו ירחי צדק קיבלו שמות לא אחידים. 4 הירחים הגליליאניים נקראו על שמות דמויות ונימפות יווניות, ירחים עוקבים נקראו לסירוגין על שמות של דמויות ונימפות שונות ללא מדיניות קבועה, דבר שעורר ביקורת לאורך השנים. כיום, ירחים חדשים שמתגלים נקראים על שמן של המאהבות המיתולוגיות של יופיטר (זאוס) או בנותיו של זאוס.

שבתאי נקרא על שמו של אל הזמן הרומאי. ירחי שבתאי נקראו תחילה על שמות גיגאנטים וטיטאנים ילדיהם של אורנוס, אל השמים וגאיה, אלת האדמה היווניים. ואולם ריבוי הירחים שהתגלה סביב שבתאי, והמחסור בשמות זמינים, הביא להסכמה כי הירחים יכולים להיקרא גם על שמותיהם של ענקים ומפלצות ממיתולוגיות אחרות.

אורנוס נקרא על שמו של שליט היקום, והוא הכוכב לכת היחיד שלא נקרא על שמו של אל במיתולוגיה הרומאית אלא על שם אל במיתולוגיה היוונית. ירחי אורנוס קרויים על שמות דמויות מהספרות האנגלית, ביניהם דמויות ממחזותיו של ויליאם שייקספיר ושיריו של אלכסנדר פופ.

נפטון נקרא על שמו של נפטון, אל הים הרומאי. כל ירחי נפטון נקראו על שמות של אלים, דמויות, ונימפות הקשורות לים ולאלי הים במיתולוגיה היוונית.

סוגי ירחים

Epi-jan
איור של החלפת המסלולים בין אפימתאוס יאנוס

ירחים שגרתיים (באנגלית: Regular moons) הם ירחים שמקיפים את כוכב הלכת במסלול קרוב למעגל, בכיוון הסיבוב של כוכב הלכת. מסלולם בעל מחזור הקפה קצר יחסית, זווית נטייה נמוכה יחסית. ההשערה היא שירחים אלו נוצרו באותו זמן שבו נוצר כוכב הלכת. יש לפחות כ-55 ירחים שגרתיים במערכת השמש.

ירחים לא שגרתיים (באנגלית: Irregular moons) הם ירחים קטנים יחסית (רובם בעלי רדיוס של 100–300 קילומטרים) המקיפים את כוכב הלכת במרחק גדול ממנו (מלבד ירחים כמו נראיד וטריטון המקיפים את נפטון במרחק קרוב מאוד), במסלולים אקסצנטריים, בדרך כלל באקסצנטריות הנעה בין 0 ל-0.5, או מקיפים את כוכב הלכת בנטייה מסוימת. ירח הנע במסלול בעל נטייה קטנה מ-90 מעלות (עם כיוון סיבוב כוכב הלכת) נקרא prograde, וירח הנע במסלול בעל נטייה גדולה מ-90 מעלות (נגד כיוון סיבוב כוכב הלכת) נקרא retrograde. במערכת השמש לא קיימים מסלולים בעלי נטייה בתחום 60–120 מעלות, מכיוון שמסלול כזה הוא מסלול לא יציב, וגוף הנמצא במסלול מסוג זה עלול לצאת ממנו[3]. ההשערה היא שירחים אלו הם אסטרואידים שנלכדו בשדה הכבידה של כוכב הלכת, או גופים אשר מסלוליהם הושפעו כבידתית על ידי גופים מסיביים אחרים ונהיו יותר אקסצנטריים או בעלי נטייה יותר גדולה. במערכת השמש, יש לפחות 113 ירחים הנחשבים ירחים לא שגרתיים[4].

ירחים בעלי מסלול משותף (באנגלית: Co-orbital) אלו ירחים בעלי מסלול כמעט זהה, וכמעט אותו חצי ציר גדול. כתוצאה מההשפעה הכבידתית של אחד על השני, הירחים מחליפים מיקום מבחינת קירבה לכוכב הלכת. הירח הפנימי מקבל תאוצה גבוהה יותר ותופס מסלול חיצוני ומכיוון שכך הוא מאט את תנועתו, ואילו הירח הפנימי מאט ו"נופל" למסלול פנימי יותר כתוצאה מכך מגביר את מהירותו. במערכת השמש ירחי שבתאי אפימתאוס ויאנוס הם הירחים היחידיים המוכרים כירחים בעלי מסלול משותף.

ירחים רועים (באנגלית: Shepherd satellites) הם ירחים הנמצאים בקצוות של טבעת סביב כוכב לכת. כתוצאה מכח הכובד שהם מפעילים ירחים אלו מונעים מהחלקיקים בטבעת הפנימית מלהתפזר. במערכת השמש לירחים רועים הם קורדיליה ואופיליה השומרים על טבעת אפסילון סביב אורנוס[5], והירחים פרומתאוס ופנדורה השומרים על טבעת F סביב שבתאי[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תמונה של דקטיל באתר נאס"א עם סיפור גילויו
  2. ^ J. A. Burns, "Contradictory Clues as to the Origin of the Martian Moons," in Mars, H. H. Kieffer et al., eds., U. Arizona Press, Tucson, 1992
  3. ^ Jewitt and Haghighipour, Irregular Satellites of the Planets: Products of Capture in the Early Solar System
  4. ^ Hagai B. Perets, Matthew J. Payne, Formation of irregular and runaway moons/exomoons through moon-moon scatteringמתוך Earth and Planetary Astrophysics, יולי 2014
  5. ^ ירחי אורנוס באתר של נאס"א
  6. ^ אודות ירחי הרועים של שבתאי באתר של נאס"א, אפריל 2004
אור ירח (סרט)

אור ירח (באנגלית: Moonlight) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2016, בבימויו של בארי ג'נקינס. הסרט מבוסס על מחזה מאת טארל אלווין מקראני בשם "In Moonlight Black Boys Look Blue". הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 2017.

בסרט משחקים טרוונטה רודס, אנדרה הולנד, ג'אנל מונה, אשטון סנדרס, נעמי האריס ומהרשלה עלי.

הסרט צולם במיאמי פלורידה בתחילת שנת 2015, והוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של טליורייד. הסרט יצא לאקרנים ב-21 באוקטובר 2016 על ידי חברת ההפצה העצמאית "A24".

נכון לפברואר 2017 הסרט גרף כ-18 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט זכה לביקרות מהללות ובפרט המשחק, הבימוי, הצילום, הפסקול ונושא הסרט. בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-74 הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה ואף היה מועמד לחמישה פרסים אחרים. הסרט קיבל 8 מועמדויות לפרסים בטקס פרסי אוסקר ה-89 וזכה ב-3 פרסים כולל פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. מהרשלה עלי, בתפקיד חואן זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ובארי ג'נקינס וטארל אלווין מקראני זכו בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר על עיבוד קולנועי לפרויקט דרמה "באור ירח בחורים שחורים נראים כחולים" מאת טארל אלווין מקראני. זכייתו של הסרט בפרס האוסקר הייתה מלווה בתקרית מביכה - תקלה טכנית הביאה להכרזה על הסרט לה לה לנד כזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר ורק לאחר מספר דקות התבררה הטעות והפרס הועבר למפיקי "אור ירח".

איו (ירח)

אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 79 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות.

איו מבצע הקפה סינכרונית סביב צדק. הדבר נובע מכוח המשיכה החזק של צדק אשר נעל את סחרורו הצירי של איו עד שזה מפנה אליו רק צד אחד בכל עת. בנוסף, בהשפעת כוחות הכבידה של צדק ושאר הירחים הגליליאניים, נוצרים כוחות גאות חזקים המביאים לעיוות משמעותי-עד לכדי הבדל של 100 מטר בין "שיא הגאות" (tidal bulge) לבין השפל. תנודות אלו בליבת הירח גורמות ליצירת חום רב המתיך את גרעינו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית רבה על פניו.

איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה 300 ק"מ מפניו. פעילות זאת היא הגורם לגוון הצהבהב של פניו. על-פי הנתונים הידועים כיום (2016) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי. גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואף שלחה צילומי התפרצויות. הקרינה החזקה הקיימת סביב איו פגעה במכשור על הגשושית והובילה לסיום המשימה.

איו נקרא על שם הנימפה איו מהמיתולוגיה היוונית.

אייר

אִיָּר הוא חודש בלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.

על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.

ארטמיס

אָרְטֵמִיס (ביוונית: Άρτεμις) הייתה אלת הציד, חיות הבר, אלת הבתולות והירח ואחת משנים עשר (לא כולל האדס והסטיה) האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. היא הייתה בתם של ראש האלים זאוס והטיטאנית לטו. ארטמיס היא אחותו התאומה של אפולו, אל השמש, הרפואה, המוזיקה, השירה ואל האורקלים. ארטמיס הייתה אחת משלוש האלות הבתולות, יחד עם אתנה והסטיה. בקרב הרומאים היא נקראה דיאנה. בתקופות מאוחרות יותר זוהתה ארטמיס עם סלנה, אלת הירח, עם הקטה ואפילו תפסה את תפקידה של איליתיה כפטרוניתן של היולדות.

דיסנומיה (ירח)

דיסנומיה הוא הירח של כוכב הלכת הננסי, הטרנס-נפטוני, אריס. הוא התגלה בשנת 2005 על ידי מייקל בראון, ומגלי כוכב הלכת הננסי אריס. השם החלופי של דיסנומיה הוא "1 (S/2005 (2003 UB313". בהתחלה כונה "גבריאל" עד שקיבל את השם "דיסנומיה", על שם דיסנומיה, הבת של אריס במיתולוגיה היוונית.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה מבוסס על מחזורי ירח, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

חשוון

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

טיטאן (ירח)

טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. הוא הירח השני בגודלו (מבחינת קוטר) בכל מערכת השמש, וקוטרו גדול אף יותר מזה של כוכב הלכת חמה. הוא התגלה על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס ב־25 במרץ 1655, אשר קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא). מאוחר יותר נמצאו עוד ארבעה ירחים על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני, והוא כינה אותם "ירחיו של לואי", על שם לואי הארבעה עשר. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5.

ג'ון הרשל טבע את שמות הירחים במאמרו משנת 1847, "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו בכף התקווה הטובה" כשמותיהם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.

נכון ל־2016 נתגלו 62 ירחים, כולל טיטאן, סביב שבתאי.

ירח דבש

יֶרַח דְבַשׁ הוא פרק זמן קצר (ימים אחדים או שבועות מעטים) לאחר טקס הנישואים, אותו נוהגים בני הזוג לחגוג בנסיעה לאתר מרוחק, לרוב כזה הנחשב מיוחד ורומנטי, כדי שיוכלו לבלות באינטימיות.

ירחי שבתאי

ירחי שבתאי כוללים את ירחי כוכב הלכת שבתאי. מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות שבתאי יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת ומסיבה זו ירחים רבים התגלו רק בשנים האחרונות. עד 2019 זוהו בוודאות 82 ירחים, מתוכם ל־53 יש שמות, וזהו כוכב הלכת בעל המספר הגדול ביותר של ירחים שהתגלו רבים מהירחים הם בעלי קוטר של כ־2–3 קילומטר. אולם, שבעה מירחי שבתאי הם מאסיבים עד כדי המצאות בשיווי משקל הידרוסטטי. אם ירחים אלו היו מסתובבים סביב השמש במקום סביב שבתאי הם היו מקבלים מעמד של כוכב לכת ננסי. שבעה אלו הם טיטאן, ריאה, אפימתאוס, דיוני, טתיס, אנקלדוס ומימס.

טיטאן - ירחו הגדול ביותר של שבתאי. לטיטאן אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן. גובהה 400 ק"מ וצבעה אינו אחיד. מעל 230 ק"מ מעל פני הקרקע ועד לאטמוספירה עצמה ישנה שכבת אובך המפזרת את קרני השמש ומשווה לה מראה כחול, אך מתחת לגובה זה צבעה כתום וזה מה שמקנה לירח זה את צבעו. טיטאן הוא הירח הראשון שנצפה בטלסקופ והתגלה על ידי כריסטיאן הויגנס בשנת 1655. טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל־15.96 יום.רִיאה - הירח השני בגודלו והבולט ביותר מבין שבעת הירחים, לאחר טיטאן. הקרח הוא מרכיבו העיקרי. ירח זה התגלה על ידי קאסיני בשנת 1672 והיה הירח האחרון של שבתאי שנתגלה על ידיו למרות בהירותו הרבה. ריאה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־4.518 ימים. ריאה הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש סביבו טבעות.יאפטוס - הירח השלישי בגודלו מבין ירחי שבתאי, התגלה על ידי ג'ובאני קאסיני בשנת 1671. יאפטוס הוא אחד מהירחים הקרובים ביותר לשבתאי ומורכב ברובו מקרח. בדומה לירח זה ישנו ירח נוסף בעל מסלול זהה שהתגלה על ידי אדווין דולפס הנקרא "יאנוס". יאפטוס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־79.3215 ימים.דיוני - הירח הרביעי בגודלו מבין ירחי שבתאי ומורכב ברובו מקרח. דיוני משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־2.737 ימים. בדומה לריאה גם ירח זה התגלה על ידי קאסיני לאחר כמעט 30 שנה. במסלול זהה לזה של דיוני ישנו ירח זעיר, הלנה.טתיס - ירח זה נמנה בין הגדולים בירחי שבתאי ומשלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־1.88 יום. ירח זה נתגלה בשנת 1684 על ידי קאסיני בדומה לדיוני ומורכב ברובו מקרח.אנקלדוס - הירח הכדורי הקטן ביותר מבין ירחי שבתאי שנתגלה על ידי ויליאם הרשל. גם הוא מורכב ברובו מקרח אך יש המאמינים שפני הקרקע הם קרום דק של קרח שמתחתיו יש מים נוזליים. ירח זה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־32.52 שעות. האטמוספירה בירח זה היא אשליה של נוכחות אטמוספירית כיוון שמפאת גודלו הקטן אין זה אפשרי שתעטוף אותו מערכת גזית. את האשליה הזו מייצרים גייזרים הנמצאים בקוטב הדרומי של הירח בכך שפולטים לזמן קצר אדי מים בכמויות עצומות.מימס - הירח הקטן והקרוב ביותר לשבתאי והתגלה אף הוא על ידי ויליאם הרשל. מימס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־22.36 שעות ומורכב בעיקר ממים.

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים. על פי הערכות מדעיות, הוא נוצר לפני כ-4.54 מיליארד שנים

וכ-20–30 מיליון שנים לאחר מכן רכש את הלוויין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

כמיליארד שנים לאחר היווצרותו הופיעו בו התאים החיים הראשונים. כדור הארץ הוא גרם השמים המוכר היחיד שמכיל צורות חיים.

במהלך מיליארד השנים הראשונות בהיסטוריית כדור הארץ, החיים הופיעו באוקיינוסים והחלו להשפיע על אטמוספירת כדור הארץ ופני השטח, מה שהוביל לשגשוג אורגניזמים אווירנים ואל-אווירניים. מספר ראיות גאולוגיות מצביעות על כך שהחיים על פני כדור הארץ החלו לפני 4.1 מיליארד שנים. מאז, השילוב בין המרחק של כדור הארץ מהשמש, התכונות הפיזיות וההיסטוריה הגאולוגית אפשרו לחיים להתפתח ולשגשג.

לוויין

לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

קיימים שני סוגי לוויינים:

לוויין טבעי: ירח נחשב ללוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.

לוויין מלאכותי: כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב גרם שמיים.עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".

מאז העשור השני של המאה ה-21, עם ההוזלה של תחום הלוויינות, נכנס יותר ויותר התחום של מערכי לוויינים, הנותנים פתרונות לשלל תחומים בפריסה עולמית.

לוח השנה הסיני

לוח השנה הסיני הוא לוח שנה המקובל בתרבות הסינית. בדומה ללוח העברי הלוח הסיני מכיל 12 חודשים המתחילים בכל מולד ירח, על מנת להתאים למחזור השמש, יש בו 7 שנים מעוברות (המכילות 13 חודשים כל אחת) בכל מחזור של 19 שנים. שנה סינית מתחילה בחודש הראשון של האביב.

שמות השנים סובבים במחזור בן שישים שנים:

במחזור של שתים עשרה שנים, לכל שנה שיש שם של חיה (על פי סימני שנים עשר המזלות).במחזור של עשר שנים לכל שנה יש סימן המהווה מעין מספור (עשרה סימנים שונים), ולכל שנתיים רצופות השנה נושאת שם שקשור לאחד מחמשת היסודות.לדוגמה, שנת 4681 (על פי מניין השנים הגרגוריאני חלה בין השנים 1984 ו-1985) הייתה השנה הראשונה במחזור 60 השנים, היא הייתה שנת 子甲 (עכברוש ג'יה). השנה הבאה שתהיה שנת עכברוש ג'יה, תהיה שנת 4741 (2044/5).

לוח שנה

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים. לוח השנה התבסס תחילה על תצפיות אסטרונומיות, וכעת הוא נבנה לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה. כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

לוחות השנה העיקריים הם:

הלוח הגרגוריאני (מכונה גם הלוח הכללי או האזרחי): מבוסס על שנת כוכבים (זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש) ומשמש כמעט את כל עמי העולם.

הלוח העברי הקבוע: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הרבניים. לוח השנה העברי הוא בן 353–355 ימים יום בשנים רגילות, ובן 385-383 בשנים מעוברות. הלוח מציין את השנים מיום בריאת העולם על פי התורה. שנה מעוברת מתרחשת 7 פעמים במחזור של 19 שנים. לוח זה הונהג לאחר היציאה לגלות (לאחר חורבן בית שני), הלוח העברי המקורי אינו קבוע וכל סוף חודש היה נקבע אורכו על פי מולד הלבנה, וכל שנה הייתה נקבעת במהלך השנה עצמה האם היא תהיה מעוברת (13 חודשים) או רגילה (12 חודשים).

הלוח היוליאני: קדם ללוח הגרגוריאני, ומשמש כיום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים. משמש גם לציון תאריכים בתקופה שקדמה להנהגת הלוח הגרגוריאני.

הלוח המוסלמי: מבוסס על מחזור ירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ), ומשמש את המוסלמים. לוח השנה המוסלמי הוא בן 354 יום ומציין את הזמן החל מההיג'רה של מוחמד ממכה שאירעה בשנת 622 לספירה. בלוח אין שנים מעוברות.

הלוח העברי הקראי: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הקראים.

הלוח הפרסי: מקובל באיראן ובאפגניסטן.

הלוח הסיני: לוח השנה הסיני פועל במחזור של 60 שנה. כל שנה במשך שנתיים רצופות נושא שם שקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה, מתכת לפי הסדר הזה. ושם של חיה על פי סימני שנים עשר המזלות: תרנגול הוא מזל גדי, כלב הוא מזל דלי, חזיר הוא מזל דגים, עכברוש הוא מזל טלה, שור הוא מזל שור, נמר הוא מזל תאומים, ארנבת היא מזל סרטן, דרקון הוא מזל אריה, נחש הוא מזל בתולה, סוס הוא מזל מאזניים, כבשה היא מזל עקרב, קוף הוא מזל קשת. שנת 2000 הייתה שנת הדרקון והיסוד הקשור אליה היה מתכת.

הלוח ההינדי הוא לוח השנה הרשמי הנהוג בהודו, משלב בתוכו את לוח השנה הירחי (מולד הירח) ולוח שנה אסטרולוגי, שנת 0 בלוח ההינדי היא שנת 78 בלוח הגרגוריאני.

לוח השנה השומרי הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. הוא גם לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שהשתמש בשנה מעוברת.

לוח השנה הרומי סופר את השנים החל מייסוד העיר רומא בשנת 753 לפני הספירה. בתחילה, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, מתוכם, ארבעה חודשים בעלי 31 יום ושישה חודשים בעלי 30 יום. אורך השנה היה 304 יום. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ, החודש שבו ניתן להתחיל להלחם, ולכן הוא קרוי על שם אל המלחמה מרס. זכר למספור הקדום של החודשים ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר (ספטם = שבע בלטינית), אוקטובר (אוקטו = שמונה בלטינית), נובמבר (נובם = תשע בלטינית), ודצמבר (דצם = עשר בלטינית), המכילים את מספרם הסודר הקדום של חודשים אלו.

לוח השנה של המאיה מבוסס על מחזור מסובך שנמשך 18980 ימים (52 שנים).

לוח השנה האצטקי הוא בן 365 יום אשר חולק ל-18 חודשים בני 20 יום. חמשת הימים הנותרים נחשבו לימים מועדים לפורענות. כל חודש נקרא לפי תופעת טבע שהתרחשה בו או לפי טקס מסוים שבוצע במהלכו.

טונאלפוואלי - לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסואמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים.

לוח השנה הבהאי מבוסס על כך שהשנה מתחלקת ל-19 חודשים, בכל חודש 19 ימים, יש להוסיף 4 ימים בין החודשים: 18-19 מדי שנה.הלוח הגרגוריאני הוא הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות משמשים בעיקר לצרכים דתיים.

להצגתו הנוחה של לוח השנה משמש כלי הקרוי אף הוא לוח שנה.

ליקוי חמה

ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח מסתיר את השמש, או את חלקה, מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ באזור מסוים. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. בששת אלפי השנה שבין 2000 לפנה"ס ועד 4000 לספירה התרחשו ויתרחשו 14,263 ליקויים (3,979 מהם ליקויים מלאים), דהיינו קצת פחות מ-2.4 ליקויים בשנה בממוצע. ליקוי החמה המלא הארוך ביותר ב-8,000 שנה צפוי ב-16 ביולי 2186. אורכו יהיה 7:29 דקות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי האפשרי.

כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק בפס צר לאורך כדור הארץ, למשך דקות ספורות. בזמן הליקוי המלא ניתן לראות את העטרה של השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעיתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת. ליקוי חמה הוא אירוע אשר יכול להתרחש אך ורק סמוך מאוד לתחילתו או סופו של החודש העברי, משום שרק במועד זה הירח יכול לעבור סמוך לקו הדמיוני המחבר את כדור הארץ עם השמש.

לא בכל פעם שיש ירח מלא או ירח חדש יופיעו ליקוי ירח וליקוי חמה, מאחר שמישור מסלול הירח מוטה ב-5.2 מעלות יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן, ליקוי ירח או ליקוי חמה יופיעו בשתי נקודות החיתוך של שני המישורים.

ליקוי החמה שהתרחש ב-29 במאי 1919 שימש לאישוש תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. משלחת מדעית הצליחה לצלם בזמן הליקוי המלא כוכב שהיה אמור להיות מוסתר על ידי השמש בזמן הליקוי. אולם העובדה שכוכב זה נצפה, הוכיחה את טענתו של איינשטיין לגבי עקמומיות היקום שגורמת לאור לנוע בציר עקום וכך לעקוף את השמש.

ליקוי ירח

לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

שנה מעוברת

שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה חודש אחד (בלוח העברי) או יום אחד (בלוח הגרגוריאני), כדי לשמור על תיאום בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית.

גם בלוחות שנה נוספים (אם כי לא בכולם) יש שנה מעוברת. שנה שהחודשים שלה ירחיים אך כוללת שנים מעוברות כדי להתאים אותה למחזור השמש קרויה שנה לוניסולארית, כלומר ירחית-שמשית.

בלוח המוסלמי אין שנים מעוברות. מכיוון שהשנה בלוח המוסלמי קצרה בכ-11 יום מהשנה האסטרונומית, חלה בלוח המוסלמי נסיגה בעונות השנה. כך, למשל, אם בשנה מסוימת חודש הרמדאן חל בחודשי הסתיו, שנים אחדות לאחר מכן הוא יחול בחודשי הקיץ.

תשרי

תִּשְׁרֵי הוא חודש בלוח העברי, החודש השביעי לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית. לפי חז"ל, בראש חודש זה נברא אדם הראשון ולכן תיקנו למנות ממנו את חודשי השנה. חודש זה חל בתחילת הסתיו בארץ ישראל.

מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקקטגוריה:ירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמשכוכב חמהנוגהכדור הארץמאדיםקרסצדקשבתאיאורנוסנפטוןפלוטוהאומיהמאקה-מאקהאריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכתכוכב לכת ננסיגופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארצייםענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.