יקנעם עילית

יָקְנְעָם עִילִּית היא עיר במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בקצה הצפוני של רמות מנשה, בין הכרמל לעמק יזרעאל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950, הופרדה מהמושבה יקנעם בשנת 1967, והוכרזה כעיר ב־18 בדצמבר 2006. יקנעם עילית גובלת במושבה יקנעם ובמושב עין העמק, וממוקמת במרחק של 5 ק"מ מקריית טבעון. גובהה הממוצע של העיר הוא 151 מ' וגובהה המקסימלי הוא 255 מ' בשכונת "שער הגיא".

יקנעם עילית
Coat of arms of Yoqneam
בית עיריית יקנעם
בית עיריית יקנעם
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סימון אלפסי
גובה ממוצע[1] ‎151 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 23,311 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 90
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.5% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,765 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 76
תחום שיפוט[2] 8,210 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 151
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
יקנעם עילית
יקנעם עילית
32°39′34″N 35°06′36″E / 32.659444°N 35.11°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4185
    - דירוג מדד ג'יני 95
פרופיל יקנעם עילית נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
PikiWiki Israel 35136 War memorial in Yokneam
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ביקנעם

שם העיר

שם העיר לקוח משם המושבה יקנעם שלצדה הוקמה, הקרויה על שם היישוב המקראי יקנעם המוזכר בספר יהושע:

"מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"ב).

ושוב כגבולה הדרומי של נחלת שבט זבולון:

"וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם.." (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"א).

האות יו"ד שבתחילת שם העיר מנוקדת בקמץ קטן, כלומר יש להגות "יוֹקנעם".

שמה הרשמי של העיר הוא יקנעם עילית, ובשם זה היא מופיעה במפות, בשלטי דרכים ובפרסומים רשמיים. עם זאת, העירייה מעדיפה את השם יקנעם, וכך הוא מופיע בסמל העיר ובפרסומי העירייה. זאת חרף התנגדותה של המושבה יקנעם, שיקנעם הוא שמה הרשמי[3].

היסטוריה

המושבה יקנעם הוקמה בשנת 1935. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950–1955 פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת 1940[4]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח[4][5]. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע[6]. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים[7].

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר[8]. בשנת 1966 בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה[9], ובשנת 1967 התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".

במהלך שנות ה-90 קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה. ב־18 בדצמבר 2006 הוכרזה יקנעם עילית כעיר.

העיר כיום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביקנעם עילית 23,311 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליקנעם עילית דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,927 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כיום פועלות בפארק התעשייה בעיר כמאה חברות מתחומי ההיי טק, הביוטכנולוגיה, התקשורת, הרפואה, המזון, האלקטרוניקה והפלסטיקה.

ליקנעם עילית עתודות קרקע ניכרות לבנייה, ומאז סוף שנות ה־90 היא נמצאת בתנופת בנייה. עקב בנייה אינטנסיבית זו הכפילה העיר בעשור הראשון של המאה ה-21 את שטחה מצדה המערבי, וכיום היא כמעט גובלת במושב עין העמק. מערכות הניקוז בעיר פועלות בצורה טובה ואוגרות מים לשימוש חוזר, ומי הביוב מגיעים למכון טיהור שפכים שנמצא בקריית טבעון.

פארקים בולטים הם "פארק רבין" ובו פסל של יצחק רבין מעשה ידיו של הפסל מרדכי כפרי ו"פארק בריכות נחל קרת" הנטוע לאורך אפיקו של נחל קרת ובו בריכות מים הנשפכים מבריכה לבריכה במפלים קטנים, פינת חי וגשרים.

בעיר מתקיימת מדי שנה בתחילת חודש מרץ "צעדת יקנעם".

בעיר פועלת כיום להקה עירונית בשם "צעירי יקנעם" בניהולו של יקיר שחף. הלהקה מופיעה באירועים שונים בעיר ומעלה כל שנה מחזמר שנתי בתיאטרון יקנעם.

חינוך

ביקנעם עילית פועלים חמישה בתי ספר יסודיים-ממלכתיים: "אורנים", "ארזים", "דליות", "תדהר" ובית הספר ע"ש יצחק נבון למדעים ואומנויות. בנוסף לאלו, פועל בית ספר ממלכתי דתי בשם "הדסים". ביקנעם עילית שני בתי ספר על יסודיים, אורט ע"ש יגאל אלון המיועד לכיתות ט'-י"ב ובנוסף חטיבה חדשה אורט ע"ש יגאל אלון שמיועד לכיתות ז-ח. שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה פועלת במתנ"ס המקומי.

שכונת שער הגיא
שכונת שער הגיא

בעיר גם פועלות תנועות הנוער: הצופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, בני עקיבא וכנפיים של קרמבו.

גן מדע ומדיה
The Yokneam Media Museum

תעשייה

NaiotVentureAccelerator
מבנה ב"פארק ההייטק" ביקנעם עילית
יקנעם עילית וואדי מילק מתל יקנעם
יקנעם עילית וואדי מילק בתצפית מתל יקנעם

יקנעם נחשבת לאחד ממרכזי ההיי טק הגדולים בארץ עם יצוא של כ-5 מיליארד דולר ומעל 100 חברות העוסקות במחקר ופיתוח[11]. אזור התעשייה של העיר משתרע לאורך כביש 722. בעבר, היה מפעל התעשייה העיקרי בעיר מפעל המתכת "סולתם", שעסק בייצור מרגמות, כלי מטבח ועוד. במהלך השנים התכווץ המפעל, ואת מקומו כמוקד תעסוקה תפסו מפעלים אחרים כגון יקב מורד שנוסד בשנת 1999 במקום בו שכן בעבר מבנה של חברת סולתם, וחברות היי-טק. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנו באזור התעשייה מבנים אחדים לתעשיית ההיי-טק שבססו את מעמדו של האזור בסיליקון ואדי. עם מפעלי ההיי-טק שמרכזם בעיר נמנים מלאנוקס טכנולוגיות, גיוון אימג'ינג, נוירוניקס, ביוסנס וובסטר, מארוול סמיקונדקטור, סינאל תעשיות, פנסוניק ועוד. כן פועלים באזור התעשייה מפעל מזון של חברת אסם ומפעל של כתר פלסטיק.

אקלים

יקנעם עילית-שכונת גגות ירוקים
שכונת "גבעת הכלניות"

ממוצע המשקעים ביקנעם עילית, בדומה לקריית טבעון, עומד על 655 מ"מ בשנה הודות לקרבת שני היישובים לרכס הכרמל.

הטמפרטורות ביקנעם עילית זהות לחלוטין לשאר יישובי עמק יזרעאל. טמפ' המינימום בחורף נעות בממוצע סביב 1°C ל-7°C מעלהאפס, טמפרטורות מתחת לאפס מתקבלות כאשר אוויר קר מגיע מצפון בשילוב עם שמיים בהירים (רמה סיבירית). ערפילי בוקר כבדים נפוצים מאוד בחודשי החורף ביקנעם ובשאר יישובי עמק יזרעאל. הקיץ ביקנעם עילית הוא חם ויבש: טמפ' המקס' בקיץ נעות סביב 32;°C ל-39°C.

הטמפ' הגבוהה ביותר שנמדדה מאז הקמת התחנה היא 41.5°C ונמדדה ב־27 במאי 2015, ואילו הטמפ' הנמוכה ביותר היא (1.2°C-) שנמדדה ב־10 בינואר 2015 בשעה 06:30. בשנים 1950, 1992, 1999-2000 ירדו כמויות קטנות עד בינוניות של שלג (50 ס"מ ומטה של שלג), בשנת 2015 ירד שלג קל בשכונות הגבוהות של העיר ונערם ממחלף אליקים (שליד יקנעם) עד לדאלית אל-כרמל.

כמויות המשקעים שנמדדו בעיר בשנים קודמות ע"פ תחנת יקנעם:

2009-2010: 552.9 מ"מ (84% מהממוצע).

2010-2011: 486.9 מ"מ (74% מהממוצע).

2011-2012: 575.8 מ"מ (88% מהממוצע).

2012-2013: 668.1 מ"מ (102% מהממוצע).

2013-2014: 326.1 מ"מ (50% מהממוצע).

2014-2015: 670.0 מ"מ (102% מהממוצע).

תחבורה

כביש 722, העובר בנחל יקנעם חוצה את יקנעם עילית ומפריד בין אזור המגורים לבין אזור התעשייה. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה מחלף עין תות, המקשר את כביש 70 (כיום כביש 67) עם כביש 6, ומאפשר גישה מהירה מיקנעם עילית למרכז ישראל ולדרומה. המשכו של כביש 722 (צפונה) מקשר את יקנעם עילית לעמק יזרעאל ולגליל.

התחבורה הציבורית בעיר הופעלה לאורך השנים באופן כמעט בלעדי על ידי קואופרטיב אגד. החל מינואר 2011, החליפה חברת אומני אקספרס את חברת אגד בהפעלת השירות האוטובוסי הפנימי והפרברי (לישובי הסביבה ולחיפה). עם כניסת החברה החדשה, הופעלו בעיר לראשונה קווי לילה לחיפה ולרמת ישי דרך קריית טבעון. קווי הלילה פועלים גם בליל שישי. ב-19 בדצמבר בשנת 2014 הוחלפה הזכיינית, וחברת סופרבוס זכתה במכרז.

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע, הממוקמת שלושה ק"מ מיקנעם, היא חלק מקו הרכבת מסילת העמק, ומשרתת את תושבי העיר. ניתן להגיע אליה וממנה באמצעות קו אוטובוס פנימי.

ערים תאומות

לקריאה נוספת

  • אריה קרישק, יקנעם של מעלה, סיפורה של יקנעם עילית, הוצאת "דיוקן", 2000.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יואב עציון, יקנעם מציגה: המלחמה על השם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 18.3.2010
  4. ^ 4.0 4.1 אורי דרומיפריץ לוינגר, יקה, חקלאי, מראשוני יקנעם ומנהיגיה, 1911-2009, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
  5. ^ ב"הארץ" מצוין שהמושבה קלטה 350 משפחות עולים בניגוד ל"דבר" שמדבר על קרוב ל-700 משפחות
  6. ^ 70 משפחות קלטו 700 משפחות, דבר, 29 בפברואר 1952
  7. ^ יקנעם ויתר על הזרמים והזרמים ויתרו על יקנעם, דבר, 10 ביולי 1952
  8. ^ א. מש, בעיותיה של יקנעם החדשה, דבר, 14 ביולי 1964
  9. ^ א. מש, עסקני יקנעם מספרים, דבר, 23 בפברואר 1966
  10. ^ פרופיל יקנעם עילית באתר הלמ"ס
  11. ^ "ברבעון האחרון של 2021 תהיה רכבת קלה. אם האוצר לא יפריע", כלכליסט - www.calcalist.co.il
Yoqneam

יקנעם עילית, מבט מדרום

יקנעם 0996

מראה היישוב עם עמק יזרעאל במבט מהכניסה המערבית ליישוב, 2009

Elias-Pano2

מבט ליקנעם עילית מקרן הכרמל

PikiWiki Israel 32283 Izhak Rabin memorial in Yokneam

אנדרטת יצחק רבין של הפסל מרדכי כפרי ב"פארק רבין" ביקנעם עילית

יקנעםעירייה 1024

עיריית יקנעם עילית, 2009

פארק בריכות נחל קרת ביקנעם

פארק בריכות נחל קרת

PikiWiki Israel 5666 park in yokneam

פארק בריכות נחל קרת

גיוון אימג'ינג

גיוון אימג'ינג (באנגלית: Given Imaging Ltd) היא חברה בע"מ ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק אמצעי בדיקה ויזואלית של מערכת העיכול האנושית.

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מצלמות זעירות הממוקמות בקפסולות הניתנות לבליעה, ליצירת אנדוסקופיה באמצעות גלולה. לגיוון אימג'ינג גלולות לדימות של הושט, המעי הדק והמעי הגס. בנוסף, פיתחה החברה גלולת RF הבודקת שאין חסימות במעיים העשויות לגרום לגלולת הדימות להיתקע.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1204 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

ואדי מילק

ואדי מילק הוא הכינוי העממי שניתן לתוואי הדרך שחוצה את הכרמל ממערב למזרח, בתוואי נחל דליה, נחל תות ונחל יקנעם.

התוואי מתחיל במערב בין זכרון יעקב לפוריידיס בתוואי של אפיק נחל דליה, ממשיך במעלה התוואי של נחל תות יובלו של נחל דליה, דרך עין תות ומגיע לנקודה הגבוהה ביותר במחלף אליקים, שהוא חלק מקו פרשת המים בכרמל. משם, יורד התוואי בנחל יקנעם עד פיתחו לעמק יזרעאל מתחת לעיר יקנעם עילית. לאורך תוואי זה עובר כביש 67 (כביש 70 לשעבר), שהוא אחד משני הכבישים העיקריים שמחברים את מרכז הארץ עם צפונה (השני הוא כביש 65 או ואדי עארה). לצד נחל עירון, היה תוואי זה אחת ההתפצלויות של דרך הים ההיסטורית לתוך הארץ.

מקור השם ואדי מילק הוא שיבוש מימי המנדט הבריטי של השם הערבי ואדי מָליח (בערבית: מִלְח), על-שם המסלול שבו עברו שיירות הסוחרים שהובילו בארץ ישראל מלח, שהיה מיוצר בחופי עתלית ודור בתקופות קדומות, אל מחוזות המזרח דרך עמק יזרעאל והגליל התחתון אל דמשק. [דרוש מקור] על פי מפת הקרן הבריטית Wadi Milh הוא נחל רקפת, והמשכו עד לרגלי תל יקנעם (חלק מנחל יקנעם דהיום) כלומר, הוא חופף חלקית את החלק האחרון של התוואי המדובר.

בשנים 2006 עד 2009 התבצעו בתוואי הכביש העובר בוואדי מילק עבודות לבניית מחלף עין תות המחבר את כביש 70 לכביש 6. כתוצאה מהקמת המחלף שונה תוואי הנסיעה בכביש 70 לכיוון מזרח והוסט דרומה.

כביש 6

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ומזרחית לחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון. במסגרת מקטעים 3 ו-4 בדרום והמקטע הצפוני בצפון יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.

בקטע ממחלף שורק עד מחלף עין תות כביש 6 הוא כביש אגרה וכן בקטע ממחלף יקנעם עד מחלף גבעות אלונים. דרומית למחלף שורק, ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם וצפונית למחלף גבעות אלונים הנסיעה בכביש היא חינם.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות) לשאר חלקי המדינה.

כביש 66

כביש 66 הוא כביש אורך במערב עמק יזרעאל, הנמתח לאורך מורדותיהם המזרחיים של רמות מנשה והכרמל ומקשר בין יוקנעם, אזור משמר העמק לצומת מגידו ואזור ג'נין, כאשר מעבר סאלם מחלק את הכביש לחלק צפוני הפתוח לישראלים בשליטת ישראל, וחלק דרומי הפתוח לפלסטינים בשליטת הרשות הפלסטינית. אורכו הכללי של הכביש הוא 32 ק"מ, כאשר 18 ק"מ בישראל, ו־14 ק"מ ברשות הפלסטינית.

הכביש בשטח ישראל מאפשר קישור בין מטרופולין חיפה (דרך כביש 6) לאזור משמר העמק, מזרח אזור נחל עירון וצומת מגידו, בעוד הכביש בשטח בשליטת הרשות הפלסטינית מאפשר חיבור בין עיירות וכפרים מצפון-מערב לג'נין, לג'נין. כביש 66 מאפשר גם חיבור מאזור עפולה למטרופולין חיפה, לצד כביש 73 הצפוני יותר.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

כביש 722

כביש 722 הוא כביש אורך אזורי המתחיל במחלף יקנעם שבכניסה הדרומית לעיר יקנעם עילית, יורד בתוואי נחל יקנעם לעמק יזרעאל, ממשיך בו ומסתיים בצומת השומרים שליד קריית טבעון. אורכו של הכביש הוא 7.5 ק"מ.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מחלף אליקים

מחלף אליקים הוא מחלף המחבר את כביש 672 עם כביש 6 (כביש 70 לשעבר).

המחלף נקרא על שם היישוב הסמוך אליקים. הוא הוקם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 כחלק מפרויקט הרחבת כביש 70 ומיחלוף הצמתים בין מחלף זכרון יעקב ליקנעם. המחלף מקשר את הכביש המרכזי המוביל ממרכז הארץ לצפונה עם עוספיה ודאלית אל-כרמל וממשיך משם לחיפה, בצדו השני הוא מקשר אל יישובי רמת מנשה. בצמוד למחלף יש מרכז מסחרי.

מבנה המחלף הוא בתצורת מחלף יהלום. כביש 672 עובר בגשר עילי מעל כביש 6. לצורך השתלבות עם כביש 6 נבנו רמפות ירידה ועליה. הפניות לכביש 672 מתבצעות במעגלי תנועה הנמצאים משני צידי הגשר.

מחלף יקנעם

מחלף יקנעם הוא מחלף הממוקם בכניסה ליקנעם עילית, מפגיש בין הכבישים 6 ו-722. המחלף נפתח לתנועה ב-14 בנובמבר 2018.

המחלף נבנה במסגרת מיזם הארכת כביש 6 לצפון במקטע מחלף אליקים–מחלף סומך. עם פתיחתו כביש 6 התארך צפונה עד מחלף העמקים. לאחר מכן נפתח קטע נוסף שממשיך עד מחלף סומך.

המחלף צמוד להר הכרמל ולאזור התעשייה של יקנעם עילית.

מחלף תל קשיש

מחלף תל קשיש הוא מחלף בצפון-מערב עמק יזרעאל, המחבר בין הכבישים 6, 77 ו-66 (כביש 66 מסומן בתוואי שסומן בעבר ככביש 70, וראה להלן), מצפון לצומת התשבי ומדרום למחלף העמקים, ממערב וסמוך לתל קשיש שעל שמו הוא קרוי.

לפי התכנון המקורי של חברת כביש חוצה ישראל והחברה הלאומית לדרכים, הוא פוצל במחלף זה לשתי זרועות. האחת לכיוון צומת עמיעד במזרח והשנייה לכיוון שלומי בצפון. בסופו של דבר, הזרוע למזרח אינה נחשבת כחלק מכביש חוצה ישראל, והיא מסומנת ככביש 77, שהוארך דרומה עד למחלף תל קשיש, במקביל לכביש 722. הזרוע לצפון נחשבת כחלק מכביש חוצה ישראל, וכביש 70 מתלכד עמהּ בין מחלף תל קשיש לבין מחלף העמקים ובין צומת זבולון לבין מחלף סומך (בקטעים אלו מסומן הכביש ככביש 6, ומהווה כביש מהיר ללא תשלום אגרה), ועובר בסמוך לה, ליד מחלפי אבליים, יאסיף, כברי ושלומי המתוכננים. בשלומי שבו מסתיים כביש 70, יסתיים גם כביש 6.

לפי התכנון, כביש 70 מחליף סימון משני צידיו של המחלף: מדרום, תוואי הכביש בין צומת התשבי לבין מחלף תל קשיש, מסומן ככביש 66. מצפון, כפי שכבר נאמר, תוואי הכביש בין מחלף תל קשיש לבין מחלף העמקים, מסומן ככביש 6.

מלאנוקס

מלאנוקס טכנולוגיות בע"מ (באנגלית: Mellanox Technologies Ltd.) היא חברת טכנולוגיה ישראלית רב-לאומית המתמחה בפיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט, המיועדים להעברה מהירה של מידע בין שרתים ומערכות אחסון לשוק מחשוב הענן ולמרכזי נתונים.

מלאנוקס היא חברה ציבורית. מניותיה נסחרות בנאסד"ק.

במרץ 2019, הודיעה חברת Nvidia שתרכוש את חברת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נתיב אקספרס

חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה המפעילה קווי תחבורה ציבורית בגליל ומטרופולין חיפה. עד 2015 החברה הפעילה קווים גם בזכרון יעקב, קריית טבעון, יקנעם עילית והעמקים (חלקם באמצעות חברת הבת "אומני אקספרס"). החברה בבעלות מלאה של חברת הנסיעות והתיירות נצרת.

בהנחיית משרד התחבורה מפעילה החברה יחד עם חברת "אגד" שירות "חופשי חודשי" במסגרתו נמכרות כרטיסיות המכובדות על ידי שתי החברות.

סולתם מערכות

סולתם הוא מפעל העוסק בפיתוח וייצור מערכות סיוע ארטילרי מגוונות עבור צה"ל, צבא ארצות הברית וצבאות נוספים. עד 2010 פעל סולתם כמפעל עצמאי ומאז הוא חלק מחטיבת היבשה של אלביט מערכות.

סינאל מלל פייוויי

סינאל מלל פייוויי בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של תוכנה וחומרה לניהול משאבי אנוש ופעילות העובד בארגון.

צומת התשבי

צומת התשבי הוא צומת במערב עמק יזרעאל המחבר בין כביש 722 וכביש 66. הצומת ממוקם צפונית ליקנעם עילית.

הצומת מקשר בין מרכז ודרום ישראל לעמק יזרעאל, אזור הכנרת וצפון ישראל.

הצומת נקרא על-שם אליהו הנביא, הנקרא גם אליהו התשבי, מכיוון שהוא סמוך לאתר בו על-פי ספר מלכים א' שבתנ"ך, אירעה ההתמודדות של אליהו הנביא מול נביאי הבעל.

בסמוך לצומת ממוקמת תחנת הרכבת יקנעם-כפר יהושע, אחת מתחנות מסילת העמק.

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע היא תחנת רכבת המשרתת את יקנעם עילית, קריית טבעון, רמת ישי וסביבתן הקרובה החל משנת 2016. התחנה נבנתה כחלק מהקמת מסילת העמק ומיקומה בשטח פתוח בין יקנעם לכפר יהושע, ממזרח לכביש 70 ומדרום לכביש 722.

תל יקנעם

תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם של ימינו. בערבית ולאורך רוב ההיסטוריה המאוחרת של האתר התל נודע בשם הדומה לקמון או קיימון. מקור שם זה כנראה בעיוות של השם העברי. האתר משתרע על שטח של כ40 דונם וגובהו 60 מטרים. עם מספר הפסקות קצרות, תל יקנעם היה מיושב במשך 4,000 שנים מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הסולטנות הממלוכית.

תל יקנעם ממוקם בסמוך לאחת מהדרכים החשובות ביותר בעת העתיקה אשר עברה בוואדי מילק וקישרה בין דרך הים (ויאה מריס) והדרך המובילה צפונה לעיר צור. נקודה זאת הקנתה ליקנעם העתיקה ערך אסטרטגי וכלכלי רב.

האזכור הראשון של יקנעם הוא "ענקנעם", ברשימת הערים אותן כבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה באזור ארץ ישראל של ימינו. לאחר מכן מוזכרת העיר בתנ"ך כעיר שהובסה על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון. העיר יושבה על ידי בני שבט לוי. העיר מוזכרת פעמיים במקורות רומיים ושרידים של כנסייה ביזנטית נמצאים בראש התל. בתקופת הצלבנים שמה של העיר היה קיימונט ולמשך תקופה קצרה, העיר הייתה מרכזה של סניוריה קטנה. במאה ה13 לספירה נכבשה העיר על ידי הממלוכים. בראש התל קיים מבצר אשר נבנה על פי דעת חוקרים על ידי דאהר אל-עומר ששלט בגליל בימי ההתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במאה ה-18.

תל יקנעם נחפר כחלק מפרויקט של חפירה אזורית יחד עם תל קשיש ותל קירי.

לאום ודת[2]
יהודים: 91.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 9.2%
גילאי 15 - 19 8.3%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 18.1%
גילאי 60 - 64 4.2%
גילאי 65 ומעלה 10.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 3
תלמידים 3,909
 –  יסודי 2,216
 –  על-יסודי 1,693
מספר כיתות 155
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרה • יקנעם עילית • כרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.