יקותיאל יהודה גרינוולד

הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולדכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית. ידוע בעיקר במחקריו על יהדות הונגריה.

ביוגרפיה

גרינוולד נולד בעיר סיגט בחבל מרמורש, לאביו ר' יעקב, שהיה דרשן בעיר. למד בישיבתו של הרב שמואל רוזנברג באונסדורף, ובישיבת הרב משה גרינוולד בחוסט. נישא לבת הרב צבי הירש הורוביץ, רב קהילת הרמנשטאדט בטרנסילבניה.

מגיל 14 החל לפרסם מאמרים בכתבי העת היהודיים, בשפות עברית, ויידיש. בעיקר עסק בחקר הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה ותולדות המאבק בתנועה הרפורמית בארץ זו. במסגרת מחקריו עבר בקהילות רבות, עיין בארכיונים ובספרי הקהילה ורשם כתובות על מצבות ישנות. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בצבא ההונגרי, ולפי עדותו גם במסעותיו כחייל, בעת עוברו סמוך לבתי עלמין יהודים היה מנצל את הזמן לרישום המצבות. הוא הגיע גם לאלבניה שם חיפש ומצא את קברו של משיח השקר שבתאי צבי[1].

מאמרו הראשון פורסם בביטאון התורני "נטעי בחורים" בהיותו בן 15. את ספרו הראשון, "בית יהונתן", על תולדות ר' יונתן אייבשיץ, פרסם בסיגט בשנת תרס"ח, בגיל 16. מאז פרסם בהונגריה ובארצות הברית יותר מ-40 ספרים ומאות מאמרים בכתבי העת.

בשנת תרפ"ה (1925) היגר לארצות הברית ושימש כרב בקהילת קולומבוס שבאוהיו עד יום פטירתו.

ספריו

  • בית יהונתן (על הרב יהונתן אייבשיץ) .. סיגעט, תרס"ח. (בית יהונתן, באתר HebrewBooks)
  • תלמוד בבלי וירושלמי, ברוקלין תרצ"ו.
  • תולדות משפחת ראזענטהאל: תולדות ... נפתלי ראזענטהאל ממאהר, ושני בניו ... ומכתבים ... מחכמי הדור המפורסמים ערוכים אליהם..., בודפשט 1920. (תולדות משפחת ראזענטהאל, באתר HebrewBooks)
  • לקורות השבתאים באונגריה, ואץ' תרע"ג.
  • כולל תולדות הגאון ר’ אפרים הכהן מוילנא ... גם השקפה על קורות ישראל בימים ההם והריסת עיר אובין בשנת תמ"ו..., קלוז' 1924.
  • תולדות הכהנים הגדולים ששמשו בישראל מאהרן הכהן עד סוף בית שני, עם הערות על חיי ישראל בימים ההם, השפעת בית המקדש על בני הגולה ולקורות הכתות בישראל, ניו יורק 1932. (תולדות הכהנים הגדולים, באתר HebrewBooks)
  • השוחט והשחיטה בספרות הרבנות: ספר כולל טובו של השוחט וגורלו..., ניו יורק 1955. (השוחט והשחיטה בספרות הרבנות, באתר HebrewBooks)
  • קורות חיי הגאון רבי יוסף קארו: לקורות חכמי זמנו, השקפה קצרה על התקופה ההיא ולקורות ישראל בימים ההם באירופה, במצרים, במדינת תוגרמה ובארץ ישראל, ניו יורק 1953.[2]
  • הרב ר’ יהונתן אייבשיץ: ספר כולל תולדותיו וקורותיו...,, ניו יורק 1954. (הרב ר’ יהונתן אייבשיץ, באתר HebrewBooks)
  • קורות עיר פרעסבורג וגדוליה: משנת הא אלפים עד ימינו אלה, ונלוה עמו תולדות איזה גאונים... עם מאמרי חכמה, מדע, בקורת והערות..., סיגט 1911.
  • ספר קורות התורה והאמונה בהונגריה: כולל מצב התורה והאמונה והשתלשלות הרפורמציה הדתית בתוך היהדות ההונגרית מיום שבאו היהודים לארץ הגר עד שנת הפרוד (הקונגרס בשנת תרכ"ט) וסבת התפרדות היהודים ההונגרים, בודפשט 1921.
  • ספר חכמי מדינתינו: שם הגדולים וקורות גדולי ישראל... בארצינו, ארץ הגר משנת ד"א תת"כ עד היום הזה..., סיגט 1910.
  • ספר זכרון לראשונים: כולל תולדות וקורות הגאונים אשר... בעיר סיגעט, ונלוה עמהם ג"כ תולדות שאר גאונים... / עם הערות..., סאטמר 1909.
  • ספר הזכרונות: כולל כל התלאות והטלטולים אשר מצאוני במשך המלחמה הגדולה בעמדי מזוין מול האויב, בודפשט 1922.
  • מקורות לקורות ישראל: לקורות הקהלות ישראל במדינות סלובקיה, אונגריא, טרנסילבניה, ויוגוסלביה, אשר קבצתי מפנקסי הקהלות, ומבתי החיים, וגם מארכיונים שונים, ברגסס תרצ"ד 1934.
  • הראו מסדרי הבבלי את הירושלמי?: ספר כולל פרק נכבד בדברי ימי ישראל אחר החרבן..., ניו יורק, תשי"ד 1954.
  • טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן, ניו יורק, 1945. (טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן, באתר HebrewBooks) (ביידיש)
  • היהודים באונגאריא, ואץ', 1913.
  • אח לצרה (על דיני אבלות), סנט לואיס תרצ"ט. (אח לצרה, באתר HebrewBooks)
  • כל בו על אבלות: מבאר ומסדר כל הלכות דינים ומנהגים מיום שנחלה האדם עד תום ימי אבלות ..., ניו יורק 1965. (כל בו על אבלות, באתר HebrewBooks)
  • לפלגות ישראל באונגריא: מצב התורה בארץ אונגריא, מלחמת היראים בבעלי הריפורס... ובסוף הספר קונטרס זכר צדיק, דעווא, תרפ"ט 1929.
  • לפני שתי מאות שנה, או, תולדות הרב אליעזר קאליר וזמנו: מחבר ספרי אור חדש למלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, המעמד הדתי והמוסרי במערב אירופא לפני שתי מאות שנה / מאת יקותיאל יהודה גרוינוואלד, ניו יורק, תשי"ב 1952.
  • לתולדות הסנהדרין בישראל: תולדות הסנהדרין ונשיאיה, הכהנים הגדולים וקטגוריא בין בני לוי ובין הנשיאים, השלטון הראשי בימי המלחמה עם הרומאים, ולתולדות יוסף בן מתתיהו וספריו, ניו יורק 1950. (לתולדות הסנהדרין בישראל, באתר HebrewBooks)
  • מהרי"ל וזמנו : קורות חיי רבינו יעקב הלוי נודע בשם "מהריל"..., ניו יורק 1944.
  • לתולדות הריפורמציאן הדתית בגרמניא ובאונגריא: המהר"ם שיק וזמנו כולל חיי הגאון ר’ משה שיק, תולדותיו, השקפותיו, מלחמתו נגד הריפורם בגרמניא ובאונגריא והשפעתו על דורו, קולומבוס, אוהיו: האחים טברסקי, תש"ח.[3] (מהר"ם שיק וזמנו, באתר HebrewBooks)
  • מצבת קודש לקהילות ישראל שנחרבו... כולל שני ספרים: א. סיגט ופלך מאראמארוש, ב. מאטרסדורף ולקורות שבע קהילות... גם ימי נעוריו של משה סופר וצאצאיו, ניו יורק 1952. (מצבת קודש לקהילות ישראל שנחרבו, באתר HebrewBooks)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יקותיאל יהודה גרינוואלד, ספר הזכרונות, האחים קאטצבורג, תרפ"ב, עמ' 116
  2. ^ ביקורת: ע. בן-עזרא, הרב ר' יוסף קארו וזמנו, הצופה, 26 בנובמבר 1954, המשך.
  3. ^ ביקורת: צבי-מאיר רבינוביץ, מהר"ם שיק וזמנו, הצופה, טורים 4–5, 18 בנובמבר 1949.
באצ'קו פטרובו סלו

בָּאצְ'קוֹ פֶּטְרוֹבוֹ סֶלוֹ (בסרבית קירילית: Бачко Петрово Село, בסרבו-קרואטית: Bačko Petrovo Selo, בהונגרית: Péterréve, ביידיש: פעטראוואסעלע) הוא כפר בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכן על גדת הנהר טיסה.

גדליה פלדר

הרב גדליה פלדר (תרפ"א, 1921 – תשנ"א, 1991) היה רב ודיין בטורונטו, מחבר סדרת הספרים ההלכתיים יסודי ישורון ושו"ת שאילת ישורון.

גרינוולד

גרינוולד (ביידיש: גרינוואלד), הוא שם משפחה יהודי נפוץ, שפירושו בתרגום חופשי מגרמנית "יער ירוק".

האם התכוונתם ל...

המאור (ברוקלין)

המאור (באנגלית: Hamaor) הוא כתב עת תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

העורך המייסד של כתב העת היה הרב מאיר אמסל שערך את גליונותיו עד פטירתו ב-2007. כתב העת היה מזוהה באופן לא-רשמי עם חסידות חב"ד בשל קשריו של העורך עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון שהיה מפרסם אחדות משיחותיו, מוגהות אישית על ידו ב"המאור". נכון לראשית שנת 2014 ראו אור למעלה מ-450 גליונות של כתב העת.

חנמאל המצרי

חנמאל המצרי היה כהן גדול בסוף ימי בית המקדש השני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה, מופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו בשם חננאל הבבלי.

חנמאל המצרי נזכר במשנה פעם אחת, ברשימת הכהנים הגדולים ששרפו פרה אדומה: "וחכמים אומרים, שבע מעזרא ואילך.

ומי עשאן, שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים, אליהועיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת".

יהונתן אייבשיץ

רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן. מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו, ומחברם של ספרי הלכה שהמפורסם שבהם הוא ה'כרתי ופלתי'. כיהן כרבן של קהילות אה"ו.

לצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם בתורת הנסתר ואף כתב קמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) שמצא רמזים שבתאיים בכתביו ופתח בפולמוס להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך אם כי לא נעלם. בהיסטוריוגרפיה הרבנית מקובל על פי רוב כי טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויות, בעוד שבמחקר מדעי היהדות, בעיקר מאז גרשם שלום, מקובל כי אכן היה שבתאי.

יעקב קופל אלטנקונשטט

רבי יעקב קופל אלטנקונשטט (או: אלטנקונשטאדט; נודע בכינוי ר' קופל חריף; ב' באייר תקכ"ו, 11 באפריל 1766, אלטנקונשטאדט, בוואריה - כ"א בכסלו תקצ"ו, 11 בדצמבר 1836, ורבו) היה רב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה, רבה של העיר ורבוי, תלמידו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "חידושי יעב"ץ".

ירמיה לעוו

הרב ירמיה לעוו (בגרמנית: Jeremias Löw; תקע"א, 1811 – י"ז בניסן תרל"ד, 4 באפריל 1874) היה מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19, מתנגד נחרץ לחסידות שדחה גם את ההתאגדות בקהילות אורתודוקסיות נפרדות ודבק בעמדת "הסטטוס קוו".

ישראל הגר (אהבת ישראל)

רבי ישראל הגר (מכונה "האהבת ישראל" על שם ספרו; ב' באלול ה'תר"ך, 20 באוגוסט 1860 - ב' בסיוון ה'תרצ"ו, 22 במאי 1936), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי החסידות ברומניה ובהונגריה בדור שלפני השואה.

מאיר ברבי

רבי מאיר ברבי (ה'תפ"ה, 1725 - ה' באב ה'תקמ"ט, 28 ביולי 1789) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, אב"ד פרשבורג במשך עשרים ושש שנים.

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת ה'ק"ך (1360), מגנצא - כ"ב באלול ה'קפ"ז (1427), וורמייזא), רבה של מגנצא וראש ישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. כתב תשובות לכל רחבי ארצות אירופה. חיבר ניגונים לתפילות, וחיבר ספר מנהגים, פסקים ופירושים בשם מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל. ספר זה הוא אחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית שהשפיע בעיקר על קהילות מערב אירופה ומשני ספרי המנהגים החשובים ביותר לצד "ספר המנהגים" של רבי יצחק אייזיק מטירנא שהשפיע על קהילות מזרח אירופה.

משה גרינוולד

הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 - ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו "ערוגת הבושם".

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז – א' בשבט ה'תרל"ט) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים. תלמידו המובהק של החת"ם סופר.

משנת עקביא בן מהללאל

משנת עקביא בן מהללאל היא משנה בתחילת פרק ג' של פרקי אבות, שזו לשונה:

המשנה מציגה לאדם את אפסותו בעולם הזה לעומת גדולתו של הקדוש ברוך הוא, ובכך באה להרתיע את האדם מחטא.

עקיבא סופר

עקיבא סופר-שרייבר (ה'תרל"ח, 1878 – ב' בכסלו ה'תש"ך, 3 בדצמבר 1959) היה רב וראש ישיבה, רבה האחרון של ברטיסלאבה (פרשבורג), שהיא כיום בירת סלובקיה, לפני שואת יהדות אירופה והרביעי בשושלת רבני פרשבורג בני משפחת החת"ם סופר. ממנהיגי האורתודוקסיה ביהדות הונגריה, וחבר מועצת גדולי התורה. נקרא לעיתים על שם חיבורו ההלכתי הדעת סופר.

עם עלייתו לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה הקים מחדש את "ישיבת פרשבורג" בירושלים.

צבי הירש הלר

רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובוניהד. בחודשי חייו האחרונים, רבה של אובן ישן. נודע בספרו "טיב גיטין".

קהילת יהודי סיגט

הקהילה היהודית בסיגט (ברומנית: Sighetul Marmaţiei), בירת מחוז מרמורש שברומניה, היוותה כ-40% מכלל אוכלוסיית העיר (במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, בינואר 1941, נמנו בעיר 10,144 יהודים), והטביעה את חותמה על אופיה. סיגט נחשבת למרכז יהודי חסידי חשוב, ולמולדתם של החסידויות סיגט וסאטמר.

במאי 1944 נשלחו כל יהודי סיגט לאושוויץ, בארבעה משלוחים. בית הכנסת היחיד שנותר בסיגט, המשמש כיום כמוזיאון הנצחה לקהילה, מזכיר בגודלו ובפארו את הקהילה היהודית שאיננה.

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19. במקביל לעמידתו בראשות המאבק ברפורמים ובפוזיטיבים-היסטוריים ולקריאתו לדתיים השמרניים לפרוש מכלל הציבור היהודי שזנח את שמירת המצוות, דגל בעצמו במודרניזציה ואקולטורציה מקיפות ובהשתלבות לשונית, תרבותית ואזרחית באומה הגרמנית בגדרי שיטתו, "תורה עם דרך ארץ".

שלמה קווטש

הרב שלמה קווטש (בכתיב מסורתי: קוועטש, לועזית: Salomo Quetsch;‏ ג' בחשון תקנ"ט, 13 באוקטובר 1798 — כ"ד בשבט תרט"ז, 30 בינואר 1856) היה אב"ד פיזלינג, לייפניק וניקולשבורג, הרב הראשי האחרון של מוראביה וראש הישיבה האחרון בניקולשבורג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.