יצחק שנהר

יצחק שֶנהַר (שֶנבֶּרג) (י"ד באדר א' תרס"ב, 21 בפברואר 1902 - י"ט בסיון תשי"ז, 18 ביוני 1957) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. בשנת 1946 זכה בפרס רופין ובשנת 1948 בפרס טשרניחובסקי.

יצחק שנהר
יצחק שנהר
עיסוק משורר, סופר, מתרגם
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה ספרות, שירה
סוגה שירה, סיפורת, מחזאות, ספרות ילדים, יומן מסע
פרסים והוקרה פרס רופין, פרס טשרניחובסקי
Yo a Ha, 1948
יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג. מאוספו של יורם שדה, יפו

תולדותיו

יצחק שנהר נולד בעיירה וולוצ'יסק שבאוקראינה. לאחר מכן עברה משפחתו לעיירה טארנורודה ליד נהר הבוג. בשנות מלחמת העולם הראשונה התגוררה משפחתו בפרוסקורוב. הוא עלה לארץ ישראל במסגרת ארגון "החלוץ" ב-1921; וכמו רבים מחבריו עבד כחלוץ במגוון עבודות: בבניית בתים, בהובלת זיפזיף על גמלים, בעגלונות, וברכבת. בשנת 1930 נסע ללמוד כלכלה באוניברסיטת בריסל. כאשר חזר, עבד בעריכה בהוצאת שטיבל-מצפה. שנהר היה אחד ממייסדי כתב העת הספרותי גליונות בעריכת יצחק למדן. הוא עבד גם בהוצאת שוקן, והשתתף בעריכת השנתון לוח הארץ.

משנות העשרים יצר שנהר ספרות עברית, אשר ינקה מהמקורות היהודיים המסורתיים. הוא כתב במבחר סוגות: שירה, סיפורת, מחזאות, ספרות ילדים, יומן מסע; באמצעותן סיפר על אירועי תקופתו. שיריו הפכו למלל מכונן ובעל ערך ייחודי בתודעה היהודית הציונית בארץ ישראל. שיריו הנודעים הם: "מה אומרות עיניך" שהלחין מרדכי זעירא, "עולים" ("בחשאי ספינה גוששת") שהלחין שלום פוסטולסקי, "כך הולכים השותלים" ו"שדמתי" שהלחין ידידיה אדמון, ו"שיר החֵרות" ("פנינו אל השמש העולה") שהלחין דניאל סמבורסקי.

שנהר תרגם מספר רב של כותרים בספרות יפה לעברית, בעיקר מרוסית. הוא היה מן המתרגמים האיכותיים והחשובים לעברית בתקופתו; הוא תרגם משפות שונות לשפה העברית מבחר נחשב ומפורסם של הספרות העולמית, ובכך תרם רבות להשכלתם של רבים, במיוחד צעירים, ביישוב היהודי בארץ ישראל, בעיקר בשנות הארבעים והחמישים.

על שמו נקראו רחובות בישראל.

מספריו (מבחר)

  • בשר ודם: ששה סיפורים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"א
  • בין כוכב ודשא: חרוזי רננים, וסיפורי נעמנים לילדים גדולים עם קטנים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ב
  • בין כוכב ודשא, מרחביה: ספרית פועלים, 1960
  • מארץ אל ארץ: ששה סיפורים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ג
  • עלי הגיון: לקט מאמרים משל טובי המוריאליסטים הצרפתים, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד
  • ימים ידברו: בנאות כפר ובירכתי עיר, ירושלים-תל אביב: הוצאת שוקן, תש"ה

תורגם לספרדית:

  • Mientras llega el día, Buenos Aires: Editorial Israel, 1947
  • המעה של פשיטא: משא מלכים, ירושלים, תש"ו
  • אחד מאלף, ירושלים: הוצאת שוקן, תש"ז
  • Under the fig tree: Palestinian stories, New York: Schocken Books, 1948
  • בשבעה דרכים: סיפורי מסעות, ירושלים : הוצאת שוקן, תשי"ד
  • סיפורי יצחק שנהר (קובץ), א-ג, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ך
  • האשל (קובץ), ניו-יורק: קרן התרבות, תש"ל
  • Сыны здешних мест: Избранные рассказы / Ицхак Шенхар; Перевела С Иврита Ривка Пелед (Рабинович), Иерусалим: Библиотека-Алия, 1977
  • בנים למקום, ועוד סיפורים, תל אביב: מפקדת קצין חינוך ראשי צה"ל, תש"ן 1989

מתרגומיו (מבחר)

לקריאה נוספת (מבחר)

קישורים חיצוניים

1928 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1928 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

אביגדור אריכא

אביגדור אריכא (שם משפחתו בלידה "דלוגאץ'", 28 באפריל 1929, רדאוץ, רומניה -

29 באפריל 2010, פריז) היה צייר ומאייר ישראלי-צרפתי, יהודי יליד רומניה. יצירותיו הריאליסטיות זכו להצלחה גדולה ברחבי העולם ונמצאות באוספי מוזיאונים רבים בעולם. בנוסף, שימש אריכא גם כחוקר תולדות האמנות.

אוליבר טוויסט

אוליבר טוויסט (באנגלית: Oliver Twist), רומן משנת 1838 מאת צ'ארלס דיקנס, פורסם לראשונה באנגליה בהמשכים חודשיים. הספר עובד פעמים רבות לטלוויזיה ולקולנוע, העיבוד הידוע והמצליח ביותר הוא המחזמר "אוליבר!", והסרט שנעשה בעקבותיו.

דיקנס מעורר בספר זה, כמו בספריו האחרים, את תשומת-לב הציבור לבעיות חברתיות של תקופתו, כגון בתי המחסה לעניים, העסקת ילדים, ועבריינות של ילדים. הרומן שופע סרקאזם והומור שחור, גם כשהוא עוסק בנושאים רציניים, ומגלה את הצביעות של החברה.

אנה קארנינה

אנה קָארֵנינה (ברוסית: Анна Каренина) הוא רומן מאת לב טולסטוי שפורסם בתחילה כסיפור בהמשכים בירחון, ובשנת 1877 יצא בשלמותו כספר. הספר נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. דוסטויבסקי, בן זמנו של טולסטוי, אמר על הספר שהוא "יצירת אמנות חסרת פגמים". בכתבה שפורסמה בטיים מגזין היוקרתי, בחודש ינואר 2007, דורג הספר במקום הראשון מתוך עשרת המקומות ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים. על פי אתר האינטרנט IMDb, הופקו ליצירה לא פחות מ-24 עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה.

ארץ ישראל הישנה והטובה (אלבום)

"ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא אלבום הסולו התשיעי של הזמר הישראלי אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1973.

האלבום, ששמו הפך למטבע לשון בשפה העברית, מורכב מחידושם של שירים עבריים מהקלאסיקה הישראלית, שזכו בעיבודיו העשירים של שם טוב לוי לנפח שהחיה את השירים שכמעט ונשכחו.

לבד משמונת השירים הישנים, הכיל האלבום שני שירים נוספים, שבהם ניגנה להקת הצ'רצ'ילים החדשים: "יכול להיות שזה נגמר", שהפך ללהיט מהאלבום וביטא יותר מכל את המשך שיתוף הפעולה בין איינשטיין לשם טוב לוי, שהלחין את השיר למילותיו של יהונתן גפן, והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", שנכלל כבר בעיבוד אחר באלבומם של איינשטיין ושלום חנוך "שבלול".

בגרסת התקליט של האלבום, שעיצב הגרפיקאי דוד טרטקובר, עוצבה עטיפת התקליט כאלבום תמונות ישן עם הבלטה, אך הדפסות מאוחרות יותר וכן גרסת התקליטור של האלבום יצאו בעטיפות פשוטות.

אלבום זה מהווה למעשה את ראשיתה של סדרת אלבומים שהוציא איינשטיין במהלך שנות ה-70 וה-80 שנקראה "ארץ ישראל הישנה והטובה", והורכבו משירים ישנים או שירים ברוח הדומה לזאת של שירי ארץ ישראל.

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

דניאל סמבורסקי

דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 1909 – 3 באוקטובר 1977) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

הזקן והים

הזקן והים (אנגלית: The Old Man and the Sea) הוא ספר מאת ארנסט המינגוויי המספר את סיפורו של דייג קובני זקן הנאבק להוציא לפועל את הדיג האחרון שלו. כאשר בחכתו נתפס דג חרב ענק, הוא נאבק לשמור עליו. הדייג בספר מייצג את הנאצל באדם, בעוד הדג מייצג את הנאצל בטבע.

הצבעוני השחור

הצבעוני השחור (מוכר בעברית גם בשם החבצלת השחורה; בצרפתית: La Tulipe noire) הוא רומן היסטורי מאת אלכסנדר דיומא האב שפורסם בשנת 1850.

וולוצ'יסק

וולוצ'יסק (באוקראינית: Волочиськ) היא עיירה במחוז חמלניצקי, על נהר זברוץ', במערב אוקראינה. העיירה היא מרכז תחבורה חשוב ומסילות רכבת וכבישים ראשיים עוברים בה.

יוסף שה-לבן

יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז 15 בדצמבר 1906 – 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

יצחק שדה

יצחק שדה (לנדוברג) (10 באוגוסט 1890 – 20 באוגוסט 1952), שכונה "הזקן", היה אלוף בצה"ל, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך וסופר יהודי. שדה היה ממנהיגי גדוד העבודה וחבר מחתרת הקיבוץ, ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון, היה ממניחי היסוד לצה"ל ולעצמאות ישראל.

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים. כתב מנגינות לטובי המשוררים והפזמונאים, בהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן ואלכסנדר פן. יצירותיו ממושמעות גם כיום, חלקן בלבוש מודרני על ידי אמנים צעירים. בזמנו כונה "הטרובדור של הזמר העברי".

ניקולאי גוגול

ניקולאי וסילייביץ' גוגול (ברוסית: Никола́й Васи́льевич Го́голь;‏ 1 באפריל 1809 – 4 במרץ‏ 1852) היה סופר ומחזאי רוסי, יליד אוקראינה. מן המשפיעים והבולטים שבאמני הסיפורת של המאה ה-19. מוכר כיום כאחד מגדולי יוצרי ואמני הפרוזה בתולדותיה של הספרות הרוסית, וכן בזו של הספרות העולמית כולה. כן נודעו לתהילה סיפוריו הקצרים, ובמיוחד 'האדרת' ו-'האף'. ולצידם, רומן המופת 'נפשות מתות'.

ספריית תרמיל

ספריית תרמיל הייתה סדרת ספרי כיס בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור ו"פרסומי קצין חינוך ראשי - ענף השכלה". הסדרה העמידה כמטרה להוציא ספרונים ממיטב הקלאסיקה העולמית והעברית, בפורמט קטן (שיכול להיכנס בקלות לכיסו של החייל) ובמחיר זול. קהל היעד של הסדרה היה חיילים, בדומה לסדרות דומות בארצות הברית ובבריטניה, שמטרתן הקניית תרבות ללא זיקה צבאית או ביטחונית. כ-200 ספרי הסדרה יצאו בין 1964 ל-1991 בעריכת ישראל הר. עם הספרים שיצאו ב"תרמיל" נמנים "השטן ודניאל ובסטר", מוות בוונציה", "בן איים" של ג'ק לונדון, "מיכאל קולהאס", "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי וסיפורים מאת אלבר קאמי, בלזק, וולטר, ז'ורז' סימנון, שטפן צווייג, טולסטוי, צ'כוב, גי דה מופסאן וסופרים עבריים מקוריים כמשה שמיר, אהוד בן עזר, אהרון מגד, בנימין תמוז, נסים אלוני ופנחס שדה וקלאסיים כיוסף חיים ברנר, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ', נחום גוטמן ואחרים.

כל כותר הודפס במהדורה גדולה בת 10,000 עותקים. הספרים שווקו במחירי עלות לחיילים במסגרת השק"ם וכן לשוטרים ולמוסדות כגון בתי סוהר, בתי חולים ממשלתיים, פנימיות וספריות ציבוריות. עם השקת הסדרה נמכר ספרון בחצי לירה לחייל ובלירה לאזרח (כוח הקנייה של לירה אחת באותה עת היה חפיסת סיגריות "טיים" בשק"ם).

הכריכה הקדמית עטרה בציור, לרוב מאת הציירת אודרי ברגנר. בן זוגה, האמן יוסל ברגנר, הוא שהציע את השם "תרמיל". על כל כריכה אחורית הודפסה, בגודל אות זעיר, ביוגרפיה של הסופר וסקירה של הסיפור מאת ישראל הר. בחלק העליון של הכריכה הודפסה הססמה:

ארבעת הספרים הראשונים שהופיעו בספריית תרמיל היו מהדורות שניות. הספר שנבחר לחנוך את הסדרה היה "קולומבה" מאת פרוספר מרימה בתרגום שאול גורדון; אחריו הופיעו "פרשיות נעלמות שטרם פורסמו" שעיבד וכתב ישעיהו לביא (ביחד עם "בים, בדרך המחתרת; פרשיה נעלמת מימי ההעפלה" מאת אריה אליאב), "לונה; אדם: שני סיפורי אהבה מיוחדים" מאת יהודה בורלא ו"היהלום של הרג'ה" מאת רוברט לואיס סטיבנסון בתרגום משה בן-אליעזר. אחריהם ראו אור "הזר" מאת אלבר קאמי בתרגומו של אהרן אמיר (התרגום העברי הראשון ליצירה זו), "סיפורי סניגור" מאת אהרן חטר-ישי, "קולונל שאבר" מאת אונורה דה בלזק בתרגום יצחק שנהר, "אמוק: סיפור אהבתו הסודית והאומללה של רופא" מאת שטפן צווייג בתרגום שמעון הלקין, "המזל שיחק לי: הרפתקאות, מיסתורין, אהבה" מאת ג'וזף קונרד בתרגום משה בן-אליעזר ושני סיפורים יפניים בתרגום אהרן אמיר: "רובה ציד" ליאסושי אינואה ו"האידיוטית" לאנגו סקגוצ'י .

בהמשך ראו אור תרגומים נוספים מן הספרות הכללית (ספרות מופת וספרות קלה) והספרות היהודית, לרבות ספרות יידיש, וכן כותרים מן הספרות העברית.

בשנת תשל"ט 1978 הופיע הקובץ "מאה שירים לחיל" שבחרו מנחם ברינקר, חיים גורי ועזרא פליישר.בשנת 1970 יצא עיתון "דבר" במבצע להחתמת אזרחים על מנוי עבור חיילים לגיליון יום שישי של העיתון ולספר של "תרמיל" מדי חודש, והחתים אלפי מנויים.

לאחר שנות שיא בשנות השישים והשבעים, חוסר התאמה לטעם הקהל המשתנה, שינוי מבנה שוק הספרים בישראל ועיצובם המיושן של הספרונים הביאו לירידה ניכרת במכירות.

בין השנים 1982 ל-1984 יצאה סדרה של שישה קובצי סיפורים תחת השם "תרמיל קלסיקה". כרך א': צ'כוב, אוסקר ויילד, הנרי ג'יימס; כרך ב': גוגול, פְלוֹבֵּר, ג'ק לונדון; כרך ג': דוסטויבסקי, פלובר, ג'וזף קונרד; כרך ד': רוברט לואיס סטיבנסון, פון קלייסט, פושקין; כרך ה': ויליאם פוקנר, קסנופון, גי דה מופסן, תיאודור רוזוולט, ליוויוס, רודיארד קיפלינג; כרך ו': ויקטור הוגו, סטנדל, יוליוס קיסר, ת"א לורנס, ורגיליוס, צ'רצ'יל. ב-1991 הפסיקה ההוצאה להוציא ספרים בעצמה. ב-1993 נעשה ניסיון אחרון להתמקד ברכישת זכויות הפצה של ספרות קלאסית, שכבר יצאה לאור בהוצאות ספרים אחרות. במסגרת זו יצאו שבעה ספרים, בהם "כרוניקה של מוות ידוע מראש" לגבריאל גרסיה מרקס, "מיכאל שלי" לעמוס עוז, "תעתועון" ליצחק בן נר ו"הזהו אדם" לפרימו לוי, בפורמט זול לחיילים בסיסמה "מיטב הספרות העכשווית במחיר שווה לכל חייל וחיילת". לאחר כישלון סדרה זו, הופסקה פעילות הספרייה.

בשנת 2002 חדשה הוצאת בבל את הוצאת הספרונים (חלקם מקטלוג "תרמיל" הוותיק וחלקם יוזמות חדשות), בעריכת חיים פסח,: בסדרה המחודשת הופיעו כ 30 ספרונים, מקור ותרגום, חלקם חידושים של ספרונים קודמים בתרגום מחודש למשל, סבסטופול של לב טולסטוי בתרגומו הקלאסי של יעקב שטיינברג, תרגומים יזומים חדשים, למשל, הפרקליט זכוכית מאת מיגל דה סרוואנטס בתרגומה של פביאנה חפץ, קלסיקה עברית שלא ראתה אור בתרמיל הישנה, למשל עד מוות של עמוס עוז או ספרי מקור חדשים, למשל, חיבוק דב של שולמית לפיד. אולם ההוצאה לא הצליחה לתמחר את הספרונים במחיר שיהיה נמוך מספיק על מנת להצדיק רכישת ספרון דקיק על ידי הציבור, והסדרה לא האריכה ימים.

ענבי זעם

ענבי זעם (באנגלית: The Grapes of Wrath) הוא רומן שנכתב על ידי ג'ון סטיינבק ויצא לאור בשנת 1939. הרומן זכה בפרס פוליצר בשנת 1940, הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב-1962, ונקרא רבות בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית ובמכללות ספרות. ב-1940 הופק סרט על בסיס הספר.

הספר מלווה את סיפורה של משפחת ג'ואד שנעקרת מביתה ואדמתה וכמו מאות אלפי משפחות אחרות, מהגרת לקליפורניה בתקווה לעתיד טוב יותר. בדרכה היא מגלה שגם בארץ עשירה אין גבול לניצול, לעוני ולרעב.

הספר יצא לאור בעברית לראשונה בשנת 1941. "ענבי זעם" נכלל ברשימת 20 הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20 על ידי הוצאת הספרים ספרי פינגווין. שם הספר הוא הרמז לשורה מתוך מזמור הקרב על הרפובליקה.

צ'ארלס דיקנס

צ'ארלס ג'ון הפם דיקנס (באנגלית: Charles John Huffam Dickens; ‏7 בפברואר 1812 – 9 ביוני 1870) היה סופר, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית.

קנוט האמסון

קנוט האמסון (בנורווגית: Knut Hamsun;‏ 4 באוגוסט 1859 – 19 בפברואר 1952) היה סופר נורווגי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1920, מגדולי הסופרים האירופים בכל הזמנים.

שירי מולדת ב'

שירי מולדת ב' הוא אלבום הסולו העשירי של הזמרת הישראלית עפרה חזה. האלבום יצא לאור בשנת 1985, כחלק מסדרה בת שלושה אלבומים הנקראת "שירי מולדת". הראשון מביניהם, שירי מולדת, יצא לאור בשנת 1983, והשלישי והאחרון בסדרה שירי מולדת ג', יצא בשנת 1987.האלבום, כמו שאר אלבומיה של חזה, יצא תחת חסותה של חברת התקליטים הד ארצי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.