יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 - 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר. חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק.

יצחק רפאל
Yitzhak Refael
יצחק רפאל, 1951
לידה 5 ביולי 1914
סאסוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 3 באוגוסט 1999 (בגיל 85)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1935
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, בית המדרש לרבנים באמריקה
סיעה חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
שר הדתות ה־5
10 במרץ 19743 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
30 באוקטובר 197422 בדצמבר 1976
(שנתיים ו-7 שבועות)
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195113 ביוני 1977
(25 שנים)
כנסות 2 - 8
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה

קורות חייו

נולד בסאסוב אשר בגליציה, לשמואל-צבי ואסתר ורפל. היה חבר תנועת תורה ועבודה הפועל המזרחי, ממייסדי בני עקיבא בפולין וכן ראש מחלקת ”ההכשרה” של ”החלוץ-המזרחי” בפולין.

עלה לארץ ישראל ב-1935, נישא לסופרת גאולה בת-יהודה (בת הרב יהודה לייב פישמן מימון).

למד באוניברסיטה העברית בחוגים למקצועות היהדות והיסטוריה כללית וקיבל תואר במאי 1940[1]. היה פעיל ב"הגנה", שימש כמורה בבית-הספר "מעלה" בירושלים, מנהל "מוסד הרב קוק" אשר ייסד חותנו ועורך כתב העת שלו, סיני, ממותו של הרב מימון ב-1962 ועד מותו שלו ב-1999. מנהל "המחלקה למלאכה ולמסחר זעיר" בסוכנות היהודית, סיים לימודי תואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1942 היה נציג הפועל המזרחי בהנהלת "מגבית ההתגייסות", והחל בשנת 1944 היה חבר "הוועד הלאומי".

בתקופת מלחמת העצמאות כיהן הן כחבר "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הן כמנהל "המשרד לנפגעי המלחמה" והן כחבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה, תפקיד אותו מילא עד 1953.

כיהן ברציפות בכנסת מהכנסת השנייה - 30 ביולי 1951 ועד הכנסת השמינית 17 במאי 1977. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט.

היה סגן שר-הבריאות (19611965), תקופה בה התחוללה פרשת תל גיבורים. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-25 באוקטובר 1964, ועדת חקירה בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,[2] ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.[3] לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על חסינותו כחבר הכנסת,[4] והוגש נגדו כתב אישום בחשד שלקח שוחד בדמות תרומות למוסד הרב קוק, שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי יהודה שפיגל, שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.[5]

רפאל כיהן כשר-הדתות בשנים 19741976 בממשלתו של יצחק רבין, הוא פוטר על ידי רבין בדצמבר 1976 במסגרת התרגיל המבריק. טרם מונה לשר, פנה יהודה שפיגל אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים[6], אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי.[7].

בשנים 1957-1956 עשה עבודת מחקר באוניברסיטת לונדון וב-Jew's College. קיבל תואר דוקטור בספרות מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק בהדרכתו של הרב פרופסור שאול ליברמן. על עבודת הדוקטורט בנושא "ספר המנהיג" לרבי אברהם הירחי זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בנוסף, שימש כחבר הנהלת המפד"ל וחבר "המרכז העולמי של המזרחי - הפועל המזרחי", יו"ר הנהלת "מוסד הרב קוק" ו"יד הרב מימון".

רפאל הגיש נגד העיתונאית סילבי קשת קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע, משום שטענה שביקר במועדונים מפוקפקים וכי יש לו קשרים עם אנשי העולם התחתון.[8] קשת הגישה נגדו תביעה אזרחית, על שטען כי בכתבתה "הגדישה את הסאה, גם לפי דרכה, במידת השקרים ובהיקף העלבונות".[9] השניים התפשרו מחוץ לבית המשפט והבהירו כי לא התכוונו לפגוע זה בזה. קשת הצהירה כי לא היה יסוד לדברים ולמשמעויות שפורסמו בכתבתה.[10]

בנו היחיד (שנפטר עוד בחייו של רפאל) היה הרב שילה רפאל, חבר בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת קריית משה בירושלים.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
  2. ^ טדי פרויס, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים, דבר, 5 באוקטובר 1965, המשך
  3. ^ סגן שר הבריאות התפטר, דבר, 22 במרץ 1965, המשך
  4. ^ הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל, דבר, 15 ביולי 1965
  5. ^ רפאל זוכה מחוסר הוכחות, דבר, 17 בספטמבר 1965, המשך
  6. ^ עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה, מעריב, 1 במרץ 1974
  7. ^ אולם ראו: דן מרגלית, ראיתי אותם עמ' 215.
  8. ^ יהושע כהנא, "לא מודים בעובדות, כופרים באשמה", מעריב, 7 באפריל 1970
  9. ^ סילבי קשת תובעת לירה אחת מח"כ רפאל, מעריב, 28 במאי 1970
  10. ^ יהושע כהנא, המשפט של רפאל נגד קשת הסתיים ב"הצהרת פשרה", מעריב, 25 ביוני 1970
אברהם בן נתן

רבי אברהם בן נתן (1155 לערך - 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן). נולד בלוניל שבפרובנס, ומכאן קיבל את כינויו (לוניל בצרפתית = ירח). מחבר ספר המנהיג.

אנציקלופדיה של הציונות הדתית

אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה. האנציקלופדיה יצאה לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, והיא בת ששה כרכים. מטרת האנציקלופדיה היא, כאמור בהקדמה לה: "לאסוף, לרכז ולסדר במידת האפשר את כל הפרטים הנחוצים לידיעת פועלה, הגותה ואישיה של תנועת הציונות הדתית מראשיתה ועד ימינו".

הכרך הראשון של האנציקלופדיה יצא לאור בחשוון ה'תשי"ח (1957), והאחרון - כרך ההשלמות - בחורף ה'תשס"א (2000), לאחר פטירת העורך באוגוסט 1999. למרות שהאנציקלופדיה אמורה הייתה לכלול גם ערכי מושגים ומפעלים, יצאו לאור רק ערכי האישים.

עם כותבי האנציקלופדיה נמנו ד"ר יצחק אלפסי והסופר מאיר שמעון גשורי.

דב בער פרידמן

רבי דב בער פרידמן (שמו ברומניה: Dov Beer Friedman‏ 1822–1877, י"ג בכסלו תרל"ו) היה בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בחוש, בסקולן ובלאובה. פרישתו מתפקיד זה בשנותיו האחרונות והאירועים שנלוו אליה עוררו סערה בקרב התנועה החסידית.

ה'תשל"ט

ה'תשל"ט (5739) או בקיצור תשל"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 באוקטובר 1978, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1979. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"ט 31 שנות עצמאות.

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז ההחלטה לפרקו המשרד נותן שירות רק לדת היהודית.

המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס.

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") היא תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

תנועת הפועל המזרחי הוקמה מתוך תנועת המזרחי, ולעומתה היא הדגישה את הערכים הסוציאליים ועיגנה את ערכי השוויון והצדק החברתי במקורות ובמסורת. התנועה פעלה בשיתוף עם תנועת העבודה הציונית הסוציאליסטית וחשה קרבה להתיישבות החלוצית ולהסתדרות. קרבה זו באה לידי ביטוי בהצטרפות הפועל המזרחי לחלק ממוסדות ההסתדרות כגון: קופת חולים כללית, הסתדרות המורים, האיגוד המקצועי והמרכז החקלאי. אף על פי שהייתה חלק מן הציונות הדתית. המפלגה דגלה בבניין הארץ ובסוציאליזם המשולבים בשמירת מצוות, לימוד תורה וחינוך דתי, זאת לאור הסיסמה "תורה ועבודה".

תנועת הפועל המזרחי נחשבת למייסדת תנועת הנוער בני עקיבא וארגון הספורט אליצור.

על מייסדיה ומנהיגיה הראשונים נמנו שמואל חיים לנדוי, נתן גרדי ושלמה זלמן שרגאי (שהיה ראש עיריית ירושלים בשנים 1950-1952) ומנהיגה המובהק היה חיים משה שפירא שלפני הקמת המדינה כיהן כחבר הנהלת הסוכנות וחבר מנהלת העם מטעמה ועם הקמת המדינה היה חבר הממשלה הזמנית מטעמה ואחר כך שר בממשלות הבאות. מנהיג נוסף שזוהה עמה היה זרח ורהפטיג.

חיים יוסף צדוק

חיים יוסף צדוק (וילקנפלד) (2 באוקטובר 1913 - 15 באוגוסט 2002) היה משפטן, חבר כנסת, שר המשפטים בממשלת רבין הראשונה (1974–1977), וכן שר המסחר והתעשייה ושר הפיתוח.

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות תקמ"ט 1789 - י"ז בניסן תרי"ב 1852), היה רב ספרדי, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.ככל הידוע הקדים את הציונות המדינית בתפיסת עולמו והצעותיו. הוא יצא בקריאה לעם ישראל להפסיק את הציפייה הסבילה לגאולה ולעשות מעשה כדי לקרבה. לשיטתו, כפי שהובאה על ידי תלמידו הרב יהודה אלקלעי, התשובה הכללית הנדרשת קודם לגאולה היא דווקא העלייה לארץ ישראל וההתיישבות בה. בהשראת מלחמת העצמאות היוונית כתב ביבאס כי על היהודים להתאמן בנשק כדוגמת היוונים ולכבוש את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית כדי להקים בה את מדינתם. קריאתו הנועזת לאחיזה בנשק הייתה חדשנית לתקופתה וקדמה למשנתם של שאר מבשרי הציונות. בערוב ימיו עלה הרב ביבאס לארץ ישראל והתגורר בחברון.

יצחק רפאל מלכו

יצחק רפאל מלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי. פעיל בקהילות הספרדים בירושלים ובישראל ובו בזמן אחד ממבקריהם החריפים. פרט לפעילותו הציונית והציבורית (שכללה לקראת 1948 בין השאר גם את הצבתו כסוגר רשימת מפלגת עליה חדשה של יוצאי גרמניה), תרם לחקר תולדות יהודי סלוניקי ולחקר ההיסטוריה והתרבות של יהדות ספרד בעברית, לדינו ובשפות אחרות.

יצחק רפאל עציון

יצחק רפאל (הלוי) עציון (הולצברג) (1885–1981) היה איש חינוך ופעיל ציבור בתנועת "המזרחי", חתן פרס ישראל לחינוך (1979).

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל השתים עשרה

ממשלת ישראל השתים עשרה בראשותו של לוי אשכול, פעלה מה-22 בדצמבר 1964 עד ה-12 בינואר 1966, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית. המפד"ל ייצגה את הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי. היא חרתה על דגלה את הציונות, יהדות, תורה, אהבת ישראל ובעשורים האחרונים גם את ארץ ישראל השלמה. היא שויכה לצד הימני של הקשת הפוליטית. עד המהפך ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך. המפד"ל הוקמה ב-1956 כאיחוד של מפלגות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" ובשנת 2008 התמזגה למפלגת הבית היהודי, מפלגה שהייתה אמורה לאגד מספר מפלגות ימין, אך האיחוד נכשל ועם פרישת שאר מרכיביה הפכו מוסדות המפד"ל למוסדות הבית היהודי, גוף שלא נרשם ברשם המפלגות. ב-2012 הצטרפה מחדש האיחוד הלאומי - תקומה לבית היהודי והמפד"ל הפכה למרכיב העיקרי ברשימה. בבחירות לכנסת ה-21 הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית רצו ברשימה משותפת שנקראה איחוד מפלגות הימין, כך שלמעשה כיום המפד"ל בלבד נקראת הבית היהודי.

נפתלי בן-מנחם

נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית.

על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

נתיחה שלאחר המוות

נתיחה שלאחר המוות (בלועזית: post-mortem או Autopsia) היא כלי חשוב ברפואה המשמש ללמידה על המבנה האנטומי של גוף האדם. ניתוח המת, היא פעולת ביתור המבוצעת בגופו של נפטר, כדי ללמוד ולחקור נתונים רפואיים שונים. הנתיחה מאפשרת לצפות באופן ישיר כיצד הגוף נראה מבחינה מרחבית, וזאת בשונה מלימודים תאורטיים.

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד. כתב העת יוצא לאור ברציפות, שש פעמים בשנה (למרות השם "ירחון") מאז 1937 בהוצאת מוסד הרב קוק.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

רפאל

האם התכוונתם ל...

שרי הדתות בממשלות ישראל
שרי הדתות (1948–2003) יהודה לייב מימוןחיים משה שפיראיעקב משה טולידאנוזרח ורהפטיג • יצחק רפאל • חיים יוסף צדוקאהרן אבוחציראיוסף בורגשמעון פרסזבולון המראבנר שאקייצחק רביןשמעון שטריתבנימין נתניהואלי סויסהיצחק לוייצחק כהןיוסי בייליןאשר אוחנהאריאל שרון סמל מדינת ישראל
השרים לשירותי דת
(2008 ואילך):
יצחק כהןיעקב מרגינפתלי בנטדוד אזולאייצחק וקנין
יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
נחום ניר-רפאלקסמשה אונאזרח ורהפטיגמשה אונאנחום ניר-רפאלקסזרח ורהפטיגמשה אונא • יצחק רפאל • ישראל שלמה בן-מאיריוסף גולדשמידטזרח ורהפטיגדוד גלסאליעזר קולסאוריאל ליןדוד צוקרשאול יהלוםחנן פורתמיכאל איתןאופיר פינס-פזאמנון רובינשטייןמיכאל איתןמנחם בן-ששוןדוד רותםניסן סלומינסקי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.