יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494), נודע כבעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק", היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה. בעקבות מצבם הכלכלי הירוד וכובד המיסים לא יכלו בני הקהילה להחזיק לו בית מדרש, אך הם הפצירו בו שידרוש לפניהם בשבתות וחגים.

באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם עקידת יצחק, שיצא במהדורות רבות ושימש דוגמה להרבה דרשנים אחריו עד כדי שאמרו ש"כל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותים ממימיו".

מטרגונה עבר לשמש כרב בעיר פרגה שבאראגון. לאחר כך נקרא לכהן כרב וראש ישיבה בעיר קלטיוד (Calatayud) שכונתה "קלעת איוב", בה ישב עד לגירוש ספרד. כשגורשו היהודים יצא עם בנו מאיר לפורטוגל, ממנה היגר לאיטליה ונפטר בנאפולי בשנת ה'רנ"ד. בנו מאיר עראמה היה רב ופרשן מקרא.

רבי יצחק עראמה העריץ את הרמב"ם, אך האשים את מפרשי מורה נבוכים, ה"נרבוני" ורלב"ג שהקצינו את דבריו לדעות לא נכונות שהרמב"ם לא התכוון אליהם. יחד עם זאת, לא חשך את שבט ביקורתו, ובמקומות רבים חלק עליו.

הספר עקידת יצחק בנוי ממאה וחמש דרשות על פרשות השבוע, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה, מצורף אליה מדרש או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית.

ר' יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק, רבי מאיר עראמה, את רבי יצחק אברבנאל בגניבה ספרותית מספרו של אביו. למרבה האירוניה, בספרו מצרף לחכמה רבי יוסף שלמה דלמדיגו הוכיח שעראמה ציטט מספרי רבי אברהם ביבגו (מגדולי ישראל בספרד בדור שלפני הגירוש) מבלי לייחס את הדברים בשם אומרם.

מלבד ספר זה כתב רבי יצחק גם פירוש על חמש המגילות (שנדפס עם ה"עקידה"), פירוש על משלי בשם יד אבשלום ואת הספר חזות קשה בו הוא דן בנושאי אמונה, תורה ופילוסופיה, ומבקר את עיקרי הנצרות.

משפחתו

  • בנו רבי מאיר עראמה היה גם רב באראגון. חיבר פירוש "מאיר איוב" על ספר איוב, "מאיר תהלות" על ספר תהלים ו"אורים ותומים" על ספר ישעיהו וירמיהו.
  • חתנו שלמה נפטר בחודש חתונתו ולזכרו קרא הרב עראמה את פירושו למשלי "יד אבשלום" אב - שלום, "כי שלום ושלמה הכל אחד".

חיבורים סביב 'עקידת יצחק'

  • מקור חיים, מאת הרב חיים יוסף פולק.
  • בירורי המידות, מאת ר' ישראל במוה"ר יצחק דוד קיטובר.
  • פתרון החזה, מאת ר' אפרים יצחק בארוכאוויץ.
  • כנפי נשרים, מאת ר' אברהם ליכטנשטיין.
  • זרע יצחק, מאת ר' יצחק ב"ר ברוך פריסקעל.

לקריאה נוספת

  • שרה אורה הלר וילנסקי' ר' יצחק עראמה ומשנתו, מוסד ביאליק והוצאת דביר, 1956. מטרת הספר היא "להעמיד את משנתו הפילוסופית של ר' יצחק עראמה על בניין שיטתי ולקבוע את מקומות בתולדות הפילוסופיה העברית של ימי-הביניים". בתחילת הספר ישנו פרק המוקדש לתולדותיו של ר' יצחק עראמה.

קישורים חיצוניים

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

המדפיסים בני פואה

המדפיסים בני פואה (Foa) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילו היה בשנת ה'שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. בשנת 1554 הייתה העיר למרכז דפוס עברי.

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם. ישנה הבחנה בין השגחה כללית שהיא על עניינים מרכזיים בחשיבותם, ובין השגחה פרטית, שהיא על כל פרט בעולם.

יוסף יעב"ץ

הרב יוסף יעב"ץ הידוע בכינויו החסיד יעב"ץ (בסביבות ה'ר' 1440 – ח' באדר רס"ח 1508) היה אחד מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד, מחבר הספר "אור החיים" על ענייני האמונה.

יצחק קנפנטון

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - א' בתמוז ה'רכ"ג, 1463), מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.

כלב נחייה

כלב נחייה הוא כלב שנועד לסייע לאדם עם לקות. הסוג הנפוץ ביותר של כלבי נחייה עוזר לניידותו של אדם לקוי ראייה, ובפרט עיוור.

כלבי נחייה נבחרים, על פי רוב, מגזעי כלבים חזקים ושקטים כמו לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, פודל, בורדר קולי, לברדודל ורועה גרמני או מבן כלאיים בין הסוגים. בישראל נעשה שימוש בעיקר בגולדן רטריבר ובלברדור רטריבר.

כשרות

ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה. המונח אינו אופייני רק ליהדות, ואיסורים על מאכלים מסוימים קיימים גם בדתות ותרבויות אחרות.

המילה כשר מציינת שדבר הנושא שם זה עשוי כדרוש לפי קריטריונים ברורים וידועים. יש מסבירים ששורשו מהמילה כשורה כלומר עשוי ותקון כפי שורת-ישרות הדרושה.

אף שהאיסור על מאכלים אסורים אינו בגדר "ייהרג ואל יעבור", ידועים מקרים (כבגזרות אנטיוכוס המתוארות בספר חשמונאים) על רבים שמסרו נפשם על מנת שלא לעבור על איסור זה, מפני שזו הייתה "שעת השמד". כיום ישנם יהודים רבים המקפידים רק על חלק מכללי הכשרות, ולרוב לאו דווקא על אלו שההלכה רואה בחומרה הרבה ביותר. כך למשל, ישנם יהודים המקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אינם מקפידים על אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם, וישנם יהודים המקפידים על כשרות בביתם אך לא מחוצה לו.

נצר חזני (גוש קטיף)

נֵצֶר חַזָּנִי (נצ"ח) הייתה התנחלות ומושב חקלאי בעל אופי ציוני דתי שהוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של חאן יונס ולדרום העיירה דיר אל-בלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה. נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה.

היישוב פונה ב־18 באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעת הפינוי התגוררו בו 84 משפחות.

יישוב חדש הנושא את השם נצר חזני הוקם סמוך למושב יסודות שבשטח המועצה האזורית נחל שורק, ומתגוררות בו כ-50 משפחות שהתגוררו במושב נצר חזני שבגוש קטיף.

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הספר הופיע בשלהי המאה ה-13 בספרד, שם נתפרסם לראשונה על ידי המקובל ר' משה די לאון. במסורת מקובל לייחס את הספר לרבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה ה-2 לספירה. הספר עצמו מייחס את רוב הדרשות לרבי שמעון ולתלמידיו, אך מרבית החוקרים סבורים כי כמעט כל הספר חובר סמוך לזמן הופעתו בספרד.

הספר מכיל מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. כמו כן משולבים בו שני חיבורים מאוחרים: "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר".

עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה.

עקדת יצחק (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

פירוש אברבנאל

פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

שביל הזהב

הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות המזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם ומושפעים מהגותו של אריסטו. הליכה באמצע המתון וריחוק מהקצוות תכונות הנפש והתנהגות בדרך האמצעית המשלבת את שני הצדדים. לפי הרמב"ם ואריסטו, אדם מוסרי הוא אדם המנהל את אורחות חייו על פי עיקרון זה. שיטה זו מובאת כחלק ממכלול תפיסתו של הרמב"ם על אודות מהות הנפש בפרק הרביעי של שמונה פרקים. תכלית ההליכה בדרך האמצעית היא להביא אושר אישי לאדם, וכן להוריד את סף האלימות והטרור בחברה שלו.

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים. ובמסגרתה, אין לקחת את הציפור וגם את ביציה, אלא יש לשלח את האם ולאחר מכן לקחת את הביצים או הגוזלים.

שמש בגבעון דום

שמש בגבעון דום הוא שמו של סיפור מקראי על נס שאירע לבני ישראל על ידי יהושע בן נון בעת מלחמת מלכי הדרום. המקרה מופיע בפרק י' בספר יהושע. השם נגזר מפסוק י"ב בפרק, בו נאמר "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". על פי הכתוב יהושע פנה אל ה' וציווה על השמש והירח להיעצר ולהפסיק את תנועתם, מה שמיד התרחש.

לעומת הפירוש המסורתי, לפיו השמש אכן עמדה מלכתה זמן מסוים, ישנם פרשנים שדחו אפשרות זאת, ופירשו את הפסוקים המתארים את הנס באופן שונה.

הביטוי "שמש בגבעון דום" הפך למטבע לשון מוכר.

שרה אורה הלר וילנסקי

שרה אורה הלר וילנסקי (נולדה ב-1920) היא חוקרת מחשבת ישראל, פרופסור אמריטה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.

שתי הלחם

שתי הלחם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש. שתי הלחם היא המצווה היחידה המיוחדת לחג השבועות, ומבטאת את היותו חג הקציר ויום הביכורים. שתי הלחם היה הקרבן הראשון שהובא מהחיטים החדשות שגדלו בשנה זו, ובכך הוא ביכורי קציר חיטים. קורבן זה הובא בנוסף על קורבנות המוסף שהיו קרבים בחג השבועות.

תקופת חייו של הרב יצחק עראמה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
פרשני המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח רס"גשמואל בן חפני הכהן גאוןאברהם בן הרמב"םתנחום הירושלמי
פרשנים פילולוגיים ספרדים מנחםדונשחיוג'אבן ג'נאחמשה הכהן אבן ג'יקטילהיהודה אבן בלעם
פרשני ספרד יצחק אבן גיאתראב"ערמב"ןרבנו בחייבעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל
פרשני צרפת מנחם בן חלבורש"ייוסף קרארשב"םאהרן בן יוסי הכהןבכור שוראליעזר מבלגנציחזקוני
פרשני פרובנס יוסף קמחימשה קמחירד"קמנחם בן שמעוןיוסף אבן כספירלב"ג
פרשני אשכנז יהודה החסיד
פרשני איטליה הרי"דעובדיה המוןרקנאטיספורנו
פרשני תימן נתנאל בן ישעיהאברהם בן שלמהזכריה הרופאסעדיה עדנידוד הלוי חמדי
פרשני אלג'יר יהודה אבן קריש

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.