יצחק מלצן

הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל סלנטר ואיש תנועת המוסר. שימש דיין ומו"צ בקלם, ר"מ בישיבת ראדין, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בחצר שטרויס בירושלים. המפורסמים בספריו הם הספר "שביתת השבת" על מלאכות שבת, ושיח יצחק שהדפיס עם "סידור הגר"א".

Grave of Yitzhaq Meltzen
קברו בהר הזיתים

ביוגרפיה

נולד לרב שמואל בן אברהם מלצן, "המגיד מסלוצק", מחבר "אבן שלמה" ליקוט מוסרי מביאורי הגר"א. למד אצל הרב חיים אריה לייב מישקובסקי מסטאוויסק ואצל רבי ישראל סלנטר בממל עוד לפני היותו בן שמונה עשרה. הוא קיבל מרבי ישראל היתר הוראה ומיד אחר כך התארס ונישא ללאה דבורה בת הרב צבי הירש שור, ר"מ באמדור וביאליסטוק ומחבר הספר "צבי וחמיד" על סדר נשים. אחרי נישואיו גר תקופה ממושכת בעיר קורשן ובשנת ה'תרמ"ט עקר לקובנה.

בשנת ה'תרנ"א, 1891, התמנה כדיין ומו"צ בקלם והתפרנס ממכירת קמח למצה שמורה וממכירת ספרי קודש. בתקופת קלם היה מבאי התלמוד תורה של רבי שמחה זיסל זיו, אך יחסיו עמו ועם דרכו המוסרית ידעו עליות ומורדות. במהלך תקופת כהונתו בקלם, שהה שנתיים במצטבר בראדין, כדי ללוות את ילדיו שלמדו בישיבת ראדין. דב כ"ץ משער שהיה זה מפני הקפדתו לקיים את מצוות ולמדתם אותם את בניכם בעצמו ולא באמצעות שליח-מורה. בתקופת שהותו בראדין שימש ר"מ ובוחן בישיבה.

היה בעל ידיעה מקיפה בספרות התורנית ובהלכה, והשתמש בידיעותיו בספריו הרבים. ספריו עוסקים רבות בענייני אמונה ודעות, אך גם בידיעות בסיסיות בתחום ההלכה להמוני העם. כתב מאמרי פובליציסטיקה בעיתונות היהודית, בעיקר בזו הדתית כמו "המודיע" ו"הפלס". על מאמריו חתם בדרך כלל בפסבדונימים כמו: ים, הישראלי ואחרים.

התנגד לציונות והתפלמס בחלק ממאמריו עם אישים כמו נחום סוקולוב והרב יצחק יעקב ריינס, אך לא ראה בהתנגדותו זו סתירה לערגה לארץ ישראל ולאהבת לשון הקודש, רצה להנהיג דיבור עברי בביתו, ולאחר ששני בניו הגדולים נתפסו לרעיונות התקופה ועזבו את אורח החיים הדתי, החליט לעלות לארץ ישראל, גם מתוך מחשבה כי יוכל בכך להציל את חינוכו של בנו הצעיר. הוא עלה ארצה בשנת ה'תרס"ו, 1906, ואחר כך הביא אליה גם את אשתו. שנתיים לאחר עלייתם, ברח בנם נחום מלצן (מליץ) מן הישיבה והצטרף לתנועת העבודה.

בקיץ ה'תרס"ט, 1909, התחיל לכהן כר"מ בישיבת עץ חיים בירושלים[1]. הוא נפטר לאחר מחלה קצרה, בצום גדליה, יום ראשון ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916[2] נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

בנו נחום מליץ (מלצן) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מספריו

הערות שוליים

  1. ^ ארגמן, בארץ הקדש: ירושלם., חבצלת, 5 במאי 1909.
  2. ^ ש. יצחקי, הרה"ג רבי יצחק מלצן ז"ל, החרות ירושלים, 4 באוקטובר 1916. תאריך הפטירה אצל כ"ץ, להלן "קישורים חיצוניים", שגוי.
אליהו לוינזון

רבי אליהו לוינזון (בכתיב מיושן: לעווינזאהן; נודע בכינויו רֶבּ אֶלִינְקֶה קְרַטִינְגֶר; סוכות ה'תקפ"ב, 1821 - י"ח באייר ה'תרמ"ח, 29 באפריל 1888) היה רב, בנקאי ושתדלן. איש תנועת המוסר, ממנהיגי יהדות רוסיה החרדית במאה ה-19.

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ - י' בניסן תרל"ח) היה מגדולי התורה הנודעים של וילנה שכיהן בה כדיין ומו"צ, התפרסם גם כמחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים". אחיו הגדול ומרבותיו של הרב שלמה הכהן, רב ומו"צ ראשי בווילנה ומחבר הגהות "חשק שלמה" על התלמוד הבבלי ומתומכי תנועת המזרחי. חברם הקרוב של הרבנים האדר"ת, הלל דוד הכהן טריווש ואהרן שאול זליג מאירוב.

נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה. כבר בילדותו נחשב לעילוי מוכשר ביותר והוא סיים את הש"ס כבר בגיל 13, והחל להשיב תשובות בהלכה בגיל 14. בגיל 23 נבחר להיות כמו"צ בווילנה. האדר"ת כתב עליו 'הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל' ו"גדול הדור" ו"ראש וראשון לכל דבר בווילנא".

גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. תושבי השכונה חרדים ודתיים לאומיים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד לבית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך צומת גינות סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

נחום מליץ

נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, מאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.