יצחק למפרונטי

הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעיתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756[1]) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".

תולדות חייו

יצחק בן שמואל למפרונטי נולד בפרארה למשפחה עשירה וידועה שהגיעה לאיטליה מטורקיה בראשית המאה ה-17. בגיל שש התייתם מאביו ואמו שלחה אותו ללמוד אצל חכמי עירו. לאחר לימודי תורה והשכלה בסיסיים נסע לפדובה על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת פדובה, במקביל למד גם בישיבת העיר בראשה עמד ר' יצחק כהן מהחזנים (יחכ"ם). לאחר סיום לימודיו נסע למנטובה ולמד אצל ראש רבני איטליה, ר' יהודה בריאל. בשנת ה'ת"ע (1710), בגיל 31, הוסמך כרב, ובשנת ה'תק"ג (1743) היה לראש ישיבת פרארה ולרבה הראשי.

במשך כל חייו דאג למפרונטי לחינוך והקניית ידע לרבים. בין היתר פתח בית מדרש למבוגרים עובדים, שלמדו תורה לאחר שעות העבודה והרצה בקהלים שונים ומגוונים. זאת בנוסף להיותו רופא מבוקש הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים.

לפי שלל המקורות הרפואיים, ההלכתיים והמדעיים שמביא למפרונטי ב"פחד יצחק", הייתה ספרייתו רחבה ומגוונת ביותר, והוא אף מזכיר מספר פעמים ששלח מכרים במיוחד על מנת להביא לו ספרים נחוצים.

נפטר בחודש כסלו תקי"ז, ובנו רבי שלמה התמנה תחתיו. בעקבות הצו שלא לסמן קברי יהודים במצבות, שהוצא על ידי האינקוויזיציה בפרארה כחצי שנה לפני מותו, מקום קבורתו אינו ידוע.

בשנת 1872 הניחה עיריית פרארה לוח זיכרון לכבודו על הבית שבו חי ופעל. בירושלים נקרא רחוב למפרונטי על שמו, וביפו נקרא על שמו רחוב "פחד יצחק".

"פחד יצחק"

מפעלו הענק של למפרונטי היה חיבור האנציקלופדיה "פחד יצחק", שכללה, בסדר אלפביתי, ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד, המדרש והספרות הרבנית של תקופתו. האנציקלופדיה העשירה כוללת בנוסף להגדרות מושגים גם ביוגרפיות קצרות, "סדר דורות" (גנאלוגיה), אגדות, פתגמים ורשימות ביבליוגרפיות. בעבודתו זו ריכז חומר רב של שאלות ותשובות ופסקי הלכה של רבים מרבני תקופתו, חומר שהיה מצוי עד אז רק בכתבי יד.[2]

הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידו בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקים עד האות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר מכן בליבורנו. שארית כתב היד הודפסה על ידי חברת מקיצי נרדמים במאה ה-19.

תלמידיו

הרב למפרונטי עמד בראש ישיבה לרבנים (Accademia Rabbinica) בפריארה שהייתה אחת החשובות והמרכזיות ביהדות איטליה. הוא דאג לקרב ולטפח צעירים מוכשרים. במסגרת זו הוציא כתב עת פנימי בשם "ביכורי קציר", שהכיל מחקרים הלכתיים מאת טובי תלמידי. מבין תלמידיו הידועים:

  • רבי יעקב צהלון
  • רבי יעקב אולמו - מחבר "ראשית ביכורי קציר"
  • רבי יצחק נורצי - מחבר "עיטור ביכורי קציר"
  • רבי פנחס חי ענו - מחבר "תוספת ביכורי קציר"
  • רבי יצחק מיכאל פינצו - מחבר "פרי יצחק"
  • רבי שבתאי אלחנן מהזקנים (באיטלקית: דיל ויקיו), מבין תלמידיו של למפרונטי שחיברו ערכים לאנציקלופדיה שלו פחד יצחק, ונתן הסכמה להדפסת הספר.
  • רבי אליהו (סג"ל) בן רפאל שלמה הלוי - אב"ד דאליסאנדריה דילה פאליא. מחבר "סבא אליהו", "אבא אליהו" פירוש על מסכת אבות, "כורסיא דאליהו" דרושים כסדר התורה, "אנקת השיר", "דבי אליהו", "טייעא דאליהו" פירוש על עין יעקב, בן בגימטריא אליהו, "אליהו בארבע" שו"ת ופסקים בסדר ד' טורים, ועוד.

משפחתו

הוא נישא לרחל בת משה ישראל גורצי.

בניו:

  • ברוך מרדכי
  • הרב הרופא שלמה

פרופ' רוברטו בקי, הסטטיסטיקאי הישראלי יליד איטליה, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא צאצא שלו.[3]

לקריאה נוספת

  • משה אביגדור שולוואס, למפרונטי, בתוך: אנצקלופדיה לתולדות גדולי ישראל (ערך: מרדכי מרגליות), כרך ב, עמ' 922.
  • נספח לספר פחד יצחק: כולל מפתח התשובות והמחברים, ונלוו אליו תולדות חיי המחבר, מחקרים והשלמות שונות,‫ ירושלים: מקור, תשל"ג.
  • דוד מרגלית, 'ערכים רפואיים שבאנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק"', קורות (רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) ב, 38–60.
  • מאיר בניהו, 'ר' יצחק לאמפרונטי ור' שבתי אלחנן מן הזקנים', סיני: ספר היובל (תשי"ח), עמ' תצא–תקג.
  • אפרים אלימלך אורבך, 'רבי יצחק למפרונטי וחיבורו "פחד יצחק"', מחקרים במדעי היהדות א (תשנ"ח), 385–390.
  • B. J. Levi, Della Vita e dell'Opera di Isacco Lampronti, Padua 1871. (באיטלקית)
  • Umberto Cassuto, "Lampronti," Encyclopaedia Judaica, Vol. 10, pp. 576-577.
  • H. A. Savitz, "Doctor Isaac Lampronti (1679-1757): Rabbi, Physician, Teacher, Preacher and Encyclopaedist," Panminerva medica 4,4 (April 1962).
  • David B. Ruderman, "Contemporary science and Jewish law in the eyes of Isaac Lampronti of Ferrara and some of his contemporaries," in: Barry Walfish (Ed.), The Frank Talmage Memorial, Vol. II, Haifa: Haifa University Press, 1992, pp. 211-224.
  • Germano Salvatorelli, "Isacco Lampronti medico e talmudista," in: La Figura del Medico: Aspetti Religiosi Culturali, Sociologi, Sanitari; [terzo] Convegno di studi, Ferrara, 9 giugno 1996, Ferrara Comunità Ebraica di Ferrara, 1998, pp. 13-23. (באיטלקית)
  • David Gianfranco Di Segni, "Il problema dello storione secondo Rabbi Yitzchaq Lampronti nella Ferrara del ’700," Zakhor 4 (2000), 115-125. (באיטלקית)
  • David Joshua Malkiel, "Ebraismo, tradizione e società: Isacco Lampronti e l’identità ebraica nella Ferrara del XVIII secolo," Zakhor 8 (2005), 9-42. (באיטלקית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך לפי התאריך העברי י"ב בכסלו; לפי מקורות אחרים נפטר ב-16 בנובמבר.
  2. ^ ראו: בועז כהן, מזכרת מחברי התשובות בספר "פחד יצחק", בתוך: ספר היובל לכבוד פרופסור אלכסנד מרכס, ניו-יורק תש"ג, בעריכת דוד פרנקיל, באתר HebrewBooks
  3. ^ רפאל בשן, אנו מתקרבים רק למיליון השני...: ראיון השבוע: עם פרופ' בקי, ראש הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, מעריב, 25 בנובמבר 1960.
אביעד שר שלום באזילה

רבי אביעד שר שלום באזילה (Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 - ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי איטלקי. רבה של מנטובה.

אכילת דג עם בשר

אכילת דג ובשר יחד, מוזכרת בתלמוד בבלי כדבר הגורם לידי ריח רע וצרעת, דבר האסור משום "סכנה", חז"ל החמירו באיסורי סכנה אף יותר מאיסורי תורה.

בתקופת הראשונים הורחב האיסור, והונהג שלא לאכול דג ובשר בזה אחר זה ללא הפרדה הנעשית על ידי אכילת דבר מה ביניהם, ואף נטילת הידיים בין המנות. מאידך, בתקופת האחרונים נטען על ידי חלק מהפוסקים שהשתנו הטבעים, וכבר אין סכנה בדבר.

אליהו הלוי

ר' אליהו בן רפאל שלמה הלוי היה רב יהודי-איטלקי, משורר, דרשן ופוסק, בן המאה ה-18. הוסמך לרבנות ושימש כרב העיר אלסנדריה בין השנים 1738–1792. תלמידו של רבי יהודה בריאל ותלמיד חבר לרבי יצחק למפרונטי. פסיקותיו מוזכרות בין היתר בספר פחד יצחק, בשו"ת "שמש צדקה" לרבי שמשון מורפורגו ובשו"ת "גבעת יעקב" לבעל ההפלאה. מרבית כתביו נותרו בכתב יד ולא הודפסו.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

ברכת הבנים

ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים. ברכה זו היא מנהג שמתועד לראשונה בראשית תקופת האחרונים.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

ה'תק"ג

ה'תק"ג (5503) או בקיצור תק"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 1742, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 18 בספטמבר 1743. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תק"י

ה'תק"י (5510) או בקיצור תק"י היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1749, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1750. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

י"ב בכסלו

י"ב בכסלו הוא היום השנים-עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

יהודה בריאל

רבי יהודה בריאל (ת"ג – תפ"ב; 1643 – 1722) היה מרבני העיר מנטובה ומגדולי חכמי איטליה בדורו, לחם בשבתאות ועמד לימין החכם צבי במלחמתו בנחמיה חיון.

יעקב צהלון

ר' יעקב בן יצחק צהלון (1630 – 1693) היה רופא, רב וסופר יהודי-איטלקי.

ישעיהו באסאן

רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו (Bassani, Bassano); ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.

כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861. החברה הייתה אחד מהכלים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. מטרתה הייתה הדפסת מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים הן של ספרי יסוד בארון הספרים היהודי והן של ספרים נדירים ונשכחים. כמו כן יצאו בהוצאה מחקרים וחיבורים מדעיים וכתב עת הנקרא "קובץ על יד". ההוצאה קיימת עד ימינו, כעמותה הרשומה ברשם העמותות. בראש הנהלת העמותה עומד פרופ' חגי בן שמאי ומזכיר הכבוד של החברה הוא דוקטור יהודה צבי שטמפפר.

עשרת השבטים

עשרת השבטים הם עשרה שבטים מתוך שנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם. העיסוק בגורל עשרת השבטים הוא עתיק יומין ואוניברסלי. במהלך השנים הועלו מספר השערות לגבי שיוך עמים כצאצאים של עשרת השבטים, אולם לא נמצאו הוכחות ברורות.

פחד יצחק

האם התכוונתם ל...

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

"פחד יצחק" היא אנציקלופדיה הלכתית מאת הרב והרופא האיטלקי יצחק לַמפּרוֹנטי. זוהי האנציקלופדיה העברית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידי למפרונטי בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקים עד האות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר מכן בליבורנו. שארית כתב היד הודפסה במאה ה-19 על ידי חברת מקיצי נרדמים, בפיקוחם של הרב יעקב פריימן ובנו אברהם חיים פריימן. האנציקלופדיה כוללת ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד, המדרש והספרות הרבנית עד המאה ה-17 וכן ביוגרפיות קצרות, "סדר דורות" (גנאלוגיה), אגדות, פתגמים ורשימות ביבליוגרפיות. בערכים מסוימים הוא הוסיף בפרסום ראשון מכתבי יד שאלות ותשובות הקשורים לערך מרבנים בתקופתו.

פרארה

פרארה (איטלקית: Ferrara) היא עיר בצפון איטליה ובירת הנפה הנושאת את שמה.

שמשון מורפורגו

הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו ניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.