יצחק למדן

יצחק למדן (ה' בכסלו, תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 - כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.

יצחק למדן
יצחק למדן
Ylamdan
יצחק למדן (צולם לפני 1945)

ביוגרפיה

נולד בשם איצי-יהודה לובס ליהודה אריה ולחיה בת יצחק רוזנברג בעיירה מלינוב שבמחוז ווהלין באוקראינה, וקיבל חינוך עברי כילד וכנער. בעת מלחמת העולם הראשונה נותר עם אחיו הבכור משה והשניים נדדו ממקום למקום בדרום רוסיה. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 גויס כנראה לפרק זמן קצר לצבא האדום ושב ב-1919 לעיירה ברסטצ'קה . במהלך אחד הפוגרומים הקשים באוקראינה נרצח אחיו. טרם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית בעיירה ברסטצ'קה וכמדריך לקבוצת נוער בתנועת 'החלוץ'. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בשנת 1920, הצליח לעלות לארץ ישראל.

יצחק למדן הפך לחלוץ צעיר של העלייה השלישית, השתתף בעבודה עם קבוצות שונות של 'גדוד העבודה' סלל כבישים, חצב אבנים, סקל וחרש והתנסה בכל התלאות של החלוצים. לבסוף השתכן במושבה שרונה בגליל התחתון. לפני הגעתו לתל אביב בשנת 1923 עבד בייעור בבן שמן.

למדן התפרסם בכל רחבי העולם היהודי בפואמה הגדולה הדראמטית והציונית שלו "מסדה", 1927. לפואמה "מסדה" הייתה השפעה עצומה על הנוער היהודי בתפוצות הגולה. בזכות הפואמה הזו בעיקר, נחשב למדן בין שלושת האבות המייסדים של השירה העברית בארץ ישראל, ביחד עם אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג. בשנת 1929 נישא לאני בת אלברט בלהיימר שהייתה מזכירתו של חיים ארלוזורוב.

ב-1934 החל לערוך ולהוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות", שהפך לגולת הכותרת של מפעלו הספרותי. "גליונות" התמיד בהופעתו כעשרים שנים רצופות, עד פטירתו של יצחק למדן, בגיל 57. בכתב העת הזה נדפסו יצירותיהם של ראשוני הסופרים והמשוררים מבני הארץ, שלימים הפכו ליוצרים המובילים בספרות העברית. סיפורו הראשון של ס. יזהר "אפרים חוזר לאספסת" פורסם בגליונות, ולמדן הוא זה ששכנע את יזהר סמילנסקי לבחור בשם העט: ס. יזהר.[1] למדן נפטר בגיל צעיר יחסית, ומאז פטירתו דעך זכר שירתו. סמוך למותו, בשנת ה'תשט"ו-1955, הוענק ללמדן פרס ישראל לספרות יפה.

יצחק למדן תרגם ערך ואסף מעשיות עמים ואגדות עמים, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. תרגומיו לילדים ונוער התחבבו מאוד על קהל הקוראים הצעיר, ופרס ספרות הילדים של עיריית רמת גן נקרא פרס למדן על שמו. כל כתבי למדן החלו לצאת מחדש בשנת 1998. ובהם גם אגרותיו ויומנו.

יצחק למדן נפטר בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו את רעייתו ובת משותפת, יעל.

על שמו רחוב בשכונת נאות אפקה ב' בתל אביב-יפו. פרס לספרות ילדים שחילקה עיריית רמת גן משנת מותו של למדן ועד שנת 1983, נקרא על שמו.

כתביו

ספרי שירה
  • מסדה, פואמה היסטורית, הוצאת הדים, 1927.
  • בריתמה המשולשת, שלושה מחזורי שיר, תל אביב: שטיבל, 1930.
  • מספר הימים, חמשה עשר פרקי שיר, הוצאת גליונות, תל אביב, 1940.
  • מחנים - פרק מתוך החזיון "עקיבא", הוצאת "גליונות", תל אביב, תש"ד, 1944.
  • במעלה עקרבים : ששה סדרי שירים, ירושלים: מוסד ביאליק על ידי דביר, 1945.
  • מסדה , פואימה, (ציורים: נחום גוטמן), תל אביב: הוצאת מסדה, 1972.
  • כל שירי יצחק למדן, מבוא: שמעון הלקין, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.
אגרות מוערות
  • יצחק למדן, אגרות יצחק למדן, (עורך: אבידב ליפסקר), תל אביב: הוצאת קרן ישראל מץ וגנזים, תשנ"ח-1998.
עיבודים לפואמה מסדה
יצחק למדן, יומן. [ההדיר אבידב ליפסקר, סייע בהתקנה ובהערות איתמר דרורי] רמת-גן
אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ה.

ספרים שערך

  • דברי סופרים- מאסף סופרי ארץ-ישראל, ביחד עם אשר ברש, בהוצאת " החברה למפעלי הספרות העברית בארץ ישראל " בע"מ, על ידי אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל בהשתתפות "קרן התרבות" באמריקה, תל אביב, תש"ד, 1943.
  • ספורים עברים - מבחר ספורים מתוך ספרותנו החדשה מראשיתה ועד ימינו, מפרץ סמונסקין עד חיים נחמן ביאליק, הוצאת יוסף שרברק.

ספרים שתרגם

  • ראובני של היהודים - רומן, מכס ברוד, ספרית שטיבל הוצאת ספרים, תל אביב, תרפ"ט, 1925.
  • ציידי החיידקים, פאול דה קריף, הוצאת "אמנות", תל אביב.

לקריאה נוספת

  • הלל ברזל, רתמת הגורל, מקרא בשירת למדן, תל אביב: הוצאת עקד לשירה, 1970.
  • יצחק עקביהו, אי של פרטיות ברשות הרבים, עיון מחודש בשירת יצחק למדן, מאזנים, ל"ט, תשל"ה 1975.
  • חיה הופמן, ה"אף על פי כן" הברנרי בשירת יצחק למדן, הספרות העברית ותנועת העבודה, 1989.
  • דני הדרי, היחס ל"מסדה" של יצחק למדן כביטוי לגישות שונות אל הציונות ובציונות, שורשים, ח', תשנ"ד 1994.
  • נורית גוברין, "'עיט ואלהים יחדיו', המקרא כנושא לספרות", בתוך: ספר מיכאל, בין הזמן הזה לימים ההם. מחווה למיכאל בהט, (עורך: אבי שגיא), ירושלים: הוצאת רכס והוצאת כתר, תשס"ז-2007, עמ' 51-31.
  • יעל פלדמןיוספוס או יוסיפון, באתר הארץ, מוסף תרבות וספרות, 16 ביולי 2010
  • אפרים שמואלי, מורשה ומאבק בשירה ובהגות, "יחדיו" איחוד מוציאים לאור, תשל"ח 1978, עמ' 64 -104, בשורת שירתו של יצחק למדן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ניצה בן ארי, ס. יזהר; סיפור חיים, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2013, עמ' 348
1899

שנת 1899 היא השנה ה-99 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1899 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 54 ימים.

אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-1949 בחיפה) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס למחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

ג'ק לונדון

ג'ק לונדון (באנגלית: Jack London, נולד בשם ג'ון גריפית צ'ייני; 12 בינואר 1876 - 22 בנובמבר 1916) היה אחד מגדולי סופרי ההרפתקאות האמריקאים ומגדולי מתארי החיים בצפון המושלג.

גליונות

"גִליונות" היה ירחון ספרותי עברי, בעריכת המשורר והעורך יצחק למדן. כתב העת יצא לאור כעשרים שנה, משנת 1934 ועד לשנת 1954, שנת מותו של למדן. החוברת האחרונה הייתה חוברת מס' קפו (186), והיא הוקדשה לזכרו של למדן.

"גליונות" היה אחד מכתבי העת הספרותיים החשובים בארץ בשנות הופעתו, ועיצב דור שלם של יוצרים בתחום השירה, הסיפורת, הביקורת והמחקר הספרותי. רוב משתתפיו בשנים הראשונות היו יוצרים עבריים שעלו לארץ מאירופה, והעברית לא הייתה לשון ילדותם. אבל במשך השנים נשתנתה התמונה. יוצרים מבני הארץ עשו בו את צעדיהם הראשונים בפרסום דבריהם. ס. יזהר למשל, פרסם ב"גליונות" את סיפורו הראשון, "אפרים חוזר לאספסת", בשנת 1938. יצחק למדן העורך הוא שנתן ליזהר סמילנסקי הצעיר את כינוי העט ס. יזהר. שושנה שרירא, בת כיתתו של ס. יזהר ("מקדמות" עמ' 146), הוציאה לאור את שלושת ספוריה הראשונים ב"גליונות".

הקו השמרני של יצחק למדן, התנגדותו לקבוצות יוצרים צעירים שהתלכדו סביב כתבי עת ספרותיים אחרים, ובעיקר פטירתו של למדן, גרמו לירידת קרנו של "גליונות" בשנות הופעתו האחרונות.

כתב העת הוא מושא למחקר תולדות הספרות העברית בתקופת היישוב.

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ה'תר"ס

ה'תר"ס (5660) או בקיצור תר"ס היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-5 בספטמבר 1899, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1900. שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'תשט"ו

ה'תשט"ו (5715) או בקיצור תשט"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1954, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1955. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשט"ו 7 שנות עצמאות.

הדים

הדים, כתב עת ספרותי שיצא לאור בארץ ישראל, בין השנים תרפ"ב-תר"ץ (1922-1930).

"הדים" יצא לאור בצורת חוברות קטנות, בין 50 ל-60 עמודים בלבד וללא הקפדה יתרה על מועדים קבועים, אלא לעיתים מזומנות. הדים נערך בידי הסופרים יעקב רבינוביץ ואשר ברש.

העורכים ביקשו להמשיך ברוחו של כתב העת קצר הימים "המעורר", שהוציא לאור הסופר יוסף חיים ברנר. כלומר, לחזק את הספרות העברית הצעירה, אך לא במניפסטים חוצבי להבות ולא במפעלי ענק של הוצאה לאור. אלא, בעבודה צנועה, בפסיעות קטנות, כמו החוברות של "הדים" עצמן. ובלשונם של העורכים: "בימי רפיון רוח וקהות יחס לספרותנו, אנו באים בחוברות הקטנות הללו. לא לגדולות אנו מתכוננים. לא לשנות ערכין ולא לחדש ערכין; אך גם לא נשתעבד לזרמים קיימים ולדרכים כבושות. בעצם אנו שואפים לדבר אחד: רעננות". דברים אלה נדפסו בפתחה של החוברת הראשונה.

המשתתפים בחוברות "הדים" היו רוב הסופרים והמשוררים העבריים שפעלו בארץ ובגולה. שכר הסופרים ששילמה המערכת היה הגון וסייע לסופרים רבים במאבק הקיום שלהם. בין המשתתפים היו: יעקב רבינוביץ ואשר ברש עצמם, יעקב פיכמן, יהודה קרני, אברהם שלונסקי, יהושע רבינוב מקיבוץ גבת, לוי בן אמיתי מקיבוץ דגניה ב', אברהם ברוידס, יצחק למדן, דבורה בארון, מרדכי טמקין, אסתר ראב, יוסף צבי רימון, מנחם זלמן וולפובסקי, הלל בבלי, שמעון הלקין ורבים אחרים.

העורכים הביאו גם תרגומים משובחים משל גדולי המשוררים והסופרים ברחבי תבל, ובהם: פרנץ ורפל, רבינדרנת טאגור, פרנסיס ז'ם, סרגיי יסנין, שארל בודלר ורבים אחרים.

הוצאת אמנות

הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים. ההוצאה נודעה בתרגום ספרי ילדים ונוער מפורסמים לעברית.

ההוצאה נוסדה ב-1917 על ידי שושנה פרסיץ בעיר מוסקבה עם סניף באודסה. ב-1920, עקב המהפכה הבולשביקית, עברה לפרנקפורט שבגרמניה, ובסוף 1925 עברה לארץ ישראל וקבעה את משרדה הראשי בבית לב בשדרות רוטשילד בתל אביב. במרץ 1927 עברו משרדי ההוצאה לרחוב יהודה הלוי ולאחר מספר שנים עברה לבניין משלה ברחוב שינקין. ההוצאה פעלה ללא כוונות רווח, ופעילותה הייתה מסובסדת ועל כן לא נפגעה מהמשבר בענף הספרים בסוף שנות ה-20 בארץ ישראל. בשנת 1937 בקשה ההוצאה לעבור לבית לודז'יה. לאחר מכן עברו לחולון בבנין הנמצא כיום ברחוב פרוג 6.

עד שנת 1942 הוציאה ההוצאה כ-500 ספרי קריאה. היא העסיקה מתרגמי בית שכללו את משה בן-אליעזר, יצחק ליב ברוך, שמעון הלקין, שלמה הרברג, מנחם זלמן וולפובסקי, יוסף ליכטנבום, יצחק למדן, אביגדור המאירי, אמיל פוירשטיין, יעקב פיכמן, ישורון קשת, מנחם קפליוק ויעקב שטיינברג.ההוצאה נודעה בעיקר ב"סדרת עלומים" בה תורגמה מיטב הספרות העולמית לילדים ולנוער לעברית על ידי מתרגמים כיצחק למדן וישראל דושמן. הסדרה נערכה ברוב שנותיה על ידי אריה ליב סמיאטיצקי ובין הספרים שתורגמו במסגרתה היו עלובי החיים, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הרפתקאותיו של האקלברי פין ופינוקיו וספריהם של ויקטור הוגו, הנריק סנקביץ', ז'ול ורן, צ'ארלס דיקנס.

בנוסף התפרסמה בהוצאה ספרייה ראשונה בעברית שיועדה לגיל הרך בשם "גמליאל" ובה סיפורים קצרים, בעיקר ממקור רוסי, שאוירו באיורים המקוריים של האמנים הרוסים שכונו בכל חוברות גמליאל "חבורת ציירים, אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר". בין השאר ראה אור בסדרה זו סיפורו של חיים נחמן ביאליק, "התרנגולים והשועל".

תחום נוסף בו התמחתה ההוצאה היה עיבוד ספרים בחוכמת ישראל לבתי הספר, בהם ספרי הרמב"ם, יהודה הלוי ושירת ימי הביניים שיצאו ביוזמת מחלקת החינוך בארץ ישראל בחוברות שכונו "מגילות" וסדרת ספרים בהיסטוריה של עם ישראל בעריכת ר' בנימין וש. בן-ציון.

ההוצאה התייחדה בכך שהיא ניקדה את כל ספריה, גם אלו המיועדים למבוגרים, מתוך אמונה ש"הנקוד עיקר חשוב, חובה ראשונה, בעבודתינו לתחיית הלשון ותקנתה". כן כללה ההוצאה בחלק מספריה מילון בסוף הספר.ההוצאה הציעה מינויים על ספריה במסגרת "ספריית לכֹּל" וכדי לעודד הצטרפות קיימה הגרלה של פרסים כספיים בין החותמים. שושנה פרסיץ החזיקה מספר שנים ברשת חנויות ספרים בשם "הכל לנוער", בהן יכלו בני נוער לרכוש מספרי ההוצאה ולהחליף ספרים שנקראו, בדומה לספרייה.

הוצאת שטיבל

הוצאת א. י. שטיבֶּל הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה במוסקבה בשנת 1917 על ידי הסוחר והנדבן היהודי-פולני אברהם יוסף שטיבל (אי"ש; 1885–1946).

הלל ברזל

הלל ברזל (נולד ב-9 במאי 1925) הוא חוקר ספרות ישראלי, כיהן כפרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

למדן

האם התכוונתם ל...

מסדה

מַסָּדָה הוא קיבוץ הנמצא בצפון בקעת הירדן, דרומית לכנרת, מערבית לאפיק הירמוך ולקיבוץ שער הגולן. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

מסדה (פואמה)

מסדה היא פואמה שחיבר המשורר יצחק למדן בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה ה-20. הפואמה עוסקת במבחר נושאי הקיום של העם היהודי לדורותיו, ובבעיות השעה הקשות שניצבו על סדר היום הציבורי מאז מלחמת העולם הראשונה בתפוצות ישראל וביישוב. למדן הקדיש את הפואמה, בפתח המהדורה הראשונה, לאחיו שנרצח באחד מהפוגרומים הרבים שהתחוללו במזרח אירופה מעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ועד ראשית שנות העשרים, במילים: "נר זיכרון לנשמת אחי בר הלבב ויקר הנפש, אשר נפל על אדמת אוקראינה בימות הטבח בישראל, וציון על קברו אשר לא אדע את מקומו".

המהדורה הראשונה של "מסדה" ראתה אור בהוצאת הדים בתל אביב בכסלו תרפ"ז 1926. הכרך הודפס בדפוס "אחדות" בתל אביב ועטיפתו עוטרה באיוריו של הצייר ש' גרודזנסקי. "מסדה" הוכנסה לתוכנית הלימודים במערכת החינוך העברי של היישוב ושל מדינת ישראל. על כן, היא הודפסה במהדורות רבות תחת גגן של מספר הוצאות לאור, שכללו שינויי נוסח מעטים. המהדורה השנייה ראתה אור בשנת תרפ"ט (1929) גם כן בהדים. המהדורה השלישית ראתה אור בהוצאת שטיבל בתל אביב בשנת תרצ"ג (1933), והמהדורות הרביעית, בשנת ת"ש (1940) והחמישית בשנת תש"ג (1943), ראו אור בהוצאת דביר. מהדורות נוספות ראו אור בשנות החמישים והשישים.

משמעות השם "מסדה" הוא ארץ ישראל[דרוש מקור], אולם הכוונה גם למצדה ההיסטורית אשר נפלה במרד הגדול בידי רומא, ונתפסה במהלך הדורות כמעין תחנה אחרונה של ריבונות ועצמאות בתולדות עם ישראל.

פסוקים מ"מסדה" הולחנו על ידי ישראל פייבישס, דניאל סמבורסקי, וכן הוצמד לחן של מחבר לא ידוע לשיר "שלשלת המחולות", שפותח את הפרק השלישי של הפואמה.

מצדה

מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שאירעו במצדה בתקופת המרד הגדול מתוארים בפירוט רב בספרו של יוסף בן מתתיהו - "מלחמת היהודים". על פי יוסף בן מתתיהו, כבר לפני חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור, הלגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים.

לאחר כיבוש מצדה בשנת 73 שקע ההר אל תהומות השכחה עד שנתגלה מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו.

בעוד המסורת הרבנית העלימה כמעט לגמרי את סיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה במשך מאות שנים, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה וחתירה עד מוות לחירות, התחדשות לאומית וריבונות. בשנות ה-30 של המאה ה-20 מצדה הפכה לאתר עלייה לרגל של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחילות שונים הנשבעים שנית מצדה לא תיפול - מטבע לשון הלקוחה מן הפואמה מסדה. בסוף המאה ה-20 חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר המשתקף מהקנאות הקיצונית של הסיקריים ומבחירתם להתאבד על פסגת מצדה. בעשור השני של המאה ה-21 התחדשה מסורת המסעות אצל תנועות הנוער.בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל.

ס. יזהר

ס. יזהר או יזהר סמילַנסקי (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006) היה סופר עברי בולט וחבר כנסת, חתן פרס ישראל לספרות יפה וחתן פרס א.מ.ת לספרות.

את שם העט ס. יזהר נתן לו המשורר והעורך יצחק למדן כשפרסם את סיפורו הראשון של יזהר, "אפרים חוזר לאספסת", בכתב העת "גליונות" בשנת 1938, ומאז חתם יזהר על יצירותיו הבדיוניות בשם ס. יזהר, ועל כתביו העיוניים בשם יזהר סמילנסקי. נהוג לזהותו כחלק מסופרי דור תש"ח, אם כי הוא עצמו התנגד לזיהוי זה.

פרס למדן

פרס למדן הוא פרס על שם יצחק למדן לספרות ילדים ונוער שחולק בין השנים 1954–1983 על ידי עיריית רמת גן בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים.

יצחק למדן (1899–1954) תרגם, ערך, אסף מעשיות ואגדות עמים מספרות העולם, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. הפרס חולק לראשונה בתחום ספרות ילדים ונוער מעט לאחר פטירתו של למדן, בשנת תשי"ד (1954). מאז חולק הפרס באופן שנתי, אך נדחק לשוליים ולא חולק עוד לאחר שנת 1983. באוגוסט 2009 הודיעה עיריית רמת גן על ייסוד פרס רמת גן לספרות כהרחבתו של פרס למדן.

פרס רמת גן לספרות

פרס רמת גן לספרות הוא פרס ספרותי המוענק מטעם עיריית רמת גן, בשש קטגוריות, במהלך שבוע הספר העברי.

החל משנות ה-50 של המאה ה-20 הוענקו פרס רמת גן לספרות יפה, ופרס למדן לספרות ילדים, על שם יצחק למדן. בהמשך צורפו אליהם פרס למחשבת ישראל ופרס ליצירה בתחום הפולקלור על שם ש. אנ-סקי. הענקת הפרסים פסקה בשנות ה-80 של המאה ה-20.

הפרס חודש במתכונתו הנוכחית בשנת 2010. בשנת 2014 עמד סכום הפרס בכל קטגוריה על 25,000 ש"ח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.