יצחק ליב ברוך

ד"ר יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. על אף שכתב גם על נושאים מקראיים, סגנון כתיבתו היה לא מליצי.[1]

ביוגרפיה

יצחק ליב ברוכוביץ נולד למשפחה אדוקה בעיירה טבריג (טאורגה) שבפלך קובנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בליטא), שם למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית. כשהגיע לגיל 25 עבר להתגורר באודסה והתיידד שם עם סטודנטים, שם גם פרסם את שירו הראשון. כשהיה בן 29 נסע לשווייץ, והחל ללמוד באוניברסיטת ברן עד לקבלת תואר דוקטור. בשנת 1907 החל ללמד בגימנסיה העברית בווילנה, ועסק שם גם בכתיבה, תרגום ועריכה. במלחמת העולם הראשונה ברח יחד עם תלמידיו וכל שאר הגימנסיה ליקטרינוסלב, ובחוזרו לימד בגימנסיה בקובנה. בשנת 1923 עבר להתגורר בבאד הומבורג שבגרמניה, שם התיידד עם סופרים רבים, בהם ש"י עגנון.

הספר הראשון שברוך התחיל לתרגם היה "ספר השירים" של היינריך היינה, כבר בראשית נעוריו בעיירה. כאשר הגיע לאודסה התייצב בפני מנדלי מו"ס אותו כינה "הפטריארך של הספרות העברית", ונתן לו לעיין בחלק מהשירים המתורגמים. מנדלי מו"ס העיר את הערותיו ודקדק את דקדוקיו. התרגום הראשון של י.ל. ברוך לשירת היינה שפורסם בדפוס היה השיר "דונה קלארה" והוא פורסם בלוח אחיאסף. כעבור שנים רכש ממנו חיים נחמן ביאליק את תרגום "ספר השירים" עבור הוצאת דביר, אולם התרגום נעלם בזמן מעבר ההוצאה מברלין לארץ ישראל ונמצא שוב רק לאחר מותו של ביאליק, בעזבונו. לבסוף הוא הוציא לאור את תרגום "ספר השירים" בשנת 1953 בהוצאת נ. טברסקי, רק לאחר שעשה בתרגום תיקון יסודי והחליף את ההברה האשכנזית בספרדית, ההברה הנכונה לטעמו.

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל, ולימד בגימנסיה הרצליה עד לפרישתו. חיים נחמן ביאליק בירך את בואו לארץ בשנת 1927 בנאום פתיחה לוועידת הסופרים:

נברך כאן עוד אחד מחברינו שעשה הרבה גם לספרות העברית וגם לחידוש הספרות הפדגוגית; אני מדבר על חברי י"ל ברוך, שהוא היה מתלמידיו של אחד העם בין הדור הראשון לחידוש השירה העברית. לא אדבר כל שבחו בפניו. שמו יעמוד על הברכה יחד עם חבריו בני תקופתו.

לכבוד יום הולדתו ה-70 כתב לו עגנון שיר:

את ימי הומבורג אני זוכר לפעמים
ואף אותך עמהם ידידי החביב
שבתך על עבודתך לילות כימים
קיץ וחורף סתו ואביב

ואצלת מלשוננו מקודש לחול
בשיר ובפרוזה בפרוזה ושיר
על ספרי אמנות ועל ספרי לכל
ועל ספרי שטיבל מוריה ודביר

הוי כמה סיגריות עישנת כל יום
תמיהני אם לא קדרה מעשנן החמה
כעשן שנותינו כלו פרחו כחלום
ימים ימים איכה הייתם לשמה

אך מיטב שיריך ומאמריך הנאים
אשר אוהבים מהומבורג ועד הנה
המה יעמדו לברכה לימים הבאים
עקב אשר יש בהם רוח כנה

ואתה ברוך היה מבורך וברוך
והשם יעטרך רצון כצינה
ותזכה ליום שכולו ארוך
שצדיקים נהנים מזיו השכינה

ועד לאותו היום עד מאה ועשרים שנה
לא יזוזו מביתך כל הימים
אושר וכבוד וכל ברכה נאמנה
כעתירת ידידך באמת ובתמים

עבודתו הספרותית

מבין תרגומיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלי אשד, בחזרה אל ימי התנ"ך הסיפור המקראי, באתר "ליטרטורה".
אהל שם (מפעל תרבות)

אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

אי התעלומות

אי־התעלומות (בצרפתית: L'Île mystérieuse) הוא ספר בשלושה חלקים שנכתב בידי הסופר הצרפתי הידוע ז'ול ורן:

חלק ראשון - הניצולים מהשמים

חלק שני - הנטושים

חלק שלישי - סודו של האיהספר מספר על חמישה אנשים ממדינות הצפון, הלכודים בעיר הבירה, ריצ'מונד וירג'יניה של מדינות הדרום, מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת 1861–1865 מתרחשת מלחמת אזרחים בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת, על ידי צבא האיחוד - צבא "הצפון". בעיר עצמה, לאזרחי "האיחוד" ניתנת האפשרות לנוע בחופשיות. חמישה מהם מגלים כי בככר מרכזית של העיר, ניצב במצב הכן כדור פורח, המיועד להעביר מידע על מצב הלחימה בעיר למפקד של צבאות "הדרום", הגנרל לי, הנמצא רחוק מהעיר. בלילה סוער, ב־20 מרץ 1865, המופקדים על הכדור פורח אינם חשים באורחים הבלתי קרואים המתקרבים ל"סל" שבבסיס הכדור הפורח. ה"אורחים", חמישה אנשים וכלב, ממריאים בכדור הפורח בתקווה למצוא אתר נחיתה במקום תרבותי בטוח, בו יוכלו להמשיך בחייהם. הכדור הפורח עובר 6,000 מיל מעל האוקיינוס השקט, אך הצוות אינו מצליח לאתר מקום לנחות בו. לבסוף, הם מגלים אי קטן ובתרגיל מבריק הם מנחיתים את הכדור לעבר האי, על מנת להימנע מנפילה לים, ונוחתים בסמוך לאי. הכדור מתרסק אך הם יוצאים בריאים ושלמים. החמישה קוראים לאי בשמו של נשיאם אברהם לינקולן. הצוות מצליח לשרוד ולנהל חיים תקינים באי.

הספר בחלקו מהווה המשך לעלילות שתוארו בשני ספרים קודמים של ז'ול ורן ילדי רב החובל גרנט מהשנים 1867–1868 ו־20,000 מיל מתחת למים מהשנים 1869–1870. עם זאת, כל ספר מהווה עלילה בפני עצמה.

אכסל מונתה

אכסל מרטין פרדריק מונתה (Axel Martin Fredrik Munthe; ‏31 באוקטובר 1857 - 11 בפברואר 1949) היה סופר ורופא יליד שוודיה, שעסק גם בפסיכיאטריה. מונתה שהה שנים רבות בצרפת ובאיטליה, שם בנה לעצמו בית באי קאפרי, וקרא לו "חווילת סן מיקלה" (Villa San Michele). עיקר פרסומו של אכסל מונתה נובע מספרו רב המכר, מגילת סן מיקלה.

ברוך

האם התכוונתם ל...

הוצאת אמנות

הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים. ההוצאה נודעה בתרגום ספרי ילדים ונוער מפורסמים לעברית.

ההוצאה נוסדה ב-1917 על ידי שושנה פרסיץ בעיר מוסקבה עם סניף באודסה. ב-1920, עקב המהפכה הבולשביקית, עברה לפרנקפורט שבגרמניה, ובסוף 1925 עברה לארץ ישראל וקבעה את משרדה הראשי בבית לב בשדרות רוטשילד בתל אביב. במרץ 1927 עברו משרדי ההוצאה לרחוב יהודה הלוי ולאחר מספר שנים עברה לבניין משלה ברחוב שינקין. ההוצאה פעלה ללא כוונות רווח, ופעילותה הייתה מסובסדת ועל כן לא נפגעה מהמשבר בענף הספרים בסוף שנות ה-20 בארץ ישראל. בשנת 1937 בקשה ההוצאה לעבור לבית לודז'יה. לאחר מכן עברו לחולון בבנין הנמצא כיום ברחוב פרוג 6.

עד שנת 1942 הוציאה ההוצאה כ-500 ספרי קריאה. היא העסיקה מתרגמי בית שכללו את משה בן-אליעזר, יצחק ליב ברוך, שמעון הלקין, שלמה הרברג, מנחם זלמן וולפובסקי, יוסף ליכטנבום, יצחק למדן, אביגדור המאירי, אמיל פוירשטיין, יעקב פיכמן, ישורון קשת, מנחם קפליוק ויעקב שטיינברג.ההוצאה נודעה בעיקר ב"סדרת עלומים" בה תורגמה מיטב הספרות העולמית לילדים ולנוער לעברית על ידי מתרגמים כיצחק למדן וישראל דושמן. הסדרה נערכה ברוב שנותיה על ידי אריה ליב סמיאטיצקי ובין הספרים שתורגמו במסגרתה היו "עלובי החיים", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"פינוקיו", וספריהם של ויקטור הוגו, הנריק סנקביץ', ז'ול ורן וצ'ארלס דיקנס.

בנוסף התפרסמה בהוצאה ספרייה ראשונה בעברית שיועדה לגיל הרך בשם "גמליאל" ובה סיפורים קצרים, בעיקר ממקור רוסי, שאוירו באיורים המקוריים של האמנים הרוסים שכונו בכל חוברות גמליאל "חבורת ציירים, אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר". בין השאר ראה אור בסדרה זו סיפורו של חיים נחמן ביאליק, "התרנגולים והשועל".

תחום נוסף בו התמחתה ההוצאה היה עיבוד ספרים בחוכמת ישראל לבתי הספר, בהם ספרי הרמב"ם, יהודה הלוי ושירת ימי הביניים שיצאו ביוזמת מחלקת החינוך בארץ ישראל בחוברות שכונו "מגילות" וסדרת ספרים בהיסטוריה של עם ישראל בעריכת ר' בנימין וש. בן-ציון.

ההוצאה התייחדה בכך שהיא ניקדה את כל ספריה, גם אלו המיועדים למבוגרים, מתוך אמונה ש"הנקוד עיקר חשוב, חובה ראשונה, בעבודתינו לתחיית הלשון ותקנתה". כן כללה ההוצאה בחלק מספריה מילון בסוף הספר.ההוצאה הציעה מינויים על ספריה במסגרת "ספריית לכֹּל" וכדי לעודד הצטרפות קיימה הגרלה של פרסים כספיים בין החותמים. שושנה פרסיץ החזיקה מספר שנים ברשת חנויות ספרים בשם "הכל לנוער", בהן יכלו בני נוער לרכוש מספרי ההוצאה ולהחליף ספרים שנקראו, בדומה לספרייה.

הצפון נגד הדרום

הצפון נגד הדרום (בצרפתית: Nord contre Sud) הוא סיפור הרפתקאות פרי עטו של ז'ול ורן, שיצא לאור לראשונה בשנת 1887. עלילת הסיפור מתרחשת במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, ומגוללת את סיפורם של ג'יימס בֶּרְבָּנְק, בעל אחוזת עבדים בפלורידה שבדרום ארצות הברית, שהגיע אליה ממדינות צפון ארצות הברית, ושל אויבו טֶקְסָר, ראש כנופיה בפלורידה, המתנכל לו ולמשפחתו בשל העובדה שמוצאו במדינות הצפון.

יום-טוב לוינסקי

ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

מגילת סן מיקלה

מגילת סן מיקלה (באנגלית: The Story of San Michele) הוא ספר זכרונות ופנטזיה של הרופא השוודי אכסל מונתה. הוא יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 1929, זכה לפרסום ותפוצה עולמיים ותורגם לעשרות שפות.

הספר אינו אוטוביוגרפיה אלא קטעי זיכרונות מעבודתו כרופא ומחייו ב"וילה סן מיקלה" שבנה בעיירה אנאקפרי בקאפרי מעורבים עם קטעים בדויים ואפילו פנטסטיים.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מיכאל סטרוגוב

מיכאל סְטְרוֹגוֹב (תורגם לעברית גם כמיכאיל סטרוגוב, בצרפתית: Michel Strogoff) הוא רומן משנת 1876 מאת ז'ול ורן, אחד הספרים המצליחים ביותר שלו. לעומת רוב ספריו של ורן, הספר אינו כולל תיאורי טכנולוגיה מתקדמת האופייניים לסוגת המדע הבדיוני, אלא הוא מותחן ריגול על רקע פוליטי דמיוני של האימפריה הרוסית.

הרומן מתאר את מסעו של מיכאל סטרוגוב בשליחות הצאר אלכסנדר השני לאחיו, הדוכס הגדול, הנמצא בעיר אִירקוּטְסְק, 5,500 ק"מ מהבירה מוסקבה. סטרוגוב נשלח על רקע מזימה של החאן פֵאוֹפָּר (Feofar) מלך הטטרים לנתק את הקשר בין רוסיה האירופאית לבין סיביר. מטרת השליחות היא להזהיר את אחיו של הצאר מפני בוגד בשם אִיבָן אוֹגַרְיֶב. אוגרייב, קולונל לשעבר בצבא הרוסי, עומד להגיע לאירקוטסק, לכאורה כדי לסייע לדוכס הגדול אך מטרתו האמיתית היא להסגירו לידי המורדים הטטרים. בדרך הוא פוגש את נַדְיָה פדור, נערה מליטא הנוסעת אל אביה אשר נמצא בגלות באירקוטסק, ובשני עיתונאים, כתבי שטח, שבאו לסקר את האירועים ברוסיה עבור ציבור הקוראים שלהם בצרפת ובאנגליה.

במהלך המסע לסיביר עוברים סטרוגוב ונדיה הרפתקאות ומאבקים באיתני הטבע ובנבלים ובראשם איבן אוגרייב. הם נלקחים בשבי על ידי הטטרים, מצליחים לברוח מהשבי ומגיעים אחרי תלאות רבות לאירקוטסק, חסרי כל, ולאחר שאוגרייב כבר הגיע לעיר, מתחזה לסטרוגוב ומתכנן את הסגרת העיר לטטרים. בשיא העלילה מופיעה הפתעה דרמטית המאפשרת לגיבורים, ברגע האחרון, לגבור על הנבל ולהציל את העיר. הספר מסתיים ב"סוף טוב" - נישואיהם של סטרוגוב ונדיה.

האירועים הפוליטיים המתוארים בספר הם דמיוניים. האימפריה של רוסיה ידעה תככים ומרידות רבות, אך הטטרים לא היו איום משמעותי על שלטון הצארים ולא התקוממו נגדם במשך מאות שנים לפני כתיבת הספר וגם לאחריו. תיאורם כלוחמים אכזריים ופראיים מבוסס על תדמיתם באירופה הנוצרית, מהיותם זרים ומוסלמים. הצאר אלכסנדר השני, שאכן שלט ברוסיה בזמן פרסום הספר, ומתואר כדמות חזקה ואצילית, נרצח חמש שנים לאחר מכן בסנקט פטרבורג על ידי מהפכנים סוציאליסטיים מתנועת נרודניה ווליה.

לעומת זאת, תיאורי הגאוגרפיה של רוסיה ואמצעי התחבורה בה נחשבים לאמינים, על אף שוורן לא ביקר ברוסיה מעולם.

סלמנדרה (ספר)

סלמנדרה הוא הראשון מבין סדרה של שישה ספרים (ראו אור תחת השם הכולל "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים") מאת ניצול השואה יחיאל די-נור, אשר השתמש לצורך הכתיבה בשם עט: ק. צטניק. הספר נכתב בשנת 1945, בסמוך לשחרורו של די-נור ממחנה ההשמדה אושוויץ והוא בעל מאפיינים אוטוביוגרפים חזקים. הספר תורגם ונערך בידי יצחק ליב ברוך ויצא לאור לראשונה בהוצאת דביר בשנת 1946. הספר עורר עניין וזעזוע רב בציבור היהודי והישראלי בארץ בשל היותו אחד הספרים הראשונים אשר סיפרו על השואה כזיכרון חי. הספר נכלל ברשימת היצירות הנלמדות לבגרות בספרות בבתי הספר בישראל וחולק במהדורה מיוחדת לתלמידי תיכון בישראל.

ספריה לעם

ספריה לעם היא סדרת סיפורת של הוצאת עם עובד, שבמסגרתה יוצאים לאור כ-12 ספרים בעברית בשנה, מהם ספרי מקור ומהם תרגום. הסדרה החלה לצאת לאור באפריל 1955, אותחלה ומוספרה מחדש ב-1958, ומאז היא זוכה להצלחה רבה. בנוסף למכירת ספרי הסדרה בחנויות הספרים, לסדרה יש מפעל מנויים, שבמסגרתו מפרסמת ההוצאה בתחילת כל שנה את הספרים העומדים לצאת לאור בשנה זו, ומאפשרת למנויים להתחייב מראש על רכישת ספרים מתוך הסדרה, בהנחה גדולה.

עם הסופרים העבריים שספרי סיפורת רבים (לפחות חמישה) שלהם ראו אור במסגרת "ספריה לעם" נמנים יהושע קנז, אהרן מגד, חנוך ברטוב, עמוס עוז, נתן שחם, סמי מיכאל, אלי עמיר, חיים באר ומאיר שלו.

עם הסופרים המתורגמים שספרי סיפורת רבים (לפחות חמישה) שלהם ראו אור במסגרת "ספריה לעם" נמנים גרהם גרין, ברנרד מלמוד, אונורה דה בלזק, גבריאל גארסיה מארקס, ג'ון מקסוול קוטזי, פול אוסטר, אנטוניו מוניוס מולינה, איאן מקיואן, ז'ורז' סימנון, מייקל שייבון ורוברטו בולניו.

העורכים הנוכחיים (2017) של "ספריה לעם" הם משה רון, יובל שמעוני, דבורה נגבי ומאיה פלדמן. בעבר ערכו את הסדרה אליהו דוד שפיר, ירוחם לוריא, אברהם יבין, אמציה פורת, אילנה המרמן, נילי מירסקי, תרזה בירון-פריד ועוד.

ספרי הסדרה הם בפורמט של ספר כיס (אך על נייר באיכות גבוהה מהמקובל בספרי כיס). אחדים מספרי הסדרה יצאו לאור גם בפורמט גדול יותר, שבו האותיות גדולות יותר, לנוחות קוראים כבדי ראייה.

אחדים מספרי הסדרה, ובהם אנה קארנינה, יצאו לאור בשיתוף עם המפעל לתרגום ספרי מופת.

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943.

הפרס מחולק לשניים: פרס אחד לתרגום מופת בשטח הספרות יפה, והפרס האחר לתרגום מהספרות המדעית.

בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים של העירייה, הפרס מחולק מדי שנתיים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.