יצחק יעקב וייס

הרב יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב, 15 בפברואר 1902 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, 14 ביוני 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת מנחת יצחק. היה רבה של העדה החרדית, אולם השפעתו ההלכתית חרגה גם מעבר לגבולות העדה.

יצחק יעקב וייס
הרב יצחק יעקב וייס

ביוגרפיה

MinhatYitzchak7132
בית הוראה מנחת יצחק בירושלים

נולד בעיירה דולינה שבחבל גליציה לרבי יוסף יהודה, דיין בעיר[דרוש מקור], וליוכבד בבטשי. אביו היה חסיד זידיטשוב אך משפחתו הייתה מקורבת גם לאדמו"רי בעלז. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למונקאץ, שם לימד אביו תורה וחסידות לצעירים, ואף הוא הצטרף לאביו בהוראה מגיל צעיר. בנו מספר כי אביו למד חברותא עם סבו מדי לילה במשך 6 שעות, בבית המדרש של חסידות בעלז בעיר[1]. בגיל 16 קיבל סמיכה "יורה יורה" מרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ובית דינו, ובגיל 19 קיבל סמיכת "ידין ידין". בנוסף קיבל סמיכה מהרב מאיר אריק, מהרב שמואל אנגל ומרבי שמעון גרינפלד. בימי בחרותו פרסם מדברי תורתו בכתבי עת תורניים, בהם "הבאר", "בית ועד לחכמים", "גפן פוריה", "לקט שושנה" ו"תל תלפיות". הוא התכתב עם כמה רבנים בולטים, בהם הרוגוטשובר. רוב מכתבים אלו אבדו בימי המלחמה. חלקם נדפסו בשו"ת מנחת יצחק.

נישא לאלטע רבקה לאה, בתו של הרב פנחס צימטבוים, ראש בית דין של גרוסוורדיין. עבר לעיר זו וצורף כדיין בבית הדין של חותנו. לימים הדפיס מדברי תורתו של חמיו בספרו מנחת יצחק חלק שני. בתקופה זו היה בין חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שהתגורר אז בגרוסוורדיין. הוא למד חברותא עם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב במשך 6 שעות מדי יום.

את קורותיו בשנות השואה תיאר בחוברת "פרסומי ניסא" שנספחה לחלק הראשון של שו"ת מנחת יצחק. מאחר שלא היו לו תעודות נמלט מגרוסוורדיין והתחבא בקלויזנבורג בבית ידידו רבי יהודה הורוויץ. בהמשך הועסק בעבודת כפיה בהונגריה על ידי הנאצים, יחד עם בנו ישכר דוב (בעריש), שהיה אז בן 14. משהחלו האקציות וחותנו נשלח למחנה השמדה, התחבא בבונקר בעיר גרוסוורדיין ומשם ברח לבוקרשט ברומניה. רעייתו נפטרה שם בי' בכסלו תש"ה. עם סיום המלחמה חזר לגרוסוודיין לנסות להציל את דברי תורתו ורכושו טרם שיעלה לארץ ישראל. בראותו את המצב של הקהילה, החליט להישאר ולשמש להם רב. הוא עסק בהיתר עגונות השואה וייסד שם ישיבה בשם "בית פנחס" על שם חמיו שנספה בשואה. בשנת תש"ו נישא בשנית למלכה בתו של רבי חיים דב מווסלוי.

אחרי שהקומוניסטים השתלטו על רומניה ראה שלא יוכל לעסוק במילוי תפקידו כרב, ובשנת תש"ח (1948), בעצת הרב מטשיבין, עבר לאנגליה. הוא מונה לאב בית דין במנצ'סטר והתחיל בהוצאת ספרי השו"ת שלו, "מנחת יצחק". בשנים אלו התפרסם כפוסק. פעל בתחום טהרת המשפחה והכשרות והקים את הכולל הראשון במנצ'סטר, "כולל הרבנים". בתקופה זו הסמיך רבנים רבים.

בשנת תשכ"ח (1968) קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית על סדרת ספריו[2].

בשנת תש"ל, אחרי פטירתו של הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד של העדה החרדית, נקרא על ידי רבי יואל טייטלבוים לכהן בעדה החרדית. רבי יואל הכירו מצעירותו, לאחר שבתקופת שהותו במרגריטן היה הרב וייס מגיע אליו לדבר עמו בלימוד. קנאי העדה החרדית התנגדו למינוי בטענה שהרב וייס אינו מספיק קנאי. רבי יואל ענה להם ש"לקנאי אפשר ליהפך תוך 24 שעות, אבל לתלמיד חכם אי אפשר ליהפך בתוך 24 שעות..." ([1]). בי"ט בסיוון (23 ביוני 1970) עלה לירושלים. בתחילה כיהן כסגנו של הראב"ד הרב דוד יונגרייז, ועם פטירתו בשנת תשל"ב כיהן כראב"ד תחתיו.

כמנהיג העדה החרדית היה הראשון לארגן הפגנה המונית נגד פסק דין האח והאחות[3].

בשנת תשל"ט (1979), עם פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה גאב"ד העדה החרדית, התמנה לגאב"ד תחתיו. בהיותו בירושלים עמד בקשרים תורניים עם הרב שלמה זלמן אוירבך[4].

התאלמן בשנית בי"ז בתמוז תשל"ג, והתחתן בשלישית עם מרים, בתו של רבי חיים מאיר הגר, גרושתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.

נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט (1989), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. באותו יום נפטר גם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, בעלה הראשון של רעייתו.

בנו היחיד, בעריש (חתנו של הרב מרדכי יעקב ברייש, בעל ה"חלקת יעקב") משמש כראש הקהל של חסידי סאטמר במנצ'סטר (קהילת רבי אהרן).

בשנות ה-90 נקרא על שם ספרו רחוב "מנחת יצחק" בשכונת גבעת קומונה בירושלים. בשנות ה-2000 נבנתה על שמו "קריית מנחת יצחק" בשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית. בבני ברק פתח הרב דוד הירש שלזינגר את ישיבת "מנחת יצחק" של חסידות דושינסקי.

ספריו

בביתו קיים מכון "מנחת יצחק" להוצאת ספריו בראשות גבאו הרב ישראל חיים דוידוביץ'.

  • שו"ת מנחת יצחק. עשרה כרכים יצאו בעריכתו, ולצדם וכרך מפתחות. כרך נוסף נערך בידי תלמידו הרב מתתיהו דייטש.
    • קונטרס דברי חפץ - דרשות באירועים ומסיבות. נדפס בשו"ת מנחת יצחק חלק ג'.
  • שו"ת דברי יצחק (תש"ג)
  • מנחת יצחק על התורה (ארבעה כרכים)
  • שיח יצחק על מסכת חגיגה

לקריאה נוספת

  • הפרדס, שנה סג חוברת י, עמודים 28–29

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 התוספת התורנית של עיתון המודיע, ח' בסיוון תשע"ד, מפי בנו בעריש וייס.
  2. ^ יהושע ביצור, אלוף גורן מתח ביקורת על מתן פרס קוק לרב היושב בחוץ לארץ, מעריב, 17 ביולי 1969
  3. ^ הרב איתם הנקין, תיאור מפורט של השתלשלות הפרשה, ובירור דעת הרב הענקין בעניין, אסיף כרך א' תשע"ד קובץ PDF.
  4. ^ שם
אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה. מחבר האנציקלופדיה הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג, רב, נוירולוג ומומחה לאתיקה רפואית.

הכרך הראשון יצא בשנת תשמ"ח (1988) בהוצאת מכון שלזינגר. הכרך השישי והאחרון הודפס בתשנ"ט. בתשס"ו יצאה לאור מהדורה מחודשת ב-7 כרכים.

דולינה (עיר)

דולינה (אוקראינית: Долина; יידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק אוקראינה.

ה'תרס"ב

ה'תרס"ב (5662) או בקיצור תרס"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1901, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 באוקטובר 1902. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

ה'תשמ"ט

ה'תשמ"ט (5749) ובקיצור תשמ"ט –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1988, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1989.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 17 שעות ו-953 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בחה, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 11 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 9 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,920 לחורבן הבית, ושנת 2,300 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ט 41 שנות עצמאות.

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה בתוך הציבור החרדי בישראל, המתייחדת בהתנגדותה לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה. מבחינה רעיונית, אנשיה מחשיבים עצמם כממשיכי דרכם של בני היישוב הישן בקיום אורח חיים מתבדל וסגור.

העדה החרדית מפורסמת גם בשל גוף הכשרות שלה, "בד"ץ העדה החרדית", שהוא מערכת הכשרות הפרטית הבולטת ביותר בישראל. העדה החרדית מונה לפי הערכות כ-9,000 משפחות[דרושה הבהרה].

העדה החרדית בולטת בהפגנות שאנשיה עורכים, בפרט נגד חילולי שבת בירושלים ונגד חילול קברים.

וייס

וייס או ויס (Weiss) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעו לבן.

האם התכוונתם ל...

י"א בסיוון

י"א בסיוון הוא היום האחד עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"א בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

יוסף שיינברגר

יוסף שיינברגר (1919 - 31 בינואר 2007 י"ב בשבט ה'תשס"ז) היה סופר ועסקן חרדי, שימש כמזכיר העדה החרדית.

לא ילבש

לא ילבש הוא כינוי מקוצר לשתי מצוות לא תעשה מהתורה האוסרות על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני. מצווה אחת מתייחסת לגברים ומצווה אחת מתייחסת לנשים. נספחים לאיסור זה מגבלות מדרבנן גם על נוהגי הופעה שונים המיוחדים לבני אחד המינים, כגון הסתכלות במראה, הסרת שיער בית השחי או צביעת שיער לגברים (במקום שבו אלו מנהגי נשים בלבד).

מקור האיסור הוא בספר דברים: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (ספר דברים, כ"ב, ה'). כפילות לשון הפסוק הובילה לקביעת שני איסורים המנויים בנפרד במניין תרי"ג מצוות: האיסור על האיש ללבוש בגדי אשה, והאיסור על האשה ללבוש בגדי גבר. העובר על לאו זה במזיד והתראה – מתחייב בעונש מלקות.

מנחם מנדל טייטלבוים

הרב מנחם מנדל טייטלבוים (נולד י"ט באדר ב' תשכ"ז, 31 במרץ 1967) הוא בנו הבכור של רבי אהרן טייטלבוים, אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר. הרב מנחם מנדל הוא הרב של הריכוז הגדול של חסידי אביו בשכונת וויליאמסבורג ברובע ברוקלין שבניו יורק.

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי. מבחינת ההלכה היהודית פסיקותיו מחייבות את אנשי מקומו בזמן כהונתו, אולם כיום, עם שיפור אמצעי התקשורת בין מקומות, הולך מעמדו ונשחק.

מרדכי יעקב ברייש

הרב מרדכי יעקב ברייש (תרנ"ו, 1896 – י"ד בכסלו תשל"ז, 1976) היה רב ואב"ד הקהילה החסידית ״אגודת אחים״ בציריך שבשווייץ למעלה מארבעים שנה, פוסק הלכה נודע, מחבר סדרת הספרים שו"ת חלקת יעקב (3 חלקים).

משה אריה פריינד

הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד ספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו ספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.

משה הלברשטאם

הרב משה הלברשטאם (ח בניסן ה'תרצ"ב, 14 באפריל 1932 - כ"ח בניסן ה'תשס"ו, 26 באפריל 2006) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים. הסמיך להוראה מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא".

משה שטרנבוך

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראש בית דין העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה. מכהן גם כראש ישיבה.

נפתלי יעקב הכהן

הרב נפתלי יעקב הכהן (י"ט בתשרי תרמ"ה, אוקטובר 1884 - ט"ו בכסלו תשל"ב, דצמבר 1971) היה ידוע בחיבוריו "אוצר הגדולים אלופי יעקב" ו"סבר נפתלי".

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

סכום הפרס עומד על 18000 ש"ח, והזוכים נבחרים בידי ועדה בת 5-7 חברים של עיריית תל אביב-יפו, שבה חברים גם נציגים של הרבנות הראשית לישראל ו/או הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, מישיבת מרכז הרב ומאוניברסיטאות העוסקות בתחום.

הפרס ניתן החל משנת 1943 לעוסקים בתחום ספרות תורנית מקורית כמו פרשנות, חידושים ושאלות ותשובות וספרות מחקר וספרי עזר תורניים, כמו הוצאות מחדש של ספרי ראשונים, ספרי עזר, מחקרים ופילוסופיה דתית. הפרסים ניתנו על ספרים שיצאו ב-2–3 השנים שלפני שנת חלוקת הפרס. מטרת הפרס בחיזוק אלו העוסקים בכתיבת ובחקר ספרות תורנית. סכום הפרס נקבע על מאה לירות לשנה, בשנת 1944 הוכפל ל-200 לירות וב-1945 חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

בשנת 1956 נבחר פרופ' שאול ליברמן לקבל את הפרס, על מהדורתו לתוספתא, אך בשל המחאה החרדית ארוכת השנים בעקבות עבודתו בבית המדרש לרבנים באמריקה המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, סירב אחד השופטים לחתום על חלוקת הפרסים לכל הזוכים, וחלוקת הפרס בוטלה. בשנת 1957 בקשו לחלק את הפרסים לזוכים מהשנה הקודמת ולאלו שנוספו עליהם, אולם בעקבות סירובו של הרב משולם ראטה לקבל את הפרס יחד עם ליברמן נדחה טקס חלוקת הפרס, עד שליברמן הודיע שויתר על הפרס.

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21. מחבר שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה. כיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.