יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. הרב יוסף חיבר את סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף. הסדרה נפוצה במיוחד בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.

הרב יצחק יוסף
Rabbi Yitzhak Yosef
לידה 16 בינואר 1952 (בן 67)
י"ח בטבת ה'תשי"ב
ישראל
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים הרב הראשי לישראל והראשון לציון ראש ישיבת חזון עובדיה
רבותיו אביו הרב עובדיה יוסף
חיבוריו סדרת ספרי ההלכה ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, אגרת לבן תורה.

ביוגרפיה

Coronation Rabbi Yitzhak Yosef
הרב יצחק יוסף בטקס הכתרתו לראשון לציון, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלום כהן, ונשיא המדינה שמעון פרס
הרב יצחק יוסף בכנס מכון דורות
הרב יצחק יוסף בכנס מכון דורות

נולד בירושלים בשנת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה ומרגלית יוסף. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. והתקרב לרב בצלאל ז'ולטי.

בשנת תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים תשל"ד-תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.

בשנת תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "חזון עובדיה".

בשנת תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.

בשנת תש"ם (1980) הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת 1983 העניקו לו הרבנים הראשיים דאז אביו והרב שלמה גורן תעודת כושר לכהן כרב עיר[1].

בשנת תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.

בשנת 2012 היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב משה יוסף, על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ בית יוסף[2].

לאחר שאחיו, הרב אברהם יוסף, פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת 2013, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-24 ביולי 2013 (י"ז באב ה'תשע"ג) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 48 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה עמאר[3][4]. בי"ב בתשרי ה'תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.

בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים[5], לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים המועבר בלוויין על ידי דר וסוחרת.

בשנת 2016 מונה לנשיא ישיבת פורת יוסף.

עמדותיו

הרב בורשטין והרב יצחק יוסף
הרב יצחק יוסף יחד עם הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה באזכרה לנרצחים בפיגוע בישיבת מרכז הרב

בשנת 2011, בעקבות המאבק ההלכתי שהתנהל בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.

הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.

תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות[6].

הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה[7][8].

Mercaz HaRav (42)
הרב יצחק יוסף בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב
Reuven rivlin with the Rabbi Yitzchak Yosef, in the garden of the President's Residence to recite Birchat Ilanot (7676)
הרב יצחק יוסף עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, 2017

פועלו הספרותי-תורני

Rabbi yosef-
הרב יצחק יוסף

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.

בה'תשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספרו איסור והיתר. בשנת ה'תשע"א (2011) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים נוסח תפילה ייחודי[9].

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני.

חיים אישיים

היה נשוי במשך תקופה קצרה לבתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב[10], אך התגרש ונישא בשנית לרות, בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, עובדיה נשוי לבתו של הרב שלמה משה עמאר, בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב יהודה דרעי ובתו הקטנה נשואה לבנו של הרב מאיר סייג, רבה של מעלות תרשיחא.

מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

מספריו

  • ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 41 כרכים
  • קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
  • "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, תשמ"ט (1989). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד.
  • איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
  • דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
  • השביעית והלכותיה – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
  • כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
  • פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
  • מפתחות לספר יחוה דעת
  • "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (תשנ"ט, תשס"ו).
  • ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
  • קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת).
  • "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
  • "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
  • שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
  • כללי הגיור - תשע"ה.
  • שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
  • "השיעור השבועי" (חלק א' -תשע"ה, חלק ב' תשע"ו חלק ג' תשע"ח) – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי.
  • "קונטרס הספקות" – על כללי הספקות (תשרי תשע"ח).
  • התלמוד והפוסקים - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י תוספות הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים. (אדר תשע"ח)
  • הגדה של פסח – ילקוט יוסף - ביאורים ופרפראות על ההגדה.
  • גרות כהלכתה - תשע"ח.

לקריאה נוספת

  • ארי גלהר, יצחק אחרון, ידיעות ירושלים, 2.3.2012

קישורים חיצוניים

Reuven Rivlin visiting the Chief Rabbis of Israel in their Sukkoth, October 2017 (1201)
נשיא המדינה, רובי ריבלין, מבקר את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף בסוכתו, אוקטובר 2017

הערות שוליים

  1. ^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
  2. ^ מיקי רוזנטל, מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?, באתר של "רשת 13", 11 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, י"ז באב תשע"ג, 24/07/13
  4. ^ ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
  5. ^ ישי כהן, ‏הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
  6. ^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים" ,אתר ערוץ 7
  7. ^ הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות, ערוץ 7
  8. ^ ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה, ערוץ מאיר, ‏כ"ד חשוון תשע"ח
  9. ^ יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע
  10. ^ אור תורה, תמוז תשל"ג, עמוד ל"ח.
2013

שנת 2013 היא השנה ה-13 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2013 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 160 ימים.

אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

בית קברות

בית קברות או בית עלמין או בית חיים, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

בתי הקברות נחשבים לאתרים שנועדו לספק למת מנוחה שלווה, ולשמש מקום הנצחה ראוי ומכובד לאלה הרוצים לכבד את זכרו ולפקוד את מקום קבורתו. במקרים רבים בית הקברות הוא מוסד דתי המנוהל על ידי אנשי דת ומתחם בית הקברות נחשב למקום מקודש מחד וטמא מאידך.

מיתוסים רבים ואמונות טפלות נקשרו בבתי הקברות, ברובם מתבססים על הפחד האנושי מן המוות ועל מסורות שונות המאמינות בתחיית המתים או בהיפרדות נשמתו של המת מגופו הגשמי. בתי קברות הצטיירו בפולקלור העממי כמקומות רדופי רוחות רפאים, המועדים לפורענות בעיקר בשעות הלילה.

ברכת בורא מיני מזונות

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.

האוכל 'פת הבאה בכיסנין' מברך עליה 'מזונות' בתנאי שלא קובע עליה סעודה.

הברכה האחרונה על מיני מזונות (למעט אורז) היא ברכה אחת מעין שלוש - "על המחיה".

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שמקורו בפסוק: "ראשון לציון הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ישעיהו, מ"א, כ"ז), ומשמש כתארו של הרב הראשי הספרדי לישראל.

החל משנת ה'תשל"ג, נקבע בחוק שיש להחליף רב ראשי כל עשר שנים ולא להמתין עד פטירתו כפי שהיה מקובל עד אז, אמנם התואר הראשון לציון נשאר גם לאחר הפטירה.

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד.

חוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-1980 מעניק את סמכויות הרבנות הראשית למועצת הרבנות הראשית ומונה בין תפקידיה:

מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים; קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות; נתינת תעודות כשרות למסעדות; בתי עסק ומוסדות ציבוריים; מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין; פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ, וכן כל פעולה נוספת הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים. אחד מהם עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והשני בראש בית הדין הרבני הגדול. מערכת הרבנות הראשית לישראל פועלת מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980. בעבר שכנה הרבנות הראשית בבניין היכל שלמה ששמו הפך לשם נרדף לה. כיום היא שוכנת בשכונת רוממה סמוך לכניסה הראשית לירושלים.

ט"ז בחשוון

ט"ז בחשוון הוא היום השישה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ט"ז בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

י"ח בטבת

י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא

ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת ויחי.

ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.

ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית בארץ ובעולם. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק".

יצחק זילבר

הרב יצחק יוסף זילבר (ג' באב ה'תרע"ז, 22 באוגוסט 1917 - ח' באב ה'תשס"ד, 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית.

יצחק יוסף כהן

יצחק יוסף כהן (כ"ג בסיון תרפ"ג, יוני 1923 – כ"ג בחשוון תשנ"ז, נובמבר 1996) היה חוקר, היסטוריון וביבליוגרף של הספר העברי.

כאן מורשת

כאן מורשת היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי. תחנה זו משדרת בעיקר אקטואליה יהודית וחדשות. התחנה החליפה את רשת מורשת של קול ישראל שברשות השידור. ב-15 במאי 2017 החלו שידורי התחנה.

שידורי התחנה כוללים שידורים חיים, המשתנים בהתאם ללוח השנה העברי ולמנהגי קהילות ישראל. התחנה משדרת מוזיקה חסידית, ובימים בהם על-פי ההלכה אין לשמוע מוזיקה כלית, היא משדרת מוזיקה ווקאלית. בנוסף, לקראת חגי ישראל, עושה התחנה מאמץ לשדר תפילות ופיוטים בשידור חי. לכאן מורשת תוכניות המיועדות לילדים ולנוער. החל משנת תשע"ה מועבר במוצ"ש שיעורו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף מבית כנסת היזדים בשידור חי. כאן מורשת משדרת גם תוכניות אקטואליה, כגון "יום חדש" עם ידידיה תנעמי, "מנדי וביתאן" עם מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, "בעשר עם בני טיטלבוים" עם בני טיטלבוים, "שניים אוחזין" עם עמיחי אתאלי ושמעון ברייטקופף. התחנה גם משדרת את שיעורו השבועי של הרב דוד חי הכהן ולאחר מכן את פינתו השבועית של הרב יעקב שפירא.

בימי שישי מועבר בשעה 14:00 מדור שו"ת עם הרב בן ציון מוצפי. החל משנת תשע"ד (2015) חודשה פינת ההלכה בשעה 15:40 עם הרב יצחק יוסף, פינה אשר שודרה בעבר על ידי הרב עובדיה יוסף בתוכנית 'קבלת שבת' במסגרת המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל.

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תש"ל (1970). נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו גדול הדור, "פוסק הדור" וכן מרן.

פרס הרב עובדיה יוסף לכתיבה הלכתית

הפרס לכתיבה הלכתית על שם הרב עובדיה יוסף הוא פרס הניתן בנושא הכתיבה ההלכתית. הפרס מחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו.

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר. הרב הראשי יכול להיות, אך לא חייב להיות, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה והוא הנציג הבכיר ביותר של הקהילה הדתית היהודית במגעיה עם הסמכות החילונית, במדינה המארחת את המיעוט. בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, הנושא בתפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו גם לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך ללא הסמכויות והמעמד הנלווה לתואר הרב הראשי של אותה מדינה.

הרב הראשי מקביל למה שהיה החכם באשי באימפריה העות'מאנית, ונקבע - היסטורית, לראשונה באנגליה. לאחר מכן נקבעה משרה זו במדינות נוספות, אך לא בכל המדינות בהן ישבו יהודים.

בישראל נושאים בתואר "רב ראשי", עוד מתקופת המנדט הבריטי, ראשי הרבנות הראשית (הרב הראשי הספרדי מכונה, בנוסף, גם הראשון לציון). בערים שונות בארץ מקובל התואר של רב ראשי של העיר - כשהכוונה היא לרב הבכיר, שסמכותו עולה על סמכות הרבנים האחרים הפועלים באותה עיר (כיוון שביהדות יש כיום זרמים רבים, לא תמיד מקובלת סמכותו של הרב הראשי על בני כל הזרמים באותה עיר). בחלק מערים אלו יש גם "רב ראשי אשכנזי" וגם "רב ראשי ספרדי", אם כי הנטייה כיום היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד לכולם.

רדיו קול ברמה

רדיו קול ברמה היא תחנת רדיו ישראלית בפריסה ארצית (למעט אזור הצפון) בעלת אופי חרדי ספרדי. התחנה משדרת 24 שעות ביממה, לאורך כל השבוע, למעט שבתות וחגים. בעבר התחנה הייתה מזוהה עם מפלגת ש"ס, ובמהלך בחירות 2015 זוהתה עם מפלגתו של אלי ישי.

התחנה הוקמה בשנת 2009, לאחר יותר מ-15 שנה שבהן שידרו תחנות חרדיות ללא רישיון. חלק משדרניה צמחו ב"ערוצי הקודש" הפיראטיים.

על פי סקר TGI ביולי 2011, לתחנה מאזינים 177,000 איש בממוצע מדי יום. נכון לשנת 2010 היא נחשבת לתחנה המואזנת ביותר במגזר הדתי והחרדי בישראל והתחנה האזורית החמישית בגודלה. על פי הסקר שפורסם ביולי 2013 אחוזי ההאזנה של התחנה היו 5.6%. נכון לחודש יולי 2016 התחנה עומדת על 5.4% רייטינג.

התחנה משדרת על פי זיכיון של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. התחנה היא בבעלותם של אנשי העסקים גבריאל אדרי וצבי עמר. המנכ"ל הוא אריאל דרעי.

רשת מורשת

רשת מורשת הייתה תחנת רדיו ישראלית, שפעלה במסגרת קול ישראל ועסקה בנושאי מורשת יהודית. התחנה החלה לשדר בשנת 1999, כמחליפה את פעולתו של המדור להווי ומסורת יהודית, והיא שידרה החל מ-2015 עשרים וארבע שעות ביממה לא כולל שבת וחג. בנוסף, שידוריה הועברו גם בתדרים של רשת א' בחלק משעות היממה. התחנה נסגרה בשנת 2017 והוחלפה על ידי כאן מורשת, עם הקמת תאגיד השידור הציבורי.

שידורי התחנה כללו שידורים חיים, המשתנים בהתאם ללוח השנה העברי ולמנהגי קהילות ישראל. התחנה שידרה מוזיקה חסידית, ובימים בהם על-פי ההלכה נוהגים שלא לשמוע מוזיקה כלית, שידרה מוזיקה ווקאלית. בנוסף, לקראת חגי ישראל, עשתה התחנה מאמץ לשדר תפילות ופיוטים בשידור חי. לרשת מורשת היו גם תוכניות המיועדות לילדים ולנוער. החל משנת תשע"ה הועבר במוצ"ש שיעורו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף מבית כנסת היזדים בשידור חי. בחודש אלול תשע"ו החלה תוכנית אקטואליה בתחנה בהנחיית השדרן דוד חכם ששודרה בשעות הבוקר, מאז ינואר 2018 החליפה את תוכניתו של חכם התוכנית "מנדי וביתאן" בהגשת העיתונאים מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, העוסקת בסדר היום של המגזר החרדי והדתי.

שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.

הראשונים לציון
רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר • רבי יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.