יצחק בן-אהרן

יצחק בן-אהרן (נוסנְבּוֹיְם) (17 ביולי 1906, בוסאנץ', בּוּקוֹבִינָה, האימפריה האוסטרו-הונגרית19 במאי 2006, גבעת חיים מאוחד) היה ממנהיגיה החשובים של תנועת הפועלים בישראל ומהוגי הדעות שלה, חבר הכנסת, שר ומזכ"ל ההסתדרות.

יצחק בן-אהרון
Yitzhak ben Aharon
יצחק בן-אהרן בשנת 1951
לידה 17 ביולי 1906
כ"ד בתמוז ה'תרס"ו
האימפריה האוסטרו-הונגרית בוסאנץ' (רומ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 19 במאי 2006 (בגיל 99)
כ"א בסיוון ה'תשס"ו
ישראל גבעת חיים מאוחד, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1928
מקום קבורה בית העלמין, קיבוץ גבעת חיים (מאוחד)
סיעה מפ"ם,
אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך (השני)
שר התחבורה ה־9
17 בדצמבר 195928 במאי 1962
(שנתיים ו-23 שבועות)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194911 במאי 1964
(15 שנים)
17 בנובמבר 196913 ביוני 1977
(7 שנים ו-29 שבועות)
כנסות 1 - 5, 7 - 8
תפקידים בולטים
מזכ"ל ההסתדרות
פרסים והוקרה

תולדות חייו

בן-אהרן נולד בשם יצחק נוסנְבּוֹיְם בשנת 1906 בכפר בוסאנץ' קרוב לעיר סוצ'אווה בחבל בּוּקוֹבִינָה, כילדם השביעי (ובן הזקונים; נולד 14 שנה לאחר האחות שקדמה לו) של פרל ואהרן נוסנבוים, ילידי גליציה. למד בבית-ספר תיכון בצ'רנוביץ, ובבית-ספר גבוה למדע המדינה בברלין. בצעירותו היה ממנהיגי תנועות "השומר הצעיר - נצ"ח" ו"החלוץ" ברומניה. עלה לארץ בשנת 1928, ובשנת 1933 הצטרף לקיבוץ גבעת חיים, ועם הפילוג שחל בקיבוץ בשנת 1952 הצטרף לחלק הקרוי גבעת חיים (מאוחד), שבו היה חבר עד מותו.

בשנים 19321938 שימש כמזכיר מועצת פועלי תל אביב. בין השנים 19381939 היה מזכיר מפא"י. בקיץ 1935 שימש חודשים אחדים כשליח ארגון "החלוץ" בגרמניה הנאצית, עד למעצרו וגירושו בידי הגסטאפו.

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי כדי להלחם בנאצים, עבר קורס קצינים וקיבל דרגת Second lieutenant (סגן-מִשְנֶה). בשנת 1941 נפל בשבי הגרמנים בסופה של מלחמת איטליה-יוון. הוחזק יחד עם לוחמים נוספים מארץ ישראל בשבי הגרמני עד לשנת 1945. רוב השבויים הארץ ישראלים הוחזקו ב"סטלג 8B", בלמסדורף שבשלזיה (כיום חלק מפולין), אך בן-אהרן ושני קצינים יהודים נוספים, סרן נתן גרשוני וסגן שמעון הכהן, הוחזקו בדרום גרמניה במחנה שבויים מיוחד לקצינים.[1]

לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרף לתנועה לאחדות העבודה. בשנת 1946 היה מראשי התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון, והחל מפברואר 1948 היה מראשי מפ"ם (אשר שנוסדה כאיחוד של התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון עם מפלגת פועלים השומר הצעיר). עם הפילוג במפ"ם ב-1954 הפך לאחד מראשי מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון. שימש כמזכיר הכללי של ההסתדרות בשנים 19691973. הוא התעמת תכופות ונמרצות עם דוד בן-גוריון. כלפי יצחק טבנקין וישראל גלילי, שותפיו לזרם האידאולוגי, היה רך יותר בביקורתו, גם כאשר חלק עליהם בתוקף. לעומת זאת, גילה יחס אוהד כלפי חיים ויצמן ומורשתו המתונה, וזאת חרף פער אידאולוגי מובהק בין שניהם.

היה חבר הכנסת למן הכנסת הראשונה עד החמישית וכן בכנסת השביעית והשמינית. היה חבר בוועדות הכנסת הבאות: ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים, ועדת הפנים, ועדת איכות הסביבה וועדת החינוך והתרבות.

בן-אהרן כיהן בממשלות ישראל כשר התחבורה מ-17 בדצמבר 1959 ועד 28 במאי 1962. בשנת 1977 פרש מפוליטיקה פעילה, אך המשיך להשמיע את קולו בסוגיות אקטואליות עד לגיל מופלג.

פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם: "בפתח תמורה", "בעין הסערה", "שלטון משחית – סוף הדרך", "מעל הדוכן". מאמרו הידוע ביותר הוא "עוז לתמורה בטרם פורענות" אותו פרסם במקביל בעיתוני מפלגות הפועלים, "למרחב", "על המשמר" ו"דבר" מיום 11 בינואר 1963, ובו קרא לאיחוד תנועות הפועלים, אחרת תתפרק תנועת הפועלים לגורמים ותיעלם מן המפה הפוליטית. מאמר זה היה גורם מרכזי ביצירת המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל (איחוד בין אחדות העבודה ומפא"י), שלימים הפך למפלגת העבודה הישראלית, והמערך, איחוד בין מפלגת העבודה ומפ"ם.

בשנת תשנ"ה (1995) זכה בן-אהרן בפרס ישראל על מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצב במקום ה-120 הסמלי ברשימת העבודה-מימד.

בן-אהרן זכור בקביעותיו הנחרצות, ובייחוד בחוסר ההערכה שהביע בגלוי לתוצאות המדגם הטלוויזיוני שחזה את המהפך בבחירות 1977: "עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה." (הנוסח המיוחס לו, ככל הנראה בטעות, הוא: "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם").[2]

בשנת 2004, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[3]

ב-19 במאי 2006 הלך בן-אהרן לעולמו בקיבוץ גבעת חיים (מאוחד). על-פי צוואתו, גופתו נתרמה למדע, וב-24 ביולי 2008 הובאה לקבורה.

בשנת 2017 הועלתה הצגת יחיד "ילד לא רצוי" (מאת יעל גבירץ, מחברת הביוגרפיה שלו) עם עודד קוטלר, בבימויה של נולה צ'לטון.

משפחתו

ב-1932 נישא למרים, בתו של ד"ר יעקב אבישי (פינקנזון). בנם הבכור היה הסופר, הפרשן וההוגה יריב בן-אהרן, ובנם השני הוא האנתרופוסוף ד"ר ישעיהו בן-אהרן, ממייסדי היישוב החינוכי - הרדוף. לאחר שהתאלמן, נישא בגיל 93 לבלהה רובין, (גרושת הצייר ידיד רובין) חברת הקיבוץ השכן, גבעת חיים איחוד.

ספריו

  • אגרות לבני / י' בן אהרון, הקבוץ המאוחד, תש"ו – קובץ מכתבים מהשבי.
  • כוחנו העצמאי יסוד למדיניות החוץ, אחדות העבודה-פועלי ציון - המרכז, [תש"י לערך].
  • די שטרייט פראבלעמען אין דער ציוניסטישער באוועגונג / מפלגת הפועלים המאוחדת, י. בן אהרן, י. חזן ו.[צ"ל וי],‫ [חמו"ל], 1950. (ביידיש)
  • בפתח תמורה, תרבות וחינוך, 1968 – מאמרים.
  • מועידה למעשים, [תל אביב]: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל, תש"ל-1970.
  • בירור ודרך, [חמו"ל] (סדרת דברים), תשל"א – מאמרים.
  • כלכלה של עם לוהט / מאת יצחק בן אהרן, [תל אביב]: הלשכה להתקשרות - הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, תשל"ב.
  • במאבק על התמורה / יצחק בן אהרן, עם עובד תרבות וחינוך, תשל"ב-1972.
  • הייתכן דו-קיום בין קפיטאליזם לסוציאליזם בישראל: דברי הפתיחה בדיון שהיה בחוג הרעיוני המרכזי של ההסתדרות.‫ [תל אביב : חמו"ל], 1972.
  • הישג שהוא אתגר: יעדים למדיניות ההסתדרות,‫ [חמו"ל], תשל"ג.
  • פועלי ישראל ראויים למאבק לשרות ולנאמנות / יצחק בן אהרון, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הוועד הפועל, 1973.
  • קומת הדעת נחותה מקומת בניינינו / יצחק בן אהרן, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל - מחלקת הארגון - היחידה לשכונות ולפעולה קהילתית - המרכז לתרבות ולחנוך - מח’ ההסברה - המחלקה להשכלה גבוהה (סדרת 'לפעיל'; מס. 11), [תשל"ג].‫
  • הגמוניה ערכית כורח לעוצמת ההסתדרות,‫ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל, [תשל"ג].
  • בעין הסערה: פרקים במאבקי דורי, הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.
  • חיים ארלוזורוב: האיש ודרכו (50 שנה למותו) / מאת יצחק בן-אהרון [ואחרים], המרכז לתרבות ולחינוך - המחלקה להסברה בכתב (סדרת 'עיונים'; 1983), תשמ"ג-1983.
  • שלטון משחית – סוף הדרך: דברים בשנות ה-80 / יצחק בן-אהרן; ערך והוסיף אחרית דבר: נסים קלדרון, הקיבוץ המאוחד, 1988.
  • דפים מן הלוח – 1906–1993 / יצחק בן-אהרון,‫ הקיבוץ המאוחד, תשנ"ד-1994.
  • מעל הדוכן: עשרים וארבע שנות שליחות בכנסת ישראל / יצחק בן-אהרן; בעריכת צביקה דרור,‫ עם עובד, תשנ"ה-1995.
  • גשרים נטויים: מכתבים 1927–1997 / יצחק בן אהרן, הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • Achdut havodah Poale Zion, United Labor Zionist party / Y. Ben-Aharon, Charles B. Sherman, New York: Central Committee Achdut havodah - Poale Zion (United Labor Zionist Party), [1947].
  • Listen, gentile! the story of a life / by Y.Ben Aharon, London: Staples Press, 1947.
  • Coraje para transformar / por Itzjak Ben-Aharon, [Tel Aviv]: Histadrout-Confederación eneral de los Trabajadores en Israel,‪ 1970.
  • Le courage de changer / (édité par Elena Tamar Smolarz),‪ Tel Aviv: Histadrout, 1971.
  • The courage to change, Jerusalem: Jerusalem Academic Press, [1973].

לקריאה נוספת

  • יעל גבירץ, ילד לא רצוי: יצחק בן אהרן – ביוגרפיה אינטימית (עורך אחראי: דב איכנולד), תל אביב: הוצאת משכל, 2003.
  • אייל כפכפי, 'האם מוסר לחימה מתיישב עם מדיניות תגובות תקיפה?: המקרה של ח"כ יצחק בן-אהרן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשית המדינה', מדינה וחברה, 2, 1, תשס"ב-2002.
  • שיחות עם בן אהרן / דן שביט, הקבוץ המאוחד (סדרת 'קו אדם'), תשמ"ד-1984.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על-פי ספרו של יוסף אלמוגי על השבי: יוסף אלמוגי, בראש מורם: חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי, תל אביב: משרד הביטחון, תש"ן-1989
  2. ^ לא אמר "להחליף את העם", באתר הארץ, 24 במאי 2006‬ (תגובה ל‫אודי אשריחכמים על בן אהרן, באתר הארץ, 21 במאי 2006‬)
  3. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
17 ביולי

17 ביולי הוא היום ה-198 בשנה, (199 בשנה מעוברת) בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 167 ימים.

1906

שנת 1906 היא השנה השישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1906 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 226 ימים.

2006

שנת 2006 היא השנה השישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2006 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אהרן רמז

אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994), היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948-דצמבר 1950) וחבר הכנסת.

אחדות העבודה - פועלי ציון

אחדות העבודה - פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית בעלת מאפיינים מדיניים ניציים יחסית, שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם. ב-1968 הייתה לאחת ממייסדות מפלגת העבודה, יחדיו עם מפא"י ורפ"י.

ה'תרס"ו

ה'תרס"ו (5666) או בקיצור תרס"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 1905, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1906. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'תשנ"ה

ה'תשנ"ה (5755) ובקיצור תשנ"ה –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1994, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1995.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 0 שעות ו-235 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 15 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,926 לחורבן הבית, ושנת 2,306 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ה 47 שנות עצמאות.

ה'תשס"ו

ה'תשס"ו (5766) ובקיצור תשס"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 2005, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 2006.המולד של תשרי חל ביום שני, 16 שעות ו-876 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה חמישית לשמיטה, ושנת 9 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 26 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,937 לחורבן הבית, ושנת 2,317 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ו 58 שנות עצמאות.

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפו בסוף דרכו רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל

"המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" היה ברית בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השישית, על פי הסכם שנחתם בחיפה ב-19 במאי 1965. מטרות המערך היו ציוניות וסוציאליסטיות ובמיוחד להביא ל"אחדות שלמה של תנועות הפועלים" ולהדוף את "הסכנה מצד כוחות עוינים לתנועת הפועלים ... עם הקמת הגוש הימני הקיצוני, בו כרוכים יחד אינטרס התעשרות וניצול הזולת ... עם השאיפה ההרפתקנית לשבור כוחה של תנועת הפועלים ..." (מתוך "דבר המערך לאחדות פועלי ישראל").

חתימת ההסכם, שבא גם כדי לשמור על תנועת הפועלים כנגד גח"ל, האיצה את פרישת רפ"י ממפא"י. בבחירות זכתה רשימה המערך ל-45 מנדטים לעומת 42 חברי כנסת שהיו לשתי המפלגות עם פיזור הכנסת החמישית.

הקמת הגוש הפרלמנטרי המשותף הייתה פועל יוצא של מספר גורמים:

היחלשות מפלגות הפועלים הציוניות בכל הזירות וירידה עקבית במספר המנדטים.

קווים אידאולוגים משותפים.

מאמר שפרסם ב-1963 יצחק בן-אהרן עם הכותרת "עוז לתמורה בטרם פורענות" וקרא לאיחוד כל מפלגות הפועלים מסיבות שונות כשהמרכזית בהן היא הצגת מצע אחיד לציבור שבעקבותיו יוכל הציבור להכריע האם הוא תומך ברשימה או לאו, על מנת שלא יווצר תסכול בדעת הקהל לאחר הוויתורים של כל מפלגות הפועלים במשאים ומתנים הקואליציונים בינן לבין עצמן.ב-21 בינואר 1968, אחרי מלחמת ששת הימים התאחדו מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון (מפלגות המערך הראשון) ורפ"י למפלגה אחת - מפלגת העבודה.

כ"א באייר

כ"א באייר הוא היום העשרים ואחד בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ"א באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

כ"ד בתמוז

כ"ד בתמוז הוא היום העשרים וארבעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ד בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-2 בנובמבר 1961 עד ה-26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית.

ב-16 ביוני 1963 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה זלמן שזר.

ממשלת ישראל התשיעית

ממשלת ישראל התשיעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-17 בדצמבר 1959 עד ה-2 בנובמבר 1961, והושבעה עם היבחרה של הכנסת הרביעית.

ב-31 בינואר 1961 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן צבי, והממשלה הוסיפה לכהן כממשלת מעבר במשך כ-10 חודשים.

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

מפ"ם הייתה הסיעה השנייה בגודלה בכנסת הראשונה (19 ח"כים) והאופוזיציה הראשית לממשלתו של דוד בן-גוריון. באותו זמן הזדהתה בכל תחום עם ברית המועצות ועם התנועה הקומוניסטית העולמית, פרט לנושא של יחס התנועה הקומוניסטית לציונות, שלגביו סברה שהייתה טעות של התנועה הקומוניסטית, אשר תתוקן עם הזמן.

ב-1954 פרשו מהמפלגה אנשי אחדות העבודה בעקבות מחלוקת בשאלת היחס לברית המועצות ונותרו בה יוצאי השומר הצעיר. בהרכב זה התמודדה מפ"ם כמפלגה עצמאית מהכנסת השלישית (1955) עד השישית (1965) ומנתה 8–9 ח"כים, הייתה שותפה בממשלות בהנהגת מפא"י. לקראת הבחירות לכנסת השביעית (1969) יצרה סיעה משותפת עם מפלגת העבודה בשם "המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת" (שכונתה בקיצור בשם המערך, והייתה הסיעה השנייה בכינוי זה, לאחר "המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" שקדם לה, בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון), אולם שמרה על מסגרתה העצמאית כמפלגה.

מתכונת זו התקיימה עד 1984, לאחר הבחירות לכנסת ה-11, כאשר מפ"ם פרשה מן המערך בעקבות הקמת ממשלת האחדות הלאומית וחזרה להיות סיעה עצמאית ואופוזיציה משמאל למפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-12 (1988) זכתה בשלושה מנדטים. בשנת 1992 הצטרפה לרצ ושינוי במסגרת רשימת מרצ. משנת 1997 מרצ הפכה למפלגה מאוחדת ומפ"ם הפסיקה להתקיים כמפלגה עצמאית, לאחר כהונה בת כ-48 שנה כמפלגה ב-14 כנסות שונות (לא כולל מועצת המדינה הזמנית). נכון להיום, מפ"ם מחזיקה במקום השלישי באורך כהונתה בכנסת כמפלגה (אחרי מפד"ל ואגודת ישראל).

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

צנחני היישוב

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

שרי התחבורה בממשלות ישראל
דוד רמזדב יוסףדוד צבי פנקסדוד בן-גוריוןיוסף סרליןיוסף ספירזלמן ארןמשה כרמל • יצחק בן-אהרן • ישראל בר-יהודהעזר ויצמןשמעון פרסאהרן יריבגד יעקבימנחם בגיןמאיר עמיתחיים לנדאוחיים קורפומשה קצבישראל קיסריצחק לוישאול יהלוםיצחק מרדכיאמנון ליפקין-שחקאפרים סנהאריאל שרוןצחי הנגביאביגדור ליברמןמאיר שטריתשאול מופזישראל כ"ץבצלאל סמוטריץ' סמל מדינת ישראל
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
כללי התנדבות היישוב לצבא הבריטיהיישוב במלחמת העולם השנייההבריגדה היהודיתלוי בנימין - מפקד הבריגדההפלמ"חצנחני היישובמתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטישבויי היישוב במלחמת העולם השנייההרבנים הצבאייםאות ההתנדבות PikiWiki Israel 4329 Gan-Shmuel sk2- 40
היחידות פלוגת ההובלה 462פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה")מתנדבי היישוב בחיל החפריםמתנדבי היישוב בבאפסהרגימנט הארץ ישראליחיל העזר לנשיםפלוגת מובילי המים 148קומנדו 51קבוצת החקירות המיוחדת
אתרים פיוג'יטרוויזיובריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה
אישים משה שרתיוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלףעזר ויצמןחיים הרצוגאהרון רמזחיים לסקובמאיר זורעשלמה שמיר
ראו גם פורטל היישוב
מזכירי ההסתדרות
דוד זכאידוד בן-גוריוןדוד רמזיוסף שפרינצקפנחס לבוןמרדכי נמירפנחס לבוןאהרן בקר • יצחק בן-אהרן • ירוחם משלישראל קיסרחיים הברפלדחיים רמוןעמיר פרץעופר עיניאבי ניסנקורןארנון בר-דוד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.