יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט 3 בדצמבר 1888י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
Yitzhak HaLevi Herzog 1945 portrait
לידה 3 בדצמבר 1888
כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט
האימפריה הרוסית לומז'ה, האימפריה הרוסית
פטירה 25 ביולי 1959 (בגיל 70)
י"ט בתמוז תשי"ט
ישראל ירושלים, ישראל
רבותיו הרב יעקב דוד וילובסקי
חיבוריו שו"ת היכל יצחק, פסקים וכתבים, תורת האוהל, תחוקה לישראל על פי התורה

קורות חיים

Harav Herzog
הרב יצחק הרצוג בעלייה לרגל בחג הסוכות בירושלים, 1945

נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.

בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד, 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[1] לאחר מותו של הרב קוק נבחר בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ, בתמיכתו של ה'חזון אי"ש.[2] אף שהיו רבנים שהסתייגו מתוארו "הרב דוקטור".

בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.[3]

ב-1939 היה בין המשתתפים בועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.

ב-1940 הקים את ועד הישיבות - ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל ונבחר לעמוד בראשו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[4] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי וחזר לארץ.[5] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.[6] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת 1942.[5]

בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה.[7] הרב הרצוג הפעיל רשת של אנשים שאיתרו ילדים והוציאו אותם ממשפחות וממוסדות, תמורת סכום של כ-50 דולר לילד. למעלה מ-500 ילדים כאלה הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה גם על שמו "רכבת הרצוג".[8]

הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג (שנקרא על שמו רק לאחר מותו). מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של תלמוד בבלי שמוגה על פי כתבי יד שונים (מכון התלמוד הישראלי השלם). כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית - "היכל שלמה", ודירבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך.

בביתו התכנסו מדי יום שישי רבנים לעסוק בדברי תורה והלכה, בהם חמיו הרב הילמן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה גורן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב יעקב בצלאל ז'ולטי.[9]

אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.

נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..."[10]

משפחתו

הרב יואל לייב הלוי הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
שרה הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
 
 

ב-1917 נשא את שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן מלונדון. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל וד"ר יעקב הרצוג, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. נכדו הוא יצחק הרצוג.

הנצחה

PikiWiki Israel 13464 Chief rabbis visit Ashkelon
הרב הרצוג בביקור באשקלון יחד עם הרב הספרדי הראשי לישראל, יצחק ניסים

על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נקרא היישוב משואות יצחק, שכונת קריית הרצוג בבני ברק, רחוב ראשי בירושלים ורחובות בערים נוספות; יד הרב הרצוג; הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בניר גלים ובית הספר בממ"ד "ימין הרצוג" באילת.

כתביו

הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום התכלת.[11]

נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון[12]

בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו. בשנת תשס"ט יצא לאור הספר 'משואה ליצחק' העוסק במשנתו.

לקריאה נוספת

NL-HaNA 2.24.01.04 0 901-8080
הרב הרצוג בביקורו באפלדורן, הולנד, יוני 1946
  • שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו : מגילת חייו של ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים : כתר, 1980
  • חוברת : מוקדשת לבחירת הרב הראשי בארץ ישראל : מאמרים, מכתבים והערכות מאת גאוני וגדולי ישראל על הגאון ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... / עריכת קבוצת רבנים, תל אביב : (בית דפוס לאומי), תרצ"ז
  • מסע ההצלה : <שבט תש"ו - תשרי תש"ז>, ירושלים : (דפוס העברי י’ ורקר), תש"ז, מסעו של הרב הראשי לא"י ר' יצחק איזיק הלוי הרצוג באירופה.
  • הרב אהרן יצחק זסלנסקי, אגרות הראי"ז : שי להגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בהגיעו לשיבה, ירושלם : (דפוס העברי), תשי"ט
  • גאולה בת יהודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 144–164
  • שלמה זלמן שרגאי, יחסו של הגריא"ה הרצוג לחידוש הסנהדרין בימינו, סיני עג (תשל"ג) 96-95
  • שולמית אליאש, הרב הרצוג נאבק על חייו של שלמה בן-יוסף, האומה 66/67 (תשמ"ב), עמ' 86–95
  • יעקב אדלשטיין, פעולתו הפוליטית של הרב הרצוג זצ"ל בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, כיוונים 13 (תשמ"ב), עמ' 151–159
  • שמעון אורבך, פעילותו המדינית של הרב הרצוג עד קום המדינה, חיפה : ש. אורבך, תשמ"ו 1985
  • מנחם ולדמן, הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה : חילופי מכתבים, תחומין ח (תשמ"ז), עמ' 121–129
  • אליאב שוחטמן, תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג, שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178–190
  • שאול מייזליש, רבנות בסערת הימים : חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, [תל אביב] : מרחב, תשנ"א 1991
  • יוסף אחיטוב, לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל, אתגר הריבונות (תשנ"ט), עמ' 199–213
  • רבי יוסף צבי דושינסקי - "אגרת להגריא"ה הרצוג זצ"ל הרב הראשי לא"י בעניין פעולות ההגנה בירושלים הכרוכות בחילול שבת", מוריה 24, א-ב (תשס"א), עמ' נח-נט
  • שולמית אליאש, "הרב והמדינאי, הרב כמדינאי : היחסים בין הרב הרצוג ואמון דה-ולרה", בין מסורת לחידוש (תשס"ה) 297-319
  • ארי יצחק שבט, "לא תהיה גלות נוספת (על אמרתו של הרב הרצוג)", צהר כא (תשס"ה), עמ' 111–120
  • אריאל פינקלשטיין, "לא תהיה גלות נוספת - בחינה מחודשת (תגובה למאמרו של הרב ארי יצחק שבט)", צהר כד (תשס"ו), עמ' 45–53
  • חיים בורגנסקי, "קהילה וממלכה: יחסם ההלכתי של הרב י"א הרצוג והרב שאול ישראלי למדינת ישראל", דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים (2005) 267-294
  • ענת נבות, "הרב הרצוג ועדותם של מחללי שבתות בפרהסיא", על פי הבאר (תשס"ח), עמ' 351–388
  • משה הרשקוביץ, דרכו ושיטתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (זצ"ל) במחקר המשפט העברי, עבודת מאסטר, בר-אילן, רמת-גן, תשס"ח

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו, הוצאת כתר, תש"ם-1980, עמ 26–27.
  2. ^ ברוב של 37 מול 31, הפרדס, כסלו תרצ"ז, עמ' 3–4.
  3. ^ כרוז הרבנים הראשיים, דבר, 17 בנובמבר 1937
    קריאת הרבנות הראשית, דבר, 8 ביולי 1938
  4. ^ מטרת המסע הייתה הפגישה עם נשיא ארצות הברית. על פי שמואל אבידור הכהן בספר יחיד בדורו, לא הסכים הרב הרצוג לפגוש איש מכל המכובדים, עד שיסודר המפגש עם הנשיא, ולאחר מכן היה עסוק בהכנות לקראת הפגישה ובחזרה לארץ.
  5. ^ 5.0 5.1 הרב ארי שבט, על חז"ל, הרב הרצוג, והוודאות שלא תהיה גלות נוספת, אתר אוח, משרד החינוך;
    ראו: אלי גורפינקל, ‏'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?, המעין ניסן תשע"א;
    איגרת אל מפקד כוחות בריטניה בפלשתינה ועבר הירדן מה-30/06/1942;
  6. ^ הרב הראשי הגיע לארץ מאמריקה, דבר, 11 ביולי 1941
  7. ^ ש. ע., הרב הראשי ו"ממלא המקום", מעריב, 9 באפריל 1964; מיכאל ר' מארוס, הוותיקן והמשמורת על ילדים יהודים לאחר השואה, זמנים 97
  8. ^ דוד חרמץ, פייק היסטורי סטורי, 471, העיתון האזורי לציבור הדתי, עמ' 6–8. חרמץ מתבסס על אמונה נחמני-גפני, אשר כתבה דוקטורט על הוצאת ילדים מבתי נוצרים לאחר השואה
  9. ^ על מפגשים אלו ראו: אוריאל בנר, ימי שישי בביתו של הרב הרצוג זצ"ל, המעיין, גיליון 230, תמוז תשע"ט
  10. ^ חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים
  11. ^ על מחקרו בנושא מציאת התכלת כתב הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת".
  12. ^ זאת לפי מחקרו של יואל רפל. ראו: דיוויד סלע, ‏תעלומת מחבר "התפילה לשלום המדינה", באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
הקודם:
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב הראשי האשכנזי
19591936
הבא:
איסר יהודה אונטרמן
13 בינואר

13 בינואר הוא היום ה-13 בשנה, בשבוע השני בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 352 ימים (353 בשנה מעוברת).

גר תושב

גר תושב הוא מעמד הניתן בהלכה לגוי המקבל על עצמו לשמור על שבע מצוות בני נח, וכן מקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ד, עמוד ב'). המעמד מאפשר לגר תושב להתגורר בארץ ישראל; ומכאן שמו, שהוא גר לעניין הישיבה בארץ, אך אינו גר למכלול הדברים (כגון שמירת שאר המצוות). מעמדו של גר תושב אינו כגר צדק, אלא הוא מוגדר כ'חסיד אומות העולם'.

הוותיקן והילדים ניצולי השואה

שאלת הוותיקן והילדים ניצולי השואה היא אחת הבעיות הראשונות שבאו על פתרונן לאחר מלחמת העולם השנייה. הרקע להתרחשויות נשאר לוט בערפל עוד זמן רב. רק מאמר שפורסם בראשית 2007 מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים.גורלם של הילדים ניצולי השואה היה בעייתי במיוחד. בתום המלחמה הם נותרו ללא בני משפחה קרובים, ושוטטו בחבורות בערי אירופה. היו נערים ונערות שנמסרו לחסות המנזרים הקתוליים. ילדים קטנים נמסרו, בדרך כלל, על ידי קרובי משפחה לידי משפחות נוצריות, המוכרות למשפחותיהם, בתקווה לאסוף אותם חזרה לביתם, בתום המלחמה.

בשנת 1947, לאחר מאמצים רבים של יהדות העולם, נאמר לרב הראשי לארץ ישראל, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, כי הוותיקן ינחה את בני הדת הנוצרית להשיב את הילדים ממוצא יהודי לחיק היהדות. הוותיקן לא נתן הצהרה מפורשת על כך, בין השאר בשל העובדה שהיה ברור לו שהכוונה המוצהרת הייתה לקחת את הילדים לארץ ישראל, תוכנית שהייתה מנוגדת לאינטרסים של הוותיקן באזור. עם זאת, במהלך השנים 1945 ו-1946 נמסרו ילדים יהודים שהיו בידי קתולים לארגונים יהודיים ללא קושי. אריה קובוביצקי, לימים אריה ל. קובובי - יושב ראש יד ושם הגיע למסקנה, שלהנהגה היהודית לא היו חילוקי-דעות עם ההיררכיה הקתולית בשאלת הילדים ניצולי השואה.

הלוי

הַלֵּוִי הוא שם משפחה יהודי נפוץ; הנקראים בשם זה מתייחסים על בני שבט לוי.

האם התכוונתם ל...

חזון עובדיה (ספר)

חזון עובדיה הוא שמה של סדרת ספרים בת 22 כרכים שחיבר הרב עובדיה יוסף. הספרים עוסקים בעיקר בהלכות המועדים.

בשנת תשי"ב (1952) פורסם ספר "שו"ת חזון עובדיה" על הגדה של פסח ועל הלכות הפסח. הספר זכה להסכמות, בין השאר, משני הרבנים הראשיים, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכן מהרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף. ולאחר מכן הוציא את חלק ב' העוסק גם הוא בשאלות ותשובות בהלכות פסח. לאחר שנים רבות החל להוציא סדרה של הלכות על המועדים.

י"ט בתמוז

י"ט בתמוז הוא היום התשעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ט בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

יד הרב הרצוג

עמותת "יד הרב הרצוג" היא עמותת-על המכילה בתוכה שני מוסדות מחקר תורניים: "הוצאת האנציקלופדיה התלמודית" ו"מכון התלמוד הישראלי השלם". העמותה נקראת על שמו של הרב הראשי לארץ-ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

עד להקמתו של "יד הרב הרצוג" פעלו שני המוסדות בנפרד. מעת פטירתו של יוזם שני המוסדות – הרב מאיר ברלין (בר-אילן) - בשנת תש"ט נרתמו יחדיו הרב הראשי לא"י, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יחד עם הרב הרברט גולדשטיין (חתנו של הארי פישל) לסייע בביסוס המוסדות. לשם כך הוקם ארגון-על בשם אמ"ת (איחוד מפעלים תורתיים ספרותיים) וגויס ההון ההתחלתי להקמת מבנה מתאים. הבניין נחנך בשנת תשכ"ג, לאחר פטירתו של הרב הרצוג, ואז הוסב שמה של עמותת-העל לשם "יד הרב הרצוג".

למעלה משלושים שנה פעלו מוסדות "יד הרב הרצוג" מתוך הבניין שעמד במבואות שכונת בית וגן, מול הר הרצל. הספרייה ששירתה את שני המוסדות הלכה והתרחבה וכללה בתוכה גם עותקים נדירים. ככזאת היא שימשה כר פעולה נוח למפעל "אוצר החכמה" שצילם בה רבים מן הספרים שבמאגר הממוחשב שלו. קשיים כספיים של שלהי שנות התשעים ושנות העשור הראשון למאה ה-21 הובילו לצורך למכור את הבניין, ומעבר של "יד הרב הרצוג" על שני מוסדותיו לבניינה של הסתדרות "ישורון", במרכז העיר ירושלים.

עוד קודם לפטירתו של הרב יהושע הוטנר (ניסן תשס"ט), שניהל את המוסדות במשך למעלה מ-65 שנה, מונה הרב פרופסור אברהם שטינברג לנהל את "יד הרב הרצוג", ולעמוד בראש המערכת של האנציקלופדיה התלמודית.

"יד הרב הרצוג" נטל על עצמו את שמירת זכרו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. בחורף תשס"ט, במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערך כנס בינלאומי להלכה יישומית לזכרו של הרב, ואשר עסק בצדדים היישומיים של ההלכה בתחומים שונים. לקראת הכנס הוצא לאור הספר "משואה ליצחק" הכולל דברים לזכרו של הרב, ודברים ממנו עצמו. לאחר הכנס רוכזו חלק גדול מההרצאות שנישאו בכנס, ואלה נדפסו בכרך השני של "משואה ליצחק".

"יד הרב הרצוג" היה שותף להוצאה לאור של כתביו - פסקיו והשו"ת של הרב הרצוג (9 כרכים), ספרו "תחוקה לישראל" (3 כרכים), ותרגום מאמריו מאנגלית, "יהדות, חוק ומוסר".

יהדות אירלנד

היהודים באירלנד היוו תמיד מיעוט קטן, ומעולם לא עלו במספרם על כמה אלפים. ההיסטוריה של יהודי אירלנד היא קצרה, מכיוון שהגירה משמעותית לאירלנד החלה רק בשנות השמונים של המאה ה-19. האירים מעולם לא הראו אנטישמיות יוצאת דופן בהשוואה ליחס ליהודים במקומות אחרים, אך גם לא היוו חברה מסבירת פנים ליהודים, ולא קלטו את היהודים בהמוניהם.

נכון ל-2016, יש ברפובליקת אירלנד כ-2,557 יהודים, המהווים כ-0.05% מהאוכלוסייה.

יואל לייב הלוי הרצוג

הרב יואל לייב הלוי הרצוג (תרכ"ה, 1865 – תרצ"ד, 1934) היה רב בפולין, בבריטניה ובצרפת. אביו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

יעקב הרצוג

יעקב דוד הרצוג (21 בדצמבר 1921, כ' בכסלו ה'תרפ"ב – 9 במרץ 1972, כ"ג באדר תשל"ב) היה משפטן ודיפלומט ישראלי.

ישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בני ברק

ישיבת קריית הרצוג (שם רשמי: ישיבה תיכונית בני עקיבא, קריית הרצוג בני ברק תורה מדע אמנויות) היא ישיבה תיכונית השייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הישיבה ממוקמת בשכונת קריית הרצוג בבני ברק, ונקראת על שמו של הרב הראשי האשכנזי לשעבר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

הישיבה הוקמה בתחילת שנות ה-70, ובראשה עמד הרב יצחק גרוסמן. כיום עומד בראש הישיבה הרב משה צבי וקסלר. מנהל התיכון בישיבה הוא הרב משה ליקסנברג ומנהל החטיבה הרב יואב קרוטהמר. בישיבה לומדים כ-450 תלמידים, בעיקר ממרכז הארץ. בישיבה פועלות מגמות לימוד ריאליות לצד מגמות הומניות, ותוכניות מיוחדות ללימודי תואר ראשון במהלך התיכון מטעם המרכז האקדמי לב והקריה האקדמית אונו.

הישיבה מאמינה בשילוב של לימודי קודש ולימודי חול במהלך המסגרת הלימודית הפורמלית. לכן הישיבה מקצה כמחצית מהשעות ללימודי קודש ומחצית ללימודי חול.

בשנת תש"ע, אחוז זכאי תעודת הבגרות בישיבה היה הגבוה בארץ, 100%. הישיבה זכתה בעבר במספר פרסים על הישגיה החינוכיים, וכן על הישגיהם של תלמידיה בחידון התנ"ך, בקולנוע, בכדורסל ובכדורגל. ובסוף שנת תשע"ו זכתה בפרס הישיבה הערכית.

בישיבה קיימות מספר רב של מגמות לימוד, בהן: מכנטרוניקה, מוזיקה, תקשורת וקולנוע, מזרחנות ועוד. תלמידי הישיבה זכו בתחרויות רובוטיקה ופיזיקה ארציות.

ישיבת נווה הרצוג

ישיבת בני עקיבא נווה הרצוג היא ישיבה תיכונית בתחומו של המושב ניר גלים. ממוקמת בין המושבים בני דרום וניר גלים מצפון-מזרח לעיר אשדוד, בשטח המועצה אזורית חבל יבנה. הישיבה השייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הוקמה בשנת 1964 על שמו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

ראש הישיבה הוא הרב מאיר אדרי.

הישיבה משרתת את חניכי בני עקיבא ועזרא מאשדוד ומיישובי הסביבה, ולומדים בה כארבע מאות תלמידים. הישגי הלימוד במוסד מתבטאים באחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות, והישגיה החינוכיים בהתגייסות ליחידות מובחרות בצה"ל, התנדבות בקהילה ומעורבות חברתית ועוד.

במסגרת ההווי החברתי הישיבה מוציאה לפועל ימי כיף, סיורים חוויתים, וטיולים רגליים להכרת הארץ. בנוסף הישיבה מפעילה חוגים בקפואירה, מוזיקה, ופעילות בחדר כושר.

הישיבה מקדישה תשומת לב רבה למעורבות ופעילות חברתית בקרב הקהילה הדתית באשדוד, תוך דגש על קשר מתמיד עם הסניפים שבהם תלמידי הישיבה מדריכים, ועם בתי הספר הדתיים באשדוד. ובנוסף, חברותות עם תלמידי ישיבת ההסדר נוה דקלים, הובלת ריקודי יום העצמאות, לימודי ליל שבועות המוניים, עידוד הדרכה במסגרת עזרא ובני עקיבא ויציאה לאירועים של הציבור הדתי לאומי אליו היא משתייכת כגון: שבת חברון, ריקוד דגלים בירושלים, הפגנות ומחאות לשלום הארץ ועוד.

כ"ח בכסלו

כ"ח בכסלו הוא היום העשרים ושמונה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם הבר מצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מסוג השא או השג), פרשת הבר מצווה היא פרשת ויגש.

עגונות מלחמת העולם השנייה

עגונות מלחמת העולם השנייה או עגונות השואה היו נשים יהודיות, בדרך כלל ניצולות השואה, שהיו נשואות לפני מלחמת העולם השנייה לגברים שעקבותיהם אבדו במהלך המלחמה והשמדת יהדות אירופה ולא נותר תיעוד מספק על מותם. נשים אלו שבחרו לשמור על כללי ההלכה, נאלצו להתמודד עם בעיית העגינות. פוסקי הלכה רבים נחלצו לעסוק בהיתרי עגונה פרטיים וכלליים, והתפתחה ספרות רבנית ענפה בנושא זה.

לפי ההערכות הותרו לבסוף עגונות המלחמה ברובן המכריע.

קריית הרצוג

קריית הרצוג (או קריית הרב הרצוג) היא שכונה בצפון מזרח העיר בני ברק, מצפון לרחוב ז'בוטינסקי. השכונה נבנתה בשנת 1960 ונקראה על שמו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

השכונה ממוקמת בצפון פרדס כץ וגובלת מצפון באזור התעשייה של בני ברק ובשכונות עבר הירקון שבצפון תל אביב, ממזרח בכביש 4 (כביש גהה) ופתח תקווה וכן ברמת גן. בשנות השמונים הורחבה השכונה, עם הקמת שכונת-הבת "נחלת סירוקה" על ידי ארגון צעירי אגודת ישראל ('צא"י').

ראשית צמיחת גאולתנו

"ראשית צמיחת גאולתנו" הוא ביטוי המשקף את היחס המשיחי של חלקים בציונות הדתית למדינת ישראל, הרואה בה אתחלתא דגאולה - תחילת תהליך הגאולה. הביטוי מופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה, אשר חוברה ככל הנראה על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. היו שהשמיטו את הביטוי הזה, או ששינו את הנוסח ל"ברך את מדינת ישראל שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו".

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר. חותנו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

שרה הרצוג

שרה הרצוג (קיץ 1896 – י"ד בטבת ה'תשל"ט, 13 בינואר 1979) הייתה ממייסדות תנועת "אמונה" ורעיית הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

תכלת

צבע תכלת (או תכול) הוא צבע הנגזר מהצבע הכחול. הצבע נוצר מערבוב של הצבעים כחול ולבן והוא מתקשר אסוציאטיבית עם שלווה. צבע זה נפוץ וקיים באופן טבעי במידה רבה, למשל כצבעם של השמים ושל הים.

צבע התכלת היה אחד הצבעים ששימשו בעת העתיקה, ונחשב עם הארגמן לצבע מלכותי ויקר ערך.

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.