יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג. ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב) - ד'תתמ"ט, 1089) לוסנה, ספרדד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

רבי יצחק אִבְּן גַיַאת
השתייכות רבני ספרד
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה
רבותיו ייתכן שרבי שמואל הנגיד
תלמידיו רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק.
חיבוריו פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים.

זיהוי

החיד"א כותב[1] כי הרי"ץ גאות הוא בן דורו של הרי"ף ובאותו הדור היו חמישה חכמים ששמם הפרטי היה יצחק. כמו כן הוא מפנה לספר שלשלת הקבלה שכתב שהרי"ץ גאות היה בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם. החיד"א שלל נחרצות דעה זאת (שאף הובאה בספר סדר הדורות) ולדבריו זוהי טעות בזיהוי. החיד"א מסביר כי בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם הוא ר"י הזקן מבעלי התוספות, בנו של רבינו שמואל, שאף שמו יצחק.

כתביו

רבי יצחק היה פוסק מהדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסינה ומגדולי פייטני ספרד. כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא. תלמידו רבי משה אבן עזרא כותב עליו: "התחיל לחבר הרבה ספרים בתורתנו הקדושה ובענייני הלשון, ורק מעט הספיק לגמור"

הרי"ץ גיאת חבר ספר הלכות אשר הראשונים מביאים ממנו הלכות רבות. לאור העובדה שההלכות המוזכרות בשמו נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. חלק מן הספר העוסק בהלכות שבת, מועד, תענית ועוד, יו"ל בשני חלקים על ידי יצחק דוב במברגר עם פירוש בשם "יצחק ירנן" בפירט, האחד בה'תרכ"א ונקרא בשם "שערי שמחה" או בשם "מאה שערים".

עוד פירש ותירגם את ספר קהלת המצוטט על ידי הרד"ק, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים" ונדפס בליידן ה'תרמ"ד.[2] כמו כן חיבר גם פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), אך חיבור זה אינו מצוי כיום[3]. השתמש בכתביו בגמרא, בתלמוד ירושלמי, בתוספתא, ובהלכות ותשובות הגאונים. מספר תשובות שלו קיימות גם כיום.

עסק רבות בשירה ובפיוט. מצויים כיום לא פחות משלוש מאות שירים שכתב. פיוטיו נכנסו למחזורים של קהלות צפון אפריקה ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות', וכן יש פיוטים במנהג אשכנז המזרחי שהחתומים יצחק, וסביר שהם שלו.[4] תלמידו רבי משה אבן עזרא שמכנהו בשם "בעל המליצה והשיר" כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית".

כתב גם פירוש לאבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות. והראר"ז כתב בהערות מכאן שר"י ן' גיאת כתב פירוש לאבות.

תלמידיו

העמיד תלמידים רבים, ביניהם:

לקריאה נוספת

  • ש. אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת" קריית ספר נ"ב, תשל"ח. [על פירושו לקהלת]
  • ש. פינס, תרביץ ל"ג , תשכ"ד עמ' 212 -213 [על פירושו לקהלת]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם הגדולים מערכת גדולים, אות י, סימן שיב
  2. ^ בש"ות הרמב"ם ובספר "מלחמות ה'" של רבי אברהם בן הרמב"ם משמע שפירש כמה מספרי המקרא והמשנה.
  3. ^ כשמובא משמו בספר "העיטור" מוזכר שחיבר ספר "הנר"
  4. ^ לדוגמה, גאולת "יקוש בעניו" לשבת בהר. עיין סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 752.
אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים והכתובים.

אהרן בן יוסי הכהן

הרב אהרן בן יוסי הכהן (או רב אהרן בעל הג"ן) היה פרשן המקרא, שחי בצפון צרפת במאה ה-13. נמנה עם בעלי התוספות והיה תלמידו של רבי שלמה מרדוש. פירש את המקראות על דרך הפשט.

אליעזר מבלגנצי

רבי אליעזר מבלגנצי (גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).כיום ידוע על פירושיו לספר ישעיהו, לתרי עשר, וליחזקאל (כולל פרק מ'-מ"ג על צורת בית המקדש השלישי).

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה. מבנה הברכה מורכב ממספר פסוקים הכוללים שמונה עשרה פעמים את שם ה' ובסופם חתימה בברכה.

בנוסחים שמקורם בארצות אירופה ברכה זו היא ברכה עצמאית לאחר ברכת השכיבנו, בעוד שבנוסחים שמוצאם בארצות המזרח היא משולבת כחלק מברכת השכיבנו. לאמירת ברכה זו קמו התנגדויות שונות במהלך הדורות, וכיום אמירתה נהוגה רק במספר מצומצם של קהילות.

דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא, המכונה בפי בני עדתו בקיצור הרז"ה, ובערבית יחיא אלטביב או אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי, היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15. הוא היה פרשן מקרא והלכה ורופא במקצועו. כמו רבים מחכמי תימן כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

הוא התגורר ביישוב מצנעא בני קיס הנמצא בין שתי הערים הגדולות צנעא הבירה ודמאר. הוא מכונה אלדמארי, ייתכן שהוא או אחד מאבותיו גרו בדמאר ומכאן כינוי זה. באחד מאזכוריו כותב עליו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה" על השו"ע בזו הלשון: "מצאתי למהר"ר זכריה הרופא אחד מיוחד מרבני אתרא קדמון בנימוקיו להרמב"ם".

יהוסף הנגיד

רבי י(ה)וסף בר שמואל הלוי הנגיד (נקרא בשם: "יוסף אבן נע'רילה"; 1035–1066) היה רב ווזיר יהודי בממלכת גרנדה שבספרד, ומראשוני הראשונים לאחר דור המעבר מהגאונים. בנו של רבי שמואל הנגיד ותלמידו של חמיו רבי נסים בר יעקב מקירואן.

יוסף אבן סהל

רבי יוסף ב"ר יעקב אִבְּן סַהְל (בערבית אבו עמר) חכם תלמודי דיין ופייטן בספרד בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12. מתלמידי רבי יצחק אבן גיאת, וחברו רבי משה אבן עזרא כותב עליו שהיה תלמידו המובהק ביותר.

משנת ד"א תתע"ג שימש כדיין בקורדובה משך אחת עשרה שנים עד לפטירתו בחודש ניסן בשנת ד"א תתפ"ד (1124).

מכתביו, לא הגיעו אלינו אלא מעט מפיוטיו, מהם שירי כבוד לרבו, רבי יצחק אבן גיאת, ושירי ידידות לחברו רבי משה אבן עזרא,

כמו כן ידוע שתרגם מערבית לעברית את קובץ התשובות של הרי"ף. ואף זה אבד.

לוסנה

לוסנה (בספרדית: Lucena; בספרות התורנית מכונה אליסנה) היא עיר בדרום ספרד, במחוז קורדובה, באנדלוסיה, 60 ק"מ דרומית מזרחית לקורדובה. אוכלוסיית לוסנה מונה כ-42,000 תושבים והיא העיר השנייה בגודלה במחוז אחרי בירת המחוז, קורדובה.

לוסנה הייתה עיר יהודית שצמחה מתוך אחת המושבות שבנו הגולים היהודים שהוגלו מאזור ירושלים ובית לחם על ידי טיטוס קיסר רומא, בתקופת בית המקדש השני. מקור השם "לוסנה" הוא העיר לוז, שהיא בית אל, שבהגייה ספרדית שובש שמה ל"לוסנה". הגולים היהודים החליטו לקרוא לעיירה על שם העיר בית אל משום שהיא שימשה כמקום שמסמיך דיינים ואנשי רוח, ובגלות ספרד הגלו אנשים מסוג זה - יהודי העיר רצו לזכור את העיר שהסמיכה אותם. בנוסף, רכסי ההרים בלוסנה הזכירו לגולים את הרי בית אל.

עוד סברה באשר למקור השם Lucena: מלומדים בספרד טוענים כי העיר כונתה בפי היהודים Eliossana, או Eli Ossana, זאת מתוך "אלי הושענא" אשר בעברית.

הרי"ף, בעקבות הלשנה בעיר הקודמת שבה גר, ברח לעיר זו בגיל 75. הוא הוצרך לברוח לספרד, בתחילה לקורדובה ומשם עבר לאליסנה, בה שימש כראש ישיבת לוסנה אחר פטירת רבי יצחק אבן גיאת, ובה שהה עד יום מותו.

מקהילת לוסנה יצאו רבנים, דיינים ומשוררים מפורסמים, כגון רבי יעקב בן סהל ובנו המשורר רבי יוסף בן סהל.

בגירוש ספרד התפזרו תושבי העיירה למדינות צפון אפריקה ומדינות אירופה, וחלקם חזרו לארץ ישראל.

בית הקברות היהודי של העיר לוסנה נתגלה בשנת 2006 בעת עבודות לצורך סלילת כביש. הוא זוהה כבית הקברות היהודי על ידי צורת הקבורה היהודית, וגיל העצמות שהתגלו בקברים שהתאים לתקופה בה חיו באזור יהודים המאה האחת עשרה. מתוך כ-300 קברים נמצאו כ-170 גופות שהוצאו מקבורתם. בבית קברות זה נקברו ככל הנראה גם חכמי לוסנה ובניהם הרי"ף.

לא שרדה אף מצבה מבית הקברות (למעט שתי מצבות) בעקבות ההיתר של ממשלת ספרד להשתמש במצבות בתי קברות יהודים לצורכי בנייה.

מהרי"ץ (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מנחם בן שמעון

רבי מנחם בן שמעון מפּוֹשְקְיֶרָה (בסביבות 1190, ד'תתק"ן) היה מדקדק ופרשן מקרא שעסק בפרשנות הפשט למקרא במאה ה-12.

מנחם רקנאטי

ר' מנחם בן בנימין רקנאטי (או ריקנאטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

מעט ידוע על חייו. היה מראשוני המקובלים באיטליה. בכתביו ניכרת השפעתם של חסידי אשכנז: רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא וכן של הרמב"ן אותו הרבה לצטט בספריו. בנוסף, הושפע רבות מהרמב"ם ומחכמת הפילוסופיה, שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה. ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה. לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו, והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית (במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס).

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

עובדיה המון

עובדיה בן זכריה המון היה פרשן המקרא יהודי במאה ה-16. היה בן אחיו ותלמידו של רבי עובדיה מברטנורא פרשן המשנה. חי באיטליה ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת בשנת ה'שכ"ו (1566).

חיבורו העיקרי הוא פירוש על מגילות רות ואסתר, שנדפס לראשונה על ידי ר' יחיאל מונטיליץ בוונציה שנת ה'שמ"ה בשיבושים רבים, ופעם נוספת באותה שנה ובאותה עיר על ידי רבי מרדכי בן ברוך מטיבולי, בן משפחתו של רבי עובדיה, בשם "מקרא קודש". ספר נוסף שלו הוא "מדרש רות", על פי הקבלה. ישראל תא שמע טוען בספרו "פרשני המקרא בימי הביניים", שגם הספר "עמר נקא" המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא, התחבר לאמיתו של דבר על ידי רבי עובדיה המון, האחיין.

נפטר בשנת ה'שע"ז (1617).

פרשנות התלמוד הבבלי

פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו. החיבורים החשובים נכתבו בעיקר בתקופת הראשונים. החיבורים המפורסמים והנלמדים ביותר הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה ה-11, והתוספות, שנכתבו בין המאה ה-12 למאה ה-14. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות הש"ס, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

שיטת ריב"ב

שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, אחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.

החיבור הודפס לראשונה במהדורת וילנא של התלמוד הבבלי, בשולי גיליון ספרו של הרי"ף. ברשות המדפיסים היה כתב יד מן המאה ה-14 על מסכת ברכות וכמה מסכתות מסדר מועד (יומא, סוכה, ראש השנה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן). כתב היד שהיה ברשותם אבד ברובו, וכיום שרדה ממנו רק מסכת ברכות.

הרמב"ם מוזכר בספר פעמים רבות, בצירוף הציון ז"ל. מכאן שנתחבר לכל המוקדם בראשית המאה ה-13 (לאחר פטירת הרמב"ם בד'תתקס"ד 1204), עשרות שנים לאחר פטירת הרז"ה, דוד המחבר (ד'תתקמ"ו, 1186).

החיבור מבוסס בעיקר על תורת הרז"ה, וכמחצית מן החיבור היא ציטוט מדבריו. ניכר שבידי המחבר הייתה מהדורה מוקדמת של ספר המאור. נוסף על כך המחבר נושא ונותן בסוגיה ובדברי הרי"ף על פי כתבי רבי יצחק אבן גיאת, רב האי גאון ורבנו חננאל, בשילוב פירוש רש"י, וכאמור - הרמב"ם. המחבר מציין גם: "וקיבלתי אני הכותב מפי החכם רבי נתן ז"ל", ומדובר ברבי נתן מטרינקטיל, רבו של הרמב"ן.

ספר זה כמעט לא מוזכר בכתבי הקדמונים, כנראה משום שנחשב בעיקר כהעתקה מהרז"ה.לאחר הדפסת החיבור בש"ס וילנא, נעשה שימוש בחיבור זה על ידי פוסקי ההלכה, כדוגמת המשנה ברורה.

תקופת חייו של הרב יצחק אבן גיאת על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקברבנו חננאלרי"ף מעבר לספרדר"י מיגאשרמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ןרא"הרשב"אריטב"אר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
פרשני המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח רס"גשמואל בן חפני הכהן גאוןאברהם בן הרמב"םתנחום הירושלמי
פרשנים פילולוגיים ספרדים מנחםדונשחיוג'אבן ג'נאחמשה הכהן אבן ג'יקטילהיהודה אבן בלעם
פרשני ספרד יצחק אבן גיאת • ראב"ערמב"ןרבנו בחייבעל הטוריםבעל העקידהאברבנאל
פרשני צרפת מנחם בן חלבורש"ייוסף קרארשב"םאהרן בן יוסי הכהןבכור שוראליעזר מבלגנציחזקוני
פרשני פרובנס יוסף קמחימשה קמחירד"קמנחם בן שמעוןיוסף אבן כספירלב"ג
פרשני אשכנז יהודה החסיד
פרשני איטליה הרי"דעובדיה המוןרקנאטיספורנו
פרשני תימן נתנאל בן ישעיהאברהם בן שלמהזכריה הרופאסעדיה עדנידוד הלוי חמדי
פרשני אלג'יר יהודה אבן קריש
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • ר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.