יצוא

יצוא (Export) הוא שם כולל של הסחורות והשירותים המועברים בדרכי סחר ממדינה מסוימת למדינות אחרות. "יצוא" היא גם פעולת העברת הסחורות והשירותים למדינות אחרות.

היצוא קיים משחר ההיסטוריה לשם העברת סחורות ממקום ייצורן למקום בו הן מבוקשות ומסלולים קבועים, ששימשו להעברת הסחורות מסוימות, כונו דרכי סחר, למשל: דרך המשי ודרך הענבר. עם התפתחות המדינות התפתחה גם מערכת מיסוי המסדירה את יצוא הסחורות. בתקופה המודרנית יצוא מצריך חוזים מסוגים שונים, חוזה מכר, חוזה ביטוח, חוזה הובלה וחוזה התשלום.

אפשר לפלח את היצוא לפי הסחורות והשירותים השונים ואפשר לפלח אותו לפי אמצעי ההובלה המשמשים לביצועו או לפי יעדיו.

ענפי יצוא בולטים הם:

  • יצוא תעשייתי.
  • יצוא חקלאי.
  • יצוא ביטחוני.
  • יצוא תוכנות ונכסים רוחניים.
  • יצוא שירותים.
  • יצוא כוח אדם.
  • יצוא חומרי גלם.

היצוא בעל השפעה רבה על מאזני התשלומים של המדינות המייצאות והמדינות המייבאות ועל יתרות מטבע החוץ שלהן. ליצוא השפעה מתאימה גם על שוק העבודה. בגלל סיבות אלה המדינות המודרניות מסדירות בחוקים ובתקנות את התחום מתוך דאגה לאינטרסים שלהם וכדי למנוע היצף.

היצוא והיבוא מושפעים מגורמים רבים ובהם יכולת הייצור, הסכמי סחר עם מדינות אחרות, חומות מכס, אמצעי תעבורה זמינים ועוד. בעבר מדינות תעשייתיות בנו לעצמן אימפריות כאמצעי להבטיח שוק יצוא לסחורות שלהן. בהווה מדינות רבות מאוחדות במסגרות בינלאומיות, לדוגמה השוק האירופי המשותף, המגוננות על החברות ובונות את חומות המכס כלפי מדינות שמחוץ למסגרת.

לפי ספר העובדות העולמי בשנת 2015 מדינת ישראל הייתה היצואנית מספר 48 בעולם עם יצוא בערך של 56,400,000,000 דולרים אמריקאים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The World Factbook (באנגלית)
איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״ להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים. היא כוללת למעלה מ-20 איים, הגדולים שבהם הם סיציליה וסרדיניה. מצפון היא תחומה על ידי הרי האלפים, שם היא גובלת בצרפת, בשווייץ, באוסטריה ובסלובניה. בצפון-מרכז המדינה נמצאת המדינה הזעירה סן מרינו, ובמרכז המדינה, בתוך העיר רומא, נמצאת קריית הוותיקן. בשל צורתה הגאוגרפית המזכירה מגף היא מכונה "ארץ המגף".

אינדונזיה

רפובליקת אינדונזיה (באינדונזית: Republik Indonesia) היא מדינת איים המורכבת מ-17,508 איים בדרום מזרח אסיה. היא ממוקמת בין הודו לבין אוסטרליה וגובלת עם מלזיה, סינגפור, מזרח טימור ופפואה גינאה החדשה. אינדונזיה היא המדינה הרביעית בעולם בגודל האוכלוסייה, והמדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר.

אמנת וושינגטון (חיות מוגנות)

אמנת וושינגטון או בשמה הרשמי אמנה בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה הידועה גם כ-CITES (ראשי תיבות שמה באנגלית: Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) היא הסכם בינלאומי בין ממשלות, שנוסחו נקבע כתוצאה מהחלטה שאומצה ב-1963 במפגש בין הגופים החברים ב"איגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע", ה-IUCN. מטרת ההסכם היא להבטיח כי המסחר הבינלאומי בחיות הבר ובצמחי הבר אינו מאיים על עצם הישרדותם והוא מעניק הגנה בדרגות שונות ליותר מ-33,000 מינים של בעלי חיים וצמחים.

מבין המינים המוגנים על ידי CITES לא נכחד אפילו אחד כתוצאה ממסחר בינלאומי מאז שאמנת וושינגטון קיבלה תוקף חוקי ב-1975. מצד שני, קיימים מחקרים המפקפקים בתפקיד שמילאה האמנה בגורלם של מינים מסוימים.

אריתריאה

מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - ‏Hagärä Ertra, בערבית: إرتريا - Iritriyā אִרִתְרִיא) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, על חופי הים האדום. ריבונותה כוללת גם את איי דהלכּ ומספר איים קטנים נוספים. שכנותיה, בדרום: אתיופיה, בדרום מזרח: ג'יבוטי, במערב: סודאן, במזרח ובצפון מזרח: הים האדום. כמחצית מהאריתראים הם נוצרים, בעוד המחצית השנייה הם מוסלמים.אריתריאה קיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993.

וייטנאם

הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (בוייטנאמית: Cộng hoà xã hội chủ nghĩa Việt Nam) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה אשר גובלת ברפובליקה העממית של סין בצפון, בלאוס ובקמבודיה במערב, ובמפרץ טונקין במזרח ובדרום. הרפובליקה במתכונתה הנוכחית קיימת משנת 1976, לאחר תום מלחמת וייטנאם וכיבושה של דרום וייטנאם על ידי צפון וייטנאם.

יחסי בלגיה–ישראל

יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה למדינת ישראל.

בלגיה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל בשנת 1947 והכירה במדינת ישראל ב-15 בינואר 1950. לבלגיה שגרירות בתל אביב, ולישראל שגרירות בבריסל.

בחודש פברואר 2010, נקבע שלט לכבוד המלך אלברט הראשון, בכיכר המלך אלברט בתל אביב. הטקס התקיים בנוכחותו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ושגריר בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינט. המלך אלברט ביקר בתל אביב בשנת 1933 והתארח אצל מאיר דיזנגוף.

המלך בודואן והמלכה פביולה בקרו בישראל בשנת 1964.

ירק

יְרָקוֹת הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר חלקים אכילים מצמחים. במשמעות הקולינרית של המושגים, מבחינים בין ירקות ופירות על פי הטעם. על פי רוב, פירות הם בעלי טעם מתוק או חמוץ, וירקות הם בעלי טעם מר, חריף, או חסרי טעם. במובן זה, ישנם ירקות שהם פירות מבחינה בוטנית.

יש המתייחסים למונח כשם כולל לקבוצת גידולים חקלאיים חד שנתיים ברובם שמשמשים כמרכיבי מזון מרכזיים בשימוש טרי, מבושל או מעובד בעיבוד תעשייתי. ההפרדה בין קטגורית הירקות לקטגורית הפירות מלאכותית ונובעת בעיקר מאופן השימוש, מה שגדל בגן הירק ומשמש לעיקר הארוחה הוא ירק ומי שמשמש כמנה אחרונה ולארוחות ביניים הוא הפרי כשמבחינה בוטנית ההבחנה שונה ומתייחסת לחלק הנאכל - פרי הוא תוצר הפריה שמכיל זרעים ואילו ירק זה כל השאר.

מיראז' 3

דאסו מיראז' 3 (בצרפתית: Dassault Mirage III, מצרפתית: Mirage - "חזיון תעתועים") מתוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית הוא מטוס קרב על-קולי מהדור השני של מטוסי הקרב ויוצר בצרפת ובמדינות נוספות במגוון דגמים ופיתוחים. מטוס זה היה מטוס היירוט העיקרי של חיל האוויר הישראלי בשנות ה-60 של המאה ה-20, והוא כונה בשם "שחק".

המיראז' 3 הוא אחד ממטוסי הקרב המוצלחים והנפוצים ביותר בעולם. הוא נמכר לחילות אוויר רבים ויוצר במשך למעלה מעשור. גם כיום ישנם חילות אוויר המשתמשים בדגמי מיראז' כמטוסי קו ראשון, בהם חילות האוויר של ארגנטינה, צ'ילה, קונגו, מצרים, גבון, לוב, פקיסטן ופרו[דרוש מקור].

מכון היצוא הישראלי

מכון היצוא הישראלי (IEI) הוא ארגון ממשלתי-פרטי שמטרתו לתמוך ולסייע ליצואנים ישראלים. המכון מקדם את היצוא התעשייתי ויצוא השירותים של ישראל וכן מפתח יחסי סחר, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות עם גורמים מחו"ל במטרה לעודד את היצוא והשת"פ הבינלאומי של חברות ישראליות. מאז הקמתו בשנת 1958 המכון מהווה בית עבור היצואנים הישראליים ומעניק בכל שנה שירותים לאלפי יצואנים ואנשי עסקים בישראל.

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא או יצוא של סחורות.

מצה

מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. המצה מכונה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב, הם חג הפסח (המכונה בתורה על שם המאכל: "חג המצות"), וכן בבית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים הבאים בתור קורבן מנחה.

אחת ממצוות הפסח והלכות ליל הסדר היא אכילת מצה בליל הסדר, כזכר ליציאת מצרים, כאמור בשמות: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם-צֵדָה לֹא-עָשׂוּ לָהֶם" (שמות, י"ב, ל"ט). על פי רוב הדעות, אין מצווה באכילת מצה בשאר ימות החג, אך מחמת איסור חמץ, המצה מהווה תחליף ללחם למקפידים על מצוות החג. כאשר בית המקדש היה קיים, הייתה מצווה מיוחדת באכילת המצה עם קורבן פסח שהיה נאכל אף הוא בליל הסדר, או (למי שאינו יכול) בפסח שני, חודש לאחר מכן.

אל המנהג המיוחד של אפיית מצות הצמידו שונאי ישראל את עלילות הדם המפורסמת לפיה, היהודים כביכול משתמשים בדם ילדים נוצריים לשם אפיית המצות.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נאורו

נאורו (באנגלית: Republic of Nauru, בנאורית: Ripublik Naoero, שם רשמי: רפובליקת נאורו) היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום האוקיינוס השקט. זוהי מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה ושטח. נאורו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה, המהווה חלק ממדינת קיריבטי. נאורו היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית, אך יארן, היישוב השלישי בגודלו במדינה (אחרי אריג׳ג׳ה ומנן), נחשבת לעיר הבירה בפועל, מכיוון ששם נמצאים מוסדות הממשלה של מדינת נאורו.

נאורו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה לאימפריה הגרמנית והייתה לקולוניה שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי אוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי יפן, ואחרי המלחמה, שבה נאורו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.

נאורו שוכנת על אי סלעי המכיל מרבצי זרחה רבים. עיקר הפעילות הכלכלית בנאורו החלה בשנת 1907 והייתה יצוא תרכובת זו ממכרות באי. סביבת האי נפגעה באופן חמור מכריית-יתר. בנוסף, הקרן שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה, דבר שהוביל למשבר כלכלי חמור. ממשלת נאורו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאורו למקלט מס ומרכז הלבנת הון. מאז 2001 הסכימה נאורו לקבל עזרה מאוסטרליה. בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזי מעצר לאנשים המחפשים מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת 2008.

סחר בינלאומי

סחר בינלאומי, או סחר חוץ, הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת. כאשר הסחורות מגיעות אליה הדבר נקרא ייבוא וכאשר המדינה מוכרת את סחורותיה למדינה אחרת הדבר נקרא יצוא. במרבית המדינות, מהווה סחר בינלאומי חלק משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי וככזה יש לו חשיבות רבה עבור רוב מדינות העולם. סחר החוץ מהווה בישראל שני שלישים מהתוצר המקומי הגולמי. 99% מהסחר הבינלאומי של ישראל - במשקל ומעל 80% בערכים כספיים נעשה בים.

סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (ראו דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן המעצמות והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעלייה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות בנקאות וביטוח, תיעוש ותעבורה ובמאה השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים. מגמת התגברות הסחר בחמישים השנים האחרונות, ובמיוחד פעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים מכונה גלובליזציה.

סחר חופשי

סחר חופשי הוא מדיניות כלכלית ממשלתית הדוגלת באי התערבות ביצוא סחורות או בהצבת מגבלות על יבוא סחורות, בעזרת הטלת מכסים (על סחורות יבוא) או סובסידיות (על סחורות יצוא) או קביעת מכסות. על פי עקרון היתרון היחסי מדיניות זו מאפשרת לצדדים למסחר להפיק יתרונות משותפים מסחורות ומשירותים.

על פי מדיניות סחר חופשי, מחירים נקבעים על פי ביקוש והיצע, והם לבדם קובעים הקצאת משאבים. סחר "חופשי" שונה מצורות מדיניות סחר אחרות שבהן הקצאת הסחורות והשירותים בין המדינות הסוחרות נקבעים על ידי אסטרטגיות קביעת מחירים השונים מאלה שהיו נקבעים בהיעדר פיקוח. מחירים הנקבעים על פי מדיניות הם תוצאה של התערבות ממשלתית בכוחות השוק בדרך של קביעת מחירים או הגבלת ההיצע, כולל פרוטקציוניזם. התערבות ממשלתית כזו עשויה להעלות או להפחית את מחיר הסחורות והשירותים לצרכנים וליצרנים גם יחד. מאז מחצית המאה ה-20 קיימת מגמה של הפחתת מכסים ומגבלות מטבע על סחר בינלאומי בין ממשלות בעולם. עם זאת הגבלות אחרות העשויות להיות יעילות באותה מידה במניעת סחר חופשי, הן כוללות מכסות יבוא, מסים, ודרכים שונות למתן סובסידיות לתעשייה מקומית.

סער 3

סער 3 היא סדרה של שש ספינות טילים שנבנו בצרפת במספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבורג. הסדרה מבוססת על ספינות התקיפה "יגואר" של הצי הגרמני. הספינה הראשונה מדגם זה היא אח"י סער, יצאה לדרכה מצרפת לישראל לפני שהטילה צרפת אמברגו על ישראל.

בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967 הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, באישור ממשלת צרפת, אמברגו כללי על יצוא נשק לישראל. האמברגו כלל את אספקת חמש הספינות שנותרו במספנות בצרפת. חמש הספינות חולצו מצרפת, ב-25 בדצמבר 1969 במה שכונה ספינות שרבורג. הספינות נמלטו לישראל בהפלגה מנמל שרבורג לנמל חיפה, בניגוד להחלטות ממשלת צרפת. המבצע קיבל את השם מבצע נועה.

דגם סער 3 נוצר כאשר הובן הצורך בתותח אוטומטי בקליבר גדול יותר מתותח 40 מ"מ שהותקן בדגמים הקודמים (סער 1 וסער 2). התותח נועד לשימוש בקרב השטח נגד מטרות קטנות לטילים וכן להנחתת אש מהים אל החוף. בספינות מדגם סער 3 הותקן תותח 76 מ"מ מתוצרת אוטו מלרה (Oto Melarra) איטליה.

פלסטיק

פלסטיק (אנגלית: Plastic) הוא שם כולל למגוון רחב מאוד של חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים מעשי ידי אדם, שאפשר להעניק להם כמעט כל צורה רצויה – לרוב על ידי חימום והפעלת לחץ.

מבחינה כימית החומרים הפלסטיים הם פולימרים, כלומר שרשרות מולקולריות ארוכות הנוצרות על ידי חיבור רצוף של מולקולות קטנות יותר – מונומרים, בתהליך הנקרא פִּילְמוּר.

המילה "פלסטי" (מיוונית: πλαστικός) פירושה נוח לעיצוב, וזה יתרונם העיקרי של החומרים הללו.

לעיתים קרובות, מטשטשת ההבחנה בין פלסטיק לפולימר. המונח פלסטיק ניתן לפולימר או לתערובת פולימרים שעברה עיבוד או השבחה במטרה לעשותה למוצר שימושי. בדרך כלל, העיבוד כולל הוספה של כימיקלים שתפקידם: לייצב את החומר הפלסטי או לרככו, למנוע את חמצונו, או לצבוע אותו.

קזחסטן

רפובליקת קזחסטן (בקזחית: Қазақстан Республикасы, ברוסית: Республика Казахстан) היא מדינה השוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, חלקה הקטן ביבשת אירופה והיא המדינה התשיעית בגודלה בעולם, מבחינת שטח. בעבר הייתה חלק מברית המועצות, וב-16 בדצמבר 1991 נהפכה למדינה עצמאית.

חלק מארסנל הנשק הגרעיני של ברית המועצות הוחזק בקזחסטן. עם פירוקה של ברית המועצות ב-1991 הועבר הארסנל הזה לידי רוסיה, וקזחסטן חתמה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).המדינה גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, ברפובליקה העממית של סין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב ובים הכספי במערב.

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח. רוב שטחה הוא מדבריות וערבות. קזחסטן היא המדינה הגדולה ביותר באזור מרכז אסיה. חלקה המערבי של קזחסטן נמצא בקווקז.

השפה הרשמית היא קזחית, ממשפחת השפות הטורקיות, הנכתבת באותיות קיריליות, אך מרבים להשתמש גם בשפה הרוסית המשותפת לכלל חלקי האוכלוסייה. הממשלה החליטה כי בשנת 2025 יוחלפו בכתיבת השפה הקזחית האותיות הקיריליות באותיות הלטיניות. בשנים האחרונות גובר העניין במדינה בלימוד השפה האנגלית.

רוב תושבי קזחסטן הם מוסלמים.

תמר מצוי

תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera) הוא מין בסוג תמר שבמשפחת הדקליים. התמר בארץ ישראל הוא עץ תרבות (וליתר דיוק דמוי עץ) הגדל בעיקר באזורים חמים. כל חלקיו משמשים את האדם. התמר נמנה עם שבעת המינים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.