יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית שייכת למשפחת השפות הג'פוניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.

היפנית שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפת את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה. באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.

השפה היפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות כתב: אותיות (סימניות) סיניות מותאמות הנקראות ביפנית קאנג'י (kanji - 漢字), ושני כתבים פונטיים שנוצרו מאותיות סיניות מותאמות. הם נקראים היראגאנה (hiragana - 平仮名) וקאטאקאנה (katakana - 片仮名). בהיראגאנה נעשה שימוש נרחב ביותר בכתיבת השפה למטרות שונות, ביניהן הטיית פעלים, כתיבת מילות קישור ויחס, והוראת יפנית לילדים. בקאטאקאנה משתמשים בעיקר בשביל לכתוב מילים או שמות שמקורם אינו בשפה היפנית. ביפנית המודרנית נעשה שימוש לעיתים קרובות גם באלפבית הלטיני רומאג'י (rōmaji - ローマ字), בעיקר לשמות של חברות, לוגואים, פרסומות והקלדת טקסט יפני אל תוך המחשב. ספרות מערביות בדרך כלל משמשות כספרות, אך גם ספרות יפניות הנכתבות בקאנג'י הן שגרתיות. אוצר המילים של היפנית מושפע מאוד ממילים משפות אחרות. מספר רחב של מילים נשאל מהשפה הסינית, או נוצר מתבניות סיניות, במשך תקופה של לפחות 1500 שנים. מאז המאה ה-19 המאוחרת, היפנית שאלה מספר נכבד של מילים משפות הודו-אירופיות, בעיקר מאנגלית. כתוצאה מיחסי המסחר המיוחדים בין יפן לפורטוגל המוקדמת, במאה ה-16, ולאחר מכן עם הולנד במאה ה-17, פורטוגזית והולנדית גם הן הפכו לגורם משפיע.

יפנית
日本語
Nihongo
מדינות יפן, גואם, הוואי, איי מרשל, פלאו וטייואן
אזורים מזרח אסיה ואוקיאניה
דוברים 127,000,000
שפת אם 125,000,000
משפחה

שפות לא מסווגות

שפות יפניות
יפנית
לאום יפן  יפן
מוסד הממשל היפני
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

הגיית השפה

Japanese vowel chart
תנועות ביפנית

כל התנועות ביפנית הן פשוטות, ואין בה דו-תנועות. ביפנית חמש תנועות. אורך התנועה הוא פונמי, כך שלכל אחת מהתנועות יש גרסה קצרה ומוארכת.

לחלק מהעיצורים ביפנית יש מספר אלופונים, מה שיוצר רושם של מבחר צלילים רחב. חלק מהאלופונים הללו הפכו מאז לפונמיים. לדוגמה, ביפנית, עד וכולל המחצית הראשונה של המאה ה-20, הרצף הפונמי /ti/ היה מבוטא במגע עם החך והוכר פונטית כ-[tɕi]; נשמע כ-(chi) בקירוב. בימינו, קיימת הבחנה בין הפונמות /ti/ ו-/tɕi/, כמו במילים [tiː] ("תה בסגנון מערבי") ו- [tɕii/chii] ("סטטוס חברתי"). ה-"ר" (R) בשפה היפנית היא ייחודית. היא נשמעת לרוב דוברי האנגלית כמשהו בין "ל" (L) ו"ר" מהופכת, בהתאם למיקומה במשפט. גם ה-"ג" (G) מעוררת עניין. כל עוד היא לא פותחת משפט, דוברים רבים הוגים אותה כ-/ŋ/, כמו בצירוף ng במילה האנגלית "Sing". בנוסף, פעמים רבות ניתן להתבלבל בצליל של ה - G ושל - K, כמו במילה kami, שפירושה אל ביפנית, שיכולה לההגות גם כ - gami.

המבנים ההברתי וההגאי פשוטים מאוד. איגוד העיצורים היחידי המותר בהברה כולל תת-קבוצה אחת של העיצור, בתוספת /j/. סוג כזה של איגוד מופיע רק בפתיחה. מלבד זאת, איגוד עיצורים בהברות מתאפשר כל עוד שני עיצורים אפיים עוקבים אחר עיצור הומורגני. משך העיצור גם הוא פונמי.

פונמות ביפנית
סדקי ענבלי וילוני חכי מכתשי
־חכי
בתר־
מכתשי
מכתשי דו־
שפתי
אפי ɴ n m
סותם ɡ k d t b p
מחוכך [ʥ ʨ] [ʦ]
חוכך h [ç] [ʑ ɕ] z s [β ɸ]
מקורב w j
מקיש r

* אלופוני /t/ לפני /u i/ בהתאמה
* אלופוני /z/ לפני /i/
* אלופון /s/ לפני /i/
* אלופון /b/ בין תנועות, רק בדיבור מהיר
* אלופוני /h/ לפני /u i/ בהתאמה

דקדוק

יפנית היא שפה מוטה. סדר המשפט ביפנית הוא SOV (נושא-מושא-נשוא) - הנשוא חייב לבוא בסוף המשפט. לשם השוואה, עברית היא שפת SVO (נושא-נשוא-מושא) במקרה הכללי, ואילו הסדר גמיש למדי וניתן לשינוי.

סדר הלוואים בשפה היפנית הוא מן הטפל לעיקר (לוואי קודם למילה אותה הוא מתאר).

ביפנית לא צריך לציין את הנושא או המושא של המשפט אם זה מובן מתוך ההקשר.

כתוצאה מהדקדוק המתירני הזה יש נטייה לשאוף לצמצום: דוברי יפנית נוטים להשמיט את כינויי הגוף אם אלו ניתנים להסקה מן המשפט הקודם, ולכן הם מובנים.

בטקסט לדוגמה הנה גא נאגאי אומר: "האפים (שלהם) ארוכים" כאשר נאגאי לבדו אומר: "(הם) ארוכים".

פועל יחיד יכול להיות משפט שלם: יאטה! (やった!) "[אני/ אנחנו/ הם/ וכולי] עשינו [את זה]!".

בנוסף, מאחר ששמות תואר ביפנית יכולים ליצור את ההצהרה במשפט, שם תואר יחיד יכול להיות משפט שלם: אוריאמאשי! (!羨ましい) "[אני] מקנא [בזה]!".

ראו גם

קישורים חיצוניים

אמנות יפנית

יצירות אמנות נוצרו ביפן מראשית ההתיישבות בה (כעשרת אלפים שנה לפנה"ס) ועד לימינו. במשך הדורות התפתחה אמנות יפנית בעלת מאפיינים ייחודיים. ההיסטוריה היפנית שזורה בפרקי זמן קצרים שבמהלכם חדרו אל הארץ השפעות תרבותיות זרות לרוב, וביניהן תקופות ארוכות של ניתוק וחוסר קשר עם העולם החיצוני.

עם הזמן למדו היפנים לחקות ולהטמיע את היסודות הזרים שחלחלו אל ארצם ואלו השתלבו בתרבות האסתטית של יפן (ראו אסתטיקה יפנית). האמנות היפנית המורכבת המוקדמת ביותר נוצרה במאה ה-7 וה-8 והיא ספוגה בהשפעות בודהיסטיות. במאה ה-9, עת צימצמו היפנים את הזיקה לסין והחלו לפתח תרבות עצמאית, גדלה חשיבותן של האמנויות החילוניות, אם כי גם האמנות הדתית לא נזנחה עד המאה ה-15. לאחר מלחמת אונין (1467-1477) נכנסה יפן לתקופת תוהו ובוהו פוליטי, חברתי וכלכלי שנמשך כמעט מאה שנים. במדינה, כפי שהתעצבה תחת הנהגתם של שוגוני הטוקוגאווה, היה לדת המאורגנת תפקיד פחות בהרבה בחיי העם, והאמנויות ששרדו היו בעיקר חילוניות.

ציור הוא הביטוי האמנותי המועדף ביפן, ועוסקים בו החובבן והמקצוען גם יחד. עד לתקופה המודרנית כתבו היפנים במכחול ולא בעט. המודעות לטכניקות המכחול הביאה עמה רגישות רבה לדקויות הציור. עם עליית התרבות הפופולרית בתקופת אדו, נעשו הדפסי עץ הקרויים "אוקיו-אה" לאמנות חשובה. הטכניקה בתחום זה השתפרה בהדרגה. ההדפסים הצבעוניים שימשו למטרות מגוונות: מחדשות יומיות ועד לספרי לימוד ופורנוגרפיה. פיסול היה פופולרי הרבה פחות ביפן. הוא קושר עם נושאים דתיים, וככל שירדה קרנו של הבודהיזם התמעטה חשיבותה של צורת ביטוי אמנותית זו. הקרמיקה היפנית היא מהטובות ביותר בעולם, והיצירות הראשונות של תרבות יפנית. באדריכלות מבטאים היפנים העדפה לחומרים טבעיים ולחיבור בין החלל החיצוני והפנימי.

האמנות היפנית מאופיינת בשינויים חדים. כבר בקרמיקה של התקופות הפרהיסטוריות ניתן לראות כיצד לאחר תקופה של שפע ופאר הגיע תור האמנות הממושמעת והמעודנת. דוגמה נוספת ניתן להביא משני מבנים מהמאה ה-16, שרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב: ארמון קצורה הוא דוגמה מובהקת לפשטות. נעשה בו שימוש בחומרים טבעיים לא מהוקצעים, וניכרת בו חיבה ליופי שנוצר ביד המקרה; ואילו המאוזוליאום ניקו טוגשו הוא מבנה סימטרי, וגילופים מכסים כל פיסה בו. האמנות היפנית זכתה להערכה לא רק בשל פשטותה, אלא גם בשל השפע הצבעוני שלה והיא השפיעה רבות על הציור המערבי במאה ה-19 ועל האדריכלות במערב במאה ה-20.

אנימה (הנפשה)

אַנִימֶה (ביפנית: アニメ להאזנה (מידע • עזרה)) הוא שם כללי המקובל מחוץ ליפן לאנימציה שמקורה ביפן ומאפייניה ניתנים לזיהוי כאנימציה יפנית אותנטית. ביפן עצמה המילה "אנימה" היא שם לכל אנימציה, ללא התייחסות לארץ המוצא.

אנימה במובן הצר היא סדרה או סרט אשר נוצרו בשימוש של טכניקות אנימציה דו-ממדית או תלת-ממדית בסגנון ייחודי של איורים בעלי מאפיינים פיזיים ברורים לדמויות (מאנגה). סגנון זה מתאפיין בעיניים גדולות במיוחד, אף ופה קטנים ושיער מעוצב באופן קיצוני וצבעוני, אם כי אמנים מסוימים שומרים על מאפיינים יותר ריאליסטיים. הפצות אנימה מבוססות לרוב על מאנגה, ולרוב הן ייבוא של מאנגות לאנימציה חיה. עם זאת, לעיתים קרובות האנימות אינן נאמנות באופן מלא לעלילה המקורית.

ב-1917 נוצרה לראשונה אנימציה באופן מסחרי ביפן, והייצור של אנימה יפנית עלה בהתמדה מאז. הסגנון האמנותי האופייני של האנימה התפתח במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 עם השפעה ניכרת מיצירותיו של אמן המאנגה אוסאמו טזוקה. סרטי וסדרות האנימה מופצים ברחבי העולם באולמות הקולנוע, בערוצי הטלוויזיה, ודרך האינטרנט. סרטי וסדרות האנימה מסווגים לז'אנרים רבים המכוונים לקהלי יעד רחבים וגדולים.

נכון ל-2019 תעשיית האנימה ביפן מורכבת מ-430 אולפני הפקה, כאשר אולפני ההפקה המרכזיים הם סטודיו ג'יבלי, גאינאקס, וטואי אנימציה. אף על פי שמספר סרטי האנימה מהווים רק חלק קטן מכמות סרטי הקולנוע שמופקים מדי שנה ביפן, רוב המכירות של תקליטורי DVD ו-Blu-ray עם סרטים יפנים מקוריים ברחבי העולם הם סרטי אנימה. בנוסף לכך, סרטי וסדרות האנימה זכו להצלחה בינלאומית לאחר שהחלו להיות מופקים תכנים עם דיבוב לאנגלית ולשפות אחרות ברחבי העולם. נכון ל-2016 סדרות האנימה היפניות היוו כ-60% מסך סדרות הטלוויזיה המצוירות שמופקות ברחבי העולם.בישראל אנימה מזוהה בעיקר עם סדרות ילדים (קודומו) עקב יבוא של עשרות סדרות אנימה יפניות המיועדות בעיקר לקהל הצעיר במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90 אשר נערכו באופן ניכר מהמקור ושודרו בתוספת דיבוב לעברית. חלק מהסדרות הללו הפכו עם השנים לקלאסיקות בקרב ישראלים. סדרות אנימה במגוון רחב יותר של ז'אנרים צברו פופולריות הולכת וגוברת בישראל במהלך העשור הראשון והשני של המאה ה-21, במיוחד הודות לטכנולוגיית הסטרימינג באינטרנט, כאשר סדרות אנימה רבות המיועדות לצופים מבוגרים שודרו לבסוף גם בטלוויזיה בישראל ללא כל עריכה וללא דיבוב לעברית.

ג'ייד

בהיסטוריה של ההצפנה, ג'ייד (JADE) הייתה שם קוד שניתן על ידי מפענחי צופן אמריקאים למכונת הצפנה יפנית. הצי היפני השתמש במכונה לתקשורת בין השנים 1942 ל־1944. ג'ייד הייתה דומה למכונת הצפנה אחרת בשם CORAL, אולם ג'ייד קידדה הודעות במערכת הברות הקרויה קאטאקאנה ועשתה שימוש באלפבית של 50 סמלים.

דאימיו

הדאימיו (יפנית: 大名, להאזנה (מידע • עזרה)) היו השליטים הפיאודליים החזקים ביותר מהמאה ה-12 עד המאה ה-19 ביפן. פירושו המילולי של המונח הוא "שם דגול".

למעמד היסטוריה ארוכה מגוונת, מתקופת קאמאקורה דרך תקופת סנגוקו ועד תקופת אדו.

המונח דאימיו לעיתים התייחס למנהיגים של השבטים, שנקראו גם שרי מלחמה. לרוב, גם אם לא תמיד, משרי המלחמה האלו קם השוגון או שנבחר עוצר.

המתקפה על פרל הארבור

המתקפה על פרל הארבור הייתה מתקפת פתע יפנית על הבסיס האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי, בבוקר יום ראשון, 7 בדצמבר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו נמצא בפרל הארבור בסיסו המרכזי של חיל הים של ארצות הברית באוקיינוס השקט. את המתקפה ביצעו מטוסים של הצי הקיסרי היפני שהמריאו מנושאות מטוסים. בשעה 7:55 בבוקר נתן מיטסו פושידה, הטייס היפני המוביל, את האות למתקפה כשקרא בקשר "טורה, טורה, טורה". ההתקפה על פרל הארבור נצרבה בתודעה האמריקאית כאירוע של קלון לאומי, שייזכר לדיראון עולם, והיא נחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, עד מתקפת הטרור על מגדלי התאומים בניו יורק. המתקפה על פרל הארבור גרמה לכניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה שהובילה בהמשך לתבוסתה של יפן.

בתקיפת פתע זו איבדה ארצות הברית 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים ו־2,459 חיילים ואזרחים, אולם נושאות המטוסים וצי הצוללות לא נפגעו מכיוון שלא עגנו בבסיס באותה העת.

חרב

חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה ולשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעיתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף והלחימה הנפוצות. על-מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה.

טייקון

טייקון (מאנגלית: tycoon, יפנית: 大君) הוא תואר בלתי פורמלי לאיל הון, אדם בעל הון רב ועוצמה כלכלית רבה, בדרך כלל בעל דומיננטיות רבה בענף כלכלי מסוים.

התואר במשמעות זו התקבל באנגלית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, עם ההתפתחות הכלכלית המהירה בארצות הברית, שם זכו לתואר אילי הון בתעשיות של ניצול אוצרות טבע, שהבולטים בהם היו איל הנפט ג'ון ד. רוקפלר, הבעלים של חברת הנפט הענקית סטנדרד אויל (Standard Oil), איל הפלדה אנדרו קרנגי ואיל האנרגיה, סמואל אינסול, שהיה הבעלים של תחנות כוח ומסילות ברזל, ואחרים בתחומי התחבורה ובפרט בתחום הרכבות.

במאה ה-20 התפרסמו גם טייקונים בתחומים תעשייתיים אחרים, בתחומי ספנות, בנקאות ותקשורת (למשל איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט). חלקם של הטייקונים נודעו גם כנדבנים, ואחד הבולטים בהם היה אנדרו קרנגי.

ים הפיליפינים

ים הפיליפינים (טאגלוג Dagat Pilipinas; סינית 菲律宾海; יפנית フィリピン海) הוא ים שולי במערב האוקיינוס השקט התחום על ידי הפיליפינים וטאיוואן ממערב, יפן מצפון, איי מריאנה ממזרח ופלאו מדרום. הים שוכן על הלוח הפיליפיני, לוח טקטוני הגובל בלוח האירו-אסיאתי, וביניהם נמצא "שקע הפיליפינים" (או גם "תהום הפיליפינים" - Philippine Trench), שקע אוקייני שעומקו המרבי הוא 10,540 מטר. בים התרחש ב-1944 קרב ים הפיליפינים, קרב ימי ואווירי בין יפן וארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

ים יפן

ים יפן (יפנית 日本海; רוסית Японское море) או הים המזרחי (קוריאנית 동해) הוא ים שולי בחלקו הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט. ים זה מפריד בין יבשת אסיה וארכיפלג האיים של יפן.

יפן

יפן (ביפנית: 日本 – הגייה: ניהוֹן, ובעבר הייתה מקובלת ההגייה: ניפּוֹן; משמעות המילה היא "מקור השמש") היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה. למרות היותה מדינה בינונית מבחינת שטחה, יפן היא המדינה השישית בעולם מבחינה תעשייתית, והמדינה הרביעית מבחינת עוצמתה הכלכלית, בחישוב לפי תמ"ג. יפן מכונה גם בשם: "ארץ השמש העולה" או "ארץ שמונת האיים הגדולים".

יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים. האיים הראשיים הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו מהווים 97% משטחה היבשתי של יפן. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), מונה אוכלוסייתה של יפן למעלה מ-127 מיליון איש, והיא המדינה העשירית בגודלה מבחינת אוכלוסייה. על פי האו"ם וארגון הבריאות העולמי, יפן היא המדינה שתוחלת החיים בה היא הגבוהה בעולם. מטרופולין טוקיו רבתי, בירת יפן, הוא אזור המטרופולין הגדול בעולם ובו למעלה מ-30 מיליון תושבים.

כתב סיני

הכתב הסיני (漢字/汉字) הוא כתב המשמש לכתיבת שפות סיניות. הכתב התפתח כבר לפני למעלה מ-3,000 שנה. התיעודים המוקדמים ביותר של כתב סיני מתוארכים לכ-1200 לפני הספירה בעת שגשוג שושלת שאנג. השפה הכתובה מהווה גורם מאחד, שכן גם אם ישנו דמיון בין השפות הסיניות השונות, הן אינן מובנות הדדית בדיבור. הוא נמצא בשימוש גם ביפנית וברמה מוגבלת גם בקוריאנית. בעבר שימש אף לכתיבת וייטנאמית.

באופן מסורתי, הכתב הסיני נכתב בעמודות הנקראות מלמעלה למטה מימין לשמאל, אך כיום נכתב הכתב הסיני בעיקר בשורות אופקיות משמאל לימין, אם כי לעיתים הוא נכתב עדיין מלמעלה למטה, ולעיתים אף מימין לשמאל. כל תו מייצג צליל ולרוב אף מילה או רעיון (מורפמה); מכיוון שהסימנים משמשים בשפות שונות, הרי שהם נהגים בצורות שונות בהתאם לשפה או לניב. עם זאת, כאשר הם משמשים בסינית (או בקוריאנית), הם תמיד חד-הברתיים. לכל סימן בכתב הסיני יכולות להיות משמעויות רבות ומגוונות, ולסימנים רבים יש אף יותר מצורת הגייה אחת בהתאם למשמעות שלהם.

מלחמת רוסיה–יפן

מלחמת רוסיה–יפן (ברוסית: Русско-японская война; ביפנית: 日露戦争) התנהלה בין ה-8 בפברואר 1904 ל-5 בספטמבר 1905. המלחמה פרצה בעקבות סכסוך בין רוסיה ליפן על השליטה בצפון-מזרח האימפריה הסינית המתפוררת, ובעיקר על חבל מנצ'וריה וחצי האי קוריאה.

הקרב הראשון במלחמה היה התקפה של הצי הקיסרי היפני על בסיס הצי הרוסי הקיסרי בפורט ארתור ב-8 בפברואר 1904. המלחמה הסתיימה בניצחון היפנים לאחר תבוסת הצי הרוסי בקרב צושימה (27–28 במאי 1905) וכניעת המבצר הרוסי פורט ארתור. מפלתה של רוסיה הייתה אחד הגורמים לפרוץ מהפכת 1905.

תבוסתה של רוסיה במלחמה הכתה בהלם את העולם כולו. העובדה שמדינה לא-מערבית הצליחה להביס בשדה הקרב מעצמה גדולה כרוסיה הפיחה רוח חיים בתנועות אנטי-קולוניאליות בעולם כולו.

אף על פי שנציגים ממדינות רבות נשלחו לחזות בקרבות מלחמת רוסיה-יפן השכילו מעטים בלבד להבין את משמעות השינויים שחלו בשדה הקרב, ולקחי המלחמה לא הופקו עשר שנים לאחר מכן בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה.

מנצ'וקוו

מָנְצ'וּקְווֹ (ביפנית: 滿洲國,‏ ברומאג'י: Manshū koku, מילולית: "מדינת מנצ'וריה"; בסינית מפושטת: 满洲国,‏ בפין-יין: Mănzhōu Guó, מָאנג'וֹאוּ גְווֹ) הייתה מדינת חסות יפנית שהתקיימה בין השנים 1932–1945, שנשלטה על ידי שליט בובה – הקיסר הסיני לשעבר פויי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. המדינה השתרעה על פני מנצ'וריה ועל מזרח מונגוליה הפנימית. ממשלת סין ובעלות בריתה התייחסו למנצ'וקוו כאל "ממשלת בובות" שהוקמה על ידי יפן הקיסרית ולא כאל מדינה ריבונית.

מרבית בני ההאן התייחסו למנצ'וקוו כאל ממשלת בובות יפנית. יפן לחצה על הרפובליקה הסינית להכיר במנצ'וקוו עם הקמתה ב-1932, למרות שמרבית הסינים התייחסו אליה כאל שטח כבוש. עם פרוץ מלחמת סין-יפן השנייה ביולי 1937 התייחסו כמעט כל הישויות הפוליטיות הסיניות - כולל הקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית - למנצ'וקוו כממשלת בובות.

מנצ'וקוו הייתה לבסיס צבאי ממנו המשיכו היפנים לפלוש לאזורים אחרים בסין. כיבוש מנצ'וריה נתן ליפן חיזוק מוראלי ואסטרטגי. במנצ'וקוו ביצעו היפנים פשעי מלחמה איומים, הכוללים רצח של מיליונים, הרעבה, אונס ועינויים.

מנצ'וריה

מַנְצ'וּריה וצפון-מזרח סין הם שמותיו של חבל ארץ בצפון־מזרח סין שכיום מצוי בשטחה של הרפובליקה העממית של סין וגובלת ברוסיה ובקוריאה הצפונית. כיום מונה אוכלוסיית החבל כ-110 מיליון איש.

במאה ה-17 פלשה קואליציה של שבטים מצפון לחומה הסינית, בהנהגת שבט אַיִסִין גיוֹרוֹ, ממנצ'וריה לסין, והחליפה בשלטון את שושלת מינג. השבט הקים שושלת חדשה, שושלת צ'ינג, ששלטה בסין עד תחילת המאה ה-20 והייתה לשושלת הקיסרית האחרונה ששלטה בסין.

החל מהעשור האחרון של המאה ה-19 עמדה מנצ'וריה התיכונה תחת השפעה רוסית חזקה, בשל בניית מסילת הברזל הסינית מזרח-אסיאתית דרך חרבין לוולדיווסטוק. אחרי מלחמת רוסיה-יפן (1904–1905) גברה השפעתה של יפן באזור, בעיקר לאור הנחת מסילת הברזל הדרום מנצ'ורית ב-1906 לדאליאן (פורט ארתור).

בין השנים 1932–1945 נכבשה מנצ'וריה על ידי האימפריה היפנית, והייתה למדינת חסות יפנית בשם "מַנְצ'וּקְווֹ". המדינה נשלטה על ידי שליט-בובה, הקיסר הסיני לשעבר פויי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. חבל הארץ הוחזר בשנת 1945 לסין לאחר כניעתה של יפן.

מסת"ב

מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.

השיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith. בתחילה כונתה השיטה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בינלאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה-ISSN) International Standard Serial Number) משמש לזיהוי כתבי עת.

בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ-1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל-13 ספרות.

במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13, נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.

במסת"ב 13: 978 או 979.

שפת המדינה אליה משתייך המו"ל:0 - ספרים היוצאים לאור בארץ דוברת אנגלית (בריטניה, ארצות הברית, קנדה וכו')

2 - צרפתית, 3 - גרמנית, 4 - יפנית, 88 - איטלקית

965 - ספרים היוצאים לאור בישראלזיהוי המו"ל

מספר סידורי לכותר אצל המו"ל

ספרת ביקורת (זו יכולה להיות לעיתים גם האות X).בכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב. בישראל נעשה הדבר על ידי מרכז הספר והספריות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב והמספרים ניתנים תמורת תשלום, יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו.

בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב-1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור.

מפלצות וחיות אגדיות

מפלצות וחיות אגדיות הן יצורים בדיוניים שמקורם באגדות עם, במיתולוגיות, בסיפורי עם או ביצירות בנות זמננו. ביצירות מיתולוגיות ואף באגדות מודרניות מאופיינות לרוב המפלצות לפי ארכיטיפוס בעל קו עלילתי (נרטיב) דומה. כך, למשל, שומרות לעיתים קרובות המפלצות על מקום או דבר מה שמור-היטב, כגון הכלב קרברוס השומר על הכניסה לשאול.

ספריית הדיאט הלאומית

ספריית הדיאט הלאומית (ביפנית: 国立国会図書館; "קוקריטסו קוקאי טושוקאן") הוקמה ב-1948 במטרה לסייע לחברי הדיאט של יפן במחקר של נושאים הקשורים למדיניות ציבורית. ספריית הדיאט הלאומית היא הספרייה הלאומית היחידה ביפן. הספרייה דומה במטרותיה ובהיקפה לספריית הקונגרס האמריקאית.

ספריית הדיאט הלאומית שוכנת בשני אתרים מרכזיים, בטוקיו ובקיוטו, ובעוד מספר סניפים.

עיצור כפוף, מקיש

עיצור כפוף, מקיש הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות מעטות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ɽ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-`r. דוברי יפנית ידועים בשימושם בו (ובאלופונים נוספים), דבר הגורם לאי־הבחנה בין עיצורים מסוג רי"ש ולמ"ד.

עיצורים מכתשיים-חכיים

עיצורים מכתשיים חכיים (alveolopalatal) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון שטוחה. עיצורים מכתשיים חכיים קיימים בפולנית, מנדרינית, יפנית, קוריאנית ועוד שפות.

העיצורים הכפופים, הבתר-מכתשיים והמכתשיים-חכיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, כאשר ההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר קצה הלשון מוטה לאחור, הבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון, והמכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור מכתשי-חכי, אפי [n̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, אפי, אטום [n̠̊ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, קולי [d̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, אטום [t̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, קולי [ʑ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום [ɕ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי [ʎ̟]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי, אטום [ʎ̟̊]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, קולי ʥ

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, אטום [ʨ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, מסודק [ɕʼ]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, מסודק [ʨʼ]

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.