יער ריחן

שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות[1]. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.

P hotmit zifanit
חָטְמִית זיפנית

היסטוריה

באזור היער נמצאו שרידי יישובים מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית בארץ ישראל שהשתמרו במצב טוב עד המאה ה-20. שהמרכזי בהם היה "חרבת אום ריחן"[2]. האתר נסקר לראשונה בידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882 ונמצאו בו שרידי מבנים בנויים אבני גזית מהוקצעות ומסותתות ומגדל שמירה[3]. בשנת 1968 נסקר שוב במסגרת סקר הר מנשה. בסקר זה מתוארת חירבת אום א-ריחן כאתר שגודלו שלושים דונם, אשר השתמרו בו שרידי מבנים, מודגשת הבניה המסיבית ומבני מאוזוליאום הרוסים בקרבת האתר שבאחד מהם נראים שני סרקופגים[4]. בשנת 1969 ערך הארכאולוג זאב ייבין חפירת הצלה בשני מבנים בשולי האתר. במסגרת זו נחפרו המאוזוליאום וכן מבנה קבורה גדול ומפואר. באתרים אלו נמצאה קרמיקה מהמאות השלישית הרביעית לספירה[5].

בתקופת המנדט הבריטי, מאחר שהאזור היה מאוכלס בדלילות, שרד בו שטח בן 20,000 דונם ובו יער טבעי, וממשלת המנדט הכריזה עליו בתור שמורת יער. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים (איסור שנאכף גם בתקופת השלטון הירדני)[6].

ב-9 באפריל 1991 הוכרז שטח של 2,673 דונם כשמורה ביהודה ושומרון[7].

צמחיית היער

העצים הבולטים בשמורה הם אלון מצוי, אלון התולע, אלה ארץ ישראלית, בר זית, אשחר ארץ ישראלי וחרוב. השיחים הבולטים הם: קידה שעירה, לבנה רפואי, יערה איטלקית ואגס סורי. עשבים ובני שיח: סירה קוצנית, מרוה משולשת, סחלב פרפרני ורקפת מצויה. בתצפיות שנערכו ביער בשנת 2004 נצפו בו הצמחים הבאים: סיָגית מבריקה - ממשפחת הסוככיים; קצח ריסני - ממשפחת הנוריתיים; גַעֲדָת החורש - ממשפחת השפתניים; חָטְמִית זיפנית, מָעוֹג אפיל, מעוג מנוקד- שלושתם ממשפחת החלמיתאים; ופעמונית קפחת - ממשפחת הפעמוניתיים[8].

ייצור הפחמים

היער נמצא בקרבת אזור המשמש לייצור פחם עץ. מרכזי העיבוד הם בסביבות אום אל פחם, (מכאן שמה: "אם הפחמים"), וליד העיירה הערבית יעבד. ההנחה היא שיער ריחן הוא שריד ליער גדול יותר, אשר עציו שימשו בעבר לייצור פחמים. שלטונות המנדט הבריטי והשלטון הירדני הקפידו כי היער לא ייפגע. לאחר מלחמת ששת הימים חומר הגלם העיקרי לייצור פחמים הגיע מפרדסי פרי ההדר שנעקרו מתוך הקו הירוק. איכות הפחמים שהתקבלו מעצי פרי ההדר הייתה מעולה ולא היה צורך בעצי היער המקומי.

תמונות מיער ריחן

ריחן 3
ריחן 2
ריחן 1
Gall on quercus boissieri, Israel

אלון מתולע

Reychan2011

בית שומר היער מתקופת שלטון המנדאט הבריטי

REICHANVIEW2011

מראה כללי של היער מגג בית היערן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור: מיכאל זהרי, עמ' 193.
  2. ^ צבי אלון, ריחן של עתיקות, דבר, 15 באוגוסט 1980
  3. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 64
  4. ^ אדם זרטל וניבי מרקם, סקר הר מנשה, כרך שלישי – מנחל עירון לנחל שכם, הוצאת אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 2000
  5. ^ שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי "אום ריחן": רעננה, הוצאת החברה להגנת הטבע והקיבוץ המאוחד - 1986 עמוד: 5
  6. ^ אפרים תלמי, שמורות טבע חבויות בשומרון, דבר, 8 באפריל 1969
  7. ^ מקור: עמנואל הראובני
  8. ^ מקור: רת"ם – מרכז מידע לצמחי ישראל
אום א-ריחאן

אום א-ריחאן (בערבית: أم الريحان,) הוא כפר פלסטיני השוכן מצפון ובצמוד לשמורת טבע יער ריחן ושייך לנפת ג'נין ברשות הפלסטינית. אום א-ריחן שוכנת כקילומטר ממזרח לקו הירוק, ממערב להתנחלויות ריחן, שקד, חיננית וטל מנשה, בצידה הישראלי של גדר ההפרדה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 460 תושבים בשנת 2016.

גבעות להב

גבעות להב הן שתי שמורות טבע הסמוכות זו לזו, בצפון הנגב, ליד קיבוץ להב: שמורת להב דרום ("גבעות להב") ושמורת להב צפון ("שמורת להב").

הר כביר

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז')

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה- מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. מזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי, המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

ואדי מכוך

נַחַל מַכּוּךְ הוא הצפוני בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר בעל חצור, ונשפך לבקעת הירדן מצפון ליריחו.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

יער שקד

יער שקד הוא אזור חורש טבעי בקרבת יער ריחן והיישוב שקד. היער ניטע על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי.

בנובמבר 1998 הוחלט לכרות את היער על מנת לאפשר הקמת בסיס צבאי על שטחו, במסגרת פריסה מחדש של מחנות צה"ל בשומרון. בניסיון למנוע את כריתת היער הוגשו לאלוף פיקוד המרכז שמונה הצעות חלופיות למיקום המחנה, אך כולן נדחו. באוגוסט 1999 החלה כריתת יער שקד. אולם, בעקבות עתירות של יישובי האזור לבג"ץ הוצא ב-3 באוגוסט 1999 צו על תנאי שעצר את הכריתה עד בירור העתירה. לאחר שמיעת עמדת צה"ל המליצו השופטים לתושבים למשוך את עתירתם. בינתיים פנו השרה לאיכות הסביבה והמדען הראשי של רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים לראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק בבקשה למצוא פשרה שתמנע את כריתת היער ובעקבות זאת הוקמה ועדה בראשות דן שומרון ובהשתתפות ד"ר יוסי לשם אשר המליצה להקים את הבסיס על גבעה סמוכה ליער ובעקבות זאת בוטלה התוכנית לכרות את היער.

בספטמבר 2010 הורה שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, על העברת תקציב לצורך סלילת מסלולי אופניים ביער שקד.

מערת פער

מערת פער היא מערה בגליל העליון, בין הר אדיר לקיבוץ סאסא. המערה היא בולען קארסטי (דולינה) המנקז את מימי נחל פער הנבלעים בו אל התהום. סביבת המערה, הנכללת בשמורת טבע זעירה (14 דונם), היא בית גידול הכולל יער המורכב מעצי אלון מצוי, אלון תולע ועוזרר קוצני גדולים ועולם חי הכולל תנים וחזירי בר. באזור פורחים בסתיו גאופיטים כגון סתוונית היורה, כרכום חורפי ומיני כרכום אחרים (כרכום גיירדו וכרכום צהבהב) וחלמונית זעירה. כמו כן זהו המקום היחיד בארץ ישראל בו גדל חמשן זוחל.

נחל דולב

נַחַל דֹּלֶב הוא נחל בהרי ירושלים בפרוזדור ירושלים, ומהווה אחד משלושת הנחלים השייכים לשמורת נחל דולב. שני הנחלים האחרים הם נחל המערה ונחל אזן. שלושת נחלים אלה מהווים חלק מאגן הניקוז של נחל שורק, מתחברים לנחל זנוח ומשם מתנקזים לנחל שורק באזור בית שמש. נחל דולב מתחיל באזור המושב נס הרים, בגובה של כ-700 מטרים מעל פני הים, ולאחר כשבעה קילומטרים מגיע צפונית למושב זנוח, בגובה של כ-250 מטרים, שם הוא מתחבר לנחל זנוח. שביל המסומן בשחור מס' 9341 יורד מכביש 3866 מחסיה-נס הרים באפיקו של נחל דולב עד לכביש מחסיה-זנוח. שמורת נחל דולב נמצאת בחלקו הצפוני של פארק עצמאות ארצות הברית, המשתרע על פני כ-30,000 דונם בשיפולים הדרום-מערביים של הרי יהודה.

נחל הקיבוצים

נַחַל הַקִּבּוּצִים הוא נחל איתן הזורם בעמק המעיינות שבבקעת בית שאן.

נחל קנה

נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה", "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר".

אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.

נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, חורבות עיר עתיקה ששימשה כמקום יישוב יהודי כבר מתקופת ההתנחלות ועד תקופת חורבן בית שני. בין החורבות ניתן לראות בית די גדול שאבניו מסותתות בסיתות שוליים גס המשויך לתקופת החשמונאים, וכן שרידי בית בד גדול המעיד על קיום תעשייה ענפה שהכניסה רווחים לתושבי העיר.

ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הערבי קראוות בני חסן נמצאו 8 מטבעות זהב מתקופה עתיקה ביותר.

ריחן (מושב)

רֵיחָן היא התנחלות ומושב עובדים קהילתי, חילוני באופיו, השוכן בצפון השומרון, באזור קציר. היישוב שייך למועצה אזורית שומרון.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1977. בעת ההקמה עלו טענות של ערבים לבעלות על האדמות עליהן היא הוקמה וסגנית פרקליט המדינה, פליאה אלבק יצאה לשטח לוודא שמדובר באדמות מדינה. היא אוזרחה ביוני 1979, עת הפך למושב שיתופי. התנועה המיישבת בו הייתה תנועת העובד הציוני.

היישוב היה ראשון היישובים בגוש יישובי שקד, והוקם על מנת ליצור התיישבות ישראלית בין צפון-מערב השומרון לבין כביש ואדי ערה, אזור בו מושב מי עמי היה יישוב יהודי בודד. בתחילה היישוב היה קטן מאוד ותואר כ"כמה מתיישבים, כמה אשקוביות וכמה אזבסטונים". היישוב שוכן על רכס המשתפל למערב, בגובה 387 מטר מעל הים. מצפון למורדות היישוב מצוי נחל נרבתה ומדרום ואדי לחף אל-חספה.

שטח השיפוט של ריחן 13,442 דונם, ממוצע של 74 דונם לנפש.

ביישוב פועל לול תרנגולות ומטע זיתים.

יישובים ישראליים סמוכים הם שקד, חיננית וטל מנשה. יישובים פלסטינים סמוכים הם אום א-ריחאן, ח'רבת טורה אל-ע'רביה, זבדה וברטעה.

מצפון ליישוב מצויה שמורת הטבע יער ריחן. על שם היער קרוי היישוב.

היישוב נמצא בתחומי גדר ההפרדה.

ביישוב שתי אגודות האחת חקלאית שיתופית (7 חברים) והשנייה קהילתית. ביישוב כ-55 משפחות בעלות אופי חילוני, חלקן מסורתיות.

שמורת אלוני אבא

שמורת טבע אלוני אבא היא שמורת טבע בגליל התחתון המערבי הממוקמת בין מושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים בסמיכות למושב אלוני אבא, ובה שרידיו של יער אלונים קדום. שטחה של השמורה הוא כ-960 דונם. שמורת הטבע נקראת על שם היישוב הסמוך אלוני אבא.

שמורת ביצת ואדי מלחה

שְׁמוּרַת מְלֵחָה, בִּצַּת וָאדִי מַלָחָה, היא שמורת טבע במרכז בקעת הירדן, השוכנת בחלקו העליון של ואדי מלחה, מזרחית למושב תומר. התנאים הגאוגרפיים הייחודיים בשמורה גורמים למליחות גבוהה במיוחד בקרקע, המשפיעה על הצומח בה. זהו המקום היחיד במזרח התיכון בו צומח טופל אדום. על הבולטים בעופות השמורה נמנה פרנקולין. בשמורה מסלול הליכה ורכיבה, באורך 4.5 ק"מ.

שמורת האירוסים

שמורת האירוסים היא שמורת טבע בנתניה, הסמוכה לים התיכון.

השמורה, יחד עם בריכת דורה (שלולית חורף עונתית) הסמוכה לה, מהווה אזור תיירותי חשוב לנתניה.

בנוסף, ישנם בשמורה, מתקני שעשועים לילדים, שלטי הסבר על הצמחים בה, אזור לפיקניקים וירידה לים דרך המצוק. הכניסה לשמורה היא ללא תשלום.

שמורת הדסים

שְׁמוּרַת הֲדַסִּים היא שמורת טבע מוכרזת הנמצאת בפאתי כפר הנוער הדסים שבשרון, בקרבת היישובים כפר נטר, אבן יהודה וקדימה. כיום השמורה סגורה לקהל למטרות שיקום, לאחר שהתחוללה בה שריפה.

בשנת 1947, עם הקמת כפר הנוער הדסים, החל אבינועם קפלן, מורה בכפר לטפח חלקה בפתאי אדמות הכפר יחד עם התלמידים. בשנת 1965, לאחר שנחקק חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, הייתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל.

בשמורה מיני צמחים המהווים דוגמה נדירה לצמחיית השרון, ביניהם אלון תבור לוטם מרווני, קורנית מקורקפת, גולנית ערבית וקידה שעירה.

השמורה הייתה חלק מיער השרון שכיסה בעבר את מרביתו של השרון.

בסמוך לשמורה נמצאת גבעה המכונה "גבעת ורה", על שם ד"ר ורה ויצמן, ממקימות ויצו, ובה בית עלמין קטן שבו טמונים מייסדי הכפר.

שמורת הר אביטל

שְׁמוּרַת הַר אֲבִיטַל נמצאת דרום מזרחית מקיבוץ מרום גולן.

מקור שם השמורה הוא בהר אביטל הסמוך אליה ועקב כמות הטל הגדולה המתעבה לטיפות מים על הקרקע והצמחים - כ-60 מילימטרים בשנה.[דרוש מקור]בשמורה שריד של הר געש מעל בקעת קוניטרה, בגובה של כ-240 מטרים. מגובה זה ניתן לצפות לכל הכוונים בנוף. במרכז ההר לוע בקוטר של 1300 מטרים, ובתחתיתו שני הרי געש קטנים בגובה של כ-7 מטרים מעל לסביבה.

שמורת הר חרמונית

שְׁמוּרַת הַר חֶרְמוֹנִית היא שמורת טבע הנמצאת צפון מזרחית מקיבוץ אל-רום ודרום מזרחית מהכפר בוקעאתא.

השמורה מקיפה את הר חרמונית לאורך כשני קילומטרים וברוחב כקילומטר אחד. מקור שם השמורה הוא על שם הר חרמונית הסמוך אליה, הר געש שלועו פתוח לצד מערב; מפסגתו נוף לצפון הגולן, לחורן ולכתף החרמון. שם נוסף לשמורה הוא שמורת תל א-שיח'ה.

שמורת הר פרס

שְׁמוּרַת הַר פֶּארֶס היא שמורת טבע הנמצאת ברמת הגולן, מדרום-מזרח למושב קשת.

השמורה נקראת על שם הר פרס הנמצא בתחומה. מפסגתו של ההר נוף אל החרמון, לגולן התחתון, הגלעד והבשן. כאשר יש ראות טובה ניתן לצפות אל החורן במזרח ואל הכנרת, הגליל והעמקים במערב.

השמורה משתרעת סביב הר פארס, כקילומטר וחצי לכל כיוון.

דרומית מזרחית להר נובעים מעיינות גשור וסביבם חורש של עצי צפצפה.

חלק ניכר משטחי השמורה אסורים לכניסה ובחלקם מצויים שדות מוקשים.

שמורת נחל שרך

שְׁמוּרַת נַחַל שָׁרָךְ היא שמורת טבע בישראל, שהוכרזה בשנת 1969. השמורה משתרעת בקרבת גבול לבנון, צפונית לכביש הצפון. מקור השם בשרכים הגדלים על גדות הנחל. ראשיתו של הנחל בתחומי לבנון, וחלקו האחרון נמצא בשמורת נחל בצת.

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילינחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפא • יער ריחן • נבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.