יעקב שפיגל

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם עולמי בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד. משמש כיום כראש האקדמי של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס הרב קוק.

יעקב שמואל שפיגל
Yaakov Shpigel
יעקב שפיגל, 2007
לידה 11 במאי 1941 (בן 78)
י"ד באייר ה'תש"א
תל אביב, ישראל
ענף מדעי ספרות תורנית וההדרת כתבי יד
מדינה ישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה פרס הרב קוק (1998)
פרס ישראל לספרות תורנית שניתן לפרויקט השו"ת (2007)
תרומות עיקריות
הראש האקדמי של פרויקט השו"ת

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לעורך הדין ד"ר יהודה שפיגל ולשרה לבית אדלר. בוגר בבית הספר צייטלין בעיר. בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה (1965), תואר שני בתלמוד (1970) ותעודת הוראה מאוניברסיטת בר-אילן. הוא קיבל את תואר הדוקטור[1] מאוניברסיטת תל אביב ב-1976 (ה'תשל"ו). תוך כדי לימודיו החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל באוניברסיטת תל אביב (שם לימד עד 1989). ב-1989 התמנה כפרופסור חבר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן וב-1993 לפרופסור מן המניין. בשנים 1997-1994 שימש כראש המחלקה לתלמוד. לאחר פרישתו הוענק לו ב-4 במרץ 2010 התואר "פרופסור אמריטוס"[2].

ב-1991 החל שפיגל לשמש כיושב ראש ועדה מייעצת אקדמית שהופקדה על קליטת הספרות התורנית בפרויקט השו"ת. תפקיד הוועדה הוא לקבוע אילו ספרים יתווספו לפרויקט ובאיזו מהדורה של ספרים אלו יש להשתמש. החל מ-1997 הוא עומד בראש הפרויקט מההיבט האקדמי שלו, בשיתוף עם הרב יעקב וינברגר המנהל את הפרויקט בהיבט הכלכלי והטכנולוגי. בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה פרויקט השו"ת בפרס ישראל לספרות תורנית - יוצרים. שפיגל, יחד עם פרופ' אביעזרי פרנקל, שהיה הוגה ומייסד הפרויקט, ייצגו את הפרויקט בטקס קבלת הפרס.

שפיגל חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. הוא משמש גם כראש החוג לתורה שבעל פה במכללת אורות ישראל שבאלקנה וחבר במועצות האקדמיות של מכללת שערי משפט ומכללת אורות ישראל.

בנוסף למחקר והוראה הוא מסר שיעורים קבועים במשנה והלכה בבית הכנסת "היכל מאיר" בעיר מגוריו פתח תקווה.

מחקריו

שפיגל עסק במחקריו במגוון רחב של תחומים במסגרת חקר הספרות התורנית. מחקריו של שפיגל, החובש כיפה סרוגה, מקובלים הן באקדמיה והן בציבור החרדי. חלק ממאמריו והספרים בההדרתו התפרסמו בכתבי עת חרדיים ובהוצאות ספרים חרדיות.

לשפיגל כ-150 פרסומים ומאמרים. חלקם הופיעו בכתבי עת וקבצים מדעיים (כדוגמת סידרא, עלי ספר, וקבץ על יד) וחלקם בכתבי עת וקבצים תורניים (כדוגמת מוריה, המעיין, קובץ בית אהרן וישראל וישורון). הוא ההדיר 15 ספרים על פי כתבי יד, מהם שבע הגדות של פסח עם פירושים מחכמי הראשונים.

ספרו "עמודים בתולדות הספר העברי" (ממנו יצאו עד היום ארבעה כרכים בני למעלה מ-600 עמודים כל אחד) עוסק בסוגיות שונות בהתפתחות הספרות העברית בכתבי יד ובדפוס. על חלקו הראשון של הספר זכה שפיגל בתשנ"ו ב"פרס הרב קוק" מטעם עיריית תל אביב-יפו.

משפחתו

שפיגל נשוי ליעל לבית גילצר, ראש לשכת סגן הרקטור באוניברסיטת בר-אילן, ויש להם ארבעה ילדים: ד"ר בועז, מרצה פופולרי במרכז ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן[3]; הרב אסי, חסיד חב"ד ששימש בעבר כשליח חב"ד באוניברסיטת אורגון[4]; גלעד, העוסק במחשבים ודביר, מוזיקאי המשמש כמנצח מקהלת חזנים וכחזן.

פרסים ומענקים

מפרסומיו

ספרים שכתב

  • עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו ISBN 9652263036 (מהדורה שנייה: תשס"ה, ISBN 9652263028)
  • עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (ISBN 9652261777)
  • פתחי תפילה ומועד : אסופת מאמרים. הספר כולל 32 מאמרים של יעקב שפיגל, רובם נתפרסמו בבימות שונות, ומקצתם רואים כאן אור לראשונה. הוצאת מכללת אורות ישראל אלקנה-רחובות, תש"ע
  • עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, ירושלים, תשע"ד
  • עמודים בתולדות הספר העברי: הדר המחבר, ירושלים, תשע"ח, 521 עמודים

ספרים שההדיר

  • שו"ת ר' יוסף מליריאה וחכמי הדור בצפת. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ח.
  • משא מלך לר' יוסף ן' עזרא. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
  • שאלות ותשובות ר' יוסף ן' עזרא. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
  • ספר מרכבת המשנה על מסכת אבות לר' יוסף אלאשקר, מכון אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ג. (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, תשס"ז).
  • זכר צדיק - סדר חג הפסח, ההגדה ופירושה, הלכות החג ומנהגיו, תפילות ופיוטים לר' יוסף ב"ר צדיק, יוצא לאור בפעם הראשונה על פי כתבי יד. מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ד (ISBN 1881255123)
  • דברי יוסף (כולל ארבעה ספרים: עדות ביהוסף, דרך עץ החיים, רפואת הנפש, התפוח) לר' יוסף אלאשקר, יוצא לאור לראשונה על ידי משה עמאר ויעקב שפיגל, אורות יהדות המגרב, תשנ"ז (1996)
  • תיקון חג הפסח לתלמידי ר' יונה וחכמי קטלוניה, תפילות החג ופירושן, הגדה ופירושה, הלכות ומנהגות, יוצא לאור לראשונה. מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ז (ISBN 1881255239).
  • סדר חובת ליל שימורים: דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה מתוך ספר שבולי הלקט לר' צדקיה ב"ר אברהם, לוד, תשנ"ח.
  • הגדה של פסח חקת הפסח, דיני ליל הסדר ופירוש רחב על ההגדה לר' משה פיזאנטי ור' שלמה ברוך, אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ח.
  • הגדה של פסח, פסח דורות, דיני ליל הסדר ופירוש על ההגדה לרבי יצחק אלאחדב, ירושלים: מכון בית אהרן וישראל, תש"ס.
  • הגדה של פסח, פסח אחד, שלושה חיבורים מרבותינו הראשונים הכוללים דיני ליל הסדר פירוש ההגדה, מאת רבינו יצחק ב"ר ישראל, רבינו אברהם חדידה, רבינו נתן ב"ר יוסף מקלרמון, אורות יהדות המגרב, לוד, תשס"ב.
  • הגדה של פסח, שניים מי יודע, שני פירושים לרבותינו הראשונים, אורות יהדות המגרב, תשס"ה.
  • פירוש מסכת אבות לר' מתתיה היצהרי, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשס"ו (ISBN 9652351091).
  • ספר מגן אלהים, פירוש על מסכת אבות, מיוחס לרבי יצחק אבוהב, פתח תקווה ה'תשס"ז.
  • שיטה על מסכת בבא קמא למהריק"ש. יצא לאור לראשונה מכתב יד, עם מבוא, מראי מקומות והערות, בשני חלקים. מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ח.
  • אבות שלושה, שלושה פירושים לרבותינו הראשונים על מסכת אבות. יצא לאור על פי כתבי יד, עם מבוא, מראי מקומות והערות, פתח תקווה, ה'תשע"א.
  • וישמע קולי, פולמוס על קריאת שמע בניגון בבית הכנסת של הקהילה האיטלקית באי קורפו, לאור מקורות נדפסים וכתבי יד, ירושלים, ה'תשע"ז

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ "הוספות מאוחרות (סבוראיות) בתלמוד הבבלי", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תשל"ו 1975.
  2. ^ 8 תארי "פרופסור אמריטוס" לחוקרים ומרצים בבר-אילן, 4 במרץ 2010, משרד הדוברות של אוניברסיטת בר-אילן.
  3. ^ תומר ולמר, למה כל הסטודנטים רוצים ללמוד בקורס שלי?, באתר ynet, 12 באוקטובר 2012.
  4. ^ נריה רוזנברג, הגיע זמן גאולתכם, עלון מעייני הישועה 475, פרשת וישב תשע"א.(הקישור אינו פעיל, 2019)
אביעזרי פרנקל

}}

אביעזרי פרנקל (נולד ב-כ"ח באייר ה'תרפ"ט, 7 ביוני 1929) הוא מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה.

יהודה שפיגל

ד"ר יהודה שפיגל (כ"ט בחשון ה'תרע"ג, 10 בנובמבר 1912 – כ"א באלול ה'תשנ"ה, 16 בספטמבר 1995) היה עסקן ציוני דתי, פעיל למען יהדות הונגריה, עורך דין ופעיל במפד"ל. בשנות החמישים כיהן כסמנכ"ל משרד הדתות וב-1962 היה סמנכ"ל משרד הבריאות.

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו, מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 – ש"ע, 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על השולחן ערוך, הספר היה נפוץ בכתבי יד רבים, עוד קודם להדפסתו בשנת תע"ח.

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר יהודי, עסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּנה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב מחבר ספר מנורת המאור.

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד. במשך התקופה שקדמה להמצאת הדפוס, כתיבה ידנית הייתה הטכניקה ליצירת עותקים נוספים של יצירה כתובה לשם הפצתה. אך גם לאחר המצאת הדפוס, המשיכו להיכתב כתבי יד, אף כאלו שהועתקו מספרים מודפסים, בגלל חוסר זמינות הדפוס במקומות נדחים, עלויות גבוהות של ספרים, סיבות דתיות, רדיפות של השלטון וסיבות אחרות.

מדרש אבכיר

מדרש אבכיר הוא חיבור מדרשי על ספרי התורה, בראשית ושמות. החיבור אבד, וכיום מצויים בידינו רק ציטוטים ממנו בחיבורים אחרים, ובעיקר ילקוט שמעוני.

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה. במאות הט"ז-י"ז, היו דרשנים שהמציאו חידות מעוררות עניין שניתן לבסס עליהן את הדרשה בפני הקהל וכינו אותן "מדרש פליאה". חלקם אף ייחסו את דבריהם למדרשים קדומים ועלומים, ביודעם שהציבור לא מכיר את כל ספרי המדרש.בשלהי המאה ה-19 התחברו כמה ספרים בשם "מדרש פליאה", שתכליתם לרכז ולפרש את המדרשים הללו. בספרים אלו שלובים מדרשי חז"ל מקוריים עם "מדרשים" מאוחרים שחוברו מלכתחילה כחידות, לעיתים מתוך הנחה שגויה שגם אלו האחרונים הם מאמרי חז"ל מקוריים. לצד מאמרים אלו, נדפסו פירושים שניסו לפצח את החידות. הספר הראשון מסוג זה נכתב על ידי הרב יצחק ליפיעץ משדליץ והוא ראה אור בוורשה בשנת 1891.

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם ("טקסט מלא") לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתוכנה המכילה את המאגר עצמו.

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

סכום הפרס עומד על 18000 ש"ח, והזוכים נבחרים בידי ועדה בת 5-7 חברים של עיריית תל אביב-יפו, שבה חברים גם נציגים של הרבנות הראשית לישראל ו/או הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, מישיבת מרכז הרב ומאוניברסיטאות העוסקות בתחום.

הפרס ניתן החל משנת 1943 לעוסקים בתחום ספרות תורנית מקורית כמו פרשנות, חידושים ושאלות ותשובות וספרות מחקר וספרי עזר תורניים, כמו הוצאות מחדש של ספרי ראשונים, ספרי עזר, מחקרים ופילוסופיה דתית. הפרסים ניתנו על ספרים שיצאו ב-2–3 השנים שלפני שנת חלוקת הפרס. מטרת הפרס בחיזוק אלו העוסקים בכתיבת ובחקר ספרות תורנית. סכום הפרס נקבע על מאה לירות לשנה, בשנת 1944 הוכפל ל-200 לירות וב-1945 חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

בשנת 1956 נבחר פרופ' שאול ליברמן לקבל את הפרס, על מהדורתו לתוספתא, אך בשל המחאה החרדית ארוכת השנים בעקבות עבודתו בבית המדרש לרבנים באמריקה המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, סירב אחד השופטים לחתום על חלוקת הפרסים לכל הזוכים, וחלוקת הפרס בוטלה. בשנת 1957 בקשו לחלק את הפרסים לזוכים מהשנה הקודמת ולאלו שנוספו עליהם, אולם בעקבות סירובו של הרב משולם ראטה לקבל את הפרס יחד עם ליברמן נדחה טקס חלוקת הפרס, עד שליברמן הודיע שויתר על הפרס.

שירת האזינו

שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו, פרק ל"ב. תוכן השיר עוסק בסקירת ההיסטוריה של עם ישראל, מאז צאתם ממצרים, כניסתם לארץ, הגלות, ועד הגאולה העתידה.

שפיגל

שפיגל (בגרמנית: Spiegel) הוא שם משפחה גרמני. פירוש המילה "שפיגל" בגרמנית הוא "ראי".

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.