יעקב נאמן

יעקב ישראל נאמן (16 בספטמבר 19391 בינואר 2017) היה עורך דין, שותף במשרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'" ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כשר המשפטים וכשר האוצר.

יעקב נאמן
Yaakov Neeman2012-2
שר המשפטים ה־13
חבר הממשלה ה-27
18 ביוני 199610 באוגוסט 1996
(7 שבועות ו-5 ימים)
חבר הממשלה ה-32
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
שר האוצר ה־17
חבר הממשלה ה-27
9 ביולי 199718 בדצמבר 1998
(שנה ו-23 שבועות)
מנכ"ל משרד האוצר ה־9
19791981
(כשנתיים)
תחת שר האוצר יגאל הורביץ
תפקידים נוספים

ביוגרפיה

נאמן נולד ב- 16 בספטמבר 1939 (ג' בתשרי ה'ת"ש) בתל אביב למנחם ומלכה, בן בכור מבין ארבעה בנים. אביו, מנחם, היה בן דוד מדרגה רביעית של בנימין זאב הרצל. בתיכון למד שנה בישיבת היישוב החדש, לאחריה שנה בבית הספר התיכון של ישיבה יוניברסיטי, ושנתיים במדרשיית נעם. עם סיום לימודים אלה, באוגוסט 1958, התגייס לצה"ל, לחטיבת גולני, ולאחר פציעה הועבר לגדנ"ע. את שירותו הסדיר סיים בדרגת סגן, ובמילואים עלה לדרגת סרן.

לאחר שירותו הצבאי פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית, תחילה בשלוחה התל אביבית ובהמשך בירושלים, וסיים את התואר הראשון בהצטיינות (1964). במהלך לימודיו היה, בין השאר, מזכיר הוועדה לבדיקת שיטת המיסים ברשויות המקומיות, בראשות שופט בית המשפט העליון ד"ר אלפרד ויתקון (נאמן כיהן כחבר בוועדה בשנים 1972-1974).

לקראת התואר השני פנה ללימודים באוניברסיטת ניו יורק, שם סיים תואר שני בשנת 1965. הוא חזר לישראל כדי להשלים התמחות כעורך דין, ולאחר מכן חזר לאוניברסיטת ניו יורק, ממנה קיבל בשנת 1968 תואר דוקטור למשפטים.

הוראה אקדמית

יעקב נאמן שימש במשך שנים רבות בתפקידי הוראה שונים:

עריכת דין

נאמן התמחה בשנת 1964 אצל השופטת מרים בן פורת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובין השנים 19651968 התמחה ועסק בעריכת דין במשרד עו"ד י. גורניצקי ושות'.

בתחילת שנות ה-70 החל לפעול כעורך דין עצמאי, וביולי 1972 נמנה עם מקימי משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'. שימש כשותף בכיר במשרד בין השנים 1972–1979, 1981-1996, 1996-1997 (ההפסקות נבעו ממעברו לפעילות ציבורית, כמנכ"ל משרד האוצר וכשר). בין השאר, ייצג נאמן את אבא אבן בהסדרת ענייני חשבונותיו בחוץ לארץ.[4]

במקביל לעיסוקו כעורך דין כיהן כדירקטור בבנק טפחות למשכנתאות (1974-1977).

בשנת 1997, כאשר מונה לשר האוצר, מכר נאמן את חלקו במשרד לשותפיו, ושמר לעצמו את האופציה לשוב למשרד כשותף בכיר. עם התפטרותו מתפקיד שר האוצר, בדצמבר 1998, שב לשותפות במשרד.

מנכ"ל משרד האוצר

מנובמבר 1979 עד פברואר 1981, בתקופת כהונתו של יגאל הורביץ כשר האוצר, כיהן נאמן כמנכ"ל משרד האוצר. למען טוהר המידות נקבע שנאמן לא יעסוק בנושא הקשור ללקוח של משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.

במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד האוצר פעל נאמן כדירקטור בשתי חברות ממשלתיות: חברת אל על והתעשייה האווירית, וכן היה יושב ראש של שתי ועדות מנכ"לים:

כן היה חבר הוועדה לאנרגיה אטומית.

ועדת בייסקי, שחקרה את משבר מניות הבנקים של 1983, מתחה ביקורת על הורביץ וכתבה כי הוא "לא הבין, לטענתו, את חומרת המצב... הוא גם נושא באחריות לארגון לקוי של משרדו, כשנושאים בתחום סמכותו אינם זוכים לטיפולו ואינם מובאים בפניו", ונקבע כי אחריותו של נאמן למשבר קשורה למחדליו של הורוביץ.[5]

שר בממשלות ישראל

שר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה

ב-18 ביוני 1996 מונה נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו.

חקירה, התפטרות וזיכוי

יום קודם למינויו פגש את מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה ומינוי של ממשלת יצחק רבין והודיע לו שבכוונתו להחליפו.[6] שעות ספורות קודם למינוי הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט - בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ מיכאל בן יאיר על פתיחת בדיקה משטרתית בפרשה אחת (בלבד) מתוך שמונה שהועלו בעתירה.

ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירה פלילית נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירת יואב יצחק) שבה איחר את מועד תחילת קשריו עם אריה דרעי ומועד מינויו לראש ועדה ממשלתית בידי דרעי, ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה בעניין אריה דרעי.[7][8][9] פורסם שעיקר טענת העתירה הייתה האשמת נאמן בייעוץ אסור להדחת עד בחקירת משטרה בעניין דרעי ארבע שנים קודם לכן. לעומת זאת מחוסר האפשרות להוכיח זאת, הוא הואשם במקום זאת בעדות שקר לגבי תאריך שמסר לבית המשפט בעניין זה, ואשר גם אותו תיקן מאוחר יותר, עוד בטרם פתיחת המשפט.[6][10]

נאמן זוכה ב-15 במאי 1997 לאחר שנמצא שפעל בתום לב.[11][12][13][10][14]

בית המשפט קבע כי אכן התצהיר שמסר בלתי נכון ומטעה, אך ציין כי תיקונים ממנו שהתקבלו עוד בטרם הדיון מעידים שהדבר נעשה מתוך טעות רישום ללא כוונה פלילית, ובכך קיבל את עדותם של שני עורכי דין ממשרדו אשר הכינו ורשמו את התצהיר. בית המשפט הביע תמיהה על כך שרושם התצהיר לא נחקר טרם המשפט.[6][10][15][16]

לנאמן הייתה ביקורת רבה על התביעה הכללית של מדינת ישראל ועל התנהלותה של המשטרה בחקירת אישי ציבור. לגבי העמדתו לדין הוא טען שהדבר נבע מנקמנות של היועץ בן יאיר, שבדרך זו ניסה למנוע את הדחתו שלו בידי ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים נאמן. נאמן הצביע על שורה של הגשות כתבי אישום לא מוצדקות שנעשו לטענתו. למשל כלפי רפאל איתן במטרה למנוע ממנו להיות שר המשטרה, נגד אביגדור קהלני בניסיון למנוע ממנו לכהן כשר המשטרה, וחקירות מתמשכות של רובי ריבלין במטרה למנוע ממנו להיות שר המשפטים. בנוסף הוא אף טען כי המשטרה עושה פומבי לחקירות אישי ציבור, כדי לכסות על אוזלת ידה בתחומי הפשיעה הרגילים, והעיתונות שמשתפת אתה פעולה, משחירה את פניה של ישראל בעולם ומבריחה ממנה משקיעים זרים.[6][14][10][17][18]

שר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה

ב-9 ביולי 1997 מונה נאמן לשר האוצר, משרד בו כבר שימש מנכ"ל בשנים 19791981.

עם מינויו הפך נאמן ליד ימינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחד השרים הדומיננטיים בממשלה. בין היתר ניהל בשם הממשלה את המשא ומתן עם הרפורמים והקונסרבטיביים בשאלת הגיור. לחובתו של נאמן נרשם הכישלון במשא ומתן עם ההסתדרות החדשה, ותקציב המדינה הבעייתי שהוכן לשנת 1998. נאמן הואשם על ידי עמיתיו השרים באי-אמינות, ובחוסר רגישות לצורכי השכבות החלשות. ב-18 בדצמבר 1998 התפטר נאמן, עקב חוסר גיבוי מצד ראש הממשלה נתניהו, ושב למשרד עורכי הדין.

שר המשפטים בממשלת נתניהו השנייה

נאמן חזר לפעילות פוליטית לאחר הבחירות לכנסת ה-18, כאשר כיהן כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד.

בממשלה ה-32 חזר לכהן כשר המשפטים וזאת לאחר שישראל ביתנו נסוגה מדרישתה הראשונית להשאיר את פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד זה, והסכימה כפשרה כי נאמן יכהן בתפקיד זה. במשרתו זו קידם נאמן תוכנית לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כיוון שלטענתו היועץ המשפטי לממשלה מצוי בניגוד אינטרסים בבואו לייעץ לה מחד ולהגיש כתבי אישום נגד חבריה מאידך, וכי אין ליועץ מספיק זמן כדי לטפל בפשיעה בארץ בתפקידו כראש מערכת התביעה.[19] על תוכניתו זו נמתחה ביקורת ציבורית, בין השאר מצד גורמים בפרקליטות ובהם פרקליט המדינה משה לדור.[20]

בתחילת דצמבר 2009 המליץ על מינויו של יהודה ויינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, והממשלה אישרה את המינוי.

בכנס רבנים ודיינים בנושא דיני ממונות, שנערך בירושלים, אמר נאמן כי הוא תומך בהפיכת ההלכה למשפט מחייב בישראל, ובעקבות כך נמתחה עליו ביקורת בקרב גורמים במערכת הפוליטית, שהאשימו אותו ברצון להפוך את ישראל למדינת הלכה.[21] בתגובה לכך טען נאמן כי כלל לא התכוון לקרוא להחלפת חוקי המדינה בחוקי ההלכה, וכי הוא דיבר על הגברת חשיבותו של המשפט העברי בישראל.[22]

באפריל 2012 העלה הצעת חוק המאפשרת לחברי הכנסת לבטל פסילת חוקים על ידי בג"ץ.[23]

ב-18 במרץ 2013, עם השבעת הממשלה ה-33, פרש מהפוליטיקה, וראש מפלגת התנועה ציפי לבני החליפה אותו בתפקיד.[24]

תפקידים ציבוריים נוספים

יעקב נאמן כיהן במגוון תפקידים ציבוריים:

פטירתו

נפטר ב- 1 בינואר 2017 (ג' בטבת ה'תשע"ז) לאחר שנאבק במחלה קשה[26]. למחרת נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. בהלוויתו השתתפו מאות, בהם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שספד לנאמן, יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין ושרי ממשלה.

נאמן היה תושב ירושלים, נשוי ואב לשישה.

מספריו

כתב בנוסף למעלה מ-30 מאמרים בתחום המיסים, תאגידים וניירות ערך, שפורסמו בביטאונים מקצועיים בארץ ובחו"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
  2. ^ מינויים חדשים בבירה, מעריב, 27 ביולי 1970
  3. ^ בר אילן לקראת תש"ל, מעריב, 6 באוקטובר 1969
  4. ^ אבן ימסור לאוצר הפרטים המבוקשים, דבר, 2 במאי 1977
  5. ^ ועדת בייסקי ערפה ראשיהם, מעריב, 21 באפריל 1986
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 ארז תדמורשלטון החוק: היסטוריית החיסולים הפוליטיים של פרקליטות המדינה, באתר מידה, 4 בינואר 2017
  7. ^ כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים יצחק דנון, 18 בדצמבר 1996 (גלובס
  8. ^ השיחות ששכח יעקב נאמן, הראל צבי, 13 באפריל 1997 (הארץ)
  9. ^ זכות הערעור, חנה קים, 20 במאי 1997 (הארץ)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי אוולין גורדון, תכלת קיץ התשנ"ח 1998, אתר תכלת)
  11. ^ כותרות העבר: בית המשפט זיכה את השר המיועד נאמן מכל אשמה (אתר מאקו)
  12. ^ נאמן לבית המשפט: הפרקליטות העלילה עלי עלילת שווא, 24 במרץ 1997, עמוד החדשות של הארץ
  13. ^ אל תירא, עבדי יעקב 18 במאי 1997. מאמר מערכת, הטוען בין היתר גם בשם הפרקליטה שהזיכוי היה על רקע פוליטי, ולא ענייני. אתר גלובס
  14. ^ 14.0 14.1 נאמן לדרכו: שר המשפטים שובר שתיקה נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל 7 בפברואר 2012, מוסף סופשבוע - מעריב
  15. ^ נאמן רמז בעדותו: הפרקליטות הזמינה את הגשת העתירה נגד מינויי לשר משפטים, קרול ניקאו, 1 במאי 1997 הארץ
  16. ^ מלכתחילה לא הייתה לנאשם כוונה להטעות את ביהמ"ש, קרול ניקאו, 16 במאי 1997, 'הארץ'
  17. ^ יעקב נאמן חוזר: לא באתי לנקום, דורית גבאי, ה-27 במרץ 2013 (מעריב)
  18. ^ ברוך שפטרנו 19 באפריל 2013, האתר של אריה אבנרי
  19. ^ סיקור התוכנית לפיצול תפקיד היועץ, באתר הארץ
  20. ^ אמיר אורןמכתב פרקליט המדינה לדור לשר המשפטים נאמן, באתר הארץ, 04/11/2009
  21. ^ סערה במערכת הפוליטית בעקבות דבריו של שר המשפטים, יעקב נאמן, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2009
  22. ^ מרב דוד, נאמן: אין בדברי קריאה להחליף את חוקי המדינה, באתר nrg‏, 8/12/2009
  23. ^ תומר זרחין, הצעת נאמן להסדרת יחסי הכנסת והעליון - 65 ח"כים יוכלו להחיות חוק שנפסל בבג"ץ, הארץ, 8 באפריל 2012
  24. ^ יובל יועז, ‏שרת המשפטים הנכנסת לבני: אני עדיין מקווה שתהיה חוקה לישראל, באתר גלובס, 19 במרץ 2013
  25. ^ ועדת אשר מחדשת מחר את עבודתה, דבר, 16 בפברואר 1972
  26. ^ ענת רואה ונעמי צורף, השר לשעבר יעקב נאמן הלך לעולמו, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2017
16 בספטמבר

16 בספטמבר הוא היום ה-259 בשנה, (260 בשנה מעוברת) בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 106 ימים.

1939

שנת 1939 היא השנה ה-39 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1939 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 בינואר

1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).

2017

שנת 2017 היא השנה ה-17 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2017 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

דניאל פרידמן

דניאל פרידמן (נולד ב-17 באפריל 1936) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהן כשר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ואחת.

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. חרף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים[דרושה הבהרה]. היועץ ממונה לקדנציה אחת בת 6 שנים. החל מ-1 בפברואר 2016 מכהן בתפקיד ד"ר אביחי מנדלבליט.מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה התחזק עם השנים, ובפרט לאחר שמנחם בגין נבחר לראש ממשלה, אז החל היועץ להשתתף דרך קבע בישיבות הממשלה.

הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

הרצוג, פוקס, נאמן ושות' הוא משרד עורכי הדין הגדול בישראל. נכון לשנת 2019, במשרד 380 עורכי דין, מתוכם 148 שותפים. המשרד מתמחה בתחומים רבים של המשפט האזרחי, דיני חברות, דיני מיסים, דיני בנקאות וקניין רוחני. מרכזו של המשרד בבית אסיה שבתל אביב.

יואב יצחק (עיתונאי)

יואב יצחק (נולד ב-1957) הוא עיתונאי-חוקר ישראלי ובעליו של אתר האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה".

לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל היא תאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

מאיר שטרית

מאיר שטרית (נולד ב-10 באוקטובר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי, שהיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. קודם לכניסתו לפוליטיקה הארצית, כיהן כראש העירייה הראשון של יבנה.

מיכאל בן יאיר

מיכאל בן יאיר (נולד בירושלים ב-1 בספטמבר 1942) הוא משפטן ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה, בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן בתל אביב, וכן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.

ממשלת ישראל העשרים ושבע

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביולי 1999.

משמורת ילדים

משמורת ילדים עוסקת ביחסים המשפטיים והמעשיים שבין הורה לילדיו, כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות עבור ילדו והחובה של ההורה לדאוג לצורכי ילדיו.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל

הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות

ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה

אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית

ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות

ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגווניםבמשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.

משרד עורכי דין

משרד עורכי דין הוא משרד המספק שירותי עריכת דין ללקוחותיו.

עדנה ארבל

עדנה ארבל (נולדה ב-22 ביוני 1944) פרקליטת המדינה בשנים 1996–2004, ושופטת בית המשפט העליון בשנים 2004–2014.

עמנואל

עִמָּנוּאֵל היא התנחלות באזור השומרון, מזרחית לקרני שומרון וצפונית לאריאל. עמנואל הוקמה ב-1983 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1985. היישוב בעל צביון חרדי ומתגוררות בו כיום כ-700 משפחות.

ראש יהודי

ראש יהודי היא עמותה שמטרתה העמקת הזהות היהודית. הארגון פועל ברוח הציונות הדתית. לתנועה סניף מרכזי בתל אביב, וכן סניפים בירושלים ובמקומות נוספים בישראל.

בשנת תשנ"ד (1994) לאחר הסכם אוסלו, חששו תושבי היישוב היהודי בחברון שעלולים לפנותם. כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות, החליטו אנשי היישוב, בהם אנשי ישיבת שבי חברון, לצאת במסע ההסברה 'חברון מאז ולתמיד'. בעקבות הצלחת הקמפיין החליטו מנכ"ל הישיבה דאז, ישראל זעירא, והאברך גיא עשת, להעביר את מרכז הפעילות מחברון לתל אביב, כדי להפיץ שם את תורת הרב קוק. בעקבות פגישה עם מוטי קרפל, פרסומאי שחזר בתשובה בעצמו, הוחלט על השם 'ראש יהודי'.

יושב ראש ומקים הארגון הוא ישראל זעירא. לארגון מועצה ציבורית, שבראשה עמד יעקב נאמן, והיו חברים בה הרב מוטי אלון, ד"ר יעקב ויינרוט, פרופ' יהודה סקורניק ופרופ' יהודה פרידלנדר. בין הרבנים הבולטים הפועלים במסגרת התנועה נמצא הרב אורי שרקי.

הארגון מקיים מגוון פעילויות תורניות: שיעורים, הדרכת כלות וחתנים לקראת חתונה, ליווי זוגות הנמצאים בתהליך תשובה, לימוד קריאה בתורה לילדים לקראת בר מצווה, קבלות שבת חגיגיות, ימי עיון, סמינרים ועוד. בתשס"ט (2009) חנך הארגון פנימייה לחוזרות בתשובה בתל אביב, בסמוך לכיכר דיזנגוף.

הארגון מוציא לאור ספרים וספרונים רבים, בעיקר של כתבי הרב קוק, בתוספת פירושים וביאורים נוחים ובהירים המותאמים לציבור הרחב, בעיקר מאת הרב יובל פרוינד. בין השנים 2007–2014 (תשס"ז-תשע"ד) פרסמה העמותה עלון שבועי שנקרא "בראש יהודי", שנסגר מסיבות כלכליות. כמו כן, הארגון סייע בהקמה של גרעין תורני ביפו המורכב ממספר משפחות שמטרתו לחזק את האוכלוסייה היהודית במקום.

הארגון מוציא לאור גם חיבורי קומיקס לילדים שנכתבו ואוירו בידי נתנאל אפשטיין, ובראשם סדרת "הגיע הזמן".

בשנת 2016 נהגו להיפגש אנשי ציבור דתיים וחילוניים דוגמת הרב אורי שרקי ויריב אופנהיימר באולם הארגון במרכז תל אביב לשיח במסגרת סדרת מפגשים שיזם העיתונאי והקולנוען נדב גדליה ואשר נועדו לחבר בין קצוות העם וליצור הידברות.

שרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןיעקב שמשון שפיראחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאי • יעקב נאמן • בנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןדניאל פרידמןאיילת שקדאמיר אוחנה סמל מדינת ישראל
שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהו • יעקב נאמן • מאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפידמשה כחלון סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.