יעקב מלוצין

רבי יעקב זאב מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומראשי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. מעסקניה הבולטים של עדת הפרושים בירושלים וממקימי היישוב העברי בארץ ישראל. נפטר בי"ט טבת תרל"ה ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

אביו רבי מנדל זאב תאומים מתלמידי הגר"א היה גם בין העולים לארץ ישראל בתחילת הקיץ של שנת תקס"ט (1809).

מפעליו

היה מהמובילים בהשגת הרישיונות לחידוש בנית בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד[1] ומגבאי בית הכנסת,[2], ושומר 'חותם חצק"מ' אשר על פי המסורת נחקק על ידי הגר"א ונמסר לתלמדיו בעליתם לארץ ישראל. היה ממקימי ת"ת הכללי וישיבת עץ חיים וחתום בספר התקנות של הת"ת[3]. בשנת תרכ"ג יצא בשליחות כשד"ר לארצות ארופה לטובת בית החולים ביקור חולים.

נחשב כבעל ידיעות רבות בדקדוק ובמסורה ובשל כך נשלח על ידי חכמי ירושלים לארם צובא לבדוק את כתב היד של ה'כתר'[4].

משפחתו

בנו רבי יהושע שאימץ את שם המשפחה יעקבזון על שם אביו (הוא אבי משפחת יעקבזון הירושלמית), היה מבוני ירושלים מחוץ לחומות ונמנה עם ראשי "חברת בוני ירושלים". שייסדה את שכונות נחלת שבעה בית דוד ומאה שערים[5]. היה אחד המלמדים הוותיקים בת"ת עץ חיים והמלמד הראשון בשכונת נחלת שבעה בהווסדה, ראש גבאי שכונת "בית יעקב". שמבניו ידועים רבי אברהם דוד יעקבזון "העילוי מלוצין" מתלמידיו המובהקים של המהרי"ל דיסקין שהיה מרביץ תורה ומגיד שיעור בבתי מדרש רבים בירושלים. וכן יעקב זאב יעקבזון מבוני פתח תקווה שעסק בהוראה בבית ספר נצח ישראל ומייסד אגודת המלמדים בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר בניהו, אסופות א' עמ' שצ"א.
  2. ^ חתום בשנת תרט"ו עם גבאי בית הכנסת הגדול על מינוי שליחות לשד"ר רבי אברהם ניסן. זיכרון לחובבים ראשונים, חוברת י"ג עמ' 13.
  3. ^ בנימין קלוגר, ירושלים שכונות סביב לה עמ' 165.
  4. ^ ארשת ה' עמ' 381 אגרת רבי יעקב ספיר.
  5. ^ יוסף יואל ריבלין, מאה שערים עמ' 155.
כתר ארם צובא

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בשנת 930 בקירוב. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים, זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו.

הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן בחלב עד שנעלם בפרעות ביהודי חלב בסוף 1947. כעבור כעשר שנים הגיע "הכתר" כשהוא קרוע וחסר לידי נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי. כתב היד הופקד במכון בן צבי ובהמשך הועבר לספרייה הלאומית ולאחר מכן למוזיאון ישראל. הוא מוצג כיום בהיכל הספר. מאז הגיעו לישראל פורסמו כמה מהדורות חדשות של התנ"ך המבוססות על "כתר ארם צובא".

ב־9 בפברואר 2016 הוכרז על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי.

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א הוא גל העליות של קבוצות עולים מליטא שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ובמהלכה.

עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, שעלו ארצה בשלושה גלים עיקריים. הם נקראו כך מפני שכמה מהבולטים שבהם הכירו את הגר"א והיו קרובים למשנתו.

עליה זו נתמכה כמו כל היישוב בארץ גם מכספי החלוקה שנאספו על ידי השד"רים.

אנשי עלייה זו וצאצאיהם ב"יישוב הישן" נקראו "פרושים".

שמואל יעקבסון

שמואל יעקבסון (י"ג בתמוז ה'תרפ"ט, 21 ביולי 1929 - י"ט באב ה'תשנ"ז, 22 באוגוסט 1997) היה מזכיר הכנסת הרביעי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.