יעקב הרוזן

ד"ר יעקב הרוזן (רֶזניק) (א' באלול תרנ"ט, 7 באוגוסט 1899 - 16 בפברואר 1977) היה חבר בתנועת ניל"י, היסטוריון, סופר ומחנך, חוקר בולט בתחום תולדות ההתיישבות היהודית בגליל ובתולדות האנוסים. פרסם חיבורים על דון יוסף נשיא ודונה גרציה. ממייסדי מטולה.

יעקב הרוזן
לידה 7 באוגוסט 1899
א' באלול תרנ"ט
האימפריה העות'מאנית מטולה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 16 בפברואר 1977 (בגיל 77)
מדינה ישראל  ישראל
מקום מגורים ישראל ישראל
ידוע בשל חבר במחתרת ניל"י
ממייסדי מטולה
השכלה תואר בהיסטוריה
עיסוק היסטוריה, ספרות
תואר דוקטור
מודעההרוזן
הרצאה של הרוזן

ביוגרפיה

הרוזן נולד במטולה. הוריו היו אליעזר רזניק, עולה מנבהרדק, שסלל את מסילות הרכבת מיפו לירושלים, וחיה בת יצחק משה קרונשטאדט. אביו שימש תחילה כחקלאי בזכרון יעקב, וכשהוקמה המושבה מטולה עבר להתגורר בה והיה מחלוצי עבודת האדמה במטולה.

יעקב למד בבית-הספר העממי במטולה ובגימנסיה "הרצליה" בתל אביב וכשפרצה מלחמת העולם הראשונה חזר לכפרו. באותה תקופה ערך ועד המושבה חיפושים אחר יוסף לישנסקי, יליד מטולה, שהיה פעיל במחתרת ניל"י - עקב פניית ועד זכרון יעקב שאויים על ידי מפקדת הצבא הטורקי, הנער יעקב נשלח לחיפושים אך הוא הוליכם שולל לבל ימצאו את לישנסקי. לאחר שגילו כמה טעויות שעשה הוא נשלח למאסר, אך שוחרר במהרה ונשלח לכפר גלעדי לשמור על רכושם של חברי השומר שנאסרו.

לאחר המלחמה שב ללימודיו בגימנסיה. כשהחלו ההתקפות הערביות על תל-חי בשנת ה'תרע"ט נשלח להגן על הגליל העליון יחד עם חבריו פסח ליפובצקי וסימקין. כשנפלה תל-חי ופונה הגליל העליון נשלח להגן על המושבה שרונה שבגליל התחתון.

הוא החל לפרסם את רשימותיו בעיתון הארץ למשך כמה שנים ועבד כמורה עברי בבית-הספר של כי"ח בביירות, שם נפגש עם המלך פייצל ואז פוטר מתפקידו. ב-1925 נסע להיות מורה עברי בבולגריה, הוא מונה לראש הסתדרות המורים, ערך עיתון והקים הוצאת-ספרים עברית. שם נתמנה לחבר מזכירות הקונגרס הציוני. ב-1929 נסע ללמוד משפטים בפריז שבצרפת וב-1933 קיבל תואר מוסמך למדעי המשפט.

ב-1936 נבחר לנשיא הסתדרות המורים היהודים, נשיא מועדון בני ארץ ישראל, ויו"ר חוג הנוער הלאומי היהודי בפריז.

עבודתו המחקרית

ב-1933 פרסם את מאמרו הראשון בעיתון הצרפתי "מרקורי די פראנס" בו מתח ביקורת על שלטון המנדט וזכה לתגובת הנציב הצרפתי בסוריה. הוא למד לתואר ד"ר להיסטוריה והכין את ספרו על "דונה גרציה" בו הוכיח שהמלך קארל החמישי שנודע כאנטישמי, ניהל את חשבונו בבנק מנדס שהיה בבעלות יהודים אנוסים ושדונה גרציה מנדס הקלה את יחסו. עוד חשף שהחוזה בין טורקיה לצרפת שנחתם ב-1569 נכתב בעברית.

ב-1939 פרסם את ספרו "ארץ ישראל וארצות הברית של ערב" ובא במגע עם מדינאים צרפתים. בספטמבר באותה שנה הוציא את ספרו "מדיניותה של הציונות בעולם ובמזרח הקרוב". בתש"ט הוציא קובץ ספרותי בשם "האופק".

ספריו

  • דונה גרציה, ומדינת היהודים בטבריה שבגליל.
  • ארץ ירדן וחרמונים, פרקים נשכחים מתולדות עמק החולה וביצות עמק הירדן.
  • באפק הסוער - בעיות ודמויות: ספרות ומספרים על "הסיבוב השני".
  • דון יוסף נשיא: נסיך נקסוס, מושל האיים ושליט הים התיכון - גדולי ישראל.
  • דון יוסף נשיא: נסיך נקסוס, מושל האיים ושליט הים התיכון.
  • חזון ההתנחלויות בגליל, תולדות המושבות ראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן, עין זיתים, מחניים ומטולה.
  • ארץ ישראל וארצות הברית של ערב.
  • מדיניותה של הציונות בעולם ובמזרח הקרוב.
  • מטולה, סיפור ייסודה של מטולה מראשיתה וסיפור מייסדיה.
  • קובץ זיכרון, לזכר הסופר והעיתונאי שלום בן ברוך.

קישורים חיצוניים

א' באלול

א' באלול הוא היום הראשון בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. א' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.

אנקונה

אנקונה (באיטלקית: Ancona (מידע • עזרה)) היא עיר בת כ-100,000 תושבים במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי. אנקונה היא בירת הנפה והמחוז. חשיבותה של העיר התבטאה בעבר בנמל שלה.

אנקונה שוכנת 210 ק"מ צפונית-מזרחית מרומא ו-200 ק"מ דרומית-מזרחית לבולוניה. העיר בנויה במדרונות של שלוחות הרי האפנינים : מצדה האחד היא משתרעת על מדרונות מונטה קונרו (Monte Conero) ומונטה אסטניו (Monte Astagno), שם שוכנת מצודת העיר; ואילו מעברה האחר מתנשא מונטה גואסקו ( Guasco; 150 מ' מעל פני הים), עליו ניצבת הקתדרלה העירונית, הדואומו. הקתדרלה מקודשת ליהודה קיריאקוס, הקדוש המגן של העיר. נטען[דרושה הבהרה] כי הקתדרלה הוקמה על חורבות מקדש עתיק לאלה ונוס.

בוריס השלישי, מלך בולגריה

בוריס השלישי, מלך בולגריה (בבולגרית: Борѝс III Обединител, ‏30 בינואר 1894, סופיה, נסיכות בולגריה - 28 באוגוסט 1943, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מלך בולגריה מ-3 באוקטובר 1918 ועד יום מותו.

בוריס השלישי עלה לכס השלטון לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה וסיום כהונתו של אביו פרדיננד הראשון. עד אמצע שנות ה-30 לא היה מעמדו של המלך איתן, הוא ניצל ממספר ניסיונות התנקשות בחייו כאשר במקביל התחוללו בממלכתו הפיכות וניסיונות הפיכה במחיר דמים גבוה. נסיבות סיום מלחמת העולם הראשונה וכפיית חוזה ניי על בולגריה, הובילו לאי-שקט חברתי ופוליטי ומשבר כלכלי חריף שהקשה על התנהלות הממלכה. החל מאמצע שנות ה-30 התקרב המלך במדיניותו לגרמניה הנאצית והעניין הניב פירות כלכליים ומדיניים לבולגריה. המלך חיזק את מעמדו ושלטונו הפך אוטוקרטי. בלחצה של גרמניה העבירה רומניה לבולגריה במסגרת הסכם קראיובה את חבל דרום דוברוג'ה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הכריזה ממלכת בולגריה על נייטרליות, אך בהמשך הצטרפה להסכם התלת-צדדי ובתמורה קיבלה לחזקתה את חבלי תראקיה היוונית, ומקדוניה הווארדארית. צעד זה העלה מאוד את הפופולריות של בוריס השלישי בקרב ההמונים והוא זכה לכינוי "המלך המאחד" על השבת השטחים שאבדו לבולגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בוריס השלישי, אשר חשש לחזור על טעויותיו של אביו, סירב לצרף את הצבא הבולגרי לקרבות החזית המזרחית ולהכריז מלחמה על ברית המועצות והעניין הוביל למתיחות בין בולגריה לגרמניה, ובכלל זה מתיחות אישית בינו לבין אדולף היטלר.

החל משלהי שנות ה-30, ובמקביל לחיזוק הקשרים עם גרמניה הנאצית, אימצה בולגריה מדיניות אנטי-יהודית. בספטמבר 1939 גורשו 4,022 מיהודי בולגריה, שהוגדרו "נתינים זרים", במסגרת "המסע לגירוש נתינים זרים". בהמשך חוקק בבולגריה החוק להגנת האומה ובמסגרתו נשלחו 9,000 גברים יהודים בגילאי 20–40 לעבודות כפייה. במרץ 1943 גירשו הבולגרים בצו שאישר בוריס השלישי את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה והעיר פירוט אל מותם במחנה ההשמדה טרבלינקה. במקביל, נכשל ניסיון גירושם לטרבלינקה של לפחות 6,365 מיהודי בולגריה "הישנה".ב-28 באוגוסט 1943 מת בוריס השלישי מהתקף לב לאחר ששב לבולגריה מפגישה קשה ומתוחה עם היטלר. סביב נסיבות מותו רווחו תאוריות קשר רבות שלא הוכחו. מותו סימן את קץ ימיה של ממלכת בולגריה. בנו, יורש העצר סימאון, היה בן 6 ולכן מונתה מועצת עוצרים בראשות הנסיך קיריל, אחיו של בוריס השלישי. ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה בבולגריה הפיכה, שהובלה על ידי חזית המולדת של בולגריה. המשטר הפרו-מלוכני הודח ובהדרגה השתלטו הקומוניסטים על המדינה. בפברואר 1945 הוצא הנסיך קיריל, אחיו של בוריס להורג, ב-1946 כוננה הרפובליקה העממית של בולגריה ובני משפחת המלוכה הצטוו לעזוב את בולגריה.

ברית עברית עולמית

ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

דון יוסף נשיא

דון יוסף נשיא (ידוע אף בשם ז'ואאו מיגז מנדס, בפורטוגזית: Dom João Migas Mendes; נולד בפורטוגל ב-1524 (תאריך משוער) ונפטר ב-1579 באיסטנבול) היה סוחר ומדינאי יהודי לבית משפחת האנוסים בנבנשתי/מנדס. לימים נהיה דמות בעלת השפעה בחצר האימפריה העות'מאנית בזמנם של הסולטאן סולימאן הראשון ובנו סלים השני, ולקח חלק מרכזי בניסיון שיקומה של טבריה.

דונה גרציה נשיא

דונה גרציה נשיא (20 ביוני 1510 – 3 בנובמבר 1569; שמה העברי: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקז) הייתה אשת עסקים, נדבנית ומדינאית אנוסה שחזרה להיות יהודייה.

הוועד הערבי העליון

הוועד הערבי העליון (בערבית: اللجنة العليا العربية) היה הגוף הפוליטי העליון שהנהיג את הקהילה הערבית בארץ ישראל המנדטורית משנת 1936 ועד מלחמת העצמאות (לרבות בתקופת המלחמה).

הר תבור

הַר תָּבוֹר הוא פסגה בולטת הממוקמת מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, והוא אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שבקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי. לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות.

על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים - דבורייה (בתחתית המדרון המערבי), שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) ואום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי).

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

יהדות אנקונה

יהדות אנקונה היא קהילה יהודית קטנה יחסית שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר הנמל אנקונה שבאיטליה ותרמה רבות לכלכלת ולחיי התרבות של העיר.

כיום יש בעיר כ-200 יהודים ומתקיימות תפילות בבית הכנסת המרכזי מדי ערב שבת.

יוסף טובי

יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

יעקב רזניק

יעקב (יָאשָה) רֶזניק (1899 – י"ד בתמוז תש"ז, 2 ביולי 1947) היה חלוץ העלייה הרביעית, עיתונאי והומוריסטן עברי ביישוב, עורך עיתון הילדים "עתוננו", עורך השבועון ההומוריסטי "סיכות" וחוברות היתוליות אחרות וחבר מערכת "דבר".

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

מטולה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

עין זיתים

עין זיתים היה יישוב בגליל העליון, כשני ק"מ מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה.

הוא נוסד על ידי חלוצים בני העלייה הראשונה בשנת 1891.

היישוב שכן כקילומטר צפונית לכפר הערבי עין זיתון, שבו שכנה קהילה יהודית במשך מאות שנים בימי הביניים, ועד למאה ה-18, וקהילה מוסלמית מימי הביניים ועד למלחמת העצמאות.

רוזן (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רזניק

רֶזניק (בכתב לטיני: Resnick,‏ Resnik,‏ Reznik; ברוסית: Резник; ביידיש: רעזניק) הוא שם משפחה יהודי-רוסי שפירושו "שוחט".

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.