יעקב דורי

יעקב דוֹרִי (דוֹסְטְרוֹבְסקי) (8 באוקטובר 189929 בינואר 1973) היה הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, בשנים 19481949. כיהן כרמטכ"ל "ההגנה" בשנים 19391945 ו-1947–1948. נשיא הטכניון בשנים 19511965 וסגן ראש העיר חיפה.

יעקב דורי
יעקב דורי, בסביבות 1948
לידה 8 באוקטובר 1899
אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה 29 בינואר 1973 (בגיל 73)
חיפה, ישראל
תאריך עלייה 1905
השתייכות הגדודים העבריים הגדודים העבריים
Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19171921, 1929 - 9 בנובמבר 1949
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה, מאורעות תר"פ, המרד הערבי הגדול, מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
נשיא הטכניון, סגן ראש העיר חיפה
הנצחה
מחנה דורי, דרך דורי בחיפה, פלוגת דורי בפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בין השנים 2015–2018

תולדות חייו

דורי נולד בשם יעקב דוֹסְטְרוֹבְסקי לאברהם צבי ומרים (לבית לוינסון) בעיר אודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסיתאוקראינה), ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בעקבות הפרעות ביהודי אודסה בשנת 1905. מצד אביו היה אחיינם של הרופא אריה דוסטרובסקי ופעיל הציבור אליעזר דורי (דוסטרובסקי)[1] אחיו היה האדריכל שלמה דורי.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הריאלי בחיפה, התגייס בשנת 1918 לגדוד העברי בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ושירת בו עד שפורק הגדוד ב-1921 בגלל השתתפותו במאורעות תרפ"א בתל אביב.

בשנים 19211925 למד הנדסה אזרחית באוניברסיטת גנט בבלגיה וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר שובו עבד במחלקה הטכנית של ההסתדרות הציונית אך פוטר במאי 1927 בגלל המשבר הכלכלי הגדול ששרר אז בארץ ישראל. לאחר מכן התגייס להגנה והיה סגנו של יעקב פת בחיפה. כינויו המחתרתי היה 'דן' (וגם 'אגוז').

בשנים 1931–1939 היה מפקד ההגנה בחיפה. ב-15 באוגוסט 1938 הותקפה משאית נוטרים בדרכה לבסיס הנוטרים ביערות הכרמל. 10 נוסעים בהם שמונה נוטרים חמושים ושתי נשים, נהרגו. זו לא הייתה ההתקפה הראשונה באזור זה והועלתה דרישה לפנות את יערות הכרמל אולם דורי התעקש לא רק לא לנטוש אלא לחזק את המקום ואכן ב-1939 עלה למקום קיבוץ בית אורן.

בשנת 1939 נתמנה לתפקיד ראש המטה הכללי של ההגנה, תפקיד שבו החזיק עד שנת 1945. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתתף בהכנת תוכנית מצדה על הכרמל לריכוז היישוב העברי בהרי הכרמל והתבצרותו שם, למקרה של פריצת הצבא הגרמני לארץ ישראל. בשנים 19461947 עמד בראש משלחת ההגנה בארצות הברית אשר עסקה ברכש נשק לקראת מלחמה.

ביוני 1947 מונה בפעם השנייה לתפקיד רמטכ"ל ההגנה לאחר שהרמטכ"ל הקודם, יצחק שדה, הודח על ידי בן-גוריון וכאשר הוקם צה"ל היה לרמטכ"ל הראשון. בתוקף תפקידו כרמטכ"ל הקים יעקב דורי בתי דין מיוחדים שישפטו עברייני תנועה צבאיים[2]. על אף כישוריו בפיקוד ובארגון, נעדר מתפקידו עקב מחלה (אולקוס) במשך כמה חודשים באמצע 1948. הפיקוד על הלחימה בשיא הקרבות של מלחמת העצמאות עבר לידי ראש אגף המבצעים, יגאל ידין.

ב-9 בנובמבר 1949, בשל נסיבות רפואיות, סיים דורי את כהונתו כרמטכ"ל ופרש מהשירות הצבאי[3].

עם שחרורו מצה"ל התמנה לראש המועצה המדעית במשרד ראש הממשלה. ב-1952 התמנה לנשיא הטכניון בחיפה (הראשון שנקרא נשיא ולא מנהל), וכיהן בתפקיד עד 1965. בימיו החלה הבנייה בקריית הטכניון ומעבר רוב הפקולטות אליה ממבנה הטכניון בשכונת הדר הכרמל.

דורי היה חבר במספר ועדות ציבוריות. בינואר 1955 היה חבר בוועדת אולשן-דורי, שחקרה את עסק הביש. הוועדה פעלה במשך 10 ימים ולא הכריעה בשאלה מי נתן את ההוראה לבצע את הפיגועים במצרים (שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן בנימין גיבלי). בעקבות דוח הוועדה התפטר לבון ובן-גוריון חזר לתפקיד. בשנת 1963 עמד בראש ועדת דורי, בה היו שותפים גם חבר הכנסת ברוך אזניה ועורך דין אברהם וינשל, לקביעת מבנה ההתאחדות לספורט בישראל.[4]

בשנת 1965, כאשר הוקמה רפ"י, היה דורי בין המצטרפים למפלגה, ושובץ לאות כבוד במקום ה-119 (והאחרון) ברשימתה לכנסת השישית. במקביל, התמודד מטעם המפלגה כמועמד לראשות עיריית חיפה, בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו יחד עם הבחירות לכנסת (ב-2 בנובמבר). רשימתו זכתה ב-2 מושבים במועצת העיר, אך לראשות העיר בחרו חברי המועצה שוב באבא חושי. דורי הצטרף לקואליציה של חושי ומונה לסגן ראש העיר.

ב-1959 עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת אביר על ידי גי מולה.

דורי היה נשוי מ-1929 לבַּדַּנַה לבית פינטוב, מורה במקצועה. היה אב לשלושה. בנו ירחמיאל דורי כיהן כקצין הנדסה ראשי במלחמת ההתשה, וכמהנדס העיר תל אביב-יפו. בנו צבי דורי היה פרופסור לכימיה בטכניון וממייסדי מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל (בעבר: "טכנודע") ומנהלו. בתו פרופ' איתנה פדן היא ביוכימאית בהכשרתה ופרופסור אמריטה מוערכת מאוד בתחומה - ביוכימיה של חלבוני ממברנה, במחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ע"ש סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים.[5] נכדתו רות אשרי-פדן היא פרופסור במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

דורי נפטר ב-29 בינואר 1973 ונקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה.

על שמו קרויים מחנה דורי בתל השומר וציר תחבורה ראשי בחיפה (דרך דורי). בשנת 2011, יצאה לאור הביוגרפיה של דורי שכתב הסופר מרדכי נאור[6].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד. דיוקנאי [דוד לאזר], ראשים בישראל: רב-אלוף יעקב דורי, או: וכיתתו חרבותיהם ל...עטים, מעריב, 27 ביוני 1952
  2. ^ דיוויד סלע, ‏צה"ל נגד תאונות, באתר ישראל היום, 7 דצמבר 2018
  3. ^ יגאל ידין – רמטכ"ל, דבר, 10 בנובמבר 1949
  4. ^ אהרן להב, יורחבו סמכויות ועדות ההתאחדות שיורכבו על בסיס דמוקרטי, דבר, 24 בנובמבר 1963
  5. ^ המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן
  6. ^ אבנר שפירא, מרדכי נאור מתאר את חייו של יעקב דורי, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2011
1973

שנת 1973 היא השנה ה-73 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1973 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

22 בינואר

22 בינואר הוא היום ה-22 בשנה, בשבוע ה־4 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 343 ימים (344 ימים בשנה מעוברת).

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 157 ימים.

8 באוקטובר

8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 84 ימים.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

דורי

האם התכוונתם ל...

הוועדה לאנרגיה אטומית

הוועדה לאנרגיה אטומית (בראשי תיבות: הוא"א) אחראית על פעילותה של מדינת ישראל בתחום הגרעין.

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה ואדריכלות. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן.

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים. נפתח שבועיים לפני האוניברסיטה העברית בשנת 1925. מאוקטובר 2019 פרופסור אורי סיוון מכהן כנשיא הטכניון.

ועדת אולשן-דורי

ועדת אולשן -דורי הייתה ועדה חשאית שהוקמה על ידי ראש ממשלת ישראל משה שרת ב-29 בדצמבר 1954, בעקבות חשיפת פרשת "העסק הביש", שבו נתפסו 13 יהודים מצריים בעוון ריגול וביצוע פעולות חבלה לטובת מדינת ישראל.

הוועדה כללה את נשיא בית המשפט העליון יצחק אולשן והרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי. הוועדה נתבקשה לחקור מי נתן את ההוראה לפעולה, האם זה היה שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן אל"ם בנימין גיבלי. הוועדה החלה את פעולתה ב-2 בינואר 1955, וחקרה את האישים הקשורים לפרשה. פרט ללבון ולגיבלי, נחקרו על ידיה ראש הממשלה משה שרת, הרמטכ"ל משה דיין, מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס, וקציני אמ"ן.

הוועדה פעלה במשך 10 ימים, והגישה את מסקנותיה ב-12 בינואר 1955. במסקנותיה קבעה הוועדה כי משה שרת לא ידע דבר על הפרשה. גם לגבי שמעון פרס קבעה הוועדה שלא ידע את כל פרטי הפרשה. בשאלה העיקרית לא הצליחה הוועדה לרדת לשורש העניין, וכתבה: "לא שוכנענו למעלה מכל ספק המתקבל על הדעת כי ראש אמ"ן לא קיבל את ההוראה משר הביטחון פנחס לבון, עם זאת, איננו בטוחים שלבון אמנם נתן את ההוראות המיוחסות לו".

בעקבות פעילות הוועדה התפטר לבון מתפקידו בפברואר 1955, אף שטען כי לא נתן את ההוראה.

לימים התברר כי עדויות קציני אמ"ן בפני ועדת אולשן-דורי היו מתואמות, ומסמך שהוצג בפניה זויף על ידי דליה כרמל, מזכירתו של בנימין גיבלי (שבמשך שנים רבות בחרה לשתוק ולא לגלות את אשר עשתה).

יגאל ידין

רב-אלוף יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917 – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל משך מספר חודשים במהלך מלחמת העצמאות. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ה'תשט"ז (1956).

כ"ו בשבט

כ"ו בשבט הוא היום העשרים ושישה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת תרומה.

כ' בתמוז

כ' בתמוז הוא היום העשרים בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.

כביש הגבורה

"כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.

מחנה דורי

מחנה דורי הוא בסיס צה"לי, הקרוי על-שמו של ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) הראשון, רב-אלוף יעקב דורי. הבסיס ממוקם בתל השומר (ולרוב מכונה "בסיס תל-השומר", או בראשי-תיבות "תה"ש") והוא מהגדולים במחנות צה"ל.

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, ידעה מדינת ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947. מיד לאחר שתוכנית החלוקה התקבלה בעצרת האו"ם, פתחו ערביי ארץ ישראל בפעולות תקיפה כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה. יחידות מתנדבים מטעם הליגה הערבית (צבא ההצלה) חברו לסייע לערבים המקומיים, ובהמשך הצטרפו אליהם גם מתנדבים מן האחים המוסלמים. ב-14 במאי 1948, יומו האחרון של המנדט הבריטי, הכריזה הנהגת היישוב על הקמת המדינה. למחרת פלשו לארץ ישראל צבאות סדירים של מדינות ערב, חברות הליגה הערבית. הלחימה בפועל נגד הצבאות הערביים הסדירים הסתיימה כבר בינואר 1949, אך המלחמה תמה רשמית ב-20 ביולי 1949, עם חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון, עם סוריה. ישראל ועבר הירדן (ממלכת ירדן של ימינו) ניצחו במלחמה ואילו ערביי ארץ ישראל, כמו גם 'צבא ההצלה', הובסו. צבאות מדינות ערב שפלשו לארץ ישראל, או נטלו חלק בלחימה, ספגו ברובם מכה קשה, במיוחד הצבא המצרי. ארץ ישראל המערבית נחלקה בין: ממלכת עבר הירדן, שכבשה את הגדה המערבית; מצרים, שכבשה את רצועת עזה; ומדינת ישראל, שהרחיבה גבולותיה בתוך ארץ ישראל מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת האו"ם מ-1947. ירושלים, שנועדה להיות בשליטה בינלאומית, חולקה בין ישראל לירדן: הרובע היהודי, כחלק מן העיר העתיקה של ירושלים שנכבשה במלחמה על ידי הלגיון הירדני, נותר בשליטת ממלכת ירדן עד מלחמת ששת הימים; כן נותרה ממלכת ירדן שליטה על שכונות ערביות במזרח העיר, ועל העיר בית לחם, שאף היא נועדה להיות תחת שלטון בינלאומי. בהסכמי שביתת הנשק שסיימו את המלחמה הכירו המדינות הערביות השכנות דה פקטו בגבולות החדשים של ישראל.

שיעור ההרוגים במלחמה בקרב כוח המגן העברי, צבא ההגנה לישראל והאוכלוסייה היהודית הגיע לכדי אחוז אחד מכלל אוכלוסיית היישוב. במהלך המלחמה עזבו את הארץ מאות אלפי ערבים וחרבו מאות כפרים ערביים. אירועים אלה כונו על ידי הערבים בכינוי "הנכבה" (בערבית: النكبة - 'האסון' או 'המכה'). כתוצאה עקיפה של המלחמה, התערער גם מצבם של יהודי ארצות ערב. וכך, מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב, כמעט כל יהודי אותן ארצות, נאלצו או אולצו לעזבן בשנים שלאחר המלחמה.

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

משה צדוק

משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי • יגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןחיים לסקובצבי צוריצחק רביןחיים בר-לבדוד אלעזרמרדכי גוררפאל איתןמשה לוידן שומרוןאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקשאול מופזמשה יעלוןדני חלוץגבי אשכנזיבני גנץגדי איזנקוטאביב כוכבי דגל הרמטכ"ל
נשיאי הטכניון
ארתור בלוך • מרדכי הקרשמואל פבזנראהרן צ'רניבסקייוסף ברוירשלמה קפלנסקי • יעקב דורי • אלכסנדר גולדברג • עמוס חורביוסף זינגרמקס רייסזאב תדמורעמוס לפידותיצחק אפלויגפרץ לביא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.