יעקב בן סוסא

יעקב בן סוסא היה אחד מארבעת מפקדי צבא האדומים, שהיה מעורב במרד הגדול ברומאים בירושלים בסוף ימי בית שני (66–70 לספירה). הארכאולוג יובל ברוך הצביע על הקשר שבין האתר בחורבת סוסיא (יישוב עתיק) שבדרום הר חברון ליעקב בן סוסא.

מעורבותו במרד

במאבק המתונים והקנאים

בשעה שהכהן הגדול לשעבר חנן בן חנן, ממנהיגי ממשלת המרד והמתונים בירושלים, צבר כוח ותקף את הקנאים שהתבצרו בבית המקדש, ומצב הקנאים היה בכי רע, יעץ אחד ממנהיגי המרד, יוחנן מגוש חלב, לשגר שליחים לאדומים ולבקשם שיבואו לעזרתם מול המתונים.

האדומים נענו להזמנה, בין משום ששוכנעו מאגרתו של יוחנן, כי המתונים עומדים להסגיר את העיר בידי הרומאים, בין שבקשו ליהנות מפירות הניצחון, או בין שחשו אחווה ליהודים הנצורים והנלחמים את מלחמת חייהם. האדומים, כעשרים אלף במספר, התארגנו לסייע לקנאים והתנהלו בארבע חטיבות, כשעל אחת מהן פיקד יעקב בן סוסא ועל אחרת פיקד אחיו יוחנן.

בצבאו של שמעון בר גיורא

בתמונת קרב היסטורית אחרת נקשר יעקב בן סוסא לקנאי אחר, שמעון בר גיורא, שבטרם פרץ לירושלים עסק במעשי שוד וגזל באזור וביקש לתקוף את אדום בחיל כבד מאוד. האדומים נבהלו ובקשו לאסוף כמה שיותר מידע מודיעיני על צבאו של שמעון ועל מחנהו. למשימה זו נבחר יעקב בן סוסא, אלא שגמלה בלבו החלטה לעבור לצידו של שמעון בר גיורא, ולהבטיח לו שימסור בידיו את ארצו תמורת כיבודים שונים, פוליטיים וכספיים. יעקב האדומי מילא את חלקו בהסכם, ובשעה שתקפו חיילי שמעון בר גיורא את האדומים, עלה יעקב על סוסו ונמלט מן המקום, הוא וחבר אנשי סודו.

בירושלים מילא יעקב בן סוסא תפקיד פיקודי בצבאו של שמעון בר גיורא, כנראה על הכוחות האדומים, כחמשת אלפים במספר. יוסף בן מתתיהו מציין יותר מפעם אחת, כי יעקב בן סוסא הצטיין בלחימה מול הרומאים.[1]

בשלב מאוחר מאוד של המרד, ערב ההבקעה הרומית הגדולה, נועצו ביניהם שרי הצבא האדומים שבעיר להסגיר עצמם בידי הרומאים. משנודע הדבר לשמעון בר גיורא הוא המית את חמשת השליחים האדומים שנפגשו בחשאי עם טיטוס ואת יעקב בן סוסא השליך לכלא יחד עם שאר מנהיגי האדומים.[2]

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (תרגום יעקב נפתלי שמחוני), ספר ו, פרק א, פסקה ח: בין המורדים ש"במלחמה הזאת הפליאו לעשות גבורות"; ספר ו, פרק ב, פסקה ב: בין היהודים ש"הפליאו להלחם".
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ו, פרק ח, פסקה ב.
המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית. המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא.

המרד החל בשנת 66 לספירה, בין הגורמים לו – אכזריות השלטון הרומי, סכסוך בין יהודים לאוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל, ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון וכן מתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים וכיתות אחרות. לאחר הצלחות ראשוניות של המורדים, נשלחו המצביאים הרומאים אספסיאנוס ובנו טיטוס לדכא את המרד. שיאם של הקרבות היה בשנת 70 לספירה, עם כיבוש ירושלים והחרבת בית המקדש על ידי טיטוס, אולם דיכוי המרידה בכל מעוזי המורדים, בהם מכוור ומצדה, נמשך כשלוש שנים נוספות.

המרד נכשל כישלון חרוץ, ומנהיגיו נהרגו או נלקחו בשבי. הגליל וירושלים חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו, נפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות, ומרכזו הרוחני והדתי של העם היהודי, בית המקדש השני, חרב. כמעט כל המידע אודות המאורעות נמסר בידי יוסף בן מתתיהו בספרו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים".

יוחנן מגוש חלב

יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה. מוצאו מגוש חלב שבגליל העליון.

סוסיא (יישוב עתיק)

סוסיא הוא אתר ובו ממצאים של עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא. העיר הגיעה לשיא פריחתה בסוף התקופה הרומית-ביזאנטית, ובתחילתה של התקופה הערבית בארץ ישראל, בין המאה ה-7 למאה ה-9. מהמאה ה-9 ועד למאה ה-14 יושבה העיר מחדש, "לאו דווקא על ידי יהודים", והייתה בעיקרה עיר מוסלמית.

בסמוך למקום העיר הקדומה הוקם בשנת 1983 היישוב הקהילתי דתי סוסיא, בו פועל מרכז סיור ולימוד סוסיא. את האתר מפעילה החברה לפיתוח הר חברון באמצעות תיירות חבל יתיר.

שמעון בר גיורא

שמעון בר גיורא (הוצא להורג בשנת 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.

כל הידוע על שמעון בר גיורא מקורו בספרו של יוסף בן מתתיהו, "מלחמת היהודים", אולם הוא נזכר בשמו גם אצל ההיסטוריונים הרומיים טקיטוס וקסיוס דיו. יוסף בן מתתיהו מכנה אותו "שמעון בן גיורא". כינויו של שמעון בצורתו הארמית, "בר גיורא", אינו מופיע אצל יוסף בן מתתיהו, אלא רק אצל טקיטוס ודיו קסיוס.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.