יעקב אשל

יעקב אשל (ב' באלול תרצ"ה, 30 באוגוסט 1935 - י"ד בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), ומנהל המרכז למחקר ופיתוח אזורי - השומרון ובקעת הירדן. כמו כן יזם את 18 כנסי מחקרי יהודה ושומרון שב-16 מהם ערך את ספר הכנס. בעריכתו יצאה לאור סדרת הספרים של מחקרי יהודה ושומרון, הכוללת מעל ל-1,000 מחקרים בתחומי מקרא, היסטוריה, ארכאולוגיה, מדעי החברה ומדעי כדור הארץ.

תרם לקליטת עולים חוקרים מחבר המדינות. הוא שילב את חלקם במחקר ובהוראה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. קליטתם במוסדות אקדמיים אחרים לא הייתה קלה מפאת חוסר תקנים ומכסות. רבים מהם מרצים וחוקרים באריאל והם נתנו למרכז את ייחודו המדעי.

Eshel
יעקב אשל

תולדות חייו

יעקב אשל נולד בירושלים והיה דור שישי בעיר, בן למשפחות בוימגרטן וצוובנר שהגיעו לארץ במסגרת עליית תלמידי החתם סופר מהונגריה. סבו, אברהם חיים שאג (צוובנר), היה חבר הכנסת הראשונה. שירת בנח"ל, ולאחר מכן למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. הדוקטורט שלו עסק במזיקים בחמצה (חומוס). בשנת 1981 למד בתוכנית למנהלים בכירים - International Markting Programme Emmanuel College, Cambridge, U.K

לימד במוסדות האקדמיים הבאים:

  • 1966 – 1967 – פרופסור אורח במחלקה לבוטניקה והורטיקולטורה באוניברסיטת פרדו, מדינת אינדיאנה בארצות הברית.
  • 1971 ו-1973 מרצה בכיר בגידולי שדה, הפקולטה לחקלאות, רחובות.
  • 1972 – סיור והרצאות במספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בארצות הברית.
  • 1973 – יו"ר החוג לגידולי שדה וגן בפקולטה לחקלאות.
  • 1974 – 1975 – פרופסור אורח במחלקה לבוטניקה ופיטופתלוגיה Colorado State University, U.S.A.

החל משנת 1976 עבד בתחום כימיקלים לחקלאות בחברת כצט, ומשנת 1988 היה מנהל האגף האגרוטכני של החברה. עבד בתחום חומרי ההדברה והיה למנהל המחלקה החקלאית בחברה.

בשומרון היה חבר במועצות המנהלים הבאות: החברה לבינוי קדומים, החברה המרכזית לפיתוח השומרון ויו"ר הוועד המנהל של מכון זהב"ה לחקר ותיעוד השואה בקדומים.

בתחום הפרסומים הוא עסק משנת 1970 כאשר היה יו"ר ועדת הפרסומים של האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים. בעשור לאחר מכן היה חבר מערכת הרבעון PHYTOPARASITICA.

אשל נפטר בקדומים בגיל 73. היה אב לשלושה בנים ובת, בהם פרופ' חנן אשל, היסטוריון וארכאולוג והרב בעז אשל מחנך בישיבה הקטנה- תיכונית 'בני צבי' בבית אל.

בשומרון

במהלך השנים עבר אשל עם משפחתו מרחובות לשומרון ונמנה עם מקימי מעלה שומרון, ובהמשך עבר ליישוב קדומים. בראשית שנות ה-90 הקים את מכון המחקר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. במסגרת מכון המחקר קלט עשרות מדענים עולים מחבר המדינות. באמצעות תקציבי מחקר הוא הצליח לקדם נושאי מחקר, אשר זכו ליישום.

בשנת 1998 הקים את המרכז למחקר ופיתוח אזורי באריאל. המרכז עסק במחקר ופיתוח באזור השומרון ובקעת הירדן. המרכז הוו אחד מתוך 10 מרכזים דומים הפועלים ברחבי הארץ.

מחקרי יהודה ושומרון

Late jacov eshel
יעקב אשל בכנס מחקרי יהודה ושומרון 2008

מחקרי יהודה ושומרון נחשבים למרכז חשוב במחקר אזור בארץ ישראל. בשנת 2008 התקיים הכנס ה-18. הכנסים עוסקים במגוון נושאים:

  • מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה.
  • מדעי החברה.
  • מדעי כדור הארץ.

הבמה משמשת גם להצגת מחקרים על ארץ ישראל מחוץ ליהודה ושומרון.

אשל ערך את ספר הכנס.

בשנותיו האחרונות אשל קבל על עצמו את העריכה של מחקרי ספר המדבר בארץ ישראל - סדרת כנסי מחקר אזורי שהחל בשנת תשס"ו - 2006, ביוזמת סוסיא- מרכז סיור ולימוד.

מספריו

  • יחד עם ציפורה גת, האקלים והמטאורולוגיה החקלאית בשומרון ויהודה, רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, תשס"ג.
  • יחד עם אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו, ועשו לי מקדש- בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו, רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, תשס"ד.

פרסומים מדעיים

פרסם כעשרים פרסומים, ביניהם אלו:

  • ח. צבן, ל. אמדור, ד. סולומוניקה וי' אשל, אריאל וראש-העין – השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, עמ' 274-257, 2005.
  • Nisnevich, M., Sirotin, G., Dvoskin, L. & Eshel, Y., Effect to Moisture Content of Highly Porous Bottom Ash on Properties of Concrete Mixture and Hardened Concrete.

Magazine Concrete Res., 53: 283-288.2001

  • Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .

Utilization of Bottom Ash in Concrete Technology. Proc. Int. Ash Utilization Symposium, pp. 7-15.2003

  • Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .

Combined Utilization of Bottem Ash and Fly Ash for Lightweight Concrete Prodution. roc. World Coal Ash Conf., pp. 1-12. 2005

אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטה השוכנת בעיר אריאל.

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון". ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות האוכלוסייה הערבי-ישראלי.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

אשל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

גת (משטח דריכה)

גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

יש המכנים בטעות בשם 'גת' מתקן לייצור שמן מזיתים ("גת שמנים", בשל שיבוש הביטוי העתיק "גד שמנים", מהמילים גדה=צד/מדרון ההר שעליו עצי זית), אולם הכינוי הנכון למתקן להפקת שמנים הוא אך ורק בית בד.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

ועדת השמות הממשלתית

ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים. החלטות הוועדה מחייבות את מוסדות המדינה.

במתן שמות מתבססת הוועדה על שמות היסטוריים, על תרגום שמות ערביים ועל מתן צורה עברית לשמות ערביים.

חגי משגב

ד"ר חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חנן אשל

חנן אשל (25 ביולי 1958 - 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים 2004-2002 כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.

י"ד בתשרי

י"ד בתשרי הוא היום הארבעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

יהדות פיימונטה

יהדות פיימונטה היא קהילה יהודית שנוסדה במחוז פיימונטה בצפון מערב איטליה במאה ה-15.

את הקהילה ייסדו בעיקר מגורשי ספרד שהגיעו אליה ממחוז פרובאנס שבדרום מזרח צרפת. יהדות פיימונטה נחשבת לצעירה מבין הריכוזים של יהדות איטליה. כיום יש בפיימונטה שלוש קהילות: יהדות טורינו, יהדות קזאלה מונפראטו ויהדות ורצ'לי. שאר הקהילות מקבלות שירותי דת מקהילת טורינו, המפעילה תוכנית לשיקום בתי כנסת יהודיים במחוז, שבו יש כיום 12 בתי כנסת הפתוחים לציבור.

יעקב גרופר

יעקב אשל גרופר (בכתיב יידי: גראָפּער; ברומנית: Jacob Ashel Groper,‏ Yankev Groper;‏ 21 באוגוסט 1890, מולדובה, רומניה – 12 בדצמבר 1968, חיפה) היה משורר יידיש יהודי-רומני.

מוצא

מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים. כיום היא שכונה של הבירה.

המושבה נוסדה בשנת 1894 על ידי הארגון היהודי "בני ברית" כיישוב חקלאי יהודי מבודד על הדרך מירושלים ליפו, כארבעה קילומטרים מערבית לירושלים, בסמוך לכפר הערבי קאלוניה, ששימר בשמו את היישוב הרומי "קולוניה אמאוס". החל משנת 1933, עם הקמתו של מושב העובדים מוצא עילית, שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית", ובשנת 1993 צורפה מוצא תחתית לירושלים.

מעלה שומרון

מַעֲלֵה-שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי בשומרון בסמוך לקרני שומרון ולעזון, כ-15 ק"מ ממזרח לכפר סבא, משתייך למועצה אזורית שומרון.

נחל בוקק

נַחַל בּוֹקֵק הוא נחל קטן יחסית לנחלי מדבר יהודה. אורכו כ-15 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-21 קמ"ר. הנחל יורד מהר בן נשר ונשפך לחוף ים המלח, מצפון לנחל זוהר ומדרום לנחל יעלים. על מניפת הסחף הגדולה שלו, הוקמו מלונות ים המלח ומרחצאות עין בוקק. מצפון לערוץ הנחל, סמוך למקום שפכו אל ים המלח, שוכן מצד בוקק הביזנטי.

רוב מהלכו של הנחל ברמת המדבר, הוא מתחפר בסלע רך (קירטון ותצורת חתרורים) ולכן העמק שלו רדוד. בתחום מצוק ההעתקים, מתחבר הנחל לשני מפלים, הראשון גובהו כ-100 מטרים והשני כ-60. אחרי המפל הראשון הנחל ממשיך בזרימה בתוך קניון קצר (כ-1.5 ק"מ) ועמוק. לאחר עוד כקילומטר אחד, נשפך הנחל אל ים המלח.

בנחל שני מעיינות:

עֵין בּוֹקֵק הנובע ביובל קטן של נחל בוקק, היורד אליו בתלילות מצד מערב. למעשה אלו מספר מעיינות, הנובעים מעל אקוויקלוד חרסיתי. בעבר היו מי המעיינות נשפכים אל ערוצו של הנחל, אך כיום הם נשאבים ומספקים את תצרוכת המים של מלונות ים המלח. במספר נקודות יוצאות כמויות קטנות של מים מהצינורות, ומזינות את הפלג הנשפך בערוץ. הערוץ מתחת למעיינות עשיר במאובנים של שורשי וגבעולי קנה. בערוץ ישנה צמחיית מעיינות עשירה: קנה, עבקנה, מלוח, סמר, אוכם, צלף ואשל. פלג המים רצוף ואיתן, זורם עד לשער הקניון.

עֵין נוֹאִית נובע במצוק הצפוני של הנחל, סמוך למוצאו אל ים המלח. מי המעיין מלוחים, והם נתפשים ומספקים את תצרוכת המים של מרחצאות עין בוקק. בשנים האחרונות ירדה תפוקת המעיין, אך עדיין ישנה חגורת צומח מעיינות סביב הנביעה.שם הנחל ניתן לו על ידי ועדת השמות הממשלתית בשנת 1950 בשל דמיונו לשם הערבי - ואדי באע'ק. חלקו העליון של הנחל, נקרא בערבית ואדי פשחת א-דרוויש - נחל מצוק הדרווישים.

סוסיא (יישוב עתיק)

סוסיא הוא אתר ובו ממצאים של עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא. העיר הגיעה לשיא פריחתה בסוף התקופה הרומית-ביזאנטית, ובתחילתה של התקופה הערבית בארץ ישראל, בין המאה ה-7 למאה ה-9. מהמאה ה-9 ועד למאה ה-14 יושבה העיר מחדש, "לאו דווקא על ידי יהודים", והייתה בעיקרה עיר מוסלמית.

בסמוך למקום העיר הקדומה הוקם בשנת 1983 היישוב הקהילתי דתי סוסיא, בו פועל מרכז סיור ולימוד סוסיא. את האתר מפעילה החברה לפיתוח הר חברון באמצעות תיירות חבל יתיר.

סילאן

סילאן או דבש תמרים או דבש חרובים הוא סירופ מתמרים או מחרובים מתוקים הידוע גם בשמות: "דובוס", "חילק", "שירה".

הסילאן אינו ריבה אלא מיץ תמרים או חרובים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם, או השרית החרובים וסינון ובישול המשרה. מרקמו נוזלי, דומה לזה של דבש דבורים, אולם טעמו שונה.

מוצאו של הסילאן בארצות המזרח התיכון. בעיראק, שם נהגו היהודים להכין מהסילאן חרוסת לפסח – היו פועלים בעלי מסחטות ניידות גדולות, שהוכשרו במיוחד לחג, עוברים בין הבתים וסוחטים תמרים להכנתו.

בשווקים ניתן למצוא שני סוגי סילאן: הראשון טבעי (ויקר יותר), והשני אינו טבעי ומכיל תוספות סוכר וחומרים נוספים.

ספר המדבר בארץ ישראל

סְפָר המדבר בארץ ישראל הוא אזור גאוגרפי המפריד בין מדבר הנגב ומדבר יהודה ובין החבל הים תיכוני שבו האקלים לח יותר. ספר המדבר בארץ ישראל מהווה רצועה צרה שכיוונה צפון-דרום בסמוך לגבול מדבר יהודה, ומזרח-מערב בסמוך לגבול הנגב. לספר המדבר מאפיינים גאוגרפיים, אקולוגיים והיסטוריים המבדילים אותו הן מאזור המדבר והן מהאזור הים תיכוני.

קשת רובינסון

קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני. המחלף אפשר להולכים מחוץ להר הבית, במפלס הרחוב הנמוך, לעלות ולהיכנס למפלס הר הבית הגבוה. קשת רובינסון נחשבת לאחד המֶחְלָפִים הראשונים בעולם. היא נקראת על שם המגלה שלה בשנת 1838, החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון, שאיתר את שרידי הקשת הגדולה ששולבה במחלף.

שער הגיא

שער הגיא (בערבית باب الواد - באב אל-ואד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא. כביש 1 ממשיך משער הגיא מזרחה לכוון ירושלים לאורך של כ-6 קילומטרים בעמק צר באפיק נחל הנקרא "נחל נחשון" עד לאזור שואבה. הנחל הוא יובל מזרחי של נחל אילון המוביל מערבה לנחל הירקון, בעבר שמו של נחל נחשון היה "ואדי עלי".

תל גודד

תל גּוֹדֵד הוא אתר ארכאולוגי באזור שפלת יהודה, הכולל בין השאר שרידים מתקופת המקרא והתקופה הרומית ומערכות מסתור מימי בר כוכבא.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.