ימי בין המצרים

יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים[1]) לצום תשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש).

ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון והשני, וחלים בהם דיני אבלות ההולכים ומחמירים ככל שקרבים לתשעה באב.

בשלוש השבתות של ימי בין המצרים קוראים לאחר קריאת התורה שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם. הפטרות אלו מכונות "תלת דפורענותא", ובשבע השבתות שאחריהן קוראים הפטרות המכונות "שבע דנחמתא".

Babylonians Siege of Jerusalem
נבוכדנצר מלך בבל מוביל את צבאו אל תוך ירושלים הנצורה. שלושה שבועות לאחר מכן נחרב בית המקדש הראשון. איור משנת 1670.
124.People Mourn over the Destruction of Jerusalem
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה.

מקור הביטוי

הביטוי "בין הַמְּצָרִים"[2] מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (מגילת איכה, פרק א', פסוק ג'). המדרש מפרש: בין המצרים "ביומין דעקא [=בימי הצרות] משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי".[3]

מנהגים

על פי המדרש אין ללכת בימים אלו בצהרי היום (יחידי ברחוב ריק), ואין להכות בהם את התלמידים מחשש לסכנת השד קטב מרירי. חששות אלו הובאו בספרי ההלכה.[4]

במשך הדורות נוספו לימים אלו מנהגים נוספים שהתקבלו בקרב רוב העדות:

  • ברכת שהחיינו: בספר חסידים[5] הביא מנהג חסידי תקופתו שנמנעו מלאכול פירות חדשים וכדומה כדי להימנע מברכת שהחיינו בכל ימי בין המצרים, הרב יעקב מולין[6] התיר לברך שהחיינו בפדיון הבן או בברית מחשש ביטול הברכה, ודבריהם הובאו בשולחן ערוך.[7] גם בשבתות יש מתירים לברך,[8] אך בשם האר"י כתבו שאף בשבת יש להימנע מלברך שהחיינו, ומכל מקום, המקלים בשבת, יכולים לברך שהחיינו אף בראש חדש.[9]
  • שמיעת מוזיקה: הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר[10] כתב שאין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו, על סמך דבריו נהוג כיום שלא לשמוע מוזיקה בימים אלו זולת בסעודות מצווה.
  • איסור תספורת: ביהדות אשכנז נוהגים להימנע מתספורת וגילוח בכל ימי בין המצרים.[11]
  • איסור נישואין: ברוב העדות אין עורכים נישואין בכל ימי בין המצרים, ובכל העדות אוסרים זאת בשבוע שחל בו תשעה באב. במקרה שבו החתן לא קיים עדיין מצוות פריה ורבייה (כלומר לא נולדו לו בן ובת) יש דעות מקלות, אך נהגו ברוב הקהילות להחמיר ולדחות את החתונה לאחר תשעה באב. מותר להתארס ללא סעודה.
  • אמירת תיקון חצות: יש שנהגו על פי האר"י לקרוא תיקון רחל מתוך תיקון חצות בצהרי ימי החול בכל תקופת ימי בין המצרים (פרט לימי שישי ושבת, ופרט לערב ר"ח ור"ח וכן פרט לתשעה באב עצמו).

תשעת הימים

תשעת הימים הוא כינוי לימים שמתחילים בראש חודש אב ומסתיימים במוצאי תשעה באב. חז"ל קבעו כי: "משנכנס אב ממעטין בשמחה".[12]

מיעוט שמחה ומסחר

בימים אלו אסור לבנות בניין של שמחה, ובכלל זה לסייד או לצבוע את הבית או לשפץ דבר שאין בו צורך דחוף. כמו כן אסרו חז"ל לעסוק במקח וממכר של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים או בגדים חדשים, אלא אם כן יש חשש להפסד ממון או לצורך גדול. בימים אלו נוהגים גם לדחות דיונים משפטיים עם גוי עד לאחר עשרה באב.

בגדים מכובסים

כמו כן בימים אלו אסור ללבוש בגדים מכובסים, וכן אסור ללבוש בגדים חדשים אפילו בשבת, גם אם הבגדים נקנו לפני ראש חודש אב. אסור גם לכבס או לגהץ בגדים, וכן אסור להתרחץ רחיצה של תענוג (דוגמאות לרחיצה שאינה של תענוג: רחיצה במים פושרים לאדם בריא וכן רחיצה במים חמים לזקן או מצונן וכדומה).

איסור אכילת בשר ושתית יין

כמו כן בתשעת הימים מקובל שלא לאכול בשר ולשתות יין והמהדרים אף ימנעו משתית מיץ ענבים.

שבוע שחל בו תשעה באב

שבוע שחל בו תשעה באב הוא כינוי לימים שבין מוצאי השבת שלפני תשעה באב, הנקראת שבת חזון, לבין י' באב בחצות היום.

בימים אלו אסור מצד תקנת חכמים להסתפר ולכבס בגדים.[13] גם עדות שלא נהגו באיסורים אלו במהלך כל תשעת הימים או כל ימי בין המצרים, כמו רוב קהילות הספרדים והתימנים, נוהגים בהם בשבוע שחל בו תשעה באב[דרושה הבהרה]. כמו כן נהגו להחמיר שלא ללבוש בגדים מכובסים ולא להתרחץ רחיצה של תענוג. בשנים בו חל תשעה באב בשבת ונדחה למחרת, ישנן דעות הסוברות שאין את מנהגי "שבוע שחל בו".[14]

תשעה באב

Arch of Titus Menorah
תבליט שער טיטוס ברומא, ובו מופיעים כלי בית המקדש השני, הנישאים בתהלוכת הניצחון הרומית לאחר דיכוי המרד הגדול.

תשעה באב הוא יום תענית לזכר חורבן שני בתי המקדש ביום זה. תשעה באב הוא יום האבל הגדול ביותר של תקופת ימי בין המצרים, והחמור שבין ארבע התעניות לזכר החורבן לאורך השנה. הגמרא מביאה ברייתא המסבירה כיצד הוחלט על התאריך תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את יום החורבן כז' באב וכי' באב:

אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה.
הא כיצד: בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו.

Destruction of the Temple in Jerusalem, 1724, from Juedisches Ceremoniel
יהודים יושבים על הרצפה ומתאבלים על חורבן ירושלים. מתוך ספר מתחילת המאה ה-18, המתאר מנהגים יהודיים.

תענית תשעה באב היא היחידה שגם כיום נהוגים בה חמשת העינויים כביום כיפור: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. כמו כן, תשעה באב הוא היום היחיד בשנה שבו אסור ללמוד תורה. בניגוד לשאר התעניות, תענית זו נמשכת יממה שלמה, מהשקיעה עד צאת הכוכבים למחרת.

עשרה באב

בספר ירמיה (נב, יב–יג) נאמר שנבוזראדן שרף את בית המקדש בעשירי באב: "בחודש החמישי בעשור לחודש". בעקבות זאת, נאמר בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי (מסכת תענית כט, א), שב"תשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו (במקדש) את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו (דהיינו כל יום עשירי באב)". התלמוד מביא אף את מימרתו של רבי יוחנן, שאמר: "אלמלי הייתי באותו הדור, לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף".

מנהגי אבלות בעשרה באב

בתלמוד הירושלמי מסופר על כמה אמוראים שצמו יומיים: בתשעה באב ובעשרה בו, או בתשעה באב ובליל י' באב.[15] הפוסקים קבעו ש"אנו בזמן הזה - תש כוחנו" ולכן לא ניתן לצום יומיים.[16] אך עם זאת מנהג ראוי הוא להמשיך את מקצת מנהגי האבלות בעשרה באב. היישום המעשי של מנהגי אבלות אלה שנוי במחלוקת בין הפוסקים. לדעת השולחן ערוך אין לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשרה באב (וכך נוהגים בני עדות המזרח), בעוד שלדעת הרמ"א מנהגי אבלות אלה אינם נוהגים אלא עד חצות היום (וכך נוהגים בני אשכנז). כמה פוסקים אשכנזים מאוחרים יותר קבעו כי יש לנהוג גם במנהגי אבלות אחרים (איסור תספורת, כביסה ורחיצה) בעשירי באב, וכך נוהגים בני אשכנז, בעוד שבקרב בני עדות המזרח הדעות חלוקות.

כאשר תשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון, אין נוהגים מנהגי אבלות אלה, משום שבצאת הצום כבר עבר י' באב. עם זאת, לדעת הרמ"א יש להימנע מלאכול בשר ולשתות יין במוצאי הצום, כהמשך האבלות שנהגה במהלך היום. גם כאשר תשעה באב חל ביום חמישי מקלים בכמה ממנהגי האבלות (כגון תספורת וכיבוס), כדי שלא לפגוע בהכנות לשבת.

איסור אכילת בשר ושתיית יין

איסור על אכילת בשר ושתיית יין מופיע במשנה רק לגבי הסעודה המפסקת בערב תשעה באב. אולם ברוב עדות ישראל הרחיבו איסור זה חל גם על ימים הקודמים לתשעה באב.

ביהדות אשכנז ועדות נוספות נהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים פרט לסעודות שבת וסעודות מצווה אחרות (כגון ברית מילה).

רוב עדות המזרח נוהגים באיסור זה החל מב' באב (לאחר ראש חודש אב עצמו), וחלקם רק בשבוע בו חל תשעה באב. בכמה קהילות ספרדיות לא קבלו את החומרה שלא לשתות יין ומקפידים רק על אכילת בשר[דרוש מקור]. יש מקלים לאכול בשר שנשאר מסעודות שבת גם בשבוע שחל בו תשעה באב, ובפרט לחולים או בסעודת מלווה מלכה. בקרב קהילות גאורגיה, יש שנהגו להחמיר ולהימנע מאכילת בשר, כבר מראש חודש (כגון קהילת יהודי העיר כוטאיסי). ויש שנהגו להקל ולאכול בשר, בראש חודש עצמו, ולאחריו ואילך להימנע מאכילת בשר (כגון קהילת קולאשי).

אצל רוב התימנים (ההולכים בדרך כלל לפי שיטת הרמב"ם) לא התקבל המנהג להחמיר, והולכים לפי עיקר הדין ואין אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודה המפסקת, על אף שהרמב"ם עצמו כן מזכיר את המנהג: "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (=שבוע זה, דהיינו שבוע שחל בו תשעה באב), ולא ייכנסו למרחץ, עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש, עד התענית".[17]

קיום סיומי מסכתות

מנהג חסידים לעשות בתשעת הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב ("תשעת הימים") סיומי מסכת. מפיצי המנהג, אשר נקשר בשמם, הם חסידי חב"ד, הנוהגים אף לקיים סיומי מסכת משודרים ברדיו. הדבר נומק על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון בטעם של הוספת שמחה של מצווה המותרת[18] בימים אלו שממעטין בהם בשמחה.[19] הרב שניאורסון אף הוסיף במקום אחר בדבריו "וגם כאשר יבוא משיח צדקנו קודם תשעת הימים, יעשו את ה'סיומים', ויזכו להתחיל ולסיים ספרים אחרים בתורתו של משיח".[20]

נימוק נוסף למנהג מובא על ידי רבי יצחק מאיר אלתר, בעל "חידושי הרי"מ", האדמו"ר הראשון של חסידות גור, שקבע לערוך סיומי מסכת כדי להרבות באהבת חברים, אהבת חינם, כנגד שנאת חינם שהחריבה את בית המקדש. על פי נימוק זה סיימו אדמו"רי גור מסכת בכל יום מ"תשעת הימים".

היו שהתירו לאכול בשר ולשתות יין בסעודות סיומי המסכת, אך היו מן הפוסקים שקבעו שלגבי בשר ויין בשבוע שחל בו תשעה באב (ולנוהגים מראש חודש אב – אזי כבר מראש חודש), אסור להזמין לסעודה אלא למניין מצומצם, מלבד הקרובים ובעל המצווה ואשתו ובניו, והשאר – יאכלו מאכלי חלב.

האדמו"ר החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, שהנהיג את הדבר בחסידות חב"ד, היה נוהג לעשות סיומי מסכתות בכל יום מ"תשעת הימים", אף בלא סעודה בבשר ויין לאחריהם.[21]

המנהג בחסידויות השונות

בתשעת הימים:

ביום תשעה באב:

לאחר תשעה באב:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו (יוצא בכל שנה מאז ה'תשמ"ו, בכתיבה השתמשתי בלוח לשנת ה'תשס"ו, שם בעמ' 1000, 1010–1012, 1030)
  • הרב יוסף שמחה גינזבורג, לוח השבוע – הלכות ומנהגי חב"ד, בתוך "התקשרות", גליונות 626 (כ"ה בתמוז ה'תשס"ו), 627 (ג' באב ה'תשס"ו), 628 (י' במנחם-אב ה'תשס"ו) ועוד גליונות. יצא לאור בספר, קיץ 2014.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אף שבספר ירמיהו כתוב שהחומות נבקעו בתשעה לתמוז באירוע שהביא לחורבן בית המקדש הראשון, בתלמוד הירושלמי מוסבר שהמצור על ירושלים שיבש את מניין הזמן של אנשי העיר, והחומות נבקעו למעשה בשבעה עשר בתמוז במסגרת האירועים שהביאו לחורבן בית ראשון כמו גם חורבן בית שני.
  2. ^ בעדה הקווקזית נהוג לקרוא לתקופה זו 'סוהורוני'
  3. ^ איכה רבה א', כ"ט
  4. ^ ספר הרוקח סימן שט. הגהות מימוניות (מנהגי תשעה באב) ובשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף י"ח
  5. ^ סימן תת"מ
  6. ^ שו"ת מהרי"ל לא
  7. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף י"ז
  8. ^ מטה משה בשם ספר חסידים, הלבוש, אליה רבה ועוד – ראו שער הציון בסימן תקנ"א אות צ"ט
  9. ^ רבי עקיבא איגר בשם בית יהודא, ראו ראו שער הציון בסימן תקנ"א אות צ"ט
  10. ^ ספר מגן אברהם סימן תקנא אות י'
  11. ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ד'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ו, עמוד ב'; הובא להלכה גם בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א.
  13. ^ משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ז'
  14. ^ כך לפי תלמוד ירושלמי. בספר שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ד', הובאו הדעות השונות.
  15. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ו'.
  16. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקנ"ח, הובא בדברי הפוסקים, ראו: הרב יעקב חיים סופר, ‏כף החיים, סי' תקנ"ח, סעיף א', ירושלים תרס"ה, דף קי"ט, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד); הרב שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך, סימן קכ"ד, סעיף כ'.
  17. ^ משנה תורה, זמנים, הלכות תעניות, פרק ה' הלכות ו–ח
  18. ^ ישנו פתגם הידוע (בשם אחד מהאדמו"רים ממונקאטש), המפרש את דברי חז"ל: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" – ש'ממעטין' העניינים הבלתי-רצויים דתשעת-הימים 'בשמחה', על ידי ההוספה בשמחה, באופן המותר על-פי שולחן ערוך".
  19. ^ ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמ' 564, 708.
  20. ^ שיחת שבת פרשת מטות, כ"ג בתמוז ה'תשמ"א, בסופה.
  21. ^ ספר המנהגים חב"ד, עמ' 46
  22. ^ ספר השיחות תש"נ, חלק ב', עמ' 579, הערה 189
  23. ^ "ועל ידי זה תהיה מעלה נוספת – שני סיומים (בתשעה באב עצמו ובמוצאי תשעה באב)… ש'כפול' קשור עם הגאולה" – 'התוועדויות' תשמ"ט, חלק ד', עמ' 94.
  24. ^ ספר השיחות תנש"א, חלק ב', עמ' 733

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

א' באב

א' באב הוא היום הראשון בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. א' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ב' באב

ב' באב הוא היום השני בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ב' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ג' באב

ג' באב הוא היום השלישי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ג' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אב היא פרשת דברים.

ד' באב

ד' באב הוא היום הרביעי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ד' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.

ו' באב

ו' באב הוא היום השישי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ו' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' באב היא, ברב השנים, פרשת דברים. אולם אם בר המצוה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא ביום חמישי (שנים מקביעויות זשה, בחה, בשה וגכה), פרשת בר המצווה היא פרשת ואתחנן.

י"ח בתמוז

י"ח בתמוז הוא היום השמונה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י"ט בתמוז

י"ט בתמוז הוא היום התשעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ט בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

כ"א בתמוז

כ"א בתמוז הוא היום העשרים ואחד בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"א בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כ"ב בתמוז

כ"ב בתמוז הוא היום העשרים ושניים בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ב בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

כ"ג בתמוז

כ"ג בתמוז הוא היום העשרים ושלושה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ג בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

כ"ד בתמוז

כ"ד בתמוז הוא היום העשרים וארבעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ד בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

כ"ה בתמוז

כ"ה בתמוז הוא היום העשרים וחמישה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ה בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

כ"ו בתמוז

כ"ו בתמוז הוא היום העשרים ושישה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ו בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

כ"ז בתמוז

כ"ז בתמוז הוא היום העשרים ושבעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ז בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כ"ט בתמוז

כ"ט בתמוז הוא היום העשרים ותשעה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ט בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

צום גדליה

צוֹם גְּדַלְיָה (או צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת). צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון.

תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בתקופת בית ראשון.

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש. תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים, כמה שבועות לפני חורבן בית המקדש השני. על פי המקרא והתלמוד הבבלי, לפני חורבן בית המקדש הראשון נבקעה חומת ירושלים בתשעה לחודש תמוז, אך בתלמוד הירושלמי כתוב שגם בבית ראשון נפרצו החומות בי"ז בתמוז אלא שבצל המצב הקשה טעו בספירה.

צום שבעה עשר בתמוז נקרא גם צום הרביעי, מכיוון שתמוז הוא החודש הרביעי בשנה המקראית. הצום נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. ביום זה מתחילים ימי בין המצרים, הנמשכים עד תשעה באב. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב.

תשעה באב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו ביום זה גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף לגלות בת כאלפיים שנה.

בניגוד לכל שאר התעניות מדרבנן, תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום כיפור. בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית מפניה לי' באב.

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן. בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב.

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמיני עצרתפסחשביעי של פסחפסח שנישבועותחול המועד
Im Gebet beim Laubhüttenfest, Paula Gans IMG 4724 4725 4726 edit
חגים מדרבנן או מסורת אסרו חגהושענא רבהשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםל"ג בעומרט"ו באב
ימים מיוחדים שבתראש חודשחודש אלולעשרת ימי תשובהפורים קטןספירת העומר • ימי בין המצרים
תעניות ציבור מתקנת נביאים צום גדליהעשרה בטבתתענית אסתרי"ז בתמוזתשעה באב
תעניות רשות יום כיפור קטןתענית בכורותכ' בסיווןשובבי"םתענית בה"בתעניות גשמיםז' באדר
שבתות מיוחדות שבת מברכיםשבת שובהשבת שירהשבת שקליםשבת זכורשבת פרהשבת החודששבת הגדולשבת חזוןשבת נחמו
חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאותיום ירושלים
ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודעיום הזיכרון ליהודי אתיופיהיום גירוש יהודי ערב
הנצחת אישים ממלכתית יום הרצליום זאב ז'בוטינסקייום הזיכרון לרחבעם זאבייום הזיכרון ליצחק רביןיום הזיכרון לדוד בן-גוריון
חגי עדות יום שמחת כהןסיגדי"ט כסלופורים שניבסיסהמימונהסהרנה
פורטל שבת ומועדי ישראל
ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש
ארבע תעניות עשרה בטבתשבעה עשר בתמוזתשעה באבצום גדליה חורבן בית שני
ימי בין המצרים תלת דפורענותאתשעת הימיםשבת חזוןשבוע שחל בו תשעה באבשבע דנחמתא
סיפורים וקינות אגדות החורבןקינות לתשעה באבמגילת איכה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.