ימית

ימית הייתה עיר ישראלית בפתחת רפיח, שהוקמה בשנת 1973 בקצהו הצפון-מזרחי של חצי האי סיני, על חוף הים התיכון בין רפיח לאל עריש. העיר הייתה מרכזו של אזור התיישבותי שזכה לשם חבל ימית, וכלל יישובים נוספים. ימית הייתה מתוכננת להיות עיר גדולה, הכוללת נמל עמוק-מים. ב-21 באפריל 1982 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים פונתה העיר ונהרסה.

ימית (יישוב לשעבר)
Yamit1
סמל העיר ימית
מדינה ישראל  ישראל
מחוז פתחת רפיח
נפה חבל ימית
תאריך ייסוד 1973
סיבת נטישה הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה 1982
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 2,500[1] (1982)
קואורדינטות 31°16′32″N 34°10′02″E / 31.275555555556°N 34.167222222222°E 
אזור זמן UTC +2
Yamit
כרזה המציגה תצלום ממעוף הצפור של העיר ימית, לצד רשימת יישובי חבל ימית ויישובי מרחב שלמה

היסטוריה

התוכנית להקמת העיר הוצגה לראשונה באוגוסט 1972[2], וההחלטה הרשמית על הקמת העיר התקבלה בוועדת השרים להתיישבות בפברואר 1973 ביוזמת השר ישראל גלילי[3], ובתמיכת שר הביטחון משה דיין[4]. זאת למרות שבמקביל נערכו שיחות שלום בראשות מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס (תוכנית רוג'רס), ואף הוצעה שמדינת ישראל תחכיר את פתחת רפיח במסגרת הסכם שלום[5].

טקס הנחת אבן הפינה ליישוב נערך בדצמבר 1975, כשארבעים המשפחות הראשונות התיישבו במקום[6]. הגרעין ההתיישבותי שהקים את העיר היה מורכב מעולים חדשים מברית המועצות אשר גרו שנתיים לפני איכלוסה של העיר במושב שדות (מרכז גושי). חברי הגרעין ירדו לפתחת רפיח לפני מלחמת יום הכיפורים, במהלכה, ולאחריה.

תכנון העיר

העיר ימית תוכננה במטרה ליצור מאחז בשטח שיחזק את הקשר בין סיני לבין ישראל, וכן לפצל את רצועת עזה מחצי האי סיני. ימית היא למעשה הצלע השלישית בתוכנית "עוטף עזה", שמטרתה הייתה להקיף את עזה בגושי התיישבות אשר ימנעו ממנה להתפשט. עוטף עזה כלל את אשקלון בצפון, באר שבע ועיירות הפיתוח ממזרח, וימית בדרום.

עקרונות התכנון שנקבעו לעיר שאפו ליצור עיר גדולה אשר תאכלס כרבע מיליון תושבים. ימית תוכננה כעיר החוף הגדולה השלישית של מדינת ישראל, אחרי תל אביב וחיפה[7]. כמו כן, יועדה העיר לקלוט את גלי העלייה העתידיים, אשר יועדו להוות מרכיב עיקרי מאוכלוסיית העיר. ענפי הכלכלה העיקריים של העיר יועדו להיות: תיירות, תעשייה ומלאכה ותחבורה (נמל ימי, נמל אווירי ומרכז תחבורה יבשתי). יחד עם זאת, תוכנן המקום כמרכז לוגיסטי וכלכלי לחצי האי סיני. "שיכון ופיתוח" אכלסה את העיר ובספטמבר 1975 החלה במסירת הדירות הראשונות בעיר.[8] בעיר שכנה ישיבת ההסדר "ישיבת ימית" בראשות הרב יעקב אריאל.

פינוי והריסת העיר

בשנת 1982 פונתה העיר ונהרסה במסגרת הסכם השלום בין ישראל ומצרים. רוב תושבי המקום התפנו מרצון לפני הפינוי, אך בעקבות התבצרות פעילי ימין ובעיקר אנשי תנועת גוש אמונים בבתים, גלש הפינוי למאבק אלים בין המפנים למתבצרים. על מערך הפינוי פיקד אריאל שרון.

לאחר הפינוי

ישיבת ימית עברה לאחר פינוי העיר לנווה דקלים שבגוש קטיף. לאחר פינוי יישובי גוש קטיף בשנת 2005, פונתה גם הישיבה וכיום היא שוכנת בעיר אשדוד.

הריסות העיר נותרו, באזור עליו עמדה פעם העיר. ההגעה לאזור הריסות ימית מלווה בקשיים רבים שמערימים השלטונות במצרים. למרות זאת, בשנת 2005 ביקר באזור ההריסות צחי הנגבי. בתקופת הפינוי התבצר הנגבי, שהיה אז סטודנט ואחד ממובילי המאבק בנסיגה מסיני, באנדרטת ימית יחד עם מתבצרים נוספים. לאחר הפינוי נחתכו קירות ורצפות הבתים בשלמותם והועברו למושב דקל, שם הם נמצאים עד היום.

ישראל לא ציינה בשום מקום באופן רשמי את העיר ימית. הציון היחידי לעיר הוקם בישיבת ההסדר ימית שפונתה מהעיר והוקמה מחדש ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף תחת שם חדש: ישיבת ההסדר נווה דקלים. עם ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005 פונתה הישיבה בפעם השנייה והוקמה מחדש בעיר אשדוד. בישיבה שנבנית אמורים להיות מונצחים באנדרטאות מיוחדות, הן העיר ימית והן היישוב נווה דקלים.

במושב דקל שבנגב המערבי, בו התיישבו רבים מתושבי העיר הוקם מוזיאון לעיר וליישובי חבל ימית.

קישורים חיצוניים

Yamit evacuation 3
תמונה מפינוי ימית

הערות שוליים

  1. ^ Can Israel's right deliver peace?, באתר ה-BBC (באנגלית)
  2. ^ ישראל הראל, דיין עומד להגיש תכנית להקמת עיר הדשה - "ימית" - ליד דיקלה, מעריב, 24 באוגוסט 1972
  3. ^ שרף: המרכז בפיתחת רפיח אבן פינה ליישוב עירוני, מעריב, 23 בפברואר 1973
  4. ^ דיין בעד הקמת העיר "ימית" ־ אך לא יעלה ההצעה בממשלת, מעריב, 25 באוקטובר 1972
  5. ^ יוסף חריף, ישראל מציירת את "מפת השלום עם מצרים, מעריב, 5 בינואר 1973
  6. ^ עזרה ינוב, ימית: הרשמה, אבן פינה, בי"ס ראשון, חשמל ו"אגד, מעריב, 5 בדצמבר 1975
  7. ^ תוכנית המתאר של ימית
  8. ^ http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1975%2F09%2F23&id=Ar01122&sk=C2F914FB מפתח ראשון בימית - לחברת שיכון ופיתוח - מעריב, 23/09/1975
1982

שנת 1982 היא השנה ה-82 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1982 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

איקאלואיט

איקאלואיט (באנגלית וצרפתית: Iqaluit, באינוקטיטוט: ᐃᖃᓗᐃᑦ; עד 1987 נקראה פרובישר ביי) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של הטריטוריה הקנדית נונאווט, ארצם של האינואיטים. העיר שוכנת בדרום האי באפין לחופו של מפרץ פרובישר. בהתאם לכך העיר נקראה עד שנת 1987 בשם פרובישר ביי. בעיר מתגוררים כ-7,900 איש ובפרבר שלה אפקס מתגוררים כ-60 משפחות שהם בערך 200 איש. איקאלואיט, הממוקמת כאמור על אי היא עיר הבירה היחידה של טריטוריה בקנדה שלא מחוברת לרשת הכבישים המהירים של המדינה. היא גם עיר הבירה הקטנה ביותר במונחים של אוכלוסייה ושטח והדרך העיקרית להגיע אליה היא באמצעות שדה התעופה איקאלואיט אשר מסוגל לתת שירות לרוב מטוסי הסילון המודרניים. בחלק מעונות השנה ניתן להגיע אל העיר גם בתחבורה ימית.

ארכאולוגיה ימית

ארכאולוגיה ימית היא ענף בארכאולוגיה. הענף עוסק בחשיפת שרידי העבר בקרקעית הים וחופיו כדי ללמוד על הסחר הימי בימי קדם ועל יחסים בין תרבויות שהתקיימו לפני מאות שנים.

הייחודיות בענף זה של הארכאולוגיה היא האפשרות לבחון "קפסולות של הזמן". ביטוי זה משמש את החוקרים כדי להדגיש מכלול חד זמני שלא הופרע מעולם על ידי אדם, כמו ספינה טבועה, שכלי האוכל שמוצאים בה, מראים בדיוק באילו כלים השתמשו בזמן נתון מוגדר. להבדיל מארכאולוגיה ביבשה שבה שרידי העבר מתערבבים זה עם זה והממצאים משקפים תקופות שונות לאורך ההיסטוריה. די במבט קצר על עיר עתיקה כירושלים כדי להבין את הקושי העצום בשחזור ההיסטוריה שלה.

ביולוגיה ימית

ביולוגיה ימית היא תחום של מדעי הטבע החוקר את האורגניזמים בסביבה ימית, מאגמים ועד אוקיינוסים. הדיסציפלינה מתבססת על מיון ענף הביולוגיה לפי בית גידול במקום לפי טקסונומיה. הביולוגיה הימית חוקרת את האורגניזמים עצמם. תחום הדעת העוסק בחקר יחסי הגומלין המערכתיים בין האורגניזמים נקרא אקולוגיה ימית. הביולוגיה הימית עוסקת במגוון רב יותר של אורגניזמים מאשר כל תחום אחר בביולוגיה. הימים מכסים מעל 70% משטח כדור הארץ, ובשל עומקם, כמות האורגניזמים בהם גדולה פי 300 מזו שבשטח היבשתי. למרות ההשפעה הגדולה שיש לימים והסביבה הימית על היבשה כמות המחקרים שנעשו עד כה בסביבה הימית קטנה עשרות מונים מאלו שנעשו בסביבה היבשתית.

בשנת 1832 ז'אן וילפרו-פאוור בנתה לראשונה אקווריום לצורכי חקר ייצורים ימיים. הביולוג הימי משלב עבודה במעבדה עם עבודת שטח הנעשית בצלילה או שיט ופעמים רבות ביולוגים ימיים הם בעלה הכשרה במיומנויות אלה.

בתחום הביולוגיה הימית התפתחו שיטות מחקר חדשניות, שנועדו לבצע מחקר מבלי לפגוע בסביבה הרגישה, בעיקר שונית אלמוגים, כגון מחקר המתבסס על אקוסטיקה תת-מימית.

האנציקלופדיה של החיים

האנציקלופדיה של החיים (באנגלית: Encyclopedia of Life,‏ EOL) היא אנציקלופדיה שיתופית וחינמית באינטרנט אשר נועדה לתעד את כל 1.9 מיליון מיני החיים המוכרים למדע. היא מלוקטת מתוך מאגרי מידע קיימים (בהם ויקיפדיה) ומתרומות של מומחים ושוחרי טבע מכל העולם. היא נועדה לבנות עמוד אחד שיורחב "עד אינסוף" עבור כל מין, הכולל סרטוני וידאו, הקלטות, תמונות, גרפיקות וטקסטים. בנוסף, האנציקלופדיה משלבת תוכן מהספרייה למורשת המגוון הביולוגי, אשר העבירה תהליכי דיגיטציה למיליוני דפים של ספרות מודפסת מהספריות הגדולות בעולם להיסטוריית הטבע. הפרויקט בתחילה גובה בהתחייבות מימון של 50 מיליון דולר, בהובלת קרן מקארתור וקרן סלואן, שסיפקו יחד 25 מיליון דולר. 25 מיליון הדולרים הנוספים הגיעו מחמישה מוסדות עיקריים: מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע, אוניברסיטת הרווארד, המעבדה לביולוגיה ימית, הגן הבוטני של מיזורי ומכון סמית'סוניאן. הפרויקט בתחילה הובל על ידי ג'ים אדוארדס וצוות הפיתוח בהובלת דוד פטרסון. היום, המוסדות המשתתפים ותורמים פרטיים ממשיכים לתמוך באנציקלופדיה באמצעות תרומות כספיות.

הים התיכון

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.הים התיכון אינו מתאפיין בגלים גבוהים במיוחד, שכן החיבור לאוקיינוס צר והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאורך חופיו הצפוניים, הים התיכון צלול, עמוק ושקט, ואילו הים התיכון ליד חופי ישראל מתאפיין במשטר סערות חזקות יחסית ובערבול החול במים, עובדה היוצרת לעיתים עכירות.הים התיכון מהווה יעד תיירותי לכשליש מכלל התיירות הבינלאומית. תיירות זו מתרכזת בעיקר לאורך חופיו המשתרעים על פני 46,000 ק"מ, שמתוכם 25,000 ק"מ הם אזורים אורבניים. לאורך חופי הים התיכון מתגוררים כ־150,000,000 תושבים ובעונת הקיץ מספר זהה של תיירים מבקרים בו.הים התיכון שימש עורק תחבורה ראשי בעולם העתיק הידוע, וקישר בין התרבויות הרבות שהתהוו לחופיו, בהן תרבויות מצרים, יוון, רומא וכן התרבויות הפיניקיות ותרבויות ארץ ישראל. כיום מתקיימת בו 30% מכלל התחבורה וההובלה הימית בעולם.

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

חיל הנחתים של ארצות הברית

חיל הנחתים של ארצות הברית (באנגלית: United States Marine Corps-USMC) הוא אחת הזרועות בכוחות המזוינים של ארצות הברית. מטרתו המקורית הייתה התמחות בלחימת חיל רגלים ימית (הגנה על ספינות ותקיפתן) ולוחמה אמפיבית (נחיתה מהים). החיל כפוף למשרד הצי האמריקני, בדומה לחיל הים. נכון לשנת 2017 משרתים בו 182,000 חיילים בשירות סדיר ו-38,500 חיילים בשירות מילואים.

המוטו של החיל הוא SEMPER FIDELIS (בתרגום מלטינית: תמיד נאמן).

חקלאות

חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, והיא שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

החקלאות היא העיסוק הנפוץ בעולם – 42% מכוח העבודה בעולם עוסק בו. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (התוצרים הלאומים הגולמיים). מושג החקלאות מתייחס למגוון נרחב של פעילויות ייצור, אשר נפרשות על קשת רחבה של קני מידה תפעוליים (גודל יחידות שטח העיבוד, תפוקות וכו'), התמחויות ואספקטים שיווקיים.

בקצה אחד של קשת זו, נמצאת חקלאות הקיום (Subsistence Agriculture), המתבססת על שטחי אדמה (או כמות בעלי חיים) מצומצמים, תוך שימוש בכמות מצומצמת של תשומות חקלאיות, ללא השקעות וללא שיווק. חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים.

בקצה השני של הקשת, נמצאת החקלאות האינטנסיבית הכוללת גם את החקלאות התעשייתית. חקלאות זו עושה שימוש בשטחי אדמה נרחבים (ובהיקפים גדולים של בעלי חיים), תוך שימוש נרחב בתשומות חקלאיות כגון: דשן וחומרי הדברה ובמיכון ברמה טכנולוגית גבוהה. החקלאות האינטנסיבית כרוכה בהשקעות נרחבות, בתעשיות נלוות המיועדות לספק לצרכן את המוצר המוגמר ובשיווק. מטרת החקלאות האינטנסיבית היא, בדרך כלל, השאת הרווח לחקלאי או לתאגיד החקלאי.

ים

יָם הוא מצבור גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אז הוא נקרא ימה ולא ים, אם כי בשפה הרווחת משמש המונח גם לתיאור אגמים גדולים הסגורים מכל עבריהם, כמו הים הכספי, ים המלח ואף ים כנרת.

קרוב ל-71% משטח כדור הארץ מכוסה במים. הצמחייה הימית מייצרת אחוז גבוה מהחמצן בכדור הארץ - בין 50% ל-70% לפי הערכות שונות. כמות המלח בים מגיעה לכ-3.5% בממוצע.

בכל ים זרמים רבים המשפיעים על הביומסה שבו. ישנם זרמי עומק המושפעים מגודלו ומאסתו של ים וכפיפותו לכוח קוריוליס, ישנם זרמים עליונים אשר מושפעים בעיקר מתנאי האקלים החיצוניים (רוחות, התאיידות) וישנם זרמים עולים ויורדים אשר מושפעים בעיקר מרוחות, כוח קוריוליס, המסוע הימי, והטופוגרפיה התת-ימית של קרקעית הים. זרמים אלו מזינים ומאכילים בתורם את כל הביומסה.

לוחמה אמפיבית

לוחמה אמפיבית (וכן "נחיתת סער אמפיבית", "נחיתה מהים" ו"החפה") היא טכניקה צבאית, אשר עושה שימוש בכלי שיט מיוחדים או בכלי רכב אמפיביים, כדי להציב כוח צבאי - חיילים, ציוד, כלי רכב ורֶק"מ - על חוף אויב.

לוחמה ימית

לוחמה ימית מתייחס לכלל ההיבטים של לחימה בים, כאשר הלחימה מתבצעת לרוב על גבי כלי שיט ובין צבאות, אך לעיתים גם בין כלי שיט צבאיים או אזרחיים לשודדי ים.

התפתחות ספינות המלחמה החלה עוד בימי קדם. תחילה שימשו הספינות מעין פלטפורמות שנשאו לוחמים ולא היו חמושות, ובהמשך הפכו לכלי נשק בזכות עצמן.

מטוס סילון

מטוס סילון הוא מטוס המונע על ידי מנוע סילון.

ככלל, מטוסי סילון משמשים בתחום האזרחי לטיסות למרחקים ארוכים בגבהים של 35,000 רגל ומעלה, משום שבגבהים נמוכים יותר הם אינם כלכליים. טיסות למרחקים קצרים או טיסות גובה נמוך בדרך כלל מופעלות על ידי מטוסי בוכנה. בהיבט הצבאי-מלחמתי מטוסי סילון הם למעשה המטוסים היחידים בשימוש מכיוון שמעטפת הביצועים שלהם טובה יותר משל מטוסי בוכנה.

מטוס הסילון הראשון בהיסטוריה היה הקואנדה 1910 (Coanda-1910) שהוטס על ידי ממציאו הרומני אנרי קואנדה בשנת 1910. המטוס התרסק בתום הטיסה הראשונה שלו.

מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון היה המסרשמיט Me 262 "שוואלבה" הגרמני ומיד אחריו פותח המטאור הבריטי. שני המטוסים השתתפו בצורה מוגבלת במלחמת העולם השנייה.

קרב האוויר הראשון בעידן הסילון התרחש ב-8 בנובמבר 1950 במלחמת קוריאה והסתיים בהפלת שני מטוסי מיג-15 צפון-קוראניים על ידי מטוס P-80 שוטינג סטאר אמריקאי.

קרב האוויר הגדול ביותר בעידן הסילון התרחש במבצע שלום הגליל מעל אדמת לבנון והשתתפו בו מעל 100 מטוסים, בעיקר מחילות האוויר של ישראל וסוריה.

מטוס הנוסעים הסילוני הראשון היה הדה הבילנד קומט הבריטי שהמריא לראשונה בשנת 1949, גרסתו הצבאית כמטוס סריקה ימית עדיין בשימוש כיום בשירות חיל האוויר המלכותי הבריטי.

ספנות

ספנות היא התהליך הפיזי הכרוך בהובלת אנשים או מטענים בדרך הים. ספנות כוללת את מכלול הפעולות הכרוכות בעיסוק בכלי שיט. עם השנים התרחב המונח לתיאור של מכלול הפעולות הכרוכות בתובלה ימית, בהן העיסוק בהובלה יבשתית כחלק מהתהליך. כיום, בשל המורכבות שבהובלת הסחורות, בים, באוויר וביבשה, התפתח תחום הספנות לחלק מענף הלוגיסטיקה.

ערפל

הערפל הוא תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל. הערפל יכול להיחשב כסוג של ענן בגובה נמוך והוא מושפע מאוד מגופי מים, טופוגרפיה, ומחוזק הרוח.

הערפל גם יכול להיווצר מפעילויות אנושיות, כמו הובלה ימית, תחבורה ממונעת, ומלחמה.

באוויר נמצאים תמיד אדי מים, בכל מקום על פני כדור הארץ, גם בקטבים וגם במדבריות. הטמפרטורה קובעת את כמות אדי המים שיכולה להיות באוויר. אוויר קר יכול להכיל פחות אדי מים מאשר אוויר חם. כשהלחות היחסית גבוהה מ-75% חל תהליך התעבות של הלחות. באותה הדרך בה נוצרים עננים, מתחילים להתגבש אדי מים לטיפות מיקרוסקופיות. טיפות אלה שוברות את האור העובר דרכן ולכן מגבילות את הראייה. גון האדים האלו נראה לבן, שכן כאשר קרני השמש עוברות דרכן טיפות המים הן נשברות באופן שווה, וכשהקרניים המפוזרות של השמש מגיעות לעינינו אנו מקבלים צבע לבן כתוצאה משילובן של כל הקרניים השבורות. ככל שאחוזי הלחות באוויר גבוהים יותר כך פיזור הקרניים גדל והיכולת לראות נפגעת. בדרך כלל הלחות בבוקר גבוהה יותר שכן האוויר עוד קר מהלילה ולכן הראות בדרך כלל פחות טובה. לקראת הצהריים הטמפרטורה עולה והראות משתפרת.

כאשר הלחות מגיעה ל-100%, חלקיקי המים באוויר מתרבים וגדלים. לחות זו הופכת לערפל. כשגודל החלקיקים מגיעה למאית המילימטר והצפיפות מגיעה למאות חלקיקים בסנטימטר נוצר ענן הוא הערפל.

פורטוגל

הרפובליקה הפורטוגלית (בפורטוגזית: República Portuguesa) היא מדינה בדרום מערב אירופה הגובלת בספרד בחלקו המערבי של חצי האי האיברי. תחת ריבונותה מספר איים באוקיינוס האטלנטי (חבלי פורטוגל האוטונומיים) בהם האיים האזוריים ואיי מדיירה. בני פורטוגל מכונים פורטוגזים, כשם שפתם – פורטוגזית.

בעברה הייתה פורטוגל מעצמה קולוניאלית ימית (ראו האימפריה הפורטוגלית), חלוצת עידן התגליות האירופי ושלטה בחלקים גדולים באפריקה ודרום אמריקה ובמסחר בין אירופה למזרח הרחוק והודו. פורטוגזית, השפה המדוברת בפורטוגל, מדוברת גם במושבותיה לשעבר, כגון בברזיל שבאמריקה הדרומית, אנגולה שבאפריקה, ומקאו שבמזרח הרחוק.

פלי"ם

פלי"ם (הלחם של פלמ"ח וים, ולא ראשי תיבות על אף שנכתב עם גרשיים) הייתה הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח, הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

פעילותה של הפלוגה (פלוגה י' של הפלמ"ח) התמקדה בהעפלה ובביצוע פעולות חבלה ימית כנגד הצי הבריטי, אך אנשיה השתתפו גם בלחימה היבשתית. בתחילת 1948 השתתפו כ-200 מימאי הפלי"ם במבצע 'נחשון' להסרת המצור מעל ירושלים, כ-70 מהם נקברו בבית הקברות בקריית ענבים. במהלך מלחמת העצמאות המשיכו ימאי הפלי"ם להוביל את אוניות המעפילים והעולים וכן את אוניות הרכש. בשיאה כללה הפלוגה הימית כ-370 איש, מהם כ-250 בוגרי עשרה קורסים למפקדי סירות וכ-100 בוגרי חמישה קורסי חובלים. החל ב-1946 הצטרפו אליהם מעל 200 צעירים יהודים מצפון אמריקה - מח"ל עליה ב' - שהפעילו 10 אניות מעפילים שנרכשו בארצות הברית.

רובוטיקה

רובוטיקה היא תחום מולטידיסיפלינארי, כלומר נשען על מספר תחומים הנוגע לבניית רובוטים, מכשירים היכולים לנוע ולהגיב לפי מידע מחיישנים. תחומים עליהם הרובוטיקה נשענת הם למשל הנדסת אלקטרוניקה, מדעי המחשב, תכנות ובפרט הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות והנדסת ייצור.

המילה רובוטיקה - מלשון רובוטה (ROBOTA), מילה צ'כית לעבודה מאולצת - חודשה על ידי המחזאי קארל צ'אפק. המובן של הרובוטים כפי שאנו מכירים אותו כיום הוצג על ידי הסופר אייזק אסימוב בספרו משנת 1950 "אני, רובוט". בספר זה הציג הסופר גם את שלושת חוקי הרובוטיקה המוטלים על הרובוטים כדי שלא יסכנו את בני האדם.

כיום, כשמדברים על רובוטים, מדברים לאו דווקא על מכונות מוחשיות, כי היום גם חלק מהתוכנות הממוחשבות נקראות רובוטים, וגם עוד מכונות המגיבות לנתונים שהן מקבלות מן הסביבה. רובוט בהקשר המסורתי הוא סוכן מכני. בדרך כלל המדובר במערכת אלקטרו-מכנית, אשר התבוננות באופן התנועה שלה יוצרת תחושה של כוונה או רצון עצמאיים. במילים אחרות, על רובוט להפגין מידה מסוימת של תבונה. אין הגדרה מוסכמת על החוקרים למושג רובוט, עם זאת מוסכם על כולם שנוסף על יכולת תבונית על רובוט להיות מסוגל לאחת או יותר מהמשימות הבאות: תנועה עצמאית, הפעלת זרוע מכנית, חישה ופעולה על סביבתו. במחקר ברובוטיקה נכללים תחומי המכניקה, הבקרה, האינטראקציה עם בני אדם והחישה. מעבדות רובוטיקה קיימות ברוב האוניברסיטאות בישראל. תוכנה גרפית להדמיית רובוטים פותחה על ידי חברה ישראלית, ROBCAD.

שיט

שַׁיִט הוא תחבורה בנתיבי מים, לרבות בים הפתוח, בנהרות ובאגמים, בנמלים ובמעגנים או בנתיבי מים פנים-יבשתיים. שיט הוא אחד משלושת סוגי התחבורה הנפוצים ביותר בעולם לשימוש האדם לתובלה ולתנועה ממקום לייעודו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.