ים

יָם הוא מצבור גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אז הוא נקרא ימה ולא ים, אם כי בשפה הרווחת משמש המונח גם לתיאור אגמים גדולים הסגורים מכל עבריהם, כמו הים הכספי, ים המלח ואף ים כנרת.

קרוב ל-71% משטח כדור הארץ מכוסה במים. הצמחייה הימית מייצרת אחוז גבוה מהחמצן בכדור הארץ - בין 50% ל-70% לפי הערכות שונות. כמות המלח בים מגיעה לכ-3.5% בממוצע.

בכל ים זרמים רבים המשפיעים על הביומסה שבו. ישנם זרמי עומק המושפעים מגודלו ומאסתו של ים וכפיפותו לכוח קוריוליס, ישנם זרמים עליונים אשר מושפעים בעיקר מתנאי האקלים החיצוניים (רוחות, התאיידות) וישנם זרמים עולים ויורדים אשר מושפעים בעיקר מרוחות, כוח קוריוליס, המסוע הימי, והטופוגרפיה התת-ימית של קרקעית הים. זרמים אלו מזינים ומאכילים בתורם את כל הביומסה.

Beach Cancun
חוף ים במקסיקו
Sunset-at-Sea
ים על רקע שקיעת השמש
ים באכזיב 2
ים באכזיב
Fischerboot vor Bodø
ספינה שטה בים בנורווגיה

האדם והים

שיט

שיט ימי נחשב כאחת מדרכי התחבורה הקדומות ביותר. עדויות ראשונות לשיט מגיעות עוד מהתקופה הפרהיסטורית. שייטים ידועים בעולם העתיק היו הפניקים שהיו מפליגים בסירות משוטים על פני הים התיכון. הוויקינגים בנו סירות מפרש וניצלו את אנרגיית הרוח לשם התקדמות, וכך הגיעו עד אמריקה הצפונית בחיפוש אחר מקומות חדשים להתיישבות ולמציאת משאבים. גם באזורים מרוחקים היה השיט חלק בלתי נפרד מאורח החיים, הפולינזים היו משייטים מאי לאי ברחבי הארכיפלגים של האוקיינוס השקט, האינואיטים היו נעים באמצעות קיאק שהכינו מעורות ועצמות של בעלי חיים והאינדיאנים היו בונים להם קאנו מגזעי עצים גדולים.

עידן התגליות התרחש לאחר מסעות התגלית הימיים הגדולים שערכו ואסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאז, כריסטופר קולומבוס ופרדיננד מגלן בשם ספרד ופורטוגל. כשנודע על שטחי היבשה החדשים החל השיט להתפתח באופן מואץ ומספינות נהר החל מייצר האדם אוניות שיוכלו להבקיע דרכם בין גלי האוקיינוסים. כדי לחצות נהרות החלו בונים מעבורות במקום לבנות גשרים בכל מקום ומקום.

לא חלף זמן רב ועימותים בין מדינות החלו להתקיים גם על פני הים, בקרבות ימיים. אחרי כן החלה להתפתח משנה סדורה של לוחמה ימית. לאורך ההיסטוריה, עמים ומדינות הקימו להן צי במטרה לבסס את שליטתם באזורים מרוחקים. מדינות מקימות ציים של אוניות כדי לסחור עם אומות אחרות. כל ארץ השוכנת לחופי ים מקימה לה חיל ים שיגן על חופיה מפני פלישת אויב המתקיף מדרך הים.

עם התפתחות תחום התעופה הצטמצמה בהדרגה החשיבות של השיט כדרך תעבורה ותובלה, אך עדיין יש לו תפקיד מרכזי בתחומים אלה.

דיג

האדם למד כבר משחר ההיסטוריה לנצל את הדגה כמקור מזון. הדיג מספק כחמישית מצריכת החלבונים העולמית. התחדשות הדגה קטנה מהיקף הדיג, מה שגורם להכחדה של מינים מסוימים ואיבוד פרנסתם של הדייגים לאחר זמן מה. ניסו למנוע את דילול המינים על ידי קביעת מכסות לארצות וקביעת מכסות בינלאומיות לים הפתוח.

בשנים האחרונות התפתחה החקלאות הימית המנצלת את הים לגידול מבוקר של דגים ופירות ים. שיטות הגידול מגוונות ובהן הזרמת מי ים לבריכות ביבשה, גידול בתוך כלובים בים, גידול בים פתוח ועוד. כיום החקלאות הימית מתרכזת באצות כי בנוסף לכך שהן מזון חשוב הן יכולות לשמש גם לדישון, לתעשיית התרופות, כמקור דלק, כאמצעי לניקוי זיהומים ועוד.

שימושים נוספים

במדינות בהן אין הרבה מים אך יש גישה לים משתמשים בהתפלה של מי ים לייצור מים לצריכת האדם. בשנת 2013 מים מותפלים היוו כמחצית מצריכת מי השתייה בישראל.[1]

ים משמש בדרך כלל בתור אטרקציה תיירותית ולכן אפשר למצוא מלונות על יד הים. גם כאן ניתן למצוא בעיות: התיירים מלכלכים את הסביבה ופוגעים בבעלי החיים הימיים.

לים יש אנרגיות רבות מתנועת הגלים המתמדת, מזרמי הים וההפרשים במפלס הים בין הגאות והשפל. בין היתר יש מתחת לקרקעית הים נפט וגז טבעי.

הים שימש בעבר כאמצעי תקשורת, זאת באמצעות השלכה של פתק בבקבוק אליו וצפייה שיגיע לקו חוף כלשהו באמצעות הזרמים ויימצא על ידי בני אנוש.

יצורי ים

בים ישנו מגוון גדול של בעלי חיים המותאמים לנצל את גומחות החיים השונות בו. הנפוצים ביותר הם מגוון גדול של חסרי חוליות ימיים וכמעט כל מיני הדגים. בים נפוצים גם חיות יבשה שפנו לעבר הים כמו לווייתנים, כלבי ים, פינגווינים, צבי ים ותניני ים.

חלק מיצורי הים הם כה קטנים שהם צפים במים כפלנקטון. אחרים המכונים נקטון יכולים לצוף. כמה יצורים כמו צדפת ענק ואלמוגים קבועים למקום מסוים כל חייהם.

Green Turtle (Chelonia mydas) (6130395346)

צב ים ירוק בים סלבס, מלזיה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קובי ישעיהו, ‏מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013
אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל, ושמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל.

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כאחת הערים הגדולות בישראל.

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

בת ים

בַּת יָם היא עיר במחוז תל אביב. הוקמה בשנת 1926 והוכרזה כעיר בשנת 1958. שטח השיפוט שלה הוא 8,280 דונם, ומתגוררים בה כ-130,000 תושבים. 34.7% מתושביה עלו בשנות ה-90 ממדינות פוסט סובייטיות. לפיכך, בת ים היא העיר בה אחוז העולים מברית המועצות לשעבר הוא הגדול מבין ערי ישראל. מבין ערי ישראל בת ים ממוקמת במקום ה-14 בגודל אוכלוסייתה ובמקום ה-55 בשטחה. נכון לשנת 2014, היא השלישית בדירוג הצפיפות מבין ערי ישראל אחרי בני ברק וגבעתיים.

על פי נתוני הלמ"ס תושבי בת ים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ביחס לערים הגדולות בארץ.

העיר גובלת בראשון לציון מדרום, בחולון ממזרח ובתל אביב-יפו מצפון.

גובה פני הים

גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.

גובה פני הים משמש נקודת ייחוס לציון גבהים על-פני כדור הארץ – נהוג לציין גובהם של מקומות גאוגרפיים, כגון הרים ועמקים, ביחס לגובה פני הים הממוצע.

גובהם של מקומות הנמצאים מעל פני הים, מצוין בסימן פלוס, או במילים "מעל פני הים".

גובהם של מקומות הנמצאים מתחת לפני הים, מצוין בסימן מינוס, או במילים "מתחת לפני הים".

המקום הגבוה ביותר מעל פני הים הוא הר אוורסט (Everest), שגובהו 8,848+ מטר (או, על פי מקורות אחרים, 8,850+ מטר). עקב פחיסות כדור הארץ, זהו איננו המקום המרוחק ביותר ממרכז כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו. המקום הנמוך ביותר מתחת לפני הים ביבשה הוא ים המלח. בתחילת יוני 2019 היה גובה פני המים שלו 433.57- מטר.תכונות פיזיקליות שונות, ובפרט לחץ האוויר, משתנות עם שינוי הגובה שבו נמדדת התכונה. הערך המקובל שניתן לתכונה מסוימת, כגון מהירות הקול או טמפרטורת הרתיחה של המים, הוא ערכה בגובה פני הים.

דוגמנות

דוגמנות היא מקצוע שהעוסקים והעוסקות בו מסייעים לשיווק מוצרים ולפרסומם, תוך ניצול מראה ייחודי של גופם או פניהם. ארבעת התחומים העיקריים של הדוגמנות הם דוגמנות מסלול, דוגמנות מגזינים, דוגמנות פרסום, ודוגמנות אמנותית.

דוגמני מסלול מופיעים בתצוגות אופנה ומציגים בגדים בעיצובים חדשים. הערים מילאנו שבאיטליה ופריז שבצרפת נחשבות למרכזי דוגמנות המסלול.

דוגמנות מגזינים היא צילום בסטילס למגזיני אופנה, לשם הצגת בגדים חדשים.

דוגמנות פרסום היא צילום לפרסומת בעיתונות, בטלוויזיה ובקולנוע. לעיתים מופיעים הדוגמנים או הדוגמניות כשלגופם רק בגדי ים או הלבשה תחתונה, ולעיתים אף בעירום חלקי או מלא. המוצרים המפורסמים אינם בהכרח בגדים - בפרסום משתמשים בדוגמנים ובדוגמניות לשיווק מגוון מוצרים נרחב, בהם בשמים, אביזרי אלקטרוניקה, מכוניות ומזון.

דוגמנות אמנותית (מודל) היא ציור, צילום או פיסול של דוגמנית או דוגמן לצורכי אמנות או לימוד אמנות. בתחום זה מקובל גם ציור, צילום ופיסול של מודל עירום, בו הדוגמנית או הדוגמן מופיעים בעירום חלקי או מלא.עבודתם של דוגמנים ודוגמניות נעשית בדרך כלל באמצעות סוכנות המתווכת ביניהם ובין הנזקקים לשירותיהם. להמחשת כישוריו של דוגמן, ובפרט להמחשת כישוריו של מי שטרם עסק במקצוע זה ורוצה לחדור אליו, משמש הבּוּק - אוסף צילומי דוגמנות אישיים.

נשים וגברים עוסקים במקצוע, אך נשים דומיננטיות בו יותר, בפרט בדוגמנות מסלול ובדוגמנות מגזיני אופנה. דוגמניות על משתכרות יותר מדוגמנים בסטטוס דומה, ככל הנראה עקב הנחה שיכולת המשיכה שלהן כלפי לקוחות גברים גדולה מיכולת המשיכה של דוגמנים גברים כלפי הנשים הלקוחות.

בנוסף לדוגמנים ודוגמניות העוסקים במקצוע זה כעיסוק בלעדי או עיקרי, עוסקים בו גם שחקנים, זמרים, ספורטאים ומפורסמים אחרים. דוגמה לכך הוא העיתונאי ומגיש הטלוויזיה יאיר לפיד, שהעניק בשנת 2004 שירותי דוגמנות לפרסומות של בנק הפועלים, או הכדורגלן הבריטי דייוויד בקהאם. אלה קרויים לעיתים "פרזנטורים".

העיסוק בדוגמנות מהווה לעיתים קרש קפיצה לעולם הבידור, ודוגמניות הופכות לשחקניות פופולריות או למגישות של תוכניות טלוויזיה (לדוגמה: יעל בר-זוהר ומירי בוהדנה). לעיתים המסלול הוא הפוך. לדוגמה, בקי גריפין הפכה מכתבת ספורט לדוגמנית, והזמרת רוני סופרסטאר דיגמנה בגדי ים. הפרסום והזוהר הנלווים למקצוע הדוגמנות הפכו עיסוק זה למשאת נפשם של צעירים וצעירות רבים.

לעיתים מלווה העבודה בדוגמנות בתופעות כגון אנורקסיה, שימוש בסמים ואף ניצול מיני. בגלל תופעות אלו נמתחה ביקורת על תעשייה זו, בייחוד מצד חוגים פמיניסטיים. עמדה פמיניסטית נוספת המבקרת את הדוגמנות גורסת כי עצם קיום המקצוע נובע מיחס מחפיץ כלפי גופן של נשים המשמר את דיכויין במסגרת של "מודל יופי" קבוע, שאינו מכיל את מראיהן של מרבית הנשים (בגלל פרמטרים כגיל ומשקל). חוגים דתיים רואים בתצלומי דוגמניות חריגה מגדר הצניעות, בפרט כאשר מדובר בדוגמניות בבגדי ים. במיוחד מופנית מחאתם כנגד תצלומי דוגמניות המופיעים בשלטי חוצות.

ביטויי זלזול בעבודתן של דוגמניות משתקפים בכינוי "קולבית" לדוגמנית מסלול, ובכינוי "דוגמגישה" לדוגמנית שהפכה למגישת תוכניות טלוויזיה.

בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012‏ האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.

האוקיינוס האטלנטי

האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו והוא מכסה כחמישית משטח כדור הארץ, כ-106.45 מיליון קמ"ר. שמו של האוקיינוס מגיע מן המיתולוגיה היוונית, שם הוא נקרא "ים אטלס".

האוקיינוס השקט

האוקיינוס השקט (באנגלית Pacific Ocean) הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ ומכסה כשליש משטחו (32.4%), 165.2 מיליון קמ"ר. שטח זה גדול משטח כל היבשות שעל פני כדור הארץ, ששטחן יחד הוא כ-149 מיליון קמ"ר. בנוסף, הוא מכיל 46% מכמות המים החופשיים שעל פני כדור הארץ. גבולותיו הם: יבשת אמריקה במזרח, אסיה ואוסטרליה במערב. בצפון מפריד מצר ברינג בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס הקרח הצפוני. דרום האוקיינוס השקט גובל באנטארקטיקה; קיימת גם הצעה להגדיר את הימים לחופי אנטארקטיקה בתור האוקיינוס הדרומי, ואם ההצעה תתקבל, זה יהיה הגבול הדרומי של האוקיינוס השקט, אולם אין לכך עדיין הסכמה.

האוקיינוס משתרע לאורך 15,500 ק"מ, מים ברינג באזור הארקטי שבצפון, עד לשוליים הקפואים של ים רוס באנטארקטיקה שבדרום. רוחבו המקסימלי של האוקיינוס השקט הוא 19,800 ק"מ מאינדונזיה ועד לחופה של קולומביה קרוב לקו הרוחב 5º צפון. מקובל להציב את גבולו המערבי של האוקיינוס במצר מלאקה. באוקיינוס השקט נמצא המקום הנמוך ביותר בקרום כדור הארץ - שקע מאריאנה, שעומקו 11,022 מטר מתחת לפני הים.

25,000 איים מצויים באוקיינוס השקט, יותר מאשר בכל שאר האוקיינוסים גם יחד, ורובם מצויים דרומית לקו המשווה (ראו רשימת איים באוקיינוס השקט).

לאורך שולי האוקיינוס השקט קיימים מספר ימים שוליים, שהגדולים שבהם הם ים סלבס, ים האלמוגים, ים מזרח סין, הים היפני, ים סולו, ים טסמן, ים ברינג, ים אוחוצק והים הצהוב.

מגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן, אשר הגיע לאוקיינוס ב-28 בנובמבר 1520, הוא שכינה אוקיינוס זה "Oceano Pacífico" כלומר שקט, מכיוון שבמרבית נתיב השיט, ממצר מגלן ועד לפיליפינים, היה האוקיינוס שקט. עם זאת, אוקיינוס זה אינו תמיד שקט. סופות טייפון והוריקן רבות הולמות באיים שמצויים בו. בארצות שבשולי האוקיינוס ישנם הרי געש רבים, ולעיתים קרובות פוקדות אותן רעידות אדמה. במקרים של צונמי, נחשול מים המתרומם לגובה רב כתוצאה מרעידות אדמה מתחת לפני הים, נגרמים נזקים כבדים ולעיתים אף הרס ערים שלמות לאורך החופים.

הים הבלטי

הים הבלטי נמצא בצפון מזרח אירופה, ונתחם על ידי חצי האי הסקנדינבי, חופיהן הצפוניים של מדינות מזרח ומרכז אירופה וכן על ידי האיים הדניים. הים הבלטי מתנקז לים הצפוני דרך המצרים הדניים — מצר ארסונד (בשוודית: Öresund, בדנית: Øresund), החגורה הגדולה (בדנית: Storebælt) , והחגורה הקטנה (בדנית: Lillebælt) . הים הבלטי מקושר לים הלבן דרך תעלת בלומורקנאל, ולים הצפוני דרך תעלת קיל (Kiel).

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה. הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. הגדות הצפונית והמזרחית נתחמות על ידי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה. כל חופו הדרומי הוא טריטוריה טורקית.

אורכו 1,200 קילומטרים ממזרח למערב, רוחבו המרבי 610 קילומטרים, ושטחו 436,400 קמ"ר (לא כולל ים אזוב). עומקו המרבי 2,206 מטרים. אל הים מתנקזים חלק גדול מנהרות מזרח אירופה, לרבות הדנייפר, הדניסטר, הבוג הדרומי והדנובה. הוא מקבל מים גם מנהרות חלקה המזרח אירופאי של רוסיה כמו נהר הדון אשר זורם אל ים אזוב וגם מהקווקז המערבי כמו נהר הקובן אשר זורם גם הוא לים אזוב, כמו כן מגיעים אליו עוד כמה נהרות קטנים. לכן מליחות הים השחור נמוכה משמעותית ממליחות הים התיכון, והוא אגן דילול.

ערים חשובות לחופו של הים השחור הן אודסה, איסטנבול, סמסון, קונסטנצה, בורגס, ורנה, סבסטופול, בתומי, אורדו, ילטה וסוצ'י. בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה, הפכו עשרות ערים ועיירות לאורך חופי הים השחור לאתרי נופש ותיירות פופולריים.

בעת העתיקה כונה הים ביוונית בשם "Εὔξεινος Πόντος" (אפקסינוס פונטוס) - "הים הידידותי", כנראה לשון נקייה לעובדת היותם של חופיו מאוכלסים בשבטים עוינים ליוונים בטרם תהליך הקולוניזציה. הרומים כינו אותו Pontos Axeinos (הים האואקסיני).

הים השחור הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות נוספות על שם צבעים נפוצים - כשהאחרים הם הים הלבן, הים האדום, והים הצהוב.

הים התיכון

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.הים התיכון אינו מתאפיין בגלים גבוהים במיוחד, שכן החיבור לאוקיינוס צר והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאורך חופיו הצפוניים, הים התיכון צלול, עמוק ושקט, ואילו הים התיכון ליד חופי ישראל מתאפיין במשטר סערות חזקות יחסית ובערבול החול במים, עובדה היוצרת לעיתים עכירות.הים התיכון מהווה יעד תיירותי לכשליש מכלל התיירות הבינלאומית. תיירות זו מתרכזת בעיקר לאורך חופיו המשתרעים על פני 46,000 ק"מ, שמתוכם 25,000 ק"מ הם אזורים אורבניים. לאורך חופי הים התיכון מתגוררים כ־150,000,000 תושבים ובעונת הקיץ מספר זהה של תיירים מבקרים בו.הים התיכון שימש עורק תחבורה ראשי בעולם העתיק הידוע, וקישר בין התרבויות הרבות שהתהוו לחופיו, בהן תרבויות מצרים, יוון, רומא וכן התרבויות הפיניקיות ותרבויות ארץ ישראל. כיום מתקיימת בו 30% מכלל התחבורה וההובלה הימית בעולם.

הכנרת

הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים פרי שנות בצורת פחתה שאיבת המים מהאגם, מתקני התפלה היו לספק המים העיקרי וכיום הכנרת מספקת רק 2 אחוזים מסך הצריכה. מפלס מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-212 מטרים מתחת לפני הים. הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם.

חוף

חוף ים (בריבוי: חוֹפִֿים) הוא אזור שמסביב לקו התפר בין ים ליבשה הקרוי קו חוף. אזור זה מהווה אזור גאולוגי, גאוגרפי, וכן סביבה אקולוגית. חוֹפִים רבים מכוסים בחלקיקי סלע רבים, המהווים צורה גאולוגית הקרויה חול.

ים המלח

יָם הַמֶּלַח (בערבית: البحر الميت, הים המת; בעברית מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם.

חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת, בעיקר בשל שימוש נרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהר הירדן, ושאיבת המים לאידוי בבריכות בדרום האגן. אגן ים המלח מורכב משני אגנים, דרומי וצפוני. בשל הירידה המתמשכת במפלס, התייבש החלק הדרומי של האגם, שהיה רדוד בהרבה מזה הצפוני, ועומקו היה כעשרה מטרים בלבד טרם תהליך התייבשותו (קרקעיתו של החלק הדרומי הייתה ברום של 401 מטרים מתחת לפני הים). עומקו הממוצע של חלקו הצפוני הוא כ-200 מטרים וקרקעיתו ברום ממוצע 730 מתחת לפני הים. עם ייבושו של האגן הדרומי נבנו בו בריכות לצורך אידוי המים והפקת אשלג וכימיקלים אחרים על ידי מפעלי האשלג בישראל וחברת האשלג הערבית הירדנית. לבריכות אלה נדרשת שאיבה בהיקף נרחב של מי האגם. שאיבת המים לבריכות היא סיבה מרכזית לירידתו של המפלס.

קצב הירידה השנתי של מפלס מי הים בעשור האחרון הוא מעט יותר ממטר לשנה. בשנת 2012 התגבר הקצב לכ-1.40 מטרים. ירידת המפלס גרמה לשינוי משמעותי בגבולותיו של האגם, וכתוצאה פחת שטחו בכ-35%. רוחבו של הים באגן הצפוני של ים המלח בנקודה המקסימלית הוא 18 קילומטרים, אורכו כ-51 קילומטרים ושטחו בשנת 2018 היה כ-590 קילומטרים רבועים. ירידת המפלס המצטברת גורמת לשינויים גדולים באגן הים בהם: שינויים בלתי הפיכים בגוף המים באגן הצפוני, יצירת בולענים, נסיגת חופים, פגיעה בתשתיות (כבישים וגשרים) ובשמורות טבע.

לים המלח חשיבות רבה לתעשייה ולתיירות. הרכב מימיו שונה מזה של מי ים רגילים, וכולל ריכוז גבוה של מגנזיום, סידן ואשלגן. עובדה זו מנוצלת על ידי התעשייה הכימית בשטחי ישראל וירדן, בין היתר להפקת אשלג, מגנזיום ותרכובות של ברום.

נופי אגן ים המלח, החשיבות ההיסטורית של האתרים הנמצאים בסמוך לו, כגון מצדה, עין גדי, מכוור וקומראן, ההרכב הכימי המיוחד של מימיו והאקלים המיוחד השורר בו – כל אלה הפכו את ים המלח למוקד תיירות עולמי, ובפרט למרכז של תיירות מרפא. באזור נבנו אלפי חדרי מלון המרוכזים בירדן, בפינה הצפון-מזרחית של האגם, ובישראל בעין בוקק שעל חופי הבריכות באגן הדרומי.

מקור שמו של ים המלח הוא בתנ"ך, שם הוא נזכר לעיתים גם בשמות יָם הָעֲרָבָה והַיָּם הַקַּדְמוֹנִי.

ים ודל

ים וֶדֶּל (Weddell) הוא ים שולי באוקיינוס הדרומי. זהו למעשה מפרץ גדול בין חצי האי האנטארקטי וחוף הנסיכה מרתה, החוף המערבי של ארץ המלכה מוד. הזרם הסיבובי ודל חג בים בכיוון השעון, מערבל את המים הקרים ותורם לסביבה עשירה בפיטופלנקטון המזין לווייתנאים ומיני פינגוויניים.

הים התגלה באביב 1823 על ידי הספן האנגלי ג'יימס ודל, שהגיע לראשונה לקו רוחב 74°15' S וזיהה שהוא נמצא בתוך ים נפרד מהאוקיינוס. באותה שנה הגיע לאזור הספן האמריקאי בנג'מין מורל ודיווח על יבשה לה קרא "דרום גרינלנד החדשה", אך האי לא נצפה יותר מאז ונחשב לדוגמה מובהקת ל"אי תעתוע".

רוב ימות השנה מכוסים פני הים בקרח.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

ים רוס

ים רוס (באנגלית: Ross Sea) הוא ים שולי עמוק מים באנטארקטיקה בין אדמת ויקטוריה לארץ מרי בירד, המהווה חלק מהאוקיינוס הדרומי.

ים זה התגלה על ידי ג'יימס קלארק רוס בשנת 1841, ונקרא על שמו. במערב ים רוס נמצא האי רוס שעליו הר הגעש ארבוס. במזרח ים רוס נמצא האי רוזוולט.

חלקו הדרומי של ים רוס מכוסה על ידי מדף הקרח רוס.

מעבר דרייק

מעבר דרייק הוא מצר ים בין הנקודה הדרומית ביותר של דרום אמריקה בכף הורן, צ'ילה לאיי שטלנד הדרומיים הסמוכים ליבשת אנטארקטיקה.

בנקודה זו מתמזגים החלק הדרום מערבי של האוקיינוס האטלנטי והחלק הדרום המזרחי של האוקיינוס השקט והוא ממשיך דרומה אל עבר האוקיינוס הדרומי.

המצר נקרא על שמו של יורד הים ומגלה הארצות האנגלי פרנסיס דרייק.

משפחה (טקסונומיה)

משפחה (בלטינית: familia) היא אחת הקבוצות הטקסונומיות הבסיסיות במיון עולם הטבע. לעיתים באות לידי שימוש גם קבוצות משנה: על-משפחה ותת-משפחה.

בהיררכיה של מיון עולם הטבע, נמצאת המשפחה מתחת לסדרה, ומעל הסוג.

שמה של המשפחה, נקבע בהתאם לחוקים המקובלים בקהילות הזואולוגים והבוטניקאים בכל העולם. בזואולוגיה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני, בתוספת הסיומת idae. בבוטניקה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני בתוספת aceae.

לדוגמה, בזואולוגיה, שם המשפחה Canidae (כלביים) נוצר על ידי תחילת שמו - Can מן הסוג Canis (כלב) והסיומת idae.

בבוטניקה, שם המשפחה Liliaceae (שושניים) נוצר על ידי תחילת שמו - Lili מן הסוג Lilium (שושן) והסיומת aceae.

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת יים לשם המשפחה כגון חתוליים, דוביים או שושניים. ו-ים לתת-משפחה כגון יעלים, ערפדים. לעיתים בוועדה למונחי זואולוגיה נוהגים לתת צירוף של 'משפחת + שם מיודע' ('משפחת אוזן-הים'). ראו הקדמה במילון רכיכות ים.

נמל

נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים. השם "נמל" בעברית הוא תולדה של המילה היוונית "לימנוס" (λιμένας), שקוצרה ל"לימן".תפקידי הנמל:

הגנה מפני זרמים, גלים, רוחות וסערות (באמצעות שובר גלים).

מתן אפשרות הצטיידות, טעינה ופריקה כולל גישה לדרכי תחבורה יבשתיות, שמאפשרות הובלת מטענים אל הנמל וממנו.

מתן אפשרות לתיקונים קליםלמיקום הנמלים אפשרויות אחדות, המשפיעות על תפקודם:

נמל השוכן לחוף ים, ומשמש לתובלה בינלאומית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נמלים.

נמל השוכן על גדת נהר, ומשמש לתובלה פנים-ארצית לאורך הנהר, וכן לתובלה בינלאומית דרך מוצא הנהר אל הים.

נמל השוכן לחוף אגם, ולכן התובלה בו מוגבלת לתחומי האגם. דוגמה לנמל כזה הוא נמל פורט בל לחוף אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה.סוגי נמלים:

נמל מעבר, נותן לספינות שבדרך שירותים כמחסה בסערה (ובעת העתיקה גם בלילה), מים, מזון, דלק. זהו גם מקום אליו מגיעות ספינות ונאספות לשיירות.

נמל שטעון, מקום בו ספינות טוענות ופורקות סחורות ונוסעים.

נמל צבאי, בסיס לספינת מלחמהנמל עמוק-מים הוא נמל המאפשר גישה במים עמוקים (13 מטר לפחות).

אחת הבעיות שנמל צריך להתמודד מולה היא הרבדת חול שעלולה לגרום לסתימת הנמל.

ציוד שניתן למצוא בנמלים:

רציפי טעינה ופריקה, תדלוק ותיקונים (Pier)

מזחים (mole, dock)- מבנים הבאים במגע עם הים לידם עוגנות האניות ובהן מתבצעת פעילות פריקה וטעינה

שטחי אחסנה פתוחים ומקורים

כלי רכב להעברת מטענים מהאניות ואליהן

עגורנים

מחסני קירור

רציפים לסירות ולספינות דיגמכולות סטנדרטיות הן בגודל 20 רגל ולכן מכונות Twenty-foot Equivalent Units) TEU) אולם ישנן גם מכולות בגודל 40 רגל ו־45 רגל. גובהן 8.5 רגל או 9.5 רגל ומשקלן מגיע ל־22.68 טון.

לנמל השפעה ניכרת על אופיה של העיר שבה הוא נמצא, ולכן עיר כזו קרויה עיר נמל.

תעלת למאנש

תעלת למאנש (בצרפתית: La Manche; מילולית "השרוול", באנגלית: English Channel; מילולית "התעלה האנגלית") היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. אורכה כ-560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במצר דובר לכ-240 ק"מ.

סמוך לחופה הצרפתי שוכנים איי התעלה השייכים לבריטניה.

הימים והאוקיינוסים של כדור הארץ
האוקיינוס השקט ים אוחוצקים האלמוגיםמפרץ אלסקה • מפרץ אנאדיר • ים אראפורה • ים באנדה • ים בוהאי • ים בוהול • ים ביסמרקים ברינג • ים גראו • ים הלמהרה • ים ויסאיאן • מפרץ טונקיןים טסמןים יפן • ים מולוקה • מפרץ מורו • ים סאבוהים הפנימי סטו • ים סאליש • ים סולו • ים סיבויאן • ים סין הדרומיים סין המזרחי • ים סלבס • ים סראם • מפרץ פונסקה • ים הפיליפיניםמפרץ פנמההים הצהוב • הים הצ'יליאני • ים קורו • מפרץ קליפורניה • ים קמוטס • מפרץ קרפנטאריהים שלמה • ים שנטאר • מפרץ תאילנד
האוקיינוס האטלנטי ים אולנד • הים האירי • ים אירמינגר • ים ארגנטינהים הארכיפלגמפרץ באפין • הים הבוטני • המפרץ הבוטני • לשון המפרץ הבוטני • מפרץ ביסקאיההים הבלטי • מפרץ ג'יימס • מפרץ גינאהים גרינלנד • ים ההברידים • מפרץ הדסוןים ואדןמפרץ ונצואלהים לברדורתעלת למאנש • מפרץ מיין • מפרץ מקסיקוהים הנורווגימפרץ סנט לורנסים סרגסומפרץ פאנדי • אגן פוקסה • המפרץ הפיניהים הצפוניהים הקלטימפרץ קמפצ'ההים הקריבי
הים התיכון הים האגאיהים האדריאטיים אזובים אלבוראן • מפרץ האריה • הים הבלארי • הים הטירניהים היוניים כרתיםהים הלבנטיני • ים לוב • הים הליגוריים מירטוןים מרמרהמפרץ סידרההים השחור • הים התראקי
האוקיינוס ההודי הים האדום • מפרץ אוסטרליה הגדול • מפרץ אילתים אנדמן • ים באלי • מפרץ בנגל • ים ג'אווה • ים טימור • הים הלקדיבי • מצר מוזמביקמפרץ סואץמפרץ עדןמפרץ עומאןהים הערבי • ים פלורס • המפרץ הפרסי • מפרץ קאמביי • מפרץ קוץ'
אוקיינוס הקרח הצפוני מפרץ אמונדסןים ברנץים בופור • מפרץ בות'יה • ים גרינלנדמפרץ הדסון • ים ונדל • ים לאפטבהים הלבןים לינקולן • ים המלכה ויקטוריה • הים הנורווגי • ים הנסיך גוסטב אדולף • ים סיביר המזרחי • ים פצ'ורה • ים צ'וקצ'יים קארה
האוקיינוס הדרומי ים אמונדסןים בלינגסהאוזןים ד'אורווילים דייוויסים ודלים לאזארבים מוסוןים המלך הוקון השביעיים סומובים סקוטיה • ים העמים • ים הקוסמונאוטיםים רוס • ים ריסר-לארסן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.