ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.

ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית בארץ ובעולם. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק".

ילקוט יוסף
ילקוט יוסף
חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף"
מידע כללי
מאת הרב יצחק יוסף
סוגה הלכה
הוצאה
שנת הוצאה כרך ראשון תשל"א
מהדורות נוספות
מספר כרכים 37
הסכמות הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלום משאש הרב יוסף שלום אלישיב

הכרך הראשון

ילקוט יוסף פסקי דינים
שער הספר הראשון 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'

הכרך הראשון של הספר יצא בשנת תשל"א (1971) נקרא 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'. בכרך זה מובאים פסקי דינים בקצרה על כל חלקי השו"ע, בדומה לספר קיצור שולחן ערוך. את כרך זה מחשיב הרב עובדיה יוסף לאחד מספריו ומפנה אליו[1], שכן הרב יצחק יוסף סיכם את פסקי הדינים משו"ת 'יביע אומר' וירחון 'קול סיני'. ונוספו בו תשובות כת"י מאביו. כיום לא ניתן להשיג ספר זה, שכן במהדורות הבאות יצא הספר עם תוספות נרחבות.

מבנה הספר

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה כסיכום פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד, מאוחר יותר החל הרב יצחק יוסף בפסיקת הלכה עצמאית על פי שיטת אביו וחילק את החיבור ההלכתי לארבעת חלקי השולחן ערוך באופן שחיבורו יוסיף עליו. ברוב חלקי הספר מובאת ההלכה בקצרה למעלה, ולמטה מובאים המקורות לפסיקת ההלכה באריכות.

הספר

בשנת תשמ"ג פורסמו חוברות ילקוט יוסף בדיני חגים ועוד. ובשנת תשמ"ה (1985) פורסם ילקוט יוסף לראשונה כספר ראשון בסדרה, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. במהלך כתיבת ספר זה ישב המחבר עם אביו, שהעיר את הערותיו. אביו, הרב עובדיה, אף כותב בהסכמתו לספר "עברתי סעיף אחר סעיף...". אביו עבר גם על הכרכים שבאו לאחר מכן בסדרת "ילקוט יוסף", וכל הכרכים בסדרה זכו להסכמתו. בכרכים הבאים בסדרת "ילקוט יוסף" הפך הרב יצחק יוסף לפוסק עצמאי הכותב פסקים משל עצמו, אם כי הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה, והיא פסיקה על פי הכרעתו של רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך. בכך ביקש הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. כיום מונה הסדרה 40 כרכים אשר חלקם נדפסו בכמה מהדורות.

פרס הרב טולידאנו

ב"פרס הרב טולדאנו" שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק איסור והיתר:[2]

"ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..."

חלקי הספר

בסוגריים נרשמה שנת ההוצאה לאור.

  1. השכמת הבוקר ונטילת ידיים, סימנים א' -ז' (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  2. ציצית, סימנים ח' - כ"ד. תפילין וספר תורה, סימנים כ"ה - מ"ה (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  3. ברכות השחר, פסוקי דזמרא וקריאת שמע, סימנים מ"ו - פ"ח (תשמ"ו, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  4. תפילה כרך א', סימנים פ"ט -ק"ט (תשמ"ה תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ב שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  5. תפילה כרך ב', סימנים ק"י-קל"ג (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  6. קס"ת ובית הכנסת, סימנים קל"ד - קנ"ו (תש"נ, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  7. נט"י, ברכה"מ, ברכות, סימנים קנ"ח - רל"ט (תשנ"א, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג, קונטרס ברכות: תשס"ז, תשע"א)
  8. שבת כרך א', סימנים רמ"ב – ש' (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  9. שבת כרך א' חלק ראשון, סימנים רמ"ב – רס"ב (תשע"א)
  10. שבת כרך א' חלק שני, סימנים רס"ג – רס"ח (תשע"א)
  11. שבת כרך א' חלק שלישי, סימנים רס"ט – רע"ד (תשע"ב)
  12. שבת כרך א' חלק רביעי, סימנים רע"ה – ש' (תשע"ג)
  13. שבת כרך ב', סימנים ש"א – שי"ז (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  14. שבת כרך ג', סימנים שי"ח – שכ"ב (תשנ"ג, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  15. שבת כרך ד', סימנים שכ"ג – של"ד (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  16. שבת כרך ה', סימנים של"ה – תכ"ח (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  17. מועדים – מסימן תכ"ט – תרצ"ז (תשמ"ח, תשס"ד - כולל שו"ת "ילקוט יוסף" מועדים)
  18. מועדים - פסח, כרך א' (הלכות ברכת האילנות, בדיקת חמץ ותערובת חמץ), סי' תכ"ט - תמ"ד (תשע"ה)
  19. מועדים - פסח, כרך ב' (ביעור חמץ, מצרכי מזון לפסח, הגעלת כלים, דיני מצה, דיני ערב פסח - עד דיני ליל הסדר), סימן תמ"ה עד סימן תע"ב (תשע"ז)
  20. מועדים - פסח, כרך ג' (דיני ליל הסדר, דיני ביעור מעשרות וידוי מעשרות, ביעור פירות שביעית בשנה השמינית לשמיטה, תענית שני וחמישי ושני ותפלות הפסח), סימן תע"ב עד סימן תצ"ב (תשע"ח)
  21. מועדים - ספירת העומר ושבועות (ספירת העומר, מנהגי ימי העומר, דיני חדש ומנהגי חג השבועות), סימן תפ"ט עד סימן תצ"ד (תשע"ט)
  22. מועדים - הלכות יום טוב וחול המועד, סימן תצ"ה עד סימן תקמ"ח (תשע"ט)
  23. מועדים - ימים נוראים, סי' תקפ"א - תרכ"ד (תשע"ב, אלול תשע"ה, אלול תשע"ו)
  24. מועדים – חנוכה, סי' תר"ע – תרפ"ד (תשע"ג)
  25. מועדים – פורים, סי' תרפ"ה – תרצ"ז (תשע"ג, תשע"ו- מהדורת קובץ בית יוסף)
  26. מועדים - סוכות, סימן תרכ"ה - תרמ"ד (תשע"ד, תשרי תשע"ו)
  27. מועדים - ארבעת המינים הושענא רבה ושמחת תורה, סימן תרמ"ה - תרס"ט (אלול תשע"ו)
  28. איסור והיתר כרך א', יו"ד סימנים א' – ע"ח, שחיטה, צלייה ומליחה (תשמ"ז, תשנ"ח)
  29. איסור והיתר כרך ב', יו"ד סימנים ע"ט – פ"ו, דגים, חלב עכו"ם ותולעים (תשנ"ט)
  30. איסור והיתר כרך ג', יו"ד סימנים פ"ז – צ', בשר בחלב (תשנ"ט)
  31. כיבוד אב ואם וכבוד רבו (תשס"א - ב' כרכים, תשס"ה- כרך אחד, אין שינויים בגוף הספר, רק נוספו בסוף מעט מהלכות כבוד רבו ות"ח)
  32. מצוות התלויות בארץ כרך א' – שביעית (תש"ס, תשע"ה)
  33. מצוות התלויות בארץ כרך ב' – ערלה (תשס"ב)
  34. מצוות התלויות בארץ כרך ג' - חדש כלאים ושעטנז (תשס"ב)
  35. ביקור חולים ואבלות (תשמ"ט, תשס"ד)
  36. שובע שמחות כרך א' – נישואין, חנוכת הבית, מזוזה ומעקה (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
  37. שובע שמחות כרך ב' – מילה ופדיון הבן (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
  38. דיני חינוך קטן ובר מצווה (תשנ"ח, תשס"ג)
  39. אוצר דינים לאשה ולבת (תשמ"ט, תשס"ה)
  40. ארבע תעניות, מנהגי בין המצרים, דיני תשעה באב, דיני הכותל המערבי והר הבית וקיצור דיני אבלות (תשע"ט)
  41. קיצור שולחן ערוך א' (תשנ"ז, תשס"ו)
  42. קיצור שולחן ערוך ב' (תשנ"ז, תשס"ו)
  43. קובץ ילקו"י על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
  44. ילקוט יוסף "קול תורה" - תשובות להשגות מהירחון "קול תורה" (סיון תשס"ג, תשס"ד)

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף
מאת הרב יצחק יוסף
סוגה הלכה
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכארית, הודית ופרסית
הוצאה
שנת הוצאה כרך ראשון תשנ"ז
מספר עמודים א': כ-800 עמ', ב': כ-1100 עמ'
מהדורות נוספות
הסכמות הרב עובדיה יוסף
סדרה
סדרת ספרים ילקוט יוסף

בשנת ה'תשנ"ז יצאו לראשונה שני כרכים של קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף מאת הרב יצחק יוסף, המבוסס על סדרת הספרים ילקוט יוסף.

בשנת ה'תשס"ו יצא לאור החלק הראשון של "קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף" החדש, הכולל כ-800 עמודים ובהם הלכות יומיומיות על השכמת הבוקר, קריאת שמע, תפילה, ברכות, שבת וראש חודש. ובשנת ה'תשס"ז יצא החלק השני של הספר, הכולל 1100 עמודים ובהם הלכות המועדים וכן הלכות משאר חלקי השולחן ערוך - יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בספרים אלו נוספו ונתרבו הלכות חדשות, במיוחד בחלק יורה דעה. בספרים אלו מובאים סיכום פסקי הלכות של כל 24 הכרכים של ילקוט יוסף שיצאו עד אז. הספר זכה להסכמה מאביו של המחבר, הרב עובדיה יוסף, הכותב עליו "אשר הוא ממשיך את דרכי בהלכה".

הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכרית, הודית ופרסית. ספריו[דרושה הבהרה] יצאו גם בכתב ברייל לעיוורים. בשנת תשע"ט החל פרויקט תירגום הספר לאמהרית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בכמה מקומות בספר 'יביע אומר' כותב הרב עובדיה "וכן פסקתי בספרי ילקוט יוסף.." לדוגמה: יביע אומר חלק ז, סימן כ"ז, עמוד ס"ז
  2. ^ פרסי הוקרה של המועצה הדתית ת"א לשנת תשמ"ח
אדר א'

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי, אותו מוסיפים בשנה מעוברת. אדר א' חל לפני חודש אדר "הרגיל", שנקרא בשנה זו "אדר ב'". חודש זה בן שלושים יום.

אירועים המתרחשים בחודש אדר בכל שנה שאינה מעוברת ("שנה פשוטה"), יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל לפי מנהג אשכנז לציין בחודש אדר א'.

א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

איסור הכאת הורים

איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו. עונשו של המכה הוא מוות בחנק.

בית קברות

בית קברות או בית עלמין או בית חיים, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

בתי הקברות נחשבים לאתרים שנועדו לספק למת מנוחה שלווה, ולשמש מקום הנצחה ראוי ומכובד לאלה הרוצים לכבד את זכרו ולפקוד את מקום קבורתו. במקרים רבים בית הקברות הוא מוסד דתי המנוהל על ידי אנשי דת ומתחם בית הקברות נחשב למקום מקודש מחד וטמא מאידך.

מיתוסים רבים ואמונות טפלות נקשרו בבתי הקברות, ברובם מתבססים על הפחד האנושי מן המוות ועל מסורות שונות המאמינות בתחיית המתים או בהיפרדות נשמתו של המת מגופו הגשמי. בתי קברות הצטיירו בפולקלור העממי כמקומות רדופי רוחות רפאים, המועדים לפורענות בעיקר בשעות הלילה.

ברכת בורא מיני מזונות

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.

האוכל 'פת הבאה בכיסנין' מברך עליה 'מזונות' בתנאי שלא קובע עליה סעודה.

הברכה האחרונה על מיני מזונות (למעט אורז) היא ברכה אחת מעין שלוש - "על המחיה".

ברכת בורא פרי העץ

ברכת בורא פרי העץ היא אחת מברכות הנהנין הנאמרת לפני אכילת אחד מפירות עץ. יוצא מהכלל הוא היין שאף שנוצר מענבים קבעו לו חז"ל ברכה מיוחדת 'ברכת בורא פרי הגפן'.

הברכה האחרונה שיש לברך לאחר אכילת אחד מפירות האילן היא ברכת בורא נפשות, מלבד אם אכל פרי שהוא משבעת המינים שמחמת חשיבותם תיקנו לברך לאחר אכילתם ברכה מיוחדת ברכה אחת מעין שלוש.

הלכה ברורה (ספר)

הלכה ברורה הוא ספר שחיבר הרב דוד יוסף. הספר דומה במהותו לספר ילקוט יוסף. תכניו של הספר נערכו על ידי המחבר יחד עם צוות אברכים שבראשו הוא עומד. הספר מיועד לספרדים ואשכנזים כאחד. על כל סעיף בשולחן ערוך, מובאות ההלכות הקשורות לסעיף, ובנוסף לכך מובאים טעמי ההלכה ומקורות ההלכה.

יביע אומר

יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר. הסדרה מכילה 11 כרכים ועוד כרך מפתחות. שם סדרת הספרים לקוח מתהילים, י"ט, ג': "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת". (יחוה דעת הוא שם סדרת ספרים אחרת של הרב יוסף), כאשר "יביע" הם ראשי התיבות של שמו, עובדיה יוסף בן יעקב, במהופך. הספר זיכה את המחבר בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד, בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשל"ח, ובפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל.

בתחילה יצא קונטרס שנקרא 'יביע אומר-הוריות' שהופיע כשרק היה בגיל 17 בשנת תרצ"ח (1938) הקונטרס עוסק במסכת הוריות. (נדפס מחדש בחלק האחרון של ספרו יחווה דעת) לאחר מכן יצאו לאור הספרים העוסקים בשאלות ותשובות. על שם הספר קרוי בית ההוראה יביע אומר בראשות הרב אהרון בוטבול.

יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. הרב יוסף חיבר את סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף. הסדרה נפוצה במיוחד בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.

מורא אב ואם

מורא אב ואם היא מצוות עשה מהתורה שמחייבת התנהגות של יראת כבוד כלפי האב והאם ולא לעבור על דבריהם.

מוריד הטל

מוריד הטַל (נ"א: הטָל) היא הזכרה הנאמרת בימות הקיץ, בתפילת העמידה בברכת גבורות, (ברכת מחיה המתים).

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת. ההלכה אוסרת בעיקרון על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת, אולם בתנאים מסוימים ניתן ליהנות מן האיסור באופן מלא או חלקי. כל ההלכות הנוגעות למעשה שבת תקפות גם ביחס למעשה יום טוב, היינו מוצר שנעשה תוך כדי חילול אחד ממועדי ישראל שנאסרה בהם מלאכה.סוגיה זו של מעשה שבת היא בעלת משמעות מעשית ליהודים דתיים במדינת ישראל, עקב העובדה ששירותים בסיסיים המסופקים לאזרחים, כגון חשמל ומים, נעשים לכאורה תוך כדי חילול שבת.

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תש"ל (1970). נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו גדול הדור, "פוסק הדור" וכן מרן.

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת. פסיקת הלכה בימינו מתבססת בדרך כלל על מקורות חז"ליים (כגון המשנה והגמרא), ועד למקורות מהאחרונים, יחד עם סברא.

פרשת כי תצא

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט.

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

ציפורן (תבלין)

צִיפּוֹרֶן הוא תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (שם מדעי: Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים. שם נוסף לעץ הוא Eugenia aromatica.

מוצאו של העץ הוא איי מלוקו, המכונים "איי התבלין", שבמזרח אינדונזיה. ארצות הייצור של התבלין הן זנזיבר שבטנזניה, מאוריציוס וארצות דרום מערב אסיה.

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה. הספר הפך לאחד הספרים התורניים הפופולריים יותר, וזכה למהדורות רבות, לפירושים ולתרגום לשפות שונות. הספר מבוסס על קיצורי האחרונים, החיי אדם, שולחן ערוך הרב ודרך החיים.

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי. בחודשים ארוכים יותר, המונים שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא. הכרזה על ראש חודש מכריעה למעשה מתי יצויינו החגים היהודיים, הנקבעים לפי התאריך העברי.

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.