ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסביבות גיל 12[1]. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

זכר אנושי בתקופת הילדות מכונה "ילד" ואילו נקבה אנושית בתקופה זו מכונה "ילדה". לעיתים מנעשה שימוש במונחים "בן" ו"בת" כמילים נרדפות לכינויים אלו, אך הם גם משמשים לתיאור יחס שארות שאינם תלויים בגיל או בתקופת החיים של אותו האדם.

GrasGrün
פעוט מתגלגל בדשא
Kindergarten snack
שתי ילדות בזמן האוכל
Tree Girl 2
ילדה על עץ

משחק, התנהגות חקרנית ולמידה עצמאית

In water with toys
הנטייה הטבעית של ילדים לסקרנות ומשחק מובילה אותם לחקור את העולם וליצור אינטראקציות חברתיות

הצורך לדעת ולהבין בא לידי ביטוי בינקות ובילדות באופן גלוי וחופשי[2]. באופן טבעי ילדים נהנים מהתבוננות ומחשיבה על הסובב אותם[3]. הילד בונה משמעויות ביחס למושגים הקשורים לתופעה בה הוא עוסק מתוך התנסותו ותחושותיו[4]. ילדים ניחנים בראיית עולם רעננה, חדשה, ויפה. הם מביטים בעולם ומגלים תגליות בהתפעמות, בהתפעלות ובהתרגשות[3].

התנהגות זו מתחילה כבר בגיל הרך, כאשר הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה[5].

משחק ילדים הוא משחק שבדרך-כלל המשחקים בו הם ילדים. משחק ילדים הוא משחק בעל חוקים, אשר עובד במהלך שנים רבות ונצרף בתהליך אבולוציוני של מנגנונים. המשחק הוא אחת הדרכים שבה התנהגות סקרנית יכולה לבוא לידי ביטוי. לילדים יש יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם לעסוק במשחק חופשי, תוך הענקת תחושת ביטחון ביכולת שלהם לשחק וללמוד בכוחות עצמם[6]. למשחק תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הגופנית, הקוגניטיבית, הלשונית, הרגשית והחברתית של הילד[6]. באמצעות המשחק הילד מתחיל להבין איך הדברים פועלים, מה אפשר לעשות עם חפצים שונים, מהם חוקי ההתנהגות בסביבתו החברתית ועוד[7]. המשחק יכול לשמש גם ככלי לריפוי עצמי עבור ילדים, אשר מסייע להם להתמודד עם קשיי היום יום ותהליכים פנימיים[7].

רוב ההורים מבינים את חשיבות המשחק לילדם ויודעים שהוא לא רק עיסוק מהנה, אלא גם עיסוק רציני וחשוב. הם שמחים לספק לילדם צעצועים ומשחקים שונים, מעודדים אותו ועוזרים לו להשתמש בהם. הם גם דואגים להבטיח שישחק גם עם ילדים אחרים[7].

התפתחות במהלך הילדות

התפתחות האדם בשלב הילדות ניכרת בתחומים רבים. הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בתחומים אלה שכוללים את ההתפתחות הגופנית, ההתפתחות החברתית, ההתפתחות הרגשית וההתפתחות הקוגניטיבית הנחקרת גם במסגרת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

ההתפתחות היא הדרגתית ומתרחשת בכל התחומים במקביל, כך שכל תחום תלוי בתחומים האחרים ומשפיע עליהם. למשל, ההתפתחות הגופנית מאפשרת לילד לחקור את סביבתו ולעודד את ההתפתחות הקוגניטיבית ואת היכולת שלו להבין את הסביבה. באופן דומה ההתפתחות הקוגניטיבית מאפשרת שימוש בשפה לצורכי תקשורת ויצירת קשרים חברתיים מפותחים יותר.

התפתחות קוגניטיבית

במהלך תקופת הילדות מתרחשת התפתחות קוגניטיבית משמעותית.

לפי אחת התאוריות, חלק מההתפתחות הקוגניטיבית מתאפשרת הודות להרחבה של קיבולת החשיבה. בגיל שלוש המהווה את סוף תקופת הינקות קיבולת זיכרון העבודה מאפשרת לילד לעבד כשתי יחידות מידע בו זמנית בלבד[8]. עם זאת במהלך הילדות קיבולת החשיבה מתפתחת בהדרגה עם הגיל ומגיעה בבגרות לכשבע פריטים[8].

ההתפתחות של קיבולת החשיבה מסבירה את התמורות ביכולתו של הילד לפתור בעיות[8].

ההתפתחות האינטלקטואלית של הילד עלולה להתעכב או להיעצר בהיעדר הזדמנויות לעסוק בשעשוע ומשחק, משום שפעילויות אלו מסייעות לילד לתרגל את תהליכי החשיבה שלו[7].

התפתחות חברתית

Arabs kids
ילדים הולכים ברחוב
Direct hit
המשחק הוא חלק חשוב בתהליך החיברות של ילדים
2013 Bushehr earthquake By Mardetanha 085
חלק משמעותי של ההתפתחות החברתית של האדם מתרחש בתקופת הילדות

חלק משמעותי של ההתפתחות החברתית של האדם מתרחש בתקופת הילדות. בגילאים אלו נוצרים קשרים בין-אישיים ראשונים מחוץ למשפחה[9].קשרים אלו יכולים להתקיים גם בעולם הפיזי וגם במרחב המקוון[10]

המקור השני של קשרים משמעותיים עם אנשים בוגרים בחיי הילד הוא דמות מטפלת (כמו שמרטף או או-פר), גננת ומורה של בית ספר יסודי[11].

כדי להשתלב באופן מוצלח בחברה על הילד לדעת כיצד עליו להתנהג. הדברים הנחשבים למוסריים או מקובלים חברתית תלויים בהקשר התרבותי ולכן יש ללמוד אותם במהלך ההתפתחות[12]. סוציאליזציה של הילדות הוא מונח מתחום הסוציולוגיה, המתאר את התהליך הסוציולוגי, החברתי, אותם חווים הילדים מרגע יציאתם לאוויר ועד סוף חייהם.

על פי ז'ן פיאז'ה הילדים עוברים בתהליך החברות הבנייה סוציולוגית, הם בונים לעצמם את הבנתם והתנהגותם בחברה ב-4 שלבים:

  1. השלב הסנסורי/חושי מוטורי - שלב זה הוא עד גיל שנתיים בו הפעוט מתפתח ומגלה את העולם באמצעות חושיו: מישוש, טעם, ריח, ראייה ושמיעה.
  2. השלב הטרום-אופרציונלי - שלב זה מתחיל מגיל שנתיים עד לגיל שש בערך. בשלב זה מתחילים הילדים לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים. הבנה של המציאות אל מעבר לתחומם של החושים אך לא מעבר לתחום המופשט.
  3. שלב האופרציות הקונקרטיות - בין הגילאים שבע לאחת עשרה מתחיל הילד בשלב זה להבין את הסיבתיות של דברים בסביבתו. הילד מתחיל להבין מדוע וכיצד דברים קורים גם בעיני האחר, ולא רק מתוך ראייתם האישית בלבד.
  4. שלב האופרציות הפורמליות - גיל שתים עשרה ואילך (לעיתים גם לפני). הילד המתבגר מסוגל לחשוב ולא רק בצורה מופשטת אלא גם בצורה ביקורתית, חשיבה יצירתית ודמיונית. בגיל זה ניחן הילד ביכולת להבין מטאפורות.

התפתחות האישיות

"A photo in the park, Indian Girl"
צילום של ילדה בפארק בהודו.

זיגמונד פרויד ניסח מודל בו הוא מחלק את התפתחות האישיות לשלושה חלקים.

  1. "איד": החלק הראשון, שמאפיין ילד בשנותיו הראשונות. האיד הוא השתקפות הצרכים והדחפים הבסיסים של כל אדם, שהם בלתי מודעים ותובעים סיפוק מיידי. אלו הן צרכים הטבועים בנו מיום היוולדנו שדוחקים בנו לדרוש תשומת לב, מגעים ומזון.
  2. "אגו": מאמציו של הילד, מגיל שלוש או ארבע, ליישב בין תאוות הטבע שלו, דחפיו הבסיסיים מלידה, לבין תביעותיה של החברה.
  3. "סופר אגו": חותמה של התרבות על אישיותו של הפרט/ הילד. בשלב זה מפנים הילד את הערכים והנורמות התרבותיות ומגדיר לעצמו את גבולות המוסר. הילד מתחיל להבין למה אינו יכול להגשים את כל רצונותיו.

תהליך ההתפתחות נוצר כאשר יש קונפליקט בין ה"איד" - רצונותיו הבסיסיים של האדם - לבין ה"סופר אגו" - הערכים והרצונות של החברה - כאשר ה"אגו" מיישב, מייצב ומווסת בין תביעותיו של האדם לבין תביעותיה של החברה. יישוב זה יוצר את אישיותו של האדם בהתאם לנורמות החברתיות. מנגד אי יישוב של קונפליקטים בשלב הילדות עלול לגרום להפרעות אישיות בשלב מאוחר יותר.

קשר לעולם החי

Dog with book 5516202508
ילדה מקריאה ספר לכלב שלה
Child with Pound Puppies toy
ילד עם בובה בצורת כלב
Jean-Étienne Liotard - Portrait of Maria Frederike van Reede-Athlone at Seven Years of Age
ילדה מחזיקה כלב, ציור מהשנים 1755 - 1756

התפיסה שילדים קשורים לעולם החי באה לידי ביטוי בעיצוב של צעצועים בספרות ילדים ובמשחקים שונים[13]. לדוגמה: דוב צעצוע, סוס נדנדה, ברווז גומי, הספר פו הדב, כספיון הדג הקטן ועוד.

הירידה בגודל המשפחה במדינה המפותחת מורידה את הסבירות שלילד יהיו אחים, תינוקות או אנשים זקנים, אשר חיים איתו באותו משק בית. דבר זה מעלה את הדומיננטיות של התפקיד הרגשי והחברתי של חיות מחמד[13].

הילדות במערכת החינוך

FEMA - 21681 - Photograph by Robert Kaufmann taken on 01-16-2006 in Louisiana
ילדי בית ספר יסודי יושבים בכיתה
Malaysia Primary School Girls
בנות מלזיות קופצות משמחה על קבלת ציונים מעולים בתעודת הלימודים
Lewis Hine, Little Julia tending baby at home, Bayou La Batre, Alabama, 1911
יוליה הקטנה מטפלת באחותה התינוקת בבית מגוריה שבאלבמה, ארצות הברית. יתר בני משפחתה - הוריה ואחיה עבדו במפעל סמוך לפרנסתם. תצלום של לואיס היין משנת 1911

בתקופת הילדות הילד פוגש את מערכת החינוך לראשונה בגן שעליו אחראית הגננת. הילד הופך לתלמיד בסביבות גיל 6, כאשר הוא עולה לכיתה א' בבית הספר היסודי. במהלך תקופה זו הילדים יכולים להשתתף גם במסגרות נוספות כגון חוגים ותנועות נוער.

פיתוח יכולת אוריינית

במערכת החינוך המורים משתמשים בספרי לימוד ומלמדים תחילה מיומנויות בסיסיות כגון קריאה וכתיבה. רכישת יכולת הקריאה והכתיבה, המהוות חלק חשוב מהיכולת האוריינית, איננה משימה פשוטה לילדים. זהו תהליך המתרחש באופן הדרגתי לאורך שנים[14]. בזמן שהילד רוכש בהדרגה מיומנויות להבנת הצופן של הכתב, לשונו מתעשרת, ידע העולם שלו מתרחב ונוצר הבסיס ליכולות הגבוהות יותר של הבנת הנקרא והבעה בכתב. יכולות אלו ממשיכות להתפתח גם במשך שנות בגרותו של האדם[14].

שמירה על מוטיבציה ועניין

כדי לעמוד בציפיות של בית ספר יסודי, על הילדים להפגין רמה נאותה של עוררות רגשית ומוטיבציונית, אשר תסייע ולא תפריע ליישום של תפקודים ניהוליים הנדרשים לצורך ביצוע של מטלות לימודיות[11].

הסקרנות היא היבט חשוב של ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד[15]. כאמור, הסקרנות הטבעית שבה ניחנו הילדים דוחפת אותם לעסוק בהתלהבות בפעילויות מדעיות לצורך קבלת הסיפוק שבעשייה ובחקר כשלעצמם[3]. בהתאם לכך, העדרה של סקרנות וחוסר עניין בסביבה מעידים על פתולוגיה[2].

לאור זאת, אחת ממטרות החינוך היא לעודד ולפתח התעניינות טבעית זאת[3]. משרד החינוך יזם את תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לגיל הרך במטרה לבסס ולחזק את העיסוק בנושאים אלו בגני הילדים[4]. אולם, אם מכריחים את הילד ללמוד נושאים שאין הוא חפץ בהם באמצעות ענישה מחמירה, הדבר עלול לצמצם את סקרנותו[5]. זאת משום שסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה[2].

עזרה לפי הידע שלך מהרצון הטבעי

לעיתים קרובות מאוד בבתי ספר ילדים מתנדבים לדברים בעזרת מה שהם יודעים כמו הצטרפות למקהלת בית ספר, נאמני מחשב, וכו' בשביל לתרום לבית הספר.

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

עד תחילת המאה ה-20 נכתבו ספרי ילדים בידי סופרים ומשוררים שרוב עיסוקם היה כתיבה למבוגרים. חלק ניכר מספרי הילדים היו עיבודים של סיפורי עם, דרשות דתיות או עיבודים של ספרים שנועדו במקורם למבוגרים. בסוף המאה ה-19 נעשתה ספרות הילדים עשירה ומגוונת יותר מבחינת הנושאים וסגנון הכתיבה, אולם רק במאה ה-20 הופיעו סופרים ומשוררים הכותבים רק או בעיקר לילדים. גם סופרים ומשוררים שכותבים לקהלים שונים יוצרים כיום הבחנה ברורה בין יצירותיהם לילדים ליצירותיהם למבוגרים. התפתחות זו באה בד בבד עם התפתחות החינוך הממלכתי ברחבי העולם, האיסור על עבודת ילדים ואימוץ גישה שעל-פיה ילדות היא מעין מעמד חברתי ומשפטי שממנו נובעות זכויות והגנות מיוחדות.

עיתונות ילדים

עיתונות ילדים היא עיתונות המיועדת לילדים (בדרך מגיל הגן ועד גילאי 12 - 13) והעוסקת במגוון נושאים. חלק מכתבי העת המיועדים לילדים נכתבים – באופן חלקי או מלא – על ידי ילדים.

המוציא לאור של עיתונות ילדים יכול להיות גורם פרטי-מסחרי; אך יכול גם להיות גורם ממסדי כגון בית ספר, משרד ממשלתי, ארגון דתי, וכדומה.

כתבי עת לילדים כוללים בדרך כלל, לצד מאפיינים חדשותיים (כתבות או ראיונות בנושאים שמעניינים את קבוצת היעד), גם סיפורים, איורים, קומיקס, שירים וחידות המותאמים לגילאי קהל היעד. לעיתים קרובות, קיימת כוונה לתרום לחינוך הקוראים ולסוציאליזציה שלהם.

עיתוני ילדים בישראל - בישראל יצאו לאור עיתוני ילדים רבים. עיתון הילדים העברי הראשון היה "עולם קטן" שיצא לאור ב-1892. עורכי העיתון היו אליעזר בן יהודה, יהודה גרזובסקי ודוד יודילוביץ. העיתון יצא בשבעה עותקים (במשך כעשרה חודשים). עיתון הילדים העברי הראשון שבו כתבו בני נוער היה "שפת עבר", שהוצא לאור על ידי איתמר בן אבי בגיליון אחד ב-1897. עיתון הילדים הוותיק ביותר בישראל כיום הוא "אצבעוני", היוצא לאור על ידי הוצאת אצבעוני בע"מ, בעריכת רמי שיר - מוציא לאור פרטי.

מוזיאון ילדים

מוזיאון ילדים הוא מוזיאון המיועד לילדים כקהל יעד. הנחת היסוד בהקמה של חלק ממוזיאוני הילדים היא, שהליך הלמידה וההנאה שילדים יכולים לספוג בעת ביקורם במוזיאון, שונה מחוויית הלימוד וההנאה של מבוגרים, וכי הליך למידה זה צריך להתנהל באופן שונה כאשר מדובר בילדים המבקרים במוזיאון. הוא צריך להתנהל, למשל, דרך משחק[16] - דבר שאינו תמיד אפשרי במוזיאונים אחרים.

בישראל פועל מוזיאון הילדים בחולון, המוגדר מפורשות כמוזיאון ילדים. מוזיאון המדע בירושלים הוא בעל אוריינטציה ברורה לילדים, אם כי אינו מוגדר כך רשמית. במוזיאון ישראל, בירושלים, יש אגף המוגדר כ"אגף הנוער".

רפואת ילדים

רפואת ילדים היא דיסציפלינה רפואית העוסקת בטיפול הרפואי בתינוקות, ילדים ומתבגרים (החל מגיל ינקות ועד לגילאי 16–21, דבר המשתנה במדינות שונות). ברוב מדינות העולם רופאי ילדים חברים באיגודים מקצועיים לאומיים לרפואת ילדים, כדוגמת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. בישראל פועל "האיגוד לרפואת ילדים בישראל" במסגרת ההסתדרות הרפואית בישראל. בנוסף קיימים ארגונים המאגדים מספר מדינות (דוגמת ALAPE, הארגון הלטינואמריקאי לרפואת ילדים ו-EAP, האקדמיה האירופאית לרפואת ילדים, וישנו גם ארגון בינלאומי הקרוי IPA.

רפואת ילדים שונה מרפואת בוגרים בהיבטים רבים. ההבדלים הברורים מאליהם הם גודל גופו של המטופל ושלבי התפתחות האיברים בגוף. גופו של תינוק, או יונק, לא רק שונה בגודלו מגופו של אדם בוגר אלא שמבחינה פיזיולוגית קיימים הבדלים משמעותיים בין בוגר לתינוק. טיפול רפואי בילדים מעורר קשת שלמה של היבטים ייחודיים בתחומים כגון: מומים מולדים, אימונולוגיה, אונקולוגיה ועוד. ככל שהולכים ומשתכללים אמצעי הרפואה, הולכות ומתרבות המחלות המטופלות כבר בשלבי הינקות והילדות, בידי רופאי ילדים. רבים מן הילדים החולים במחלות כרוניות זוכים להגיע לבגרות וממשיכים את הטיפול במחלתם בידי רופאים אחרים. רופאי ילדים מתמודדים אף עם מחלות זיהומיות באופן תכוף יותר מתחומי רפואה אחרים וכן דואגים לחיסון אוכלוסיית הילדים.

תמיכה ממשלתית בגידול ילדים

מדינות רבות תומכות במשפחות בגידול ילדיהן, באמצעות תמיכה כספית ישירה ובאמצעות מתן שירותים ציבוריים מסובסדים בנושאים הקשורים בגידול ילדים.

בישראל חוקים אחדים המעבירים חלקים מעלות גידול ילד מההורים אל המדינה:

  • חוק לימוד חובה מקנה לאדם לימוד במוסדות חינוך מגיל 5 ועד לסיום כיתה י"ב.
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעניק טיפול רפואי לכל תושבי המדינה (וילדים בכלל זה). חוק זה נכנסת לתוקף בתחילת 1995, אך גם קודם לכן, כאשר הטיפול הרפואי נעשה באמצעות חברות בקופת חולים, לא היו דמי החבר תלויים במספר הילדים במשפחה.

בנוסף נותנת המדינה מענקים אחדים להורים, כהשתתפותה בעלות גידול הילדים:

בפסק דין ורד פרי הוכרה תביעתה של עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, בעת חישוב מס ההכנסה שלה (הכרה זו מביאה להקטנת נטל המס). בעקבות פסק דין זה תוקנה פקודת מס הכנסה, ונקבע בה שאין להכיר בהוצאות לטיפול בילד או להשגחה עליו, אך הוגדל מספר נקודות הזיכוי הניתן בגין ילדים קטנים.

העסקת ילדים

העסקת ילדים או עבודת ילדים היא עבודה המוטלת על ילדים ונוער (מי שטרם מלאו להם 18 שנים). העסקת ילדים בעולם המערבי בזמן המהפכה התעשייתית הייתה דבר שבשגרה. במהלך השנים קמה התנגדות לכך, ונוצרו אמנות וחוקים המגבילים העסקת ילדים ומסדירים אותה. בישראל עוסק בכך חוק עבודת הנוער.

סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעיתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ג'ודית ריץ' האריס, מיתוס גידול הילדים: למה ילדים יוצאים כפי שהם יוצאים, הוצאת עם עובד, 2005
  • מאסן, קונגר וקאגאן, התפתחות הילד ואישיותו, תל אביב-יפו: הוצאת לדורי (תרגום: שלומית קדם)
  • רוני סולן, חידת הילדות, מודן הוצאה לאור (2007)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Maslow, A. H., The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125 (1963).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 חיים אישך, גן הילדים – גן עדן להוראת מדעים, עלון דע-גן, 2, 16-21 (2009).
  4. ^ 4.0 4.1 תוכנית לימודים בגן הילדים הממלכתי והממלכתי דתי, תשס"ט משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009).
  5. ^ 5.0 5.1 צבי לם, ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה, רעננה: ספרית פועלים (1973).
  6. ^ 6.0 6.1 אסתר קבלסון, ‏התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 7 ביוני 2005
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 בטלהיים, ב' (1987). הורה מתקבל על הדעת. תל אביב: עם עובד.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 שרה דרויאן, עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה, רעננה: רמות (1999).
  9. ^ Baron, R. A., and Byrne, D., Social psychology. Boston: Allyn and Bacon (2000).
  10. ^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית,, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  11. ^ 11.0 11.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association, 2010.
  12. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764 (2009).
  13. ^ 13.0 13.1 McCardle, Peggy (Ed); McCune, Sandra (Ed); Griffin, James A. (Ed); Maholmes, Valerie (Ed), (2011). How animals affect us: Examining the influences of human–animal interaction on child development and human health. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 228 pp
  14. ^ 14.0 14.1 משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים,תשתית לקראת קריאה וכתיבה - תוכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי (2007)
  15. ^ Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.
  16. ^ Museum Superheroes: The Role of Play in Young Children's Lives, Krakowski, Pamela, Journal of Museum Education, v37 n1 p49-58 Spr 2012
אופרת סבון

אופרת סבון (באנגלית: Soap Opera) הוא כינויו של סוגה טלוויזיונית בעלת המאפיינים הבאים:

בדיוני

דרמטי - רומנטי - מלודרמטי

קומדיה

סדרה בהמשכים בלא תאריך סיום מתוכנן ובלא "פואנטה" - העלילה אינה מנסה להוכיח שום דבר.

אין סמליות, משלים או מטפורות לקורה בעולם מחוץ ליצירה.

אין אלמנטים יקרים להפקה - אין פעלולים, אין זימרה או ריקודים (מלבד השיר שלנו, דני הוליווד, ילדות רעות וסדרת הפסטיגלים המכונים כטלנובלות מוזיקליות), הצילומים אינם מסובכים, אין אתרי צילום מפורסמים ועל פי רוב אין שחקנים מפורסמים עם משכורות גבוהות (מלבד סדרת הפסטיגלים).

כתיבת התסריט אינה נעזרת בתחקירים וכאשר התסריט עוסק בתחום שמוכר לחלק מהצופים (כמו מקצועם), הם מיד מבחינים בבורותו של התסריטאי.

בראשית ימי הסוגה, השחקנים נהגו לערוך מעט חזרות לפני על כל קטע שצולם ומרבית הקטעים שודרו לאחר מעט ניסיונות צילום.

אליזבת טיילור

דיים אליזבת רוזמונד טיילור (באנגלית: Dame Elizabeth Rosemond Taylor;‏ 27 בפברואר 1932 – 23 במרץ 2011) הייתה שחקנית אנגלייה-אמריקאית-יהודייה. זוכת שני פרסי אוסקר.

בצעירותה נחשבה לאחת הנשים היפות בעולם, בין היתר בשל צבע עיניה הייחודי, המזכיר את הצבע סגול. הייתה ידועה באורח חייה הראוותני, בנישואיה הרבים לבעלים שונים, במתנות הראוותניות שהעניקו לה בזמן יחסיהם ובכך שמכרה אותם בגיל מבוגר יותר במחיר מופקע, לאור השתייכותם אליה. ובמערכת היחסים המתוחה עם אחד מבעליה, השחקן ריצ'רד ברטון, ובידידותה עם מייקל ג'קסון.

טיילור נולדה למשפחה מרקע נוצרי, אולם שניים מבעליה היו יהודים (אדי פישר ומייק טוד) ואף טענה שהגיור הרפורמי שלה נעשה לא רק למענם. טיילור הייתה ידועה בפועלה ומאמציה למען הציונות, ישראל, ולמען יהודים בכלל.

אנשיל פפר

אנשיל פפר (נולד ב-22 ביוני 1973) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, אשר כיום משמש כשליח עיתון "הארץ" ללונדון.

בית ספר יסודי

בית ספר יסודי במדינת ישראל הוא המוסד החינוכי השני, לאחר גן חובה, בו לומדים ילדים במסגרת חוק לימוד חובה.

בשנים הראשונות למדינה היה בית הספר היסודי בן שמונה כיתות – מכיתה א' עד כיתה ח' (וכונה "בית ספר עממי"), ואחריו בא בית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י' עד י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים – שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.

ג'ניפר קונלי

ג'ניפר לין קונלי (באנגלית: Jennifer Lynn Connelly; נולדה ב-12 בדצמבר 1970) היא שחקנית קולנוע אמריקאית-יהודייה. זוכת פרס אוסקר לשנת 2002 לשחקנית משנה על הופעתה בסרט "נפלאות התבונה".

גן ילדים

גן ילדים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. גן ילדים עבור הגיל הרך נקרא לעיתים פעוטון.

דימוי עצמי

דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. הגדרתו ומהותו של מושג זה נתונים במחלוקת בקרב התאורטיקנים השונים.

המונח מתייחס להיבטים שונים בחיי הפרט: דימוי אישי (תכונות אופי), מוסרי, גופני, משפחתי, חברתי, אקדמי ועוד. מושג זה עונה על שאלות כמו, "מה אתה חושב שחבריך לספסל הלימודים חושבים עליך?" "מה אתה חושב שחושבים עליך בעבודה?" הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל הילדות המוקדמת ומושפע מאוד מדמויות שנתפסות בעיני הילד כדמויות סמכות (הורים, קרובי משפחה אחרים משמעותיים, מחנכים וכדומה). דימוי זה ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות וכן יכול להשתנות גם בהמשך החיים הבוגרים.

הלן האנט

הלן אליזבת' האנט (באנגלית: Helen Elizabeth Hunt; נולדה ב-15 ביוני 1963) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה ובמאית אמריקאית ממוצא יהודי.

ויקאן

ויקאן (באנגלית: Wiccan, מלשון "ויקה") הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס האוונג'רס הצעירים ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Young Avengers #1 מאפריל 2005, ונוצרה על ידי הכותב אלן היינברג והמאייר ג'ים צ'ונג. דמותו ממודלת לפי דמותם של תור ומכשפת השני, חברי האוונג'רס.

ויקאן הוא האלטר אגו של ויליאם "בילי" קפלן, בנם של ויז'ן ומכשפת השני מגלגול קודם ואחיו התאום של ספיד. כמו מכשפת השני, גם ויקאן ניחן ביכולות קסם חזקות ביותר. נבחר לקבוצת האוונג'רס הצעירים למקרה וקבוצת האוונג'רס המקורית תתפרק, תחילה תחת הכינוי "אסגרדיאן" ולאחר מכן כויקאן.

ילד פלא

ילד פלא הוא ילד שמפגין יכולת מומחית נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים. לדוגמה, בובי פישר היה אלוף ארצות הברית בשחמט בגיל 13 - הישג שמעט מאוד אנשים שמומחים לשחמט השיגו בגיל כלשהו. ישנם תחומים שבהם התפרסמו ילדי פלא רבים, יחסית, כגון: מתמטיקה, מוזיקה, שחמט, ואמנות.

בעולם היהודי המסורתי היו לא מעט רבנים שהתפרסמו בילדותם כבקיאים בתלמוד ובהלכה ואף יותר מכך. אחד המפורסמים ביותר הוא הגאון מווילנה, שנפוצו סיפורים רבים על גאונותו מילדות.

יתמות

יתום הוא אדם שאביו או אמו (או שניהם) נפטרו. השימוש המקובל במושג זה מתייחס למי שהתייתם קודם שהגיע לבגרות, משום שזהו מצב חריג, היוצר בעיות קיום ליתום.

לפתרון הבעיות הכלכליות שיוצר מותו של ההורה נוהגים הורים רבים לערוך בחייהם ביטוח פנסיוני, המבטיח לילדיהם הכנסה חודשית עד הגעתם לבגרות. להורים רבים לא פחות אין ביטוח פנסיוני, מצב המעמיד את היתום בפני בעיות קיום שפתרונן מוטל על ההורה הנותר או על מדינת הרווחה.

לייזה מינלי

לייזה מאי מינלי (באנגלית: Liza May Minnelli; נולדה ב-12 במרץ 1946) היא שחקנית, רקדנית וזמרת אמריקנית. מינלי היא בתם של השחקנית ג'ודי גרלנד ובמאי הקולנוע וינסנט מינלי. במהלך השנים זכתה מינלי בפרסים רבים, ביניהם פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס טוני.

נטלי פורטמן

נטלי פורטמן (באנגלית: Natalie Portman; נולדה בשם: נטע-לי הֵרְשְׁלַג; נולדה ב-9 ביוני 1981) היא שחקנית קולנוע, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-ישראלית, זוכת פרס האוסקר על תפקידה בסרט ברבור שחור.

פורטמן התפרסמה בשנת 1994, כששיחקה לצד ז'אן רנו בסרט "לאון". מאז שיחקה בעשרות סרטים, בהם בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", "קרוב יותר", "ברבור שחור" ו"ונדטה". בשנת 2005 הייתה מועמדת לפרס אוסקר וזכתה בפרס גלובוס הזהב עבור תפקידה בסרט "קרוב יותר". ב-2011 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א, עבור תפקידה בסרט "ברבור שחור".

ניקול דה בור

ניקול דה בור (במקור: Nicole de Boer (נולדה ב-20 בדצמבר 1970)) היא שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון קנדית, המוכרת בעיקר מתפקידיה כג'ואן לוין בסרט הפולחן "קיוב", כאזרי דקס ב"מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9" וכשרה באנרמן ב"החצי האפל".

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

ערוץ הופ!

ערוץ הופ! הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי המיועד לילדים בגילאי שנתיים ומעלה. הערוץ משודר בישראל מדי יום בין השעות 5:00 בבוקר ל-23:00 בערב ב-Yes (אפיק 82), ב-HOT (אפיק 77) וב-STINGTV. הערוץ משודר לכ-1.5 מיליון בתי אב.

פסטיבל שירי הילדים

הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים היא תחרות שירי ילדים, שהתקיימה בישראל בשנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20, וחודשה בשנים 2008–2009.

קטין

קטין הוא ההגדרה המשפטית לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים. אדם שמלאו לו 18 שנים נקרא בגיר.

סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את המונח "קטין" על מנת לסייג פעולות משפטיות אשר קטין אינו רשאי לבצען אלא בהסכמת נציגו. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, וההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, וכן יכולה להינתן לפעולה ספציפית או לסוג מסוים של פעולות. כפי שהנציג יכול לאשר פעולה, הריהו רשאי לבטלה כל עוד לא בוצעה.

במקרה ובוצעה פעולה משפטית של קטין ללא הסכמת הנציג, הרי שניתן לבטלה על ידי הנציג, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, או אפילו על ידי הקטין, לאחר תוך חודש ימים לאחר שהפך לבגיר.

רוב המדינות מחוקקות חוקים המגנים על הקטינים וזאת לאור ההנחה שקטינים אינם בעלי יכולת לדאוג לעצמם ולצרכיהם הפיזיים והנפשיים, אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, או שאינם בעלי שיקול דעת בוגר ועצמאי. דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקים העוסקים באיסור פרסום תמונה ושם קטין; איסור המרת דת של קטין; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך באישור נציג לצורך ביצוע פעולות משפטיות (כגון חתימה על חוזים או פתיחת חשבון בנק), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בית המשפט לנוער), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגנים מפני ניצול והתעללות.

חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו, כגון הזכות להצביע, לחתום על חוזה, לרכוש באשראי וכדומה.

תלמיד

תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי. התלמידים הלומדים ממורים נחלקים לאלו הלומדים במסגרת ממוסדת כלשהי, וללומדים במסגרות אחרות (למשל לימודי בית או חניכה אישית). את הידע הנלמד נהוג לבדוק בעזרת מבחן, אשר נועד לשקף את ההישגים האקדמיים של התלמיד.

המונח תלמיד משמש גם לציון ממשיך דרכו של אדם כלשהו, אשר שימש כמוביל דרך בתחום מסוים. לדוגמה: בתחום הפסיכולוגיה מלאני קליין נחשבת לתלמידתו של זיגמונד פרויד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.