יישוב

יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם. היישוב הוא המקום בו נעשתה התיישבות.

המאפיין הבולט ביותר של יישוב הוא המאפיין הגאוגרפי, כלומר - הפרדה אזורית בין היישוב לבין השטח הלא מיושב שסביבו ויישובים סמוכים. מאפיין אחר של היישוב הוא מאפיין השלטון, כלומר - ליישוב (בדרך כלל, אך לא בכל מקרה) שלטון אוטונומי במידה מסוימת (גם אם והוא כפוף לשלטון מרחבי). מלבד מאפיינים אלו, קיימים לעיתים מאפיינים כלכליים, תרבותיים ואחרים המגדירים את היישוב. כמו כן, קיימת כמעט בכל המקרים זיקה רגשית של האדם ליישובו.

סוגי יישובים

Azriely Towers מגדלי עזריאלי (27)
יישוב עירוני

היישובים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: יישובים עירוניים ויישובים כפריים.

  • היישובים העירוניים הם, בדרך כלל, גדולים יותר מן היישובים הכפריים ומאופיינים בצפיפות אוכלוסייה גבוהה. ביישובים העירוניים נמצאים המרכזים הגדולים וכן הריכוזים הגדולים של שירותים, מסחר ותעשייה. סוגי יישוב עירוני הם ערים ועיירות. עיר גדולה נקראת גם בשם "כרך". אוסף של יישובים (בעיקר עירוניים) המקיימים זיקה אל עיר־אם נקרא מטרופולין.
  • היישובים הכפריים (הנקראים בדרך כלל כפרים) מאופיינים על ידי הימצאותם בחיק הטבע ובדרך כלל, בעיסוק התושבים, או חלק גדול מהם, בחקלאות. בעבר הם הקיפו את רוב האוכלוסייה, אולם, עם המהפכה התעשייתית במאה ה-18 ובמאה ה-19, החל תהליך של עיור (אורבניזציה), דהיינו - מעבר תושבים מן הכפרים לערים. תהליך זה החל באירופה, התפשט בהדרגה על פני כל העולם, ונמשך עד היום. בעוד שבשנת 1800 מנתה האוכלוסייה הכפרית כ-97% מסך האוכלוסין על פני כדור הארץ, הרי בשנת 1900 ירד השיעור לכ-86%, ב-1950 - לכ-70%, ובראשית המאה ה-21 הוא עומד לחצות את גבול ה-50%.

סוגי יישובים בישראל

עירוני:

כפרי:

לכל יישוב מוכר יש סמל יישוב בן 4 ספרות. בנוסף, קיימים בארץ מאות יישובים בלתי מוכרים.

היישובים במדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקומית, או על ידי ועד מקומי. על-פי הגדרת משרד הפנים, 'רשות מקומית' לעניין זה משמעו גוף-מינהל מקומי האחראי לספק לתושב את כל השירותים המגיעים לו מהממשל המקומי- דהיינו: מועצה מקומית או עירייה. בכמעט כל שאר היישובים אחריות המינהל המקומי מתחלקת בין ועד-מקומי לבין מועצה אזורית. ישנם 946 יישובים מסוג זה המסתייעות ב-54 מועצות אזוריות.

יישוב מוסדי

סוג נוסף של יישוב בישראל, שונה באופיו מיתר היישובים, הוא יישוב מוסדי. זהו יישוב קטן, המאכלס אך ורק מוסד מסוים, כגון בית ספר, בית חולים או מחנה צבאי. בניגוד ליישובים אחרים, יישוב זה אינו מנוהל על ידי גוף שנבחר על ידי תושבי היישוב, אלא על ידי הנהלת המוסד.

שימושים אחרים

המילה "יישוב" משמשת גם לתיאור פעולת האיכלוס בתושבים (למשל: יישוב ארץ ישראל). המונח היישוב, המשמש לציון היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש.

קישורים חיצוניים

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1208 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט

התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט המכונה גם תחנת הקוטב הדרומי היא תחנת מחקר אמריקאית בקוטב הדרומי, אנטארקטיקה. זהו המקום המאוכלס ברציפות הדרומי ביותר על פני כדור הארץ. בחודשי הקיץ נמצאים במקום כ-200 מדענים שרובם עוזבים עם בוא החורף.

התחנה נבנתה בנובמבר 1956, בין השאר כהכנה לשנה הגאופיזית הבינלאומית ב-1957, ואוישה מאז ברציפות. היא קרויה על שם רואלד אמונדסן ורוברט פלקון סקוט, האנשים הראשונים אשר הגיעו לקוטב הדרומי, בדצמבר 1911 ובינואר 1912 בהתאמה.

התחנה נמצאת בגובה 2,835 מטר מעל פני הים, כאשר גובה זה הוא עובי משטח הקרח העיקרי של אנטארקטיקה. כמו כן, עקב תנועת משטח הקרח, כיום התחנה מרוחקת כ-100 מטר מהקוטב הדרומי הגאוגרפי ונודדת בכיוונו בקצב של כ-10 מטר לשנה.

כל הציוד, המזון, הדלק ומתקני הבינוי מגיעים לתחנה מתחנת מקמרדו, השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מקמרדו דרך כביש חוצה הקוטב הדרומי, שהיא דרך על קרח מהודק שאורכה 1,601 קילומטרים.

התיישבות

התיישבות היא פעולה, שמהותה:

הבאת אנשים (הנקראים מתיישבים) למגורי קבע באזור (או תחום) גאוגרפי מסוים (הנקרא אזור ההתיישבות) או הגעתם של מתיישבים בכוחות עצמם, כדי להתגורר באופן קבוע באזור זה.

הכנת התשתית (או להשתמש בתשתית קיימת) לאכלוס אזור ההתיישבות באנשים, לשם מגורי קבע.תשתית זו כוללת לכל הפחות תשתית מגורים (בתים), אך עשויה לכלול גם מבנים אחרים, תשתיות מים, אנרגיה, ביוב, תחבורה וכיוצא באלו.

חברה (סוציולוגיה)

בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם (ובהיסטוריה האנושית) קיימות חברות רבות, הממויינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית (לאום, יישוב, מקום בילוי וכו') יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם, ולכן יוצרת חברה מסוימת.

יישוב קהילתי

בישראל, יישוב קהילתי הוא יישוב המבוסס על שיתוף חברתי כשהדגש העיקרי בחיי היומיום הוא על חיי הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל אין ביישוב קהילתי הכוונה תעסוקתית המחייבת את התושבים לעיסוק מסוים או שיתוף כלכלי כמו במושב ובקיבוץ.

יריחו

יְרִיחוֹ (בערבית: أريحا (מידע • עזרה) - אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר - כ-250 מטר מתחת לגובה פני הים - הופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם. יריחו היא ממקומות היישוב העתיקים בעולם, והתקיים בה יישוב מוקף חומה כבר בשנת 9500 לפנה"ס בערך, דהיינו לפני כ-11,500 שנה.

כפר

כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר. הכפר יהיה לרוב (אך לא תמיד) קטן מעיירה. עד למהפכה התעשייתית ועידן העיור שבא בעקבותיה היה הכפר צורת ההתיישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית.

מועצה אזורית מטה בנימין

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

מעלות-תרשיחא

מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים.

מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא ארקדי פומרנץ.

סביון (יישוב)

סַבְיוֹן הוא יישוב בבקעת אונו שבמחוז המרכז. היישוב משתייך יחד עם גני יהודה למועצה מקומית סביון-גני יהודה. היישוב נקרא על שם פרח הסביון האביבי, הפורח באביב בצהוב בולט, והופך בקיץ ל"סב" - תפרחת זרעים שעירה ולבנה, המזכירה שערות שיבה.

סביון נחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל. רוב המבנים ביישוב הם צמודי קרקע והוא מדורג במקום הראשון בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10, יחד עם כפר שמריהו ועומר). בלב היישוב נובע נחל אונו, המהווה את אחד מיובליו של נחל יהוד.

עומר (יישוב)

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, קרובה לבאר שבע. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

עומר נחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל. הוא מדורג במקום הראשון בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10, יחד עם כפר שמריהו וסביון).

עיירה

עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות ומספר התושבים בו נחשב לקטן ביחס למספר התושבים בעיר. מספר זה נע בדרך כלל בין כמה מאות לכמה עשרות אלפים. גודל האוכלוסייה כשלעצמו איננו קובע באופן נחרץ אם מדובר בעיירה או בכפר.

בהרבה אזורים בעולם, למשל בהודו, מספר התושבים בכפר גדול יכול להיות גדול בהרבה מאשר בעיירה קטנה. בדרך כלל עיירה תהיה גדולה מכפר וקטנה מעיר.

אחד ההבדלים העיקריים בין כפר לעיירה הוא אופי הכלכלה ביישוב; האנשים אשר מתגוררים בעיירות בדרך כלל מתפרנסים מתעשייה (בתי חרושת), מסחר (חנויות) ושירותים, ואילו בכפר, ענף הפרנסה העיקרי הוא בדרך כלל חקלאות. עיירה יכולה להיות פרבר של עיר גדולה ויכולה גם להיות מרוחקת מאוד מכל יישוב עירוני אחר. מרביתן של העיירות בישראל מנוהלות על ידי מועצה מקומית.

עיר

עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות. התהליך הדמוגרפי בו מתרחש מעבר של אוכלוסייה מיישובים כפריים לסוגים שונים של התיישבות עירונית מכונה עיור.

פארק

פארק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.

רחוב

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב (הוא מהווה כביש), ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר.

המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים.

במקור משמעות המילה רחוב וכיכר היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

רשות מקומית

רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות, כבאות ועוד.

ברוב מדינות העולם, הרשות המקומית היא היחידה המנהלית הקטנה ביותר של המדינה המנוהלת על ידי מנהיגים נציגי ציבור הנבחרים בבחירות דמוקרטיות.

ברבות ממדינות אירופה נהוג המושג "קהילה" (מלטינית - "Communis") לכינוי עבור יחידה שלטונית מקומית, שהיא ארגון פוליטי שנבחר במישרין בידי התושבים. כך באיטליה (Comune), בנורווגיה ובדנמרק (Kommune), בגרמניה - Gemeinde, ובאחרות. בארצות מערביות שונות, כצרפת, נעשית הבחנה בין הסטטוס של הרשות המקומית - כיחידה טריטוריאלית, לגוף המנהל אותה; כך, לצורך תיאור הסמכות השלטונית המופקדת על הקהילה, רווח השימוש במושג המוּנִיקִיפֶּה הלטיני, שבמקורו התייחס לערים הרומיות שבהן התושבים הוכרו כאזרחי האימפריה. היום המוניקיפ הוא הדרגה המינהלית הנמוכה הקיימת (לרוב תחת מחוזות) וכולל, למעשה, את מוסדות העירייה. בברזיל, לדוגמה, המוניסיפיו נמצא תחת החלוקה למדינות, ונושא רק בשתי סמכויות - הביצועית והתחיקתית-מקומית.

מספר התושבים המקובל ברשות מקומית יכול להשתנות מאוד מרשות לרשות וממדינה למדינה. כך, למשל, עיריית ירושלים היא רשות מקומית ענקית. היא סיפחה אליה רשויות מקומיות שכנות והגיעה למצב בו כל אדם עשירי, שיש לו אזרחות ישראלית, הוא תושב שטח עירייה זו - בשנת 2011 היו כ-801,000 תושבים בירושלים. מנגד, בצבר הרשויות המקומיות השווייצריות, שקרוי "הלוזאנאים המערביים" יש 71,838 תושבים, שמתחלקים בין שמונה רשויות מקומיות. באחת הרשויות האלו ישנם, נכון לדצמבר 2014 רק כ-670 תושבים.

בישראל נהוגה חלוקה לרשויות מקומיות, ונכון ל-2012 קיימות בישראל 256 רשויות מקומיות, כולל עיריות, מועצה מקומית, מועצה אזורית ומועצה מקומית תעשייתית.

שחר (מושב)

שַׁחַר הוא מושב חקלאי במישור החוף הדרומי (3 ק"מ ממערב לקריית גת) השייך למועצה אזורית לכיש. המושב הוקם ב-26 במאי 1955 בידי עולים מצפון אפריקה, אליהם הצטרפו מספר משפחות מקוצ'ין שבהודו. הוא נבנה על חלק מאדמות אל-פאלוג'ה במסגרת יישוב חבל לכיש.

שמו של היישוב ניתן לו כאות לשחר ההתיישבות היהודית-ציונית בחבל לכיש. חקלאי המושב היו בין הראשונים במדינה שעברו לגידול פרחים בקנה מידה בין-לאומי, כמו גם לגידול צמחי בית. עד היום, במושב קיימות מספר משתלות המשווקות צמחי בית, סחלבים, ורדים, גפנים וירקות למקומות ברחבי הארץ ואף לאירופה. עם הקמת ההרחבה ביישוב בשנת 1999, הוקם פרויקט חממות מטעם משרד החקלאות לחברי המושב שחפצו לקחת בו חלק.

שחר הוא מושב חקלאי השייך לתנועת המושבים. במושב פועלת תנועת הנוער "התנועה החדשה" (כמו בשאר יישובי המועצה). התנועה מכשירה מדי שנה שין-שין מטעמה תחת גרעין עודד המגיע לשרת במושב.

במושב יש מועדון, צרכנייה, מזכירות, שני מגרשי ספורט ושני בתי כנסת. מועדון המושב משמש לפעולות של תנועת הנוער, לחגים ולאירועים שונים של הקהילה.

האוכלוסייה ביישוב מעורבת וכוללת חילונים לצד מסורתיים ודתיים. היישוב מונה למעלה מ-165 משפחות.

בשנת 2017 יצא לאור ספר לכבוד חגיגות 60 שנים להקמת שחר ובו כתובים סיפורי החיים של כל מייסדי המושב. חקלאי המושב זכו לשבחים רבים ממספר אישים וחברי ממשלה, שנהגו לסייר במושב בין היתר בשל ההצלחה הגדולה של גידול ושיווק הוורדים וצמחי הבית בתנאי מזג האוויר הקשים והתמודדות עם תכולת המשאבים הנמוכה בתקופת הקמתו. בין המבקרים: דוד בן-גוריון, עזר ויצמן, יצחק נבון, שולמית אלוני ואריה לובה אליאב שנמנה ממייסדי חבל לכיש.

תחנת מקמרדו

תחנת מֶקמֶרדו (באנגלית: McMurdo Station) היא תחנת מחקר אמריקאית השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מקמרדו, באזור האנטארקטי. המקום הוא חלק משטח חסות רוס, שניו זילנד טוענת לשליטה בו. התחנה שוכנת במרחק חמישה קילומטרים מתחנת סקוט הניו זילנדית ומחוברת אליה באחת הדרכים המעטות הקיימות באזור האנטארקטי.

התחנה נבנתה ב-1956 ושמה המקורי היה Naval Air Facility McMurdo. בתחנה יש נמל, שלושה שדות תעופה (שדה התעופה אייס, שדה התעופה פניקס ושדה התעופה ויליאמס), מנחת מסוקים ויותר ממאה מבנים. זה המקום היחיד באנטארקטיקה בו יש בית תפילה - "קפלת השלגים".

אוכלוסיית התחנה מונה כאלף נפשות במהלך הקיץ ופחות משלוש מאות בחורף. הקיבולת המרבית של התחנה היא 1258 בני אדם, והיא המקום המאוכלס ביותר באנטארקטיקה. מרבית תושבי המקום הם אנשי מדע.

תחנת מקמרדו היא מקום המוצא של כל הציוד, המזון ומתקני הבינוי המגיעים לתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי. הציוד משונע בקיץ בלבד בידי טרקטורים על כביש חוצה הקוטב הדרומי שאורכו 1,601 קילומטרים. הכביש הוא בעצם דרך על קרח מהודק שחריצי הקרח בו מולאו בקרח מהודק.

תל

תל הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הדור הקודם. באופן בנייה זה רמת פני השטח עולה, ונוצר תל. התל מורכב משכבות אחת על גבי השנייה. כאשר הן נחפרות מהשכבה המאוחרת הנמצאת במרום התל לשכבה הקדומה בתחתיתו. תילים רבים החלו במקום בו שכנה גבעה טבעית.

תלים מהווים כר פורה למחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם. החפירה בתל מעוררת דילמה, משום שחפירה לשכבות קדומות יותר פוגעת לעיתים תכופות בממצאים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות.

בשמה של העיר תל אביב, אשר תורגם מן השם המקורי של הספר האוטופי של הרצל אלטנוילנד (מילולית: ארץ ישנה חדשה), מייצגת המילה 'תל' את הישן, כניגוד למילה אביב המייצגת את החדש. בפועל לא נוסדה תל אביב על שרידים ארכאולוגיים של יישוב קדום כלשהו, אף שבשטחה המורחב נתגלו בדיעבד תלים ארכאולוגיים, בעיקר בסביבת נחל הירקון (כגון תל קסילה בתחומי מוזיאון ארץ ישראל). גם בשמות נקודות יישוב נוספות ברחבי ארץ ישראל שולבה המילה "תל", על פי רוב בכאלה שנוסדו על גבעה או כביטוי להתחדשות.

בזכות הריכוז הצפוף של תלים ארכאולוגיים בארץ ישראל, אומצה המילה העברית "תל"[דרוש מקור] בלשונות רבות נוספות (tel או tell) כמונח מקצועי-ארכאולוגי לתופעה זו של שרידי יישוב קדום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.