ייצוג ידע

ייצוג ידע הוא הדרך שבה מידע מאוחסן ומעובד.

מידע יכול להיות מיוצג בדרכים שונות[1], על ידי יצור חי או מכשיר מלאכותי.

יש להבדיל בין ייצוג מידע, אשר מתייחס למונח האנגלי "Representation" לבין הצגת מידע "Presentation"[1], אשר מתייחס לפעולה של הצגת נושא מסוים על ידי מציג לקהל צופים.

ייצוג ידע בקרב יצורים חיים

בעלי חיים רבים, ובניהם האדם מסוגלים ליצג ידע בדרכים שונות. קיימות מספר דיסיפלינות אשר חוקרות נושא זה מנקודות מבט שונות. חלקן מתייחסות לכל בעלי החיים וחלקן מתמקדות באדם בלבד.

היבטים נוירולוגיים

הנוירולוגיה חוקרת את אופן ייצוג הידע על פי מבנה המוח של האדם ובעלי חיים אחרים. היא חוקרת נושאים כמו ההשפעות המבניות של קידוד הזיכרון והתגבשות זיכרון, תפקידן של האונות השונות ועוד.

למשל: המערכות של קליפת המוח הקדם-מצחית יכולות לייצג מידע גם בהיעדר גירוי חיצוני המספק נתונים של מלמטה למעלה, אך תהליך השברירי הזה מתאפשר רק בסביבה כימית מדויקת מאוד, שבה מסלולי העוררות מתאמים את מצב התודעה הפנימי עם האירועים שהאדם חווה בסביבה החיצונית[2]. בהקשר זה, ישנם מספר מוליכים עצביים, המעורבות בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו תהליכי עיבוד מידע מלמעלה-למטעה של מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי: דופמין (DA), סרוטונין (5-HT), נוראדרנלין (NA או NE) ואצטילכולין (ACh)[3].

היבטים פסיכולוגיים

בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ייצוג מידע מתייחס לתפיסה האנושית, כלומר, לדרך בה אנשים מאחסנים מידע בזיכרון ומעבדים אותו לצורך הפקת משמעות. יכולת ייצוג הידע משתנה ומשתכללת לאורך ההתפתחות הקוגניטיבית. ארגון הידע האישי של אדם מסוים מבוסס על צרכיו ומטרותיו של המארגן ולכן הוא יכול לחרוג מדפוסי המקצועות והדיסציפלינות המקובלים בחברה[4].

למעשה, השלב הראשון עבור שליטה קוגניטיבית מוצלחת במסגרת התפקודים הניהוליים של האדם, הוא הייצוג של גירויים רלוונטיים מהסביבה[5].

היבטים דידקטיים

בתחום החינוך, נושא זה מתקשר להיבטים הדידקטיים של הוראה ולמידה.

הידע האנושי מיוצג על ידי השפה הדבורה והכתובה, כך שהאדם המקשיב והקורא מתוודע לידע המוצג באופן שפתי ברצף ליניארי מהמילה הראשונה ועד למילה האחרונה[6]. דרך ייצוג זו של הידע האנושי השפיעה על התפיסה הליניארית של תוכניות הלימודים, אשר מציגות את הידע באופן היררכי וליניארי בעל מטרות המוגדרות מראש[6]. עם זאת, הייצוג השפתי אינו יכול לתת ביטוי לכלל הידע האנושי, משום שהוא בעל מבנה דינמי, מורכב ומסועף[6].

יצוג ידע מלאכותי

כאמור, מידע יכול להיות מיוצג גם על ידי מכשיר מלאכותי. בתחום האינטליגנציה המלאכותית, המטרה העיקרית היא ליצור שיטה שתאפשר לאצור את המידע האנושי בצורה שבה תוכנית מחשב תוכל לגשת אליו ולעבד אותו.

כלים ושיטות לייצוג ידע

ניתן לייצג מידע בדרכים שונות.

למשל, מפת חשיבה היא כלי לתעוד וארגון תהליכי חשיבה בצורה גרפית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
  2. ^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.‏
  3. ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
  4. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  5. ^ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.‏
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 דוד חן (1995). החינוך לקראת המאה העשרים ואחת: ספר יובל העשרים של בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. רעננה: רמות.
ג'ון מקארתי

ג'ון מקארתי (4 בספטמבר 1927 – 24 באוקטובר 2011) היה מדען מחשב וחוקר יהודי אמריקאי בתחום המדעים הקוגניטיביים.

מקארתי היה חתן פרס טיורינג לשנת 1971, ופרס קיוטו לשנת 1988. בשנת 1955 טבע את המונח "בינה מלאכותית" והיה מחלוצי חקר התחום, שעבורו המציא את שפת התכנות LISP, מהוותיקות בשפות התכנות העיליות שעדיין נמצאת בשימוש נפוץ (נכון ל-2012). מקארתי התווה רעיונות רבים שהשפיעו בחלוף עשרות שנים על עולם האינטרנט, וסייעו בקידומו כמבוסס על כוח מחשוב ועל מערכות שיתוף זמן.

הכרה

הַכָּרָה (באנגלית: Cognition, בלעז: קוֹגְנִיצְיָה) מתארת את תופעת הידיעה האנושית.

המונח הכרה מתייחס לידע או מידע המצוי במוחו של אדם. הוא כולל גם את תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו. כמו כן, הוא מתאר את המרכזים במוח האדם, בהם מתרחשים תהליכי התהוותה של הידיעה האנושית.

ההכרה היא מושג קרוב למושג תודעה וקיימת חפיפה מסוימת ביניהן. עם זאת, אלה אינם מושגים זהים. בעוד שהתודעה מתייחסת לאיכות או למצב המודעות הסובייקטיבית של האדם, ההכרה מתייחסת למידע ולתהליכים של עיבוד מידע.

המונח הכרה מתאר גם תופעות מקבילות לידיעה האנושית בקרב בעלי חיים מפותחים.

יש המייחסים את המונח הכרה גם עבור מערכות עיבוד מידע מפותחות ובינה מלאכותית, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן להגדיר אותן כבעלות הכרה.

תורת ההכרה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה.

מכלול המדעים ותחומי המחקר המדעי העוסקים בתהליכים ובתופעות של ההכרה מכונה מדעים קוגניטיביים.

התגבשות זיכרון

התגבשות זיכרון או קונסולידציה (באנגלית: consolidation) הוא תהליך ביוכימי בו מידע שנמצא בזיכרון לטווח קצר (המיוצג כשינוי חשמלי זמני שחל בפעילות החשמלית של נוירונים במסגרת תהליך הלמידה), עובר לזיכרון לטווח ארוך לאחסון יציב וקבוע על ידי שינוי במבנה המוח ברמת הסינפסות. בתהליך זה זיכרונות חדשים עוברים בהדרגה ממצב לא יציב בו הם פגיעים לשינויים והפרעות, למצב קבוע יותר בו הם עמידים בפני הפרעות. זהו תהליך התייצבות של זיכרון לטווח הארוך לאחר שהוא נרכש.

התגבשות הזיכרון היא חלק מתהליך ההפנמה של מידע חדש, אשר מוביל לידיעה נרחבת יותר.

ווטסון (מחשב)

ווטסון (באנגלית: Watson) הוא מערכת מחשב מבוססת בינה מלאכותית המיועדת להשיב על שאלות בשפה טבעית. המערכת פותחה על ידי חברת IBM ונקראת על שמו של המנכ"ל הראשון של החברה, תומאס ווטסון. המערכת מסוגלת להגיע לביצועים של עד 80 טרה פלופסים.

בשנת 2011 המערכת התחרתה בשעשועון "מלך הטריוויה" (ג'פרדי! האמריקאי) והצליחה לנצח מתחרים אנושיים שזכו בעבר בשעשועון.המערכת מבוססת על שילוב טכניקות מתחומים שונים כגון: עיבוד שפה טבעית, ייצוג ידע, אחזור מידע והסקה אוטומטית. הידע של מערכת ווטסון מבוסס על עיבוד מקדים של מאות מיליוני דפים באינטרנט. במהלך התחרות המערכת לא חוברה לאינטרנט ועדיין הצליחה לענות על מרבית השאלות בהצלחה.

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.

המילה "זיכרון" מתייחסת גם ליכולת אגירת המידע וגם למידע הנאגר עצמו.

קיימים יותר ממאה מיליארד תאי עצב במוח האנושי היוצרים רשת סבוכה ומורכבת של קשרים ביניהם. הזיכרון מתהווה כאשר נוצרים קשרים כימיים בין תאי עצב במוח.

תהליך יצירת הזיכרון מתרחש כאשר תאי עצב אלו מעבירים אותות חשמליים ביניהם. ככל שהאדם יקלוט מידע רב ומורכב יותר, כך כמות גדולה יותר של תאי עצב ישתתפו במסלול הזיכרון (הקשרים שבין תאי עצב במוח יוצרים את מסלול זיכרון) ומסלול זה יתחזק. יש לציין כי מוחנו מתעלם מגירויים סתמיים ולכן לא כל מידע המגיע אלינו מאוחסן בזיכרון או יוצר מסלול זיכרון.

כחלק מקבוצת היכולות ההכרתיות-קוגניטיביות, זיכרון נחשב לאחד מהביטויים המשפיעים והמושפעים מהאינטליגנציה ומהיכולות הלימודיות של האדם -יעילות האחסון ואחזור המידע מושפעים וכן גם משפיעים על היכולות הלימודיות של האדם.

בפסיכולוגיה קוגניטיבית והתחומים משיקים לה, כגון בינה מלאכותית, מדעי העצב וכן תחומים נוספים, זיכרון היא היכולת לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון.

גם למחשבים קיימים תאי זיכרון בהם הם מאחסנים ושולפים, על פי דרישה את המידע המאוחסן בהם.

ידיעה

ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. זאת להבדיל מסברה, שהיא האמונה שעובדה מסוימת היא אמת אך ללא ודאות.

הידיעה נשענת על מידע המאוכסן בזיכרון סמנטי, שהוא חלק מהזיכרון מפורש של הזיכרון לטווח ארוך.

על פי אברהם מאסלו, לאדם יש צורך לדעת ולהבין.

יהודה פרל

יהודה פֶּרל (Judea Pearl; נולד ב-4 בספטמבר 1936) הוא מדען מחשב ופילוסוף יהודי-אמריקאי יליד ארץ ישראל. פרופסור למדעי המחשב וסטטיסטיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וחתן פרס הארווי ופרס טיורינג לשנת 2011.

למידה

למידה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

באופן זה ניתן לתאר את הלמידה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא. הלמידה מבוססת על התנסות ומובילה לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות (או בפוטנציאל להתנהגות) של הפרט.

יכולת הלמידה משותפת לאדם ולבעלי חיים. יש לה חלק חיוני ביכולת ההסתגלות של האורגניזם לסביבה בה הוא חי. הלמידה מאפשרת להפיק תועלת מהניסיון באמצעות חזרה על תגובות שהניבו תוצאות חיוביות בעבר.

פעמים רבות הלמידה תבוא לידי ביטוי בשינוי התנהגותי הניתן למדידה על ידי תצפית.

התנסויות מול הסביבה יכולות להשפיע על ההתנהגות באמצעות יצירת שינוי במערכת העצבים.

מבחינה נוירולוגית הלמידה היא תוצאה של שינויים בעוצמת הקשרים הסינפטיים שבין תאי העצב במוח (לרוב השינוי חל על קשרים קיימים ולא מחייב יצירת קשרים חדשים). שינויים אלו מתאפשרים הודות לפלסטיות של מערכת העצבים.

מיומנויות למידה

מיומנויות למידה הן אוסף של כישורים או יכולות נרכשות המאפשרים לבצע פעולות המובילות ללמידה יעילה מבחינת משאבי זמן ואנרגיה.

התוצר של מיומנויות הלמידה יכול להיות רכישת ידע, פיתוח מיומנות חדשה או הישגים אקדמיים.

מיומנות

מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה, באופן יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה.

פסיכולוגיה של המוזיקה

פסיכולוגיה של המוזיקה הוא תחום מחקר העוסק בהיבטים הפסיכולוגיים הקשורים בחוויות מוזיקליות. המחקר שואף להסביר ולהבין את ההתנהגות ואת החוויה המוזיקלית, כולל התהליכים שבאמצעותם המוזיקה נתפסת, נוצרת, מגיבה ומשתלבת בחיי היומיום.

הפסיכולוגיה של המוזיקה המודרנית היא אמפירית; הידע שלה נוטה להתקדם על בסיס פרשנויות של נתונים שנאספו על ידי תצפיות שיטתיות המתבססות על התבוננות ואינטראקציה עם מושאי המחקר. הפסיכולוגיה של המוזיקה היא תחום מחקר בעל רלוונטיות מעשית בתחומים רבים, ביניהם קומפוזיציה, חינוך, ביקורתיות וטיפול, וכן ניתוח של גישות אנושית רבות, כגון מיומנות, אינטליגנציה, יצירתיות והתנהגות חברתית.

הפסיכולוגיה של המוזיקה יכולה לשפוך אור על היבטים לא-פסיכולוגיים של מוזיקולוגיה ועשייה מוזיקלית. לדוגמה, באמצעות חקירת התפיסה וחקר המודלים החישוביים של מבנים מוזיקליים (כמו למשל מנגינה, הרמוניה, טונאליות, קצב וצורה) גישה זו יכול לתרום לתורת המוזיקה.

בנוסף, בפסיכולוגיה של המוזיקה מתבצעים מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה, המנסים להסביר את הקשר בין תפקוד המוח והשפעותיה הפסיכולוגיות של המוזיקה.

מחקר בהיסטוריה של המוזיקה יכול להפיק תועלת מחקירה שיטתית של ההיסטוריה של תחביר מוזיקלי, או מניתוחים פסיכולוגיים של מלחינים והלחנות, ביחס לתגובות הרגשיות והחברתיות למוזיקה שלהם. גם האתנומוזיקולוגיה יכולה להפיק תועלת מגישות פסיכולוגיות ללימוד קוגניציה ומוזיקה בתרבויות שונות.

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה.

סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

תוכנית לימודים

תוכנית לימודים (בלועזית: קוּריקוּלוּם, curriculum) היא מתווה של הוראות כלליות בנוגע לאופן ההוראה וההערכה של הידע והמיומנויות המשתייכים למקצוע או לתחום לימוד מסוים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.