יחידת הקישור ללבנון

יחידת הקישור ללבנוןראשי תיבות: יק"ל) היה שמה הרשמי של עוצבת לבנון (לפי חלוקת העוצבות המרחביות) ותפקידיה היו שמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון ושיתוף פעולה עם צבא דרום לבנון (צד"ל). היחידה פורקה לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

יחידת הקישור ללבנון
Levanon ugda1
פרטים
כינוי יק"ל
מדינה ישראל  ישראל
שיוך צה"ל  צה"ל
סוג יחידת קישור
בסיס האם מרג' עיון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1983
פירוק היחידה 2000
מלחמות הלחימה בדרום לבנון
פיקוד
יחידת אם פיקוד הצפון  פיקוד הצפון
Yakal1
שער כניסה למפקדת יק"ל במרג' עיון

תחומי האחריות של היחידה

בתחילת דרכה נקראה היחידה אד"ל ורק בתחילת 1983 נקראה בשמה החדש יק"ל.

באחריותה המבצעית הייתה רצועת הביטחון, שכללה כפרים שיעים ונוצרים, מוצבי צה"ל וצד"ל, וכן מעברי הגבול בין ישראל ללבנון לרבות הגדר הטובה. מפקדת היחידה, בדרג אוגדה, שכנה במרג' עיון, ותחתיה פעלו שתי חטיבות מרחביות, החטיבה המזרחית שמפקדתה במרג' עיון והחטיבה המערבית שמפקדתה ליד העיירה בינת ג'בייל. המפקדה העורפית של היחידה שכנה במטולה.

היחידה עסקה גם בתמיכה ובליווי מבצעי לצבא דרום לבנון. קציניה עמדו בקשר קבוע עם מפקדי צד"ל המקבילים להם ותמכו בפעילות המבצעית, באימונים ובמנהלה של צד"ל. היחידה הפעילה גם מנגנון נרחב של סיוע אזרחי לאנשי צד"ל ולבני משפחותיהם בתחומי החינוך, הבריאות והתשתית. (שם היחידה הרשמי נשמר כיק"ל ולא כעוצבת לבנון, ממניעים אסטרטגיים, שלא להציג את ישראל כמחזיקת סד"כ כוחות גדול בלבנון אלא רק מסייעת לצד"ל) היחידה הייתה אחראית גם על הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס אימונים חטיבתי של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר עג'ר.

בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון, למידת נימוסים ותרבות ערבית, קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.

תחומים נוספים של היחידה אשר מעולם לא פורסמו - מעורבות בתאום וקשר עם גורמים כולל ממשלת לבנון, העדה הדרוזית בראשות וואליד ג'ונבלט. בתחילת דרכה עסקה במעורבות במשאים ובמתנים בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון - אשר כללו את הקמת צד"ל - שהוקם מתחילתו בסיכום עם ממשלת לבנון.

היחידה עסקה בבניית צד"ל ולאחר מכן בהפעלתו.

תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול אזור דרום לבנון (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת אגף המודיעין של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה לפיקוד הצפון. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף. לפי אתר דובר צה"ל נהרגו כ 23 לוחמי יק"ל בתקופה שצה"ל שהה ברצועת הביטחון.

החטיבה המערבית

החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגיזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חנין, רמיש, מרון א ראס, ירון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צה"ל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צה"ל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הניקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הניקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עאקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"ם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"ם איציק רחימוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.

בין מפקדי החטיבה נמנים: מופיד עאמר (1987-1989), יצחק רחימוב (1989-1990), נביה מרעי, מוניב באדר, רפיק סעיד, מוטי שפס, טל רז (1995-1997), נועם בן צבי[1].

מפקדת החטיבה לשעבר הייתה אחד היעדים המרכזים בקרב על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.

החטיבה המזרחית-חטמ"ז

החטיבה המזרחית שייכת ליחידת קישור לבנון. החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא. שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים). מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון. מפקד החטיבה בזמן הנסיגה היה אל"ם איל איזנברג. בין מפקדי החטיבה בעבר היו אלי אמיתי, יאיר גולן[2] שאף נפצע בשנת 1997, במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי החזבאללה, אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב כנגד המחבלים[3], אביב כוכבי[4] וארז גרשטיין[5].

מפקדי היחידה

מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים כאד"ל:

שם תקופת כהונה הערות
בנימין בן אליעזר 1974 - 1978 קצין קישור לדרום לבנון, מקים אד"ל איזור דרום לבנון לאחר מבצע ליטני
יורם המזרחי 1978 - ‏1980 מפקד אד"ל - קצין קישור לדרום לבנון
אפרים סנה נובמבר 1981 - דצמבר 1982 מפקד אד"ל - לימים ראש המנהל האזרחי
מאיר דגן 1980 - 1981 מפקד אד"ל. לימים ראש המוסד
דוד מימון 1982 מפקדה בגלגול הזמני שנקרא יס"ל - יח' הסיוע ללבנון (דצ' 82 עד פב' 83). ממונה על הסיוע האזרחי בלבנון ועל כוחות המילואים של הממשל הצבאי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה

מפקדי יק"ל לדורותיה:

שם תקופת כהונה הערות
מאיר דגן דצמבר 1982 - אפריל 1984 לימים ראש המוסד
שלמה איליה אפריל 1984 - אפריל 1985
דני רוטשילד אפריל 1985 - אוגוסט 1986 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
דוד אגמון אוגוסט 1986 - יוני 1988 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
זאב זכרין יוני 1988 - פברואר 1991
מיכה טמיר פברואר 1991 - אוקטובר 1992
גבי אשכנזי אוקטובר 1992 - יולי 1994 לימים הרמטכ"ל ה-19
גיורא ענבר יולי 1994 - יוני 1996
אלי אמיתי יוני 1996 - פברואר 1998 ראש חטיבת המבצעים
ארז גרשטיין פברואר 1998 - פברואר 1999 נהרג בעת מילוי תפקידו ממטען צד
אלי אמיתי 1999 חזר לתפקיד כממלא מקום עד למינוי של בני גנץ
בני גנץ 1999 - 2000 מפקדה עד פירוקה לאחר הנסיגה מלבנון. לימים הרמטכ"ל ה-20

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראלהמח"ט האחרון של בינת ג'בייל: לא יצאנו מלבנון, ברחנו, באתר הארץ, 21 במאי 2010.
  2. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 185.
  3. ^ מפקד הגזרה המזרחית של צה"ל בלבנון נפצע בהיתקלות עם חוליית חזבאללה, הארץ, ‏ 28/11/1997, "פצצות המרגמה נחתו במוצב ובשטח, ואחת מהן נחתה בסמוך לאל"ם יאיר - אשר נפגע מרסיסים ברגל ובחזה. למרות הפציעה, שהוגדרה תחילה כקלה ואחר כך החמירה לבינונית, המשיך אל"ם יאיר לתת פקודות ולנהל את הקרב מול החזבאללה. תוך כדי חילופי האש הכבדים, שכללו ירי ארטילרי של צה"ל והפצצה של מטוסי חיל האוויר על עמדות החזבאללה באזור סוג'וד, טופל הקצין בידי רופא וחובש. רק לאחר שהאש פסקה נחת במקום מסוק של צה"ל, אשר העביר את אל"ם יאיר לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה".
  4. ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005
  5. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 221
13 במרץ

13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 293 ימים.

אברהם אלרן

אברהם (ממושי) אלרן (18 במאי 1947 - 17 בינואר 1985) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שירת כמפקד חטיבת הבקעה וסגן מפקד יחידת הקישור ללבנון. נהרג בהתפוצצות מטען צד בלבנון.

ארז גרשטיין

ארז גרשטיין (13 במרץ 1960 - 28 בפברואר 1999) היה תת-אלוף בצה"ל, מפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). נהרג ממטען צד בלבנון.

בינת ג'בייל

בינת ג'בייל (בערבית: بنت جبيل, תעתיק מדויק: בִּנְת גְּ’בֶּיל) היא העיר השנייה בגודלה במחוז אל-נבטיה בדרום לבנון, מהווה את בירת נפת בינת ג'בייל במחוז אל-נבטיה, והייתה בשליטת צה"ל במשך 18 שנה.

העיר ממוקמת על גבעה הצופה על בקעת רמיש ליד הגבול הדרומי של לבנון עם ישראל, בגובה 770 מטר מעל פני הים. מתגוררים בה כ־30,000 תושבים, שיעים ברובם. קיימת מחלוקת לגבי מקור שמה: יש הטוענים כי השם ניתן על ידי שבטים תימניים שהתיישבו במקום ונתנו למקום שם המזכיר שמות של ערים תימניות, אחרים טוענים כי שם העיר מלמד על זיקה ליישוב גבל הממוקם כ־42 ק"מ צפונית לביירות.

גיורא ענבר

גיורא ענבר (נולד ב-19 בדצמבר 1955) הוא איש עסקים. כיהן כתת-אלוף בצה"ל, בין היתר כמפקד סיירת גולני, כמפקד יחידת שלדג, כמפקד חטיבת גבעתי, וכמפקד יחידת הקישור ללבנון.

גרשטיין

גרשטיין הוא שם משפחה

האם התכוונתם ל...

דוד אגמון

דוד אגמון (נולד ב-1947) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל שירת כמפקד יחידת הקישור ללבנון וכקצין חי"ר וצנחנים ראשי, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה.

דני רוטשילד

דני רוטשילד (נולד ב-1946) הוא אלוף בצה"ל בדימוס ואיש ציבור המכהן כיו"ר חבר הנאמנים של מכללת אפקה וכחבר הוועדה המייעצת לבנק ישראל.

ה'תש"ך

ה'תש"ך או ה'תש"כ (5720) ובקיצור תש"ך או תש"כ –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1959, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1960.המולד של תשרי חל ביום שישי, 19 שעות ו-19 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 1 במחזור העיבור ה-302. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 8 במחזור השמש ה-205.שנה זו היא שנת 1,891 לחורבן הבית, ושנת 2,271 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ך 12 שנות עצמאות.

הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)

הלחימה בדרום לבנון בין 1985 ל-2000 היא תקופה במהלכה הארגונים השיעים אמל וחזבאללה נלחמו בכוחות צה"ל וצד"ל בדרום לבנון, בתמיכת סוריה ואיראן. לאחר סיום מלחמת לבנון הראשונה עם סילוק ארגוני הטרור הפלסטיניים, שגלו בעקבות המלחמה לתוניס, נסוג צה"ל מרוב השטח שכבש במלחמה והתייצב על גבול רצועת הביטחון, בה שלט ארגון צד"ל בראשות אנטואן לאחד. הלחימה המשיכה עד לנסיגה החד-צדדית של ישראל לגבול הבינלאומי במאי 2000, שמיד אחריה קרס ארגון צד"ל ורוב מפקדיו ברחו לישראל.

זאב זכרין

זאב זכרין הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד בית הספר לקצינים של צה"ל ומפקד יחידת הקישור ללבנון.

י"ד באדר

י"ד באדר הוא היום הארבעה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ו/או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

ישעיהו ארז

ישעיהו (שייקה) ארז הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש המנהל האזרחי.

מיכה טמיר

מיכה טמיר (טנדליך) היה תת-אלוף בצה"ל, שימש כמפקד סיירת צנחנים וכמפקד יחידת הקישור ללבנון ועוצבת עמוד האש.

מרג' עיון

מרג' עיון (ערבית: مرج عيون - 'עמק המעיינות') היא עיירה לבנונית, הנמצאת כשישה קילומטרים מצפון לגבול הבינלאומי עם ישראל ולמטולה. בסביבתה נובעים מקורותיו של נחל עיון.

מוניציפלית "מרג' עיון" שייכת ל-נפת מרג' עיון ממחוז א-נבטיה.

מרדכי שפס

מרדכי שפס (נולד בשנת 1957) הוא אלוף-משנה במילואים בצה"ל, שירת כמפקד גדוד 12 (ברק) וכמפקד חטיבת הגזרה המערבית של יחידת הקישור ללבנון.

נועם בן-צבי

נעם בן צבי (נולד ב-1951) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. פיקד בעבר על יחידת מגלן וחטיבת הגזרה המערבית של יחידת הקישור ללבנון.

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בשנת 1982 במלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

במהלך שהותה של ישראל ברצועת הביטחון החזיק צה"ל מספר מוצבים באזור, ותמך במיליציה מקומית - צד"ל - צבא דרום לבנון. צד"ל ניהל במידה רבה את חיי היום יום ברצועת הביטחון, והחזיק את כלא אל-חיאם. באזור שהו גם כוחות יוניפי"ל מטעם האו"ם, שפרוסים בדרום לבנון מתום מבצע ליטני ב־1978.

רוחב הרצועה היה קילומטרים ספורים במערב, ומעט יותר במזרח. הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מארונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. בתקופת קיומה של הרצועה רבים מתושבי הכפרים שבה נמלטו אל מצפון לה. לתושבים שנותרו ברצועה היו קשרים רבים עם ישראל, רבים מהם עבדו בה, וקיבלו ממנה שירותים שונים.

יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה: בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי.רבים טוענים שההחלטה להשאר ברצועת הביטחון הייתה שגויה וגרמה לאבדות רבות.

שלמה אליה

שלמה אליה (נולד ב-11 בנובמבר 1942) הוא איש עסקים ישראלי, יו"ר קבוצת נץ. בשירותו בצה"ל התקדם לדרגת תת-אלוף ופיקד על המנהל האזרחי ועל יחידת הקישור ללבנון.

מפקדי יחידת הקישור ללבנון Levanon ugda1.png
מפקדי אד"ל בנימין בן אליעזריורם המזרחיאפרים סנהמאיר דגןדוד מימון
מפקדי יק"ל מאיר דגןשלמה איליהדני רוטשילדדוד אגמוןזאב זכריןמיכה טמירגבי אשכנזיגיורא ענבראלי אמיתיארז גרשטייןאלי אמיתי (ממלא מקום)בני גנץ

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.