יחידת החילוץ והפינוי בהיטס

יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס, הידועה יותר במספרה, "יחידה 669", היא יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי, ונחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) בחיל האוויר. בסיס הקבע של היחידה הוא תל נוף אך בכל עת ליחידה צוותים בכוננות להזנקה לכל אירוע בבסיסים שונים של חיל האוויר. סמל היחידה הוא חתול מכונף בעל עיניים ירוקות ולכן לוחמי החילוץ של היחידה מכונים "חתולים".

בשל יכולותיה הייחודיות של היחידה בעיתות שגרה 669 משתתפת במבצעים מיוחדים של צה״ל וגופים ביטחוניים אחרים, ובשל כך לוחמיה חוצים קווי אויב באופן תדיר. במקביל לכך מוזנקים צוותי היחידה לאירועים מורכבים אשר גופי החירום האזרחיים אינם מסוגלים לתת להם מענה הולם.

בעתות חירום ומלחמות צוותי היחידה מחלצים תחת אש לוחמים וטייסים באמצעות מסוקי סער של חיל האוויר ורכבים ייעודיים.

יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס (669)
כנפי לוחם ביחידת 669
כנפי לוחם ביחידת 669
בצרה קראת ואחלצך
פרטים
כינוי יחידה 669
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
בסיס האם בסיס תל נוף
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה אפריל 1974
מקים היחידה יורם שחר, אבנר אילנאי
מלחמות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
צל"ש מפקד אוגדה  צל"ש מפקד אוגדה
פיקוד
יחידת אם Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
מפקדים רשימת המפקדים
Unit669
הדגמת חילוץ מוסק של היחידה בטקס סיום קורס טיס, עם מסוק יסעור
IDF Blackhawk
מסוק מחלץ מהים במהלך תימרון
Flickr - Israel Defense Forces - To The Rescue
פעולת חילוץ על ידי חייל היחידה תוך גלישת מצוקים - תצוגה במהלך טקס סיום של מסלול ההכשרה של היחידה

היסטוריה

הפינוי המוטס הראשון בארץ ישראל אירע בפברואר 1917. חייל בריטי שנפגע במארב פונה באמצעות מטוס קל. שימוש במטוסים קלים לפינוי פצועים נעשה גם בקרבות מלחמת העצמאות ובמבצע קדש. הפינוי המוסק הראשון בישראל אירע באוגוסט 1951 זמן קצר לאחר שהגיעו לארץ ראשוני המסוקים. טייס פייפר ביצע נחיתת אונס על חוף ימה של תל אביב ומסוק פינה אותו ללא פגע אל בסיסו. החילוץ המוסק הראשון, בדצמבר 1953, היה מספינה של משמר החופים שעלתה על שרטון מול חופי נהריה.

החל משנת 1954 פעלה בחיל האוויר כיתת פינוי רפואי בהיטס של רופאים וחובשים. מבצע הפינוי הגדול ביותר התקיים במבצע קדש באוקטובר 1956, עת 120 פצועים מקרב המיתלה פונו במטוסי תובלה מסיני לארץ.

מערך המסוקים התרחב מאוד בשנות ה-60. אחד החילוצים שזכו לפרסום נעשה ב-1966 בשריפה בבית צים בתל אביב. במלחמת ששת הימים פינו המסוקים כ-800 פצועים ורק כ-300 פצועים פונו במטוסי תובלה, כולם מחזית מצרים. בששת ימי הלחימה חולצו 15 טייסים נוטשים מתוכם שבעה חולצו בשטחי האויב.

הרקע להקמת יחידה 669

ביולי 1972, ארעה בחיל האוויר תאונת טיסה קטלנית. שני מטוסי F-4 פנטום (קורנס) התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה אנשי צוות ניצלו ואילו הרביעי, סגן אהרן-נעם (עמי) ארנון (וייס) אותר אך טבע בעת ניסיונות החילוץ וגופתו לא נמצאה עד היום.

באותה העת הנוהל הקיים קבע כי האחריות על כוח החילוץ המצוות למסוק מבוזרת בין חטיבת הצנחנים (במקרים של חילוץ יבשתי) לחיל הים (במקרים של חילוץ מהים).[1]

ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע וביקורות שנערכו בהמשך, המליצו על טיפול בכשלים שאותרו: להקים גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. בחיל האוויר החלו בהכנות להקמת בית הספר למילוט עבור צוותי האוויר, אך בני פלד, מפקד חיל האוויר בשנים 1973–1977, רצה שהיחידה המוקמת תופקד גם על חילוץ טייסים שנטשו את מטוסם בשטח אויב. במטה הכללי לא הייתה התנגדות שחיל האוויר יקים יחידה להדרכת מילוט ופיתוח תו"ל, אך התנגדו להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי והציעו לשפר את הנוהל הקיים.

במלחמת יום הכיפורים חולצו 43 אנשי צוות אוויר, אך היו גם ניסיונות חילוץ שהסתיימו ללא הצלחה. פחות מ-30% מהטייסים שהופלו מעבר לקווי האויב חזרו בסופו של דבר לבסיסם. בעקבות לקחי המלחמה קיבלה דרישתו של בני פלד להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי בחיל האוויר, משנה תוקף.

הקמת היחידה

בינואר 1974 החלו תהליכי הקמת יחידת חילוץ ומילוט 669. יעוד היחידה היה חילוץ צוותי אוויר שנטשו את מטוסם, הדרכת מילוט לצוותי אוויר ופיתוח תורת חילוץ. צוות ההקמה כלל שני טייסים: המפקד יורם שחר וסגנו אבנר אילנאי.

באפריל 1974 התייצבה בבסיס חיל האוויר תל נוף קבוצת החיילים הראשונה, כולם לוחמים ותיקים, רובם צוללנים יוצאי חוליית חוף של חיל הים. הקורס הראשון בפיקודו של אבנר אילנאי החל את הכשרתו ולאחר תשע חודשי אימונים ייעודיים, בינואר 1975[2] הוכרזה היחידה כמבצעית. באותה עת כללה היחידה כתריסר לוחמים ורופא אחד בלבד.

בסוף 1978 צורפה ליחידה 669 יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 אשר כללה רופאים וחובשים מוטסים ושמה של היחידה הוסב ל"יחידת חילוץ ופינוי בהיטס 669".

בשנת 2004 שולבה יחידת אית"ן 5701 (יחידת מילואים של חיל האוויר לאיתור נעדרים) עם יחידה 669 ואחריות היחידה הורחבה גם למשימות של איתור הנעדרים.

בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שם היחידה ל"יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669".

משימות

הגם שייעודה המקורי היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היחידה מתפקדת כיום כיחידת החילוץ הקרבי של צה"ל, והיא משמשת לחילוץ כוחות לוחמים ופינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי בהיטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. בנוסף מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של החיל - UH-60 בלק הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור") ובכלי טיס נוספים של חיל האוויר. הצוותים הקרקעיים של היחידה מאומנים לחלץ באופן חשאי באמצעות כלי רכב ייעודים לכך.

בעתות שגרה מרבית פעילות היחידה חשאית במסגרת מבצעים מיוחדים. במקביל היחידה המסווגת זוכה לחשיפה תקשורתית רחבה מדי שבוע בשל פעילותה האזרחית, כאשר היא נקראת לסייע בחילוצים מורכבים של אזרחים. בשל הניסיון הרב של היחידה ואנשיה, יחידות מיוחדות רבות מצבאות שונים בעולם מבקשות להתאמן עם יחידה 669.

מבצעים מסוקרים

בשנת 1997, בעת אסון השריפה בוואדי סלוקי, פעלו לוחמי היחידה כדי לחלץ כוח מחטיבת גולני מנחל סלוקי בדרום לבנון[3] וגם לקחו חלק בחילוץ לוחמי הקומנדו הימי מאנצריה שבלבנון בעת אסון השייטת.[4]

ב-1998 טיפלו בחילוץ הפועלים שניצלו מאסון הארובה בתחנת הכוח רוטנברג.[5]

בשנת 2006 היחידה קיבלה ציון לשבח יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילות במלחמת לבנון השנייה ושמה שונה ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. היחידה השתתפה בין היתר בחילוץ לוחמי שייטת 13 מן הפשיטה שביצעו לוחמי הקומנדו הימי בעיר צור.[6]

במבצע "שבו בנים לגבולם"[7] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת שלדג, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.[8]

ליחידה קרו שתי תקלות שיצרו הד ציבורי, האחת היא אסון הכבל משנת 1992 והשנייה קרתה ב-11 במרץ 2009 כאשר הוקפץ כוח מוטס של היחידה לחלץ מטייל, עלא אחמד סלאח אגבריה, שעלה על מוקש ונפצע קשה בסמוך למושב שדי תרומות שבשטח מועצה אזורית עמק המעיינות. כוחות של היחידה הגיעו למקום והחלו להעלות את הפצוע למסוק אולם ברגע שניסו להכניסו לבטן המסוק נשמט הפצוע מסיבות לא ברורות, נפל לקרקע ומת במקום.[9]

ב-26 באפריל 2018 נקראה היחידה לאיתור וחילוץ של הנפגעים באסון נחל צפית, שבו סחף שיטפון 25 בני נוער שטיילו בנחל צפית ועשרה מהם ניספו.[10]

מבנה ארגוני

היחידה מורכבת מחמש מסגרות:

  • פלגת לוחמים הכוללת את לוחמי החילוץ בסדיר ובמילואים
  • פלגת רפואה הכוללת את הפרמדיקים והרופאים של היחידה
  • גף היערכות ומנהלה העוסק בפיתוח ציוד ותחזוקתו
  • בית הספר לחילוץ קרבי המכשיר ומאמן את לוחמי החילוץ ומאמן אנשי צוות אוויר
  • גף אית"ן (איתור נעדרים) המורכב מסיירים ואנשי שטח מיומנים.

הכשרה

על מנת להתקבל ליחידת 669, יש צורך לעבור מספר שלבים. השלב הראשון למלש"בים, הוא מעבר יום סיירות. מי שצולח את יום הסיירות, עובר לשלב השני- מעבר לגיבוש אחוד לסיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידה 669. עד שנת 2008 היה ליחידה גיבושון נפרד.[11]

מסלול הכשרת הלוחם ביחידה אורך כשנה ושישה חודשים. הוא כולל טירונות משותפת בבא"ח נח"ל עם יחידת שלדג ויחידת ההנחתה הקדמית, קורס חובשים קרביים, טירונות יחידה, קורס מ"כים, קורס לוט"ר ושלב ייעודי - שכולל קורסי צניחה, צלילה, מילוט, אימוני מסוקים, ואימוני חילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר - יבשה, ים, קניון, צוקים, כלי שיט, חילוץ מכלי טיס ורכב ועוד. ההכשרה ממיינת וקרוב למחצית מבין אלה שהתחילו אותה לא יסיימו את המסלול המפרך. בוגרי המסלול נדרשים לשירות קבע של 16 חודשים.

הצוותים הרפואיים של היחידה ממוינים ומאומנים, בהתאם לדרישות היחידה ופלגת הרפואה, המתארים השונים וסביבת העבודה בקרקע ובהיטס. אחת לכמה שנים היחידה מגייסת לשורותיה רופאים ופרמדיקים ששירתו בעבר ביחידות קרביות, ובעלי זיקה מקצועית לטראומה וטיפול בפצועים. מאחר שצוותי הרפואה של היחידה נדרשים לכשירות גבוהה ומטפלים בפצועים הקשים ביותר במצבים קיצוניים, חיל הרפואה נותן עדיפות ליחידה 669 לבחור לשורותיה את מיטב הפרמדיקים והרופאים בצה״ל. הצוותים הרפואיים נדרשים לעבור מיונים קפדניים והכשרה אינטנסיבית ממושכת.

סיכת היחידה

IAF 669 Unit
סמל החתול השחור של יחידת 669

סמל היחידה נוצר על ידי יורם שחר ואבנר אילנאי שעמדו בראש צוות ההקמה של היחידה. שחר ואילנאי נתקלו בתמונת החתול עם העיניים הירוקות והיא שבתה את לבם. הגרפיקאי אלי צרפתי והאמן עמי שביט עיצבו את הסמל וכל שנותר היה למצוא הסבר מלומד לקשר שבין החתול ללוחם החילוץ. אחד ההסברים לפחות הוא שבדומה לחתול לוחמי היחידה יודעים לצאת מכל מצב אשר הם "נופלים על הרגליים".

כנף הלוחם הראשונה הייתה עשויה מבד והיא עוצבה בדומה לכנפי "צוותי עזר אווירי" (רופא מוטס, מכונאי מוטס ועוד). במרכז נחש המסמל רפואה ומצנח המסמל תעוזה. הכנף ספגה ביקורת רבה מצד לוחמי היחידה על שום היותה "חצי כנף". בסוף שנות השמונים הכנף הוחלפה בכנפי מתכת המשמשים כיום.

המספר שניתן ליחידה, 669, נבחר מתוך מאגר מספרים פנויים משום שדמה ל-269, שהיה מספרה של סיירת מטכ"ל באותה עת.[12]

דגל היחידה

ליחידה קיים, כמו בשאר יחידות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל היחידה-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.

ציונים לשבח

מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה הערות
יורם שחר 1974 - 1975 טייס תובלה
חנוך פטישי 1975 - 1976 טייס קרב
אבנר אילנאי 1976 - 1978 טייס, לוחם חילוץ, מפקד קורס א'
אפרים סנה 1978 - 1980 רופא (צנחנים), מג"ד חי"ר
יואל סייפן 1980 - 1981 רופא, וקצין צנחנים
רמי כהן 1981 - 1983 מפקד היחידה במהלך מלחמת לבנון הראשונה
צבי טל 1983 - 1985 נווט קרב
ברוך מרגנית 1985 - 1987 רופא (סיירת מטכ"ל)
נחשון קנולר 1987 - 1989 רופא (שייטת 13)
שמעון בן נר 1989 - 1991 צמח בסיירת אגוז, ובהמשך כטייס תובלה
טוביה קסטנבוים 1991 - 1992 צמח בחטיבת גולני
עמית וינר 1992 - 1995 צמח ביחידת שלדג
דני ששון 1995 - 1998 צמח ביחידה
משה אדרי 1998 - 2001 צמח בחטיבת גולני
גולן יאירי[13] 2001 - 2004 צמח ביחידה
בועז הרשקוביץ[14] 2004 - 2006 מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, צמח ביחידת שלדג
מתן שגיא[15] 2006 - 2008 מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה 
אבינועם הלוי[דרוש מקור] 2008 - 2012 צמח ביחידה
ע' 2012 - 2015 מפקד היחידה במבצע צוק איתן  צמח ביחידה
ע' 2015 - 2017 צמח ביחידת שלדג
א' 2017 - 2019 צמח ביחידה
ש' 2019 -

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתי אברמוב, "מחלצים את האמת", המוסף לשבת - ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 2014, עמ' 18–20 העתק של המאמר, באתר הגבורה
  2. ^ 669 סיפורה של יחידה מיוחדת, כנרת, זמורה-ביתן, 2014
  3. ^ עמרי אסנהיים, ‏עמרי אסנהיים חוזר לאסון הסלוקי, באתר ‏mako‏‏, ‏24 באפריל 2012‏.
  4. ^ ליאור שליין, ‏צל"ש ללוחם יחידה 669 שהשתתף בחילוץ נפגעי אסון השייטת, באתר חיל האוויר הישראלי, אפריל 1998
  5. ^ ליאור שליין, ‏למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 1998
  6. ^ עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר מהר יותר, רחוק יותר, מתוך אתר "ישראל דיפנס", ‏ 21.10.2011.
  7. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, ‏ 12.08.2007.
  8. ^ הצילום האחרון של קרן טנדלר, nrg, ‏ 09.01.2007.
  9. ^ חדשות 2, ‏תיעוד: פצוע מפיצוץ מוקש נופל ממסוק החילוץ ונהרג, באתר ‏mako‏‏, ‏‏11 במרץ 2009‏
  10. ^ יעל פוקס וכרמל שטרן, ‏אסון בערבה: הלוחמים שמאחורי החילוץ, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 ביוני 2018;
    תיעוד: חילוץ ניצולי השיטפון בערבה, באתר ישראל היום, 9 ביוני 2018
  11. ^ אתר יחידה 669 בחיל האוויר
  12. ^ קליה בן–עמרם ועדן בר–נוי, לא על הסמל לבדו, בטאון חיל האוויר, יוני 2009
  13. ^ רנן נצר, מפקד 669 לשעבר עזב הכל והקים בי"ס לגיבוש משפחות, באתר גלובס, 13 במרץ 2014
  14. ^ אמיר בוחבוט, מפקד שלדג לשעבר מונה לפקד על הימ"מ, באתר nrg‏, 22 בינואר 2009.
  15. ^ הילה פולקה, מפקד היחידה: "אנחנו כאן כדי להציל חיים", ביטאון חיל האוויר, גיליון 177, ‏ 31.10.2007.
  16. ^ סקירת הספר 669 באתר שבוע הספר
אנטוליאן איגל

אנטוליאן איגל הוא תרגיל הדגל של חיל האוויר הטורקי לאימון בלוחמה אווירית. התרגיל מתקיים במטווח קוניה הסמוך לבסיס חיל האוויר בקוניה השוכן במרכז אנטוליה, כ-250 ק"מ מדרום לאנקרה, טורקיה. התרגיל כולל קרבות אוויר, תקיפות קרקע עם תחמושת חיה, משימות דיכוי הגנה אווירית ותדלוק אווירי. התרגיל מבוסס על תרגיל הרד פלאג האמריקני.

התרגיל הראשון מסוג זה נערך ב-16 ביוני 2001 ונמשך 13 ימים. בתרגיל השתתפו חילות האוויר של ישראל, טורקיה, ארצות הברית ונאט"ו. חיל האוויר הישראלי שלח לתרגיל עשרה מטוסי F-16 משלוש טייסות קרב, מסוקי UH-60 בלק הוק ("ינשוף"), מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף"), מטוס בואינג 707 ("ראם") לתדלוק אווירי, סוללת נ"מ ונציגים של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס. הכוחות התאמנו מעל מישורי אנטוליה סמוך לגבולות סוריה, איראן ועיראק.

מאז התרגיל הראשון נערכו מספר תרגילים נוספים. בסוף חודש נובמבר 2005 נשלחו שש טייסות ישראליות לטורקיה על–מנת להשתתף בתרגיל נוסף. הכוח הישראלי כלל מטוסי F-16 מדגמי A ו-B ("נץ") ו-F-16I ("סופה") ומסוקי UH-60 בלק הוק ("ינשוף"). מלבד הכוח הישראלי, השתתפו בתרגיל גם טייסים טורקים שטסו במטוסי F-5 ו-F-4 פנטום, וטייסים בלגים ואמריקניים שהטיסו מטוסי F-16 מדגמי C ו-D. בנוסף, השתתפו מטוסי תדלוק וגם מטוס בקרה של נאט"ו מסוג בואינג E-3 Sentry.

באוקטובר 2009 ביטלה טורקיה את השתתפותו של חיל האוויר הישראלי בתרגיל במחאה על פעולתיו ברצועת עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה. כתוצאה מכך, ביטלו חילות האוויר של ארצות הברית, איטליה ויוון אף הן את השתתפותן בתרגיל. בעקבות כך הודיע שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטוגלו, כי הוא מקווה שיימצא פתרון למשבר שנוצר בין שתי המדינות, וכי ביטול השתתפות חיל האוויר הישראלי הוא בגלל המתקפה הישראלית על עזה, על אף שקודם לכן הודיע משרד החוץ הטורקי כי ביטול השתתפותה של ישראל בתרגיל כרוך בגורמים טכניים בלבד. ראש הממשלה הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע כי "אינו יכול לתת למטוסים שהפציצו בעזה לטוס בשמי טורקיה" וכי "זהו רצון העם". טורקיה החליטה בעקבות הפרשה להפוך את התרגיל מאירוע בינלאומי ללאומי בלבד. כתחליף לתרגיל הטורקי, ייסד חיל האוויר הישראלי בשנת 2013 תרגיל בינלאומי בשם "דגל כחול", המתקיים מדי שנתיים.

אפרים סנה

אפרים סנה (נולד ב-19 בספטמבר 1944), לשעבר חבר כנסת מטעם סיעת העבודה-מימד, רופא במקצועו. כיהן כשר הבריאות, שר התחבורה וסגן שר הביטחון. ב-2008 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת ישראל חזקה, שלא עברה את אחוז החסימה. תת-אלוף בצה"ל, מפקד יחידת 669 לשעבר.

בועז הרשקוביץ

בועז הרשקוביץ (נולד בשנת 1969) הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף במילואים. בתפקידו האחרון שימש מזכיר צבאי לנשיא המדינה. קודם לכן פיקד על מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר, שימש מפקד הימ"מ, מפקד יחידת שלדג, ומפקד יחידה 669.

בית הדר דפנה

בית הדר דפנה הוא בניין משרדים שחזיתו פונה לשדרות שאול המלך בתל אביב. שמו נגזר מהצטלבות הרחובות בה הוא שוכן - רחוב דפנה ורחוב הנרייטה סולד, אשר בעת הקמת הבניין נקרא רחוב הדר.

בן נר

האם התכוונתם ל...

בסיס תל נוף

בסיס חיל־האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בח"א 8) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ליד גדרה, רחובות, קריית עקרון ומזכרת בתיה.

בבסיס מוצבות שתי טייסות מטוסי קרב ושתי טייסות מסוקי תובלה:

שתי טייסות F-15A/B/C/D ("בז"):

טייסת 106 ("חוד החנית");

טייסת 133 ("אבירי הזנב הכפול");שתי טייסות מסוקי CH-53 סי סטאליון ("יסעור"):

טייסת 114 ("מובילי הלילה");

טייסת 118 ("דורסי הלילה").כמו כן מוצבת בבסיס טייסת 210, ("הנשר הלבן"), המטיסה כלי טיס בלתי מאוישים מסוג "איתן", הכטב"מ הגדול ביותר בשירות חיל האוויר.

בנוסף לטייסות אלה, בסיס תל נוף הוא בסיסן של טייסת מנ"ט, מרכז ניסויי טיסה, של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס ושל יחידת הלוחמה אלקטרונית "עורבי השחקים". בבסיס שוכנת גם יחידת האחזקה האווירית (יא"א 22, לשעבר כנף 22), אם כי זו כפופה ללהק ציוד (לצ"ד) ולא למפקדת הבסיס. בצמוד ליא"א 22 פועל התיכון המקצועי "אורט חיל האוויר" למקצועות התעופה. בצמוד לבסיס חיל האוויר נמצא מרכז הטסה והכשרות מיוחדות, ובמסגרתו בית הספר לצניחה.

באופן מסורתי מפקד הבסיס הוא טייס קרב בדרגת תת-אלוף וסגנו הוא טייס מסוקים בדרגת אלוף-משנה.

בנוסף קיים בתוך הבסיס בית ספר תיכון מקבוצת אורט הקרוי בשם ״אורט תל נוף״ בית ספר מקצועי ללימוד מקצועות צבאיים של חיל האוויר.

ברוך מרגנית

ברוך מרגנית הוא רופא ומנהל ישראלי. שירת כקצין רפואה בצה"ל, פיקד על יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר ושימש מפקד הרפואה הפיקודי של פיקוד העורף. בעל עיטור המופת על פועלו במלחמת לבנון הראשונה.

דוד דנון

פרופ' דוד דנון (17 באוקטובר 1921, ט"ו בתשרי תרפ"ב - 17 באוקטובר 2015, ד' בחשון, תשע"ו) היה רופא, ביולוג וגרונטולוג ישראלי, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, חלוץ בחקר הביולוגיה של ההזדקנות, וכן צייר. ממציא שיטה ייחודית לריפוי פצעי לחץ. היה מפקד ב"חלק האדום" ויחידות מחץ (ה"ים") בהאצ"ל, היה המפקד-המייסד של יחידת הפינוי הרפואי בהיטס של חיל האוויר (ירפ"א 386), מנהל המרכז לחקר הזיקנה במכון ויצמן (1979–1987), המדען הראשי של משרד הבריאות (1979–1987) והנשיא-המייסד של האגודה הישראלית למיקרוסקופיה.

חיפוש והצלה

חיפוש והצלה הן פעולות לאיתור נעדרים ולחילוץ אנשים במצבי מצוקה מסכני חיים. תחום החיפוש והצלה כולל התמחויות מיוחדות רבות, כגון איתור וחילוץ באזורים הררים, חילוץ מהריסות, איתור נעדרים באזורים אורבניים, חיפוש והצלה קרבי משדה הקרב, חיפוש וחילוץ מעל ומתחת לגופי מים, חילוץ מכלי שיט, איתור וחילוץ מתת-הקרקע ועוד.

האחריות על משימות חיפוש והצלה בשטחי מדינת ישראל מוטלת במסגרת המשרד לביטחון הפנים על משטרת ישראל ועל הרשות הארצית לכיבוי והצלה. בנוסף פועלות ברחבי הארץ יחידות חילוץ אזוריות המושתתות על מתנדבים מיומנים. בעת אירוע מופעלות יחידות אלה על ידי משטרת ישראל ואנשיהם פועלים כשוטרים מתנדבים לכל דבר. באירועים מורכבים מופעלת יחידת החילוץ של חיל האוויר - 669.

בעת חרום עוברת האחריות על חיפוש והצלה לפיקוד העורף.

חנוך פטישי

חנוך פטישי (17 במרץ 1945 - 30 בנובמבר 2010) היה טייס קרב בצה"ל, סופר ומראשוני יחידת 669 וטייסת 147. נולד בקיבוץ יגור להורים ניצולי שואה. התגייס לצה"ל בשנת 1964 ושירת כטייס קרב פעיל במשך 24 שנים.

יחידות החילוץ של חיל האוויר האמריקאי

אנשי הפארא-רסקיו (Pararescue) הידועים גם בכינוי PJs הם לוחמי החילוץ של חיל האוויר האמריקאי. היחידה כפופה לפיקוד המבצעים המיוחדים (AFSOC) ופיקוד האוויר הקרבי (ACC) בחיל האוויר של ארצות הברית. בנוסף למשימות של חילוץ ופינוי רפואי יחידות מיוחדות אלה משמשות גם לתמיכה במשימות נאס"א, והן שימשו לחילוץ אסטרונאוטים לאחר נחיתתם בים. הם משתתפים במבצעי הכוחות המיוחדים לפי הצורך. מתוך כ-200 מתנדבים רק 24 מתקבלים לקורס, מתוכם 12 מסיימים. ה-פי ג'י הם חלק מקהילת המבצעים המיוחדים של חיל האוויר ומתחייבים בשירות ארוך.

המקבילה בישראל ליחידה זו היא יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יחידה 669).

יחידת ההנחתה הקדמית

יחידת הנחתה קדמית (בראשי תיבות: יה״ק, יחידה 5700), היא יחידה להספקת יכולת נחיתה בשטח לכלי טיס של חיל האוויר. היא נחשבת לאחת מהיחידות המיוחדות של חיל האוויר בפרט ושל צה"ל בכלל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם), וכן לבסיס האם שלה בח"א 28.

יעוד היחידה הוא לבחון, לאשר ולהפעיל שדות תעופה קדמיים ומנחתי עפר לכלי טיס, בתחום המדינה ומעבר לגבול. תפקיד הדורש ידע וניסיון ביכולות חי"ר, ניווט, איתור מנחתים, סימון מנחתים, בחינת קרקע ותפעול שדה קדמי בהיבטי שרותי התעופה. התפקיד כולל עבודה עם מטוסי התובלה קרנף ושמשון.

כאשר הקימו את היחידה בשנת 1972 היא התבססה על ידי אנשי מילואים, כיום היא מתבססת על לוחמים סדירים ברובה.

היחידה הוקמה ביוני 1972 בבסיס לוד. בשנת 2009 הייתה האחרונה לעבור לבסיס נבטים.

פעולת היחידה מקבילה ליחידה האמריקנית CCT.

מוזיאון חיל האוויר

מוזיאון חיל האוויר הישראלי נמצא בבסיס חצרים הנמצא מערבית לבאר שבע.

אבן הפינה למוזיאון הונחה ב-16 ביולי 1985, בעיקר הודות לפועלו של תא"ל (מיל') יעקב טרנר. המוזיאון נפתח לקהל ב-20 ביוני 1991.

במוזיאון נמצאים מאות דגמים של מטוסי קרב ששירתו בחיל האוויר הישראלי וגם מטוסי קרב אמיתיים שיצאו משירות או נפלו שלל בידי ישראל. חלק ממטוסים אלו, כמטוס הספיטפייר "הספיט השחור" של עזר ויצמן, ומטוס ההרווארד הצהוב נשמרים בכושר טיסה ואף טסים במפגנים שונים. במוזיאון כלי טיס היסטוריים בהם מיראז' 3 שחק 159 עם 13 הפלות, מטוס המיג-21 שהוברח מעיראק במבצע יהלום, מטוס הלביא תוצרת התעשייה האווירית, מטוס F-15 בז עם 4 הפלות ומטוס F-16 נץ 107 שלו 6.5 הפלות. קיימת גם תצוגה של חלקי מטוסי קרב עם הסבר למה משמשים כל החלקים הללו, תצוגת כלי נ"מ, תערוכת צילומים ותערוכת "משיכה לחיים" על יחידת החילוץ והפינוי בהיטס.

בחול המועד פסח וביום העצמאות מציב חיל האוויר לתצוגה במוזיאון גם כלי טיס פעילים דוגמת F-15I רעם, F-16I סופה וAH-64 אפאצ'י, וכן מציג מטסים מיוחדים ומציע הפעלות לילדים.

במוזיאון משרתים חיילי חיל האוויר הישראלי כסגל המוזיאון.[דרוש מקור]חובבי תעופה רבים בישראל מתרעמים על מדיניותו של המוזיאון, המדגישה את משיכת קהל ההמונים על פני הדיוק ההיסטורי, ולפיה נצבעים מטוסים בסכימות שאותן לא נשאו מעולם. כמו כן מובעת ביקורת קשה לגבי הזנחה של המוצגים.ב-6 בנובמבר 2016 הכריזו אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון וחיל האוויר, על תחרות אדריכלים לתכנון מוזיאון חיל האוויר החדש בחצרים, ש"יהווה מרכז מורשת לחיל האוויר וחלון ראווה לעולם התעופה הישראלי", כך על פי הודעת משרד הביטחון. בתחרות זכה משרד האדריכלים החיפאי "שוורץ בסנוסוף". המוזיאון החדש יכלול שמונה מבנים בשטח של 17 אלף מטרים רבועים המשתרעים על שטח פתוח של כ-30 אלף מטרים רבועים.

מפקדת כוחות האוויר המיוחדים

מפקדת כוחות האוויר המיוחדים (מכא"ם) היא גוף מטה הפועל במסגרת להק מבצעי אוויר של חיל האוויר הישראלי, וממונה על יחידות אלה:

יחידת שלדג (יחידה 5101): יחידת קומנדו של חיל האוויר.

יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יחידה 669): יחידת החילוץ של חיל האוויר.

יחידת ההנחתה הקדמית (יחידה 5700): יחידה להפעלת מנחתים בשטח לכלי טיס של חיל האוויר.עד לפירוקה בשנת 2003 פעלה במסגרת המפקדה יחידת תצ"מ 5707 - יחידת תצפיות מיוחדות של חיל האויר.

המפקדה הוקמה בשנות ה-80 ביוזמתם של מפקד חיל האוויר בני פלד ושל מוקי בצר, שהיה למפקדה הראשון. מפקדי היחידה הם בדרגת אלוף-משנה.

משה אדרי (קצין צה"ל)

משה אדרי הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, מכהן כעוזר שר הביטחון להתגוננות וכראש אגף אמצעים מיוחדים במשרד הביטחון.

עמותת החתול

עמותת החתול היא עמותה המאגדת את בוגרי יחידה 669,יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר. העמותה נוסדה ב-1.1.2015 על ידי יוצאי היחידה, במטרה להוות גוף המלווה ותומך את בוגרי היחידה בחיים האזרחים, ומלווה את היחידה הסדירה.

צוות עזר אוויר במערך הרפואה

צוות עזר אוויר במערך הרפואה בחיל האוויר הישראלי, הוא השם הכולל של בעלי תפקידי רפואה, אשר מוסמכים לבצע פינוי רפואי בהיטס, במסגרת פעילותה של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר – יחידה 669. תחת כותרת זו נמצאים רופאים מוטסים, פרמדיקים מוטסים וחובשים מוטסים. רובם המכריע של הצוותים הללו משרת בתפקיד במילואים ולא בסדיר.

תחילה פעלו רופאים מוטסים וחובשים מוטסים במסגרת יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 עד שבשנת 1978 היא אוחדה עם יחידת 669.

רמי כהן

רמי כהן (נולד ב-1950) הוא המנכ"ל לשעבר של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

כהן שירת בחיל האוויר הישראלי והשתחרר בדרגת אלוף-משנה, בין תפקידיו בחיל האוויר היו פיקוד על בסיס, ראש מחלקת ביטחון שדה ומפקד יחידת החילוץ והפינוי בהיטס. הוא פיקד על היחידה בשנים 1981 עד 1983, כולל בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ובמבצע הולנדי מעופף לחילוצה של ספינת הטילים אח"י געש שעלתה על שרטון בחוף ערב הסעודית.

בבחירות לכנסת ה-15 שובץ במקום השמיני ברשימת ישראל ביתנו, אך לא נבחר. הוא עסק בתחום ניהול השקעות, היה דירקטור בחברות מקבוצת פלד-גבעוני (בהם ז'ק מיטרני וחייל אחזקות) ומבעלי חברת קרן פלד השקעות שקרסה והותירה חובות גבוהים. ב-2001 מונה למנכ"ל בפועל של חברת הפחם הלאומית ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל קבוע עד פרישתו ב-2004. שימש יועץ למע"צ. כמו כן סיפק שירותי ייעוץ בתחום המשכיות עסקית תפעולית ופיננסית בעת חירום בגופים ציבורים וייעוץ אסטרטגי לגופים שונים.

ב-2013 מונה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

ב־2014 נעצר לחקירה במסגרת פרשת השחיתות בישראל ביתנו. בעקבות החקירה הודיע בפברואר 2015 על התפטרותו. באוקטובר 2015 הודיעה המשטרה על המלצתה להעמידו לדין באשמת לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, זיוף תעודות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. במסגרת אותה פרשה הורשעה רעייתו בתיה בשיבוש מהלכי משפט לאחר שהודתה כי בעלה ניהל רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, זיוף מסמכים במטרה לקבל דבר בנסיבות מחמירות. נגזרו עליה 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס.כהן בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בלימודים צבאיים מבית הספר הגבוה למלחמה בפריז.

שמעון בן נר

שמעון בן נר (נולד בשנת 1954) הוא טפסר בכיר ברשות הארצית לכבאות והצלה, כיהן כממלא מקום נציב כבאות והצלה. שירת בצה"ל כטייס תובלה, כמפקד יחידת החילוץ והפינוי בהיטס וכמפקד בית הספר הארצי לחילוץ והצלה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.