יחידת החילוץ וההצלה הארצית

יחידת החילוץ וההצלה הארצית (יחצ"א) היא יחידת מילואים של צה"ל הכפופה לפיקוד העורף. היחידה בעלת מספר קטן של חיילים סדירים ובראשם קצין מילואים בדרגת אלוף-משנה. היא מיועדת לביצוע פעולות חילוץ והצלה מיוחדות, בישראל ומחוץ לה, בשגרה ובחירום, בכל מקום שיידרש.

IDF Search&Rescue5
סיכת חילוץ והצלה
Israel by Jim Greenhill 080410-A-3715G-590 (2435979081)
אימון בחיפוש וחילוץ מהריסות מבנה בנצרת, תרגיל נקודת מפנה 2, אפריל 2008

היסטוריה

היחידה הוקמה בשנת 1984 על ידי אל"ם גבריאל רפפורט (גברוש) וסא"ל משה גלילי, כלקח מאסון צור השני. לאחר הקמתה, איחדה היחידה את כלל הכוחות שעסקו בחילוץ והצלה עד אז ושימשה כגוף מנחה גם לגופים האזרחיים.

יחידת החילוץ וההצלה עורכת תרגילים שנתיים על מנת לשמור על מקצועיותה ויכולותיה.

ליחצ"א יכולת גיוס מהירה ביותר ויכולת הטסה על כל אנשיה וציודה. היחידה מורכבת מכוח אדם מקצועי ומאומן במילואים וגרעין סדיר האחראי על תפעולה ורמת כשירות היחידה בשגרה.

בנוסף לפעילות בארץ שוגרה יחידת ההצלה גם לאסונות ברחבי העולם, המשלחת הראשונה יצאה למקסיקו בעקבות רעידת האדמה בספטמבר 1985, מאז יצאו משלחות נוספות לסיוע בהן בעקבות רעידות האדמה בארמניה, בטורקיה, דרום אפריקה ואסון השגרירות בארגנטינה, כמו כן השתתפה היחידה בחילוץ הנפגעים בפיגוע בטאבה שבסיני ורעידת האדמה בהאיטי (2010) ורעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011). גם בארץ ביצעה היחידה פעולות חילוץ באירועים כגון קריסת בית בשכונת התקווה, תאונת הרכבת בבית יהושע וקריסת החניון ברמת החייל.

מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה
אלוף-משנה (במילואים) גבריאל רפפורט (גברוש) 19841989
אל"ם (מיל') משה גלילי 1989–1993
אל"ם (מיל') אודי בן אורי 1993–2000
אל"ם (מיל') גדעון בר-און 2000–2006
תת-אלוף (מיל') שלום בן אריה 20072011
אל"ם רמטין סבטי 2012–2014
אל"ם (מיל) דודי מזרחי 2014-2017
אל"ם גולן ואך 2017-היום

ראו גם

קישורים חיצוניים

15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 138 ימים.

1924

שנת 1924 היא השנה ה-24 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1924 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אורי בר-און

אורי בר-און (9 בפברואר 1925 - 19 ביולי 1985) היה תת-אלוף בצה"ל, מפקדה הראשון של חטיבה 401 וראש מטה פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו כיהן כעוזרו לענייני התיישבות של שר החקלאות ושר הביטחון אריאל שרון והיה מהמייסדים של מפעל ההתנחלויות ביהודה ושומרון.

אסון צור השני

אסון צור השני התרחש ב-4 בנובמבר 1983, בעת שהיית צה"ל בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה. מכונית תופת שהתפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומשמר הגבול בצור גרמה ל-60 הרוגים, בהם 16 שוטרי מג"ב, 9 חיילי צה"ל, 3 אנשי שב"כ ו-31 עצורים לבנונים. אירוע זה התרחש כשנה לאחר אסון צור הראשון. זה היה הפיגוע המשמעותי הראשון שביצע ארגון שיעי נגד כוחות צה"ל בלבנון.

בית אלפא

בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל. מיקומו במזרח עמק יזרעאל בעמק חרוד לרגלי הגלבוע ליד גן השלושה - "הסח'נה" ,ובקרבה לכביש 71 (בית שאן - עפולה).

גובהו כ-75 מטר מתחת לפני הים.

גבריאל רפפורט

גבריאל רפפורט ("גברוש"), (תרפ"ד 15 באוגוסט 1924 - י"ב בחשוון תשס"ב 29 באוקטובר 2001) היה לוחם ומפקד בפלמ"ח, טייס, מקים יחידת החילוץ וההצלה הארצית, איש קיבוץ בית אלפא.

חטיבת החילוץ

חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (עד מרץ 2016 פעלה תחת השם נפת אלון, וכונתה גם "הנפה הסדירה" או "נפה 60") נודעה גם בשם פלח"צ (פלוגות חילוץ והצלה), היא חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה, התופסת בין היתר קווים באיו"ש ובגבול מצרים. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: גדוד שחר (498), גדוד קדם (489), גדוד תבור (894) וגדוד רם (668). בנוסף לגדודים הלוחמים, חטיבת החילוץ מונה את גדוד הפיקוד (ענף המפקדים), הממונה על הכשרות הפיקוד והקצונה של כלל פיקוד העורף ואת בסיס האימון החטיבתי (בא"ח), הממונה על הכשרות הלוחמים.

גדודי החטיבה מעורבים ומורכבים מחיילות וחיילים. הלוחמים חובשים כומתה בצבע כתום ובעלי סיכה של חיל העורף ונעלי חי"ר שחורות.

חיפוש והצלה

חיפוש והצלה הן פעולות לאיתור נעדרים ולחילוץ אנשים במצבי מצוקה מסכני חיים. תחום החיפוש והצלה כולל התמחויות מיוחדות רבות, כגון איתור וחילוץ באזורים הררים, חילוץ מהריסות, איתור נעדרים באזורים אורבניים, חיפוש והצלה קרבי משדה הקרב, חיפוש וחילוץ מעל ומתחת לגופי מים, חילוץ מכלי שיט, איתור וחילוץ מתת-הקרקע ועוד.

האחריות על משימות חיפוש והצלה בשטחי מדינת ישראל מוטלת במסגרת המשרד לביטחון הפנים על משטרת ישראל ועל הרשות הארצית לכיבוי והצלה. בנוסף פועלות ברחבי הארץ יחידות חילוץ אזוריות המושתתות על מתנדבים מיומנים. בעת אירוע מופעלות יחידות אלה על ידי משטרת ישראל ואנשיהם פועלים כשוטרים מתנדבים לכל דבר. באירועים מורכבים מופעלת יחידת החילוץ של חיל האוויר - 669.

בעת חרום עוברת האחריות על חיפוש והצלה לפיקוד העורף.

כוחות ההצלה

כוחות ההצלה הוא שם כללי לכל גופי החירום של המדינה העוסקים בהגנה והצלת חיים בשעת חירום.

סיוע הומניטרי

סיוע הומניטרי הוא סיוע שמטרתו לתת מענה לבעיות הומניטריות שונות כמו מחלות, חוסר מזון, אסונות טבע ועוד. הסיוע מתבטא, בדרך כלל, במזון יבש, מי שתייה, ציוד רפואי, תרופות וכוח אדם. סיוע יכול להתבטא גם באמצעי שיכון בסיסיים כגון מיטות ואוהלים, ביגוד, אמצעים היגיניים כמו שירותים כימיים ומקלחות שדה וציוד לתשתיות מים ואנרגיה (אספקת חשמל או דלק).

מדינות וגופים שונים ברחבי העולם שולחים סיוע הומניטרי לאוכלוסיות אשר לדעתם זקוקות לו. לעיתים הסיוע הוא רציף, בעקבות משבר מתמשך (לדוגמה, הרעב בסומליה), ולעיתים נקודתי בעקבות אירוע ספציפי (כמו רעידת אדמה, כגון זו שפגעה בהאיטי ב-2010). מגישי הסיוע מגוונים וכוללים מדינות מערביות לצד מדינות פחות מפותחות. גם מקומם של ארגונים ועמותות ישראלים וממשלת ישראל עצמה לא נפקד.

פיקוד העורף

פיקוד העורף (בר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992‏, ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104.

ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל.

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף תמיר ידעי. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

הפלמ"ח הוקם ב-15 במאי 1941, על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה הנודדת" ו"פלוגות השדה" בסוף שנות ה-30, תחת פיקודו של יצחק שדה. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של לוחמה זעירה, יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "ההגנה".

בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות היווה הפלמ"ח את עמוד השדרה של הכוח הצבאי של היישוב, מילא תפקיד מרכזי בקרבות בצפון ובמרכז, ונשא בעיקר עול הגנת הנגב, עד שצבא ההגנה לישראל סיים להתגייס ולהתארגן ללחימה. לפלמ"ח הייתה גם תרומה חשובה בתחומים אחרים כמו המאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ההעפלה והעלייה לארץ ישראל, ההתיישבות, התרבות והספרות העברית והזמר העברי.

הפלמ"ח יצר הוויה ייחודית של לוחמים, חלוצים ומפקדים, אשר התגלמה בדמויות כגון יגאל אלון ויצחק רבין. עם הקמת המדינה וצה"ל ב-1948, פורק מטה הפלמ"ח ויחידותיו שולבו בשורות הצבא הסדיר.

השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, חורגת מתרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

רמטין סבטי

רמטין סבטי הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, בתפקידו האחרון שימש מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף.

רפפורט

משפחת רפפורט או רפופורט היא משפחת כהנים. אבי המשפחה היה הרב אברהם מנחם הכהן רפפורט, רב קהילת קרמונה באיטליה ומחבר הספר "מנחה בלולה". היא נחשבת למשפחה מיוחסת ויש המקפידים לקיים מצוות פדיון הבן עם בניה.האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.