יזהר הירשפלד

יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה.

יזהר הירשפלד
Yizhar Hirschfeld1
לידה 1950
פטירה 16 בנובמבר 2006 (בגיל 56 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
תרומות עיקריות
מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה

תולדות חייו

הירשפלד נולד בקיבוץ בית קשת שבגליל התחתון, וגדל בקריית טבעון ובאשקלון. למד במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ובשנת 1987 קיבל תואר דוקטור. החל משנת 1989 שימש כמרצה במכון וארכאולוג חופר. בשנת 1998 קיבל מעמד של פרופסור מן המנין במכון. פרסם עשרות מאמרים וספרים.

בשנות ה-2000 ניהל את החפירות בטבריה העתיקה ובעין גדי. הירשפלד נפטר ממחלה בשנת 2006.[1]

קומראן והאיסיים

הירשפלד היה מן הבולטים בארכאולוגים שעסקו בקומראן ובאיסיים. דעתו המהפכנית הייתה שקומראן אינו אתר כיתתי של האיסיים, אלא מדובר בבית חווה חקלאית יהודאית בעלת מגדל. למסקנתו זו הגיע בעקבות החפירות שניהל ברמת הנדיב, בחירבת עלק, ובה חשף בית חווה כזה מן התקופה ההרודיאנית. את האתר הכיתתי המוזכר בדברי הרומאי פליניוס הזקן הוא הציע לזהות בתאים קטנים ומבודדים מעל עין גדי, תאים אותם חפר בשנותיו האחרונות.

האתרים שחפר

מבין ספריו

בנוסף לספריו פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת רבים בארץ ובעולם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד עמיתהסוד של עין גדי, באתר הארץ, 26 במרץ 2007
אותימיוס

אותימיוס (אבטימיוס) (Euthymius)‎ (377–473) היה אחד מראשוני ומחשובי הנזירים במדבר יהודה, מייסד של מספר מנזרים מסוג לאורה וקוינוביון.

איסיים

האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). לדברי יוסף בן מתתיהו, מקור הקבוצה בזמן בית חשמונאי, עת נוצרו זרמים שונים (ובהם הצדוקים והפרושים) כתוצאה מפיצול ביהדות. לא נותר שריד ברור לאיסיים, אם כי רוב החוקרים מזהים אותם עם כת ה'יחד', מחברי מגילות ים המלח, הגם שאחרים חולקים על כך.

אמת מים

אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו. לעומת הפירוש המרחיב, לפיו משתמשים כיום במונח זה לכל סוג של מערכת הולכת מים (לרבות צנורות ותעלות), קיים הפירוש ההיסטורי המצומצם המייחד את השימוש בביטוי זה לתעלה המוגבהת (לפחות בחלקה) מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. אמות המים הנודעות ביותר הן אלו שנבנו בידי הרומאים שלעיתים הגיעו לאורך של עשרות קילומטרים.

לַרוב, הכוח שמזרים את המים באמות המים הוא כוח הכבידה, לכן אמות מים נבנות בשיפוע. בתקופת האימפריה הרומית נהגו לבנות אמות מים בשיפוע יורד של סנטימטרים ספורים לכל מאה מטר, חריגה מהטווח המקובל עלולה לגרום לעצירת המים במקרה של שיפוע מתון מדי או לסדיקת הקירות על ידי המים במקרה של שיפוע תלול מדי. מכיוון שהתנאים הטופוגרפיים של השטח לא תמיד התאימו לשיפוע העדין של האמה השתמשו הרומאים בצינורות וקשתות כדי ליצור בסיס שטוח לאמה.

דוד עמית

ד"ר דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

דיר קלעה

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

הקארדו (ירושלים)

הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.

הר ברניקי

הר בֶּרֶנִיקי הוא הר בגליל, הנמצא סמוך לכנרת דרומית לטבריה. גובה ההר כ-190 מטר מעל פני הים. על ההר נמצאו שרידי כנסייה ביזנטית ולצידה מסגד מהמאה ה-8 לספירה.

הר חברון

הר חברון הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1026 מטר, בעיירה חלחול. אזור זה היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל, "בדרך-ההר", בין חברון לירושלים.

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית. בתולדות עם ישראל מקבילה תקופה זו לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.

סופה של התקופה הרומית המאוחרת ותחילתה של התקופה הביזנטית בארץ ישראל איננו מוגדר בנקודת ציון ברורה וחד משמעית. מבחינה תרבותית ודתית, ניתן לתקף את המעבר בין התקופות הללו בעלייתו לשלטון של הקיסר קונסטנטינוס בשנת 324, המהווה את ראשית הפיכת הקיסרות לנוצרית. תחת קיסר זה, כוחה של הנצרות החל עולה כדת מועדפת, ואחר כך כדת המדינה בקיסרות הרומית. אולם מבחינה מדינית, ניתן לתקף את ראשיתה של התקופה הביזנטית רק במותו של הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 395, תאריך המציין את התפלגות הקיסרות הרומית לקיסרות המערבית והקיסרות המזרחית.

ואדי שיבן

ואדי שיבן הוא ואדי באזור המועצה האזורית מטה בנימין, המתחיל דרומית לביתין, ומסתיים צפונית לכוכב יעקב. בתחתית הואדי קיים נחל המתחבר בדרומו לואדי אל-עין. מבנה הואדי הוא של קו זרימה מרכזי, שאליו מתנקזים 3 ערוצים נוספים ממערב. הנחל בצפונו מתחיל בגובה של כ-820 מטר מעל פני הים, ומסתיים בדרומו בגובה של כ-650 מטר מעל פני הים. אורך הואדי כ-4.2 ק"מ, מבלי לכלול את ערוצי הנחל המשתלבים בו.

ניתן להגיע לואדי בדרך עמק פסגות.

וילה כפרית רומית

וילה כפרית רומית (בלטינית: villa rustica) הידועה גם בשם וילה פרסטילית, היא בנייה בסגנון אדריכלות רומית, הכוללת בית מגורים עם פרסטיל (peristylium) - גן פנימי מוקף עמודים וחדרים. וילות בסגנון רומי הוקמו לרוב ברחבי האימפריה הרומית בתקופת רומא העתיקה, והן מהוות עדות מובהקת לתהליך הלניזציה; לפיכך, נוכחותן או העדרן עשויה לשמש אבן בוחן חשובה למצב החברה הכפרית.

הווילה היא אחד מנציגיה המובהקים של התרבות הרומית בארץ ישראל. וילות אלו מצביעות על הפגניזציה שעברה יהודה לעומת הגליל בעקבות מרד בר כוכבא ומעידה על ההתפשטות הרומית-הלניסטית ביהודה.

חמת גדר

חַמַּת גָּדֵר (בערבית: الحمّـة, תעתיק: אַל-חַמָּה) היא אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. ספיקת אחד מחמשת מעיינות האתר, מעין "הבושם", היא 500–700 מ"ק בשעה. אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאים ולעופות.

מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.

בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 גילה הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, שחלק ממנה מוצב בכניסה לבניין בית המשפט העליון בירושלים.

השימוש במרחצאות באתר החל בתקופת המשנה, במאה השנייה, ונמשך עד אמצע התקופה הערבית בארץ ישראל במאה התשיעית. הוא חודש במאה העשרים.

יורם צפריר

יורם צפריר (30 בינואר 1938 - 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014. מאז 2001 היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. התחומים העיקריים של פעילותו המדעית היו הארכאולוגיה של ארץ ישראל ומזרח הים התיכון בכלל, בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. תחום נוסף של פעילותו היה הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל וסביבותיה בתקופות האמורות.

מנזר מרטיריוס

מנזר מרטיריוס הוא מנזר על שם הנזיר מרטיריוס מקפדוקיה. פעילות המנזר מתוארכת לתקופה הביזנטית מתחילת המאה החמישית לספירה ועד תחילת המאה השביעית. כיום, המנזר נמצא בתוך אתר ארכאולוגי השוכן בלב שכונת מגורים בעיר מעלה אדומים ומנוהל על ידי מחוז יהודה ושומרון של רשות הטבע והגנים מאז יולי 2010. במקום שרידי מנזר, כנסייה, חדר אוכל ושרידים נוספים. באתר אבן גולל מסותתת היטב, פסיפסים של בעלי חיים ודוגמאות גאומטריות, שקתות להשקיית בעלי חיים ועוד.

המקום נחפר על ידי קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון בשנת 1983, והוא פתוח לציבור.

מנזר פרן

מנזר פרן (נקרא גם הלאורה של פרן, ברוסית Фара́нская ла́вра, באנגלית: Faran Monastery) הוא המנזר הנוצרי הראשון שהוקם במדבר יהודה, בסביבות שנת 330 לספירה. המנזר הוקם בוואדי קלט, ליד מעיין עין פארה, על ידי הנזיר חריטון שנחשב למייסד נזירות מדבר יהודה. המנזר נחרב בשנת 614 לספירה בידי הפרסים, אך שופץ בסוף המאה ה-19 בידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית, וניתן לראות בו שרידים של המנזר הביזנטי. המנזר נמצא בשמורת הטבע נחל פרת ופתוח למבקרים בתיאום מראש.

מצד קדרון

מצד קדרון (בערבית: חרבת מזין) הוא אתר ארכאולוגי השוכן מדרום לשמורת עינות צוקים, סמוך ליישוב אבנת. באתר יש שילוב של מצודת מגדל, מבדוק ומעגן סירות, במבנה אחד. קירות המבנה שהשתמרו לגובה של 5 מטר נראים מכביש 90.

האתר תוארך לתקופתו של אלכסנדר ינאי על בסיס מטמון של 2,500 מטבעות שהתגלו בשנת 2002 על החוף סמוך לאתר. כל המטבעות הם מברונזה מסוג 'העוגן והכוכב'. המגדל באתר הוא בצורת מלבן שאורכו 18 מטרים ורוחבו 9 מטרים. בתוך המגדל היה בור מים כפול שהכיל קרוב ל-30 קוב מים. לצד הבור נבנו שני חדרי אחסון עמוקים. מעליהם בכל אחת משלוש קומות המגדל המשוערות היו כ-6 חדרים. המספנה הייתה באורך של 30 מטר ורוחב 11 מטר. במספנה הותקן כבש שבו הועלו הספינות מהמים לצורך טיפול ותחזוקה שכללה את שטיפת המלחים במים מתוקים.

סמוך לכבש היה גם מזח ואורכו 15 מטר, המזח שימש לעגינת סירות שפרקו והעמיסו את מטענן. הארכאולוג יזהר הירשפלד סבר שמדובר במעגן מלכותי ששימש את אלכסנדר ינאי. ממעגן זה יצאו ספינות פאר לשוט לעין גדי, מצדה או מכוור. המגדל שימש למגורים של העובדים והאורחים המלכותיים. הספינות שיצאו מהמעגן משו גם את גושי האספלט שצפו על פני המים, והם נסחרו עם הארצות מסביב, דבר שהעשיר את קופת המדינה החשמונאית. מעגן נוסף שידוע מאותה תקופה בים המלח הוא מעגנית המלח

עין גדי (שמורה)

שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

השמורה משתרעת בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, על שפת ים המלח. השמורה ממוקמת בבקעת ים המלח, שהיא חלק מהשבר הסורי אפריקני.

האקלים באזור עין גדי מתאפיין בטמפרטורות גבוהות, במיעוט משקעים (כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא רק כ-65 מ"מ) ובלחות נמוכה ביותר כתוצאה ממשטר הרוחות והטמפרטורות.

בשמורה מספר רב של מסלולים, ברמות קושי שונות, החל ממסלול משפחה וכלה במסלול למטיבי לכת. בין המסלולים נחל דוד עליון, נחל דוד תחתון, שביל צפית והקניון היבש. עליה מבית ספר שדה עין גדי להר ישי, עליה מתל גורן אל מעיין עין-גדי, ועוד. רשות הטבע והגנים מתחזקת את האתר.

קו המצודות המזרחי בהר חברון

קו המצודות המזרחי - הוא קו של מצודות הפרוש לאורך דרך רומית קדומה שעברה על הרכסים שממזרח להר חברון בין תקוע ל-משטרת לציפר. המצודות שימשו להגנת יישובים חקלאיים, בורות מים והנזירים הרבים שחיו באזור מפני חדירת שבטים סרצנים שחיו ממזרח לאזור הר חברון. שרידי המצודות נשתמרו עד ימינו ונחקרו במהלך מספר סקרים ארכאולוגים.

רמת הנדיב

גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.