יורם טהרלב

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי. נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים[1]. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי טובי היוצרים והמבצעים, ונחשבים להיסטוריה המזומרת של ההווי הישראלי.

יורם טהרלב
יורם טהרלב, 2016
יורם טהרלב, 2016
לידה 24 בינואר 1938 (בן 81)
כ"ב שבט ה'תרצ"ח
קיבוץ יגור, ישראל
עיסוק משורר, פזמונאי, סופר, סטנדאפיסט
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה, פרוזה
סוגה ארץ ישראל, יהדות
יצירות בולטות

גבעת התחמושת, הבלדה על יואל משה סלומון, היה לי חבר היה לי אח, ישנן בנות, אינך יכולה, הדרך אל הכפר, הורה, חסקה, שהשמש תעבור עלי

"ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות"
פרסים והוקרה פרס שר החינוך לתרבות יהודית
www.taharlev.com

ביוגרפיה

נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה" ולאחר מכן שימש כעורך העתונים "במחנה גדנ"ע" ו"במחנה נח"ל" ובמשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאת משרד הביטחון.

שיריו

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון.

לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור. השיר "גבעת התחמושת" הוא בין השירים שהשאירו את רישומיהם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "היֵה לי חבר היֵה לי אח" הוא שיר רעות ידוע והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" בביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במלים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה).

The "Yoel Moshe Salomon" statue
הפסל של יואל משה סלומון בכיכר המרכזית בפתח תקווה, בעקבות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון"

השיר "על כפיו יביא" בביצועה של רבקה זוהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו. שירו "הורה", בעל הניחוח הארצישראלי, זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר".

טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה, חלקם היתוליים[2] וחלקם רציניים [3].

המנגינות למלותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, בהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך ואפי נצר. הראשון שהלחין את מלותיו היה המלחין נחום היימן, שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר "את ואני והרוח" עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".

קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות הצבאיות, בהם: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן" ו"אין כבר דרך חזרה". שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטען" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון" ועוד. שיר משותף נוסף של השניים הוא "זה הזמן", בביצוע של נירה גל.

מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים", "יעלה ויבוא" של גידי גוב ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל. בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ניתן למנות את יהורם גאון ("בפרדס ליד השוקת", "לילה של פריחות", "בואי נשוב אל הטנגו", "עץ האלון"), חוה אלברשטיין ("את חרותי", "בשביל אל הבריכות", "עץ הכוכבים", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "נשים רוקדות"), ירדנה ארזי ("אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "לילה טוב לך ארצי"), גשר הירקון ("הגביע"), הפרברים ("את ואני והרוח", "החולמים אחר השמש", "ריח תפוח אודם שני", "ציפורים נודדות"), הדודאים ("לא נדע הלילה"), עדנה לב ("קרן שמש קרן זוהר", "שתי אחיות", "אם תשוב"), החמציצים ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), אילנית ("בלליקה", "רק בינתיים"), בועז שרעבי ("לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים"), אילנה רובינא ("מים מתוך הבאר"), מתי כספי ("נח"), להקת מגפיים ("סתיו לבן") ועוד.

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

ספרי יהדות

חוקר הזמר אליהו הכהן טען כי "מבין היוצרים הישראלים החילוניים, יורם טהרלב הוא ללא ספק היוצר היהודי ביותר, גם בשיריו וגם בספריו". בתוך מכלול הנושאים היהודיים ניתן לכלול פזמונים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "יעלה ויבוא", "נח", "קום לך אל נינוה" או השיר "על כפיו יביא" המביא את הכמיהה העמוקה לביאת המשיח. שירו "שהשמש תעבור עלי" הפך בפי הזמר אברהם פריד לשיר הנקרא "רק תפילה" והוא כמעט השיר החילוני היחיד שהפך ללהיט גם בקרב הציבור החרדי.

מדור בפני עצמו תופסים הספרים "היהודיים" של טהרלב, ביניהם ניתן למנות את הספרים: "על ברכי אבות", "שמחת תורה", "שמע בני" (מביא דבריהם של חכמי ישראל באלף השנים האחרונות על נושאי מוסר והתנהגות האדם), "ואהבת" (מביא את דברי החכמים בכל נושאי האהבה, החל באהבת אם לילדיה וכלה באהבת הזולת), "וטהר ליבנו" (המעוצב בצורה של דפי גמרא) ו"מצע אשה מצא טוב" (פאראפרזה על פסוק מספר משלי ובו כתוב בהומור סיפורן של תשע נשים נודעות בתנ"ך). בספר מביא טהרלב פירושים משלו על ספר המוסר היהודי "שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר, שראה אור בשנת 1712. זהו למעשה פרשנות הומוריסטית שלו על הספר שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ.

טהרלב נכנס אל ליבת הספרות היהודית המסורתית כאשר פרסם באינטרנט (באתר ynet) פירושים משלו לכל פרשות השבוע. הטור השבועי החדשני הפתיע אפילו את מכריו הקרובים ומשך אליו רבבות קוראים נלהבים ולימים התפרסם כספר תחת השם "שמחת תורה" (2014). כשנתיים אחריו התפרסם הספר "על ברכי אבות", פירוש מרענן לפרקי אבות[4].

ספרים נוספים והופעות

מלבד קובצי פזמונים וספרי יהדות, חקר טהרלב את הזמר העברי והוציא לאור ספרים הסוקרים את תולדותיו, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"איזו מדינה!", בו התאים פזמונים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה (אותו הוציא לרגל חגיגות ה-60 לישראל). קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד הפזמונים המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדים בבית ספר תיכון. כמו כן הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים".

טהרלב כתב מסכתאות ליישובים וארגונים רבים, בהם נכללו קטעי קישור ופזמונים רלוונטיים להווי היישוב. בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתעלף בארץ" (פאראפרזה על שירו "קום והתהלך בארץ"), ובערב משותף עם המוזיקאי פרדי ברק, ערב שירה בציבור המוקדש כולו ליצירתו של טהרלב.

הוקרה

שיר חקוק על סלע בדרך הנוף
בית משיר של יורם טהרלב חקוק על סלע בדרך הנוף, הרי נפתלי

יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צויין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל"[5].

בשנת 2016 קיבל את פרס שרת התרבות והספורט לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין.

בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער 2016 זכתה ההצגה "הנשיקה הראשונה" המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.

בשנת 2018 זכה יחד עם הסופרת אמונה אלון בפרס שר החינוך לתרבות יהודית.[6]

חיים אישיים

בשנת 1963 הכיר טהרלב את המשוררת נורית זרחי, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו. נולדו להם שתי בנות - הציירת רוני טהרלב, ואראלה טהרלב בן-שחר, עיתונאית. בתחילה התגוררו טהרלב וזרחי בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה רוני, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפתח תקווה, משם לראשון לציון ולבסוף לתל אביב. לאחר 13 שנות נישואים נפרדו. בשנת 1978 נשא טהרלב את לינדה, ילידת ארצות הברית, נולדו להם הבן דניאל והבת מיכל. לינדה נפטרה בשנת 2011. כיום הוא מתגורר בהרצליה. טהרלב ובתיה קינן, לשעבר דוברת בית הנשיא ושל הנשיא עזר ויצמן, נישאו בשנת 2014. על שמו יש כיכר (מעגל תנועה) בעיר אור יהודה. שיריו חקוקים על סלעים במקומות רבים בארץ, ביניהם על דרך הנוף, כיכר החמישה בפתח תקווה, ליד מעיינות בהרי ירושלים ועוד.

דיסקוגרפיה

  • יורם טהרלב-קום והתהלך בארץ-2005
  • יורם טהרלב-אין כבר דרך חזרה-4 תקליטורים-2008

ראו גם

  • קטגוריה:פזמוני יורם טהרלב
  • יורם טהרלב, הצבעוני, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 227-228, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ הוכרזו הזוכים בפרס התרבות היהודית, ערוץ 7 (בעברית)
  2. ^ את מי אני אוהבת, ישנן בנות, הוא לא כל כך חכם
  3. ^ חשמל זורם בכפות ידיך, מישהו הולך תמיד איתי, המלח שלי הוא המלאך שלי, הגביע, אם תשוב, שלוש אחיות
  4. ^ על ברכי אבות
  5. ^ ענת זהר, מכל הלב, באתר של "רשת 13", 25 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
  6. ^ עפר לבנת יורם טהר-לב ואמונה אלון יקבלו את פרס לתרבות יהודית, 9 באוקטובר 2018
גבעת התחמושת (שיר)

גבעת התחמושת הוא שיר עברי המנציח את הקרב המפורסם על גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. השיר נכתב על ידי יורם טהרלב, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי להקת פיקוד מרכז בתוכניתה "איפה המרכז". השיר התפרסם מספר חודשים לאחר תום המלחמה והפך כמו שירים עבריים נוספים הקשורים למלחמות ישראל לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

ה'תרל"ח

ה'תרל"ח (5638) או בקיצור תרל"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-8 בספטמבר 1877, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 בספטמבר 1878. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

בכ"ט בתמוז ה'תרל"ח - נרכשה הקרקע עליה עתידה לקום פתח תקווה, על ידי יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר, זרח ברנט ודוד גוטמן. אירוע ההגעה אל הקרקע מונצח בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון":

.

הבלדה על יואל משה סלומון

הבלדה על יואל משה סלומון (במילותיו הראשונות: "בבוקר לח בשנת תרל"ח") היא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, ואשר התפרסם בשנת 1970. הפזמון ייחודי בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי - סיור באדמות הסמוכות לכפר אומלבס אשר הוביל לייסודה של המושבה העברית הראשונה בארץ ישראל, פתח תקווה, המכונה "אם המושבות".

ההר הירוק תמיד

ההר הירוק תמיד הוא שיר שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי מוני אמריליו.

השיר נכתב על רכסי הכרמל הירוקים, וכמו שירים רבים של טהרלב, נכתב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור השוכן למרגלות הכרמל. לחן השיר בוצע בידי זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים, מוני אמריליו.

השיר נכתב בשנת 1972 כחלק מחגיגות היובל להיווסדו של הקיבוץ. השיר הוקלט לאחר החגיגות ביחד עם מקהלת הקיבוץ ושלומית אהרון. בהמשך הוקלט גם על ידי צוות הווי פיקוד מרכז ורוחמה רז שהפכה להיות מזוהה עם השיר.

שיר זה נלמד בבתי הספר היסודיים בישראל כחלק מתוכנית הלימודים לקראת ט"ו בשבט בשל השורה "פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט" אולם המחבר עצמו העיד כי שורה זו כוונה למעשה ליום הולדתו החל בחודש זה.

בעקבות השריפה בכרמל שאירעה בשנת 2010, החליטו רוחמה רז ולהקת התקווה 6 לחדש את השיר לכבוד הכרמל ולזכרם של 44 הנספים באסון.

הורה (שיר)

הורה הוא השיר עמו ייצג הזמר אבי טולדנו את ישראל באירוויזיון 1982. את השיר כתב יורם טהרלב, הלחין מי שביצע את השיר, אבי טולדנו ועיבד ננסי ברנדס.

לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1982, השיר הושמע חמישה עשר במספר, וזכה במקום השני. הייתה זו הפעם הראשונה בה ישראל זכתה במקום השני באירוויזיון.

היה לי חבר היה לי אח

היה לי חבר היה לי אח הוא פזמון עברי שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום, ובוצע בשנת 1973 על ידי צוות בידור חיל האוויר והסולנית שלו הייתה הזמרת נתנאלה.

הפרברים

צמד הפרברים הוא צמד זמרים המתמקד בשירי ארץ ישראל ומוזיקה לטינית שהחל לפעול ב-1960. הצמד המקורי היו ניסים מנחם ויוסי חורי. בשנת 1977 החליף אורי הרפז את ניסים מנחם. בשנת 2015 פרש אורי הרפז, והוחלף בגיטריסט חגי רחביה.

הפרברים ניחנו בהרמוניות קוליות ומיומנות בנגינה בגיטרות. בעלי רפרטואר מגוון של שירים עבריים ושירים לועזיים מתורגמים (מוזיקה ברזילאית ודרום אמריקאית) וביצעו יצירות שנכתבו במיוחד עבורם.

יעלה ויבוא (שיר)

יעלה ויבוא הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי יורם טהרלב, שהלחין בני נגרי וביצע גידי גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת תשל"ג-1973.

ישנן בנות

ישנן בנות הוא שיר שכתב יורם טהרלב ללחן של יאיר רוזנבלום, לתוכנית העשרים של להקת הנח"ל "הנחלאים באים, הנחלאים באים" בשנת 1967. השיר בוצע על ידי בנות להקה, כשהסולנית הייתה שולה חן.

השיר מתאר בצורה הומוריסטית את עולמן של בנות קלות דעת, צרות אופקים והמוניות; והוא כתוב כמו לא מעט שירים אחרים שלו - בגוף ראשון נקבה, כאשר הדוברת מתיימרת לא להיות כמו אותן בנות ומתנהגת בסוף בדיוק כמותן ("אני קוראת זאת עד הסוף אבל יודעת שזה בלוף"):

ביצוע מאוחר יותר, שזכה להצלחה רבה משנת 1994 היה של דנה אינטרנשיונל, בעיבוד חדשני (עופר ניסים), שכולל קטע ממארש צה"ל בלחנו של יואב תלמי, כאשר הושמטו מספר בתים וסדרם השתנה.

להקת הנח"ל

להקת הנח"ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה"ל. הלהקה, שנחשבת לממשיכת הצ'יזבטרון, בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.

להקת חיל הים

להקת חיל הים היא להקה צבאית ישראלית שפעלה בשנים‏ 1961–1975. הלהקה נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאיה מוזמנים להופיע באירועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים בחיל הים, ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות לצה"ל בחו"ל.

להקת פיקוד המרכז

להקת פיקוד המרכז היא להקה צבאית בצה"ל. הלהקה נוסדה ב-1953 על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז, רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

רבים מבוגרי הלהקה היוו לאורך השנים חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו שלומית אהרון, נירה גל, עוזי חיטמן, אושיק לוי, רוחמה רז, טמירה ירדני, שייקה לוי, דודו זכאי, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, קובי רכט, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, נעמי פרומוביץ', עודד קוטלר, עפרה פוקס, יעקב מנדל ואחרים. גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שירתה בלהקה בתחילת שנות ה-70.

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ם - ה'תשמ"ט)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תש"ם ל-ה'תשמ"ט.

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תשכ"ג - ה'תשכ"ט)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תשכ"ג ל-ה'תשכ"ט.

על כפיו יביא

על כפיו יביא הוא פזמון מאת יורם טהרלב שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הוא בוצע לראשונה על ידי הזמרת רבקה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 בעיבודו של אלכס וייס וזכה במקום הרביעי. לאחר מכן השיר הפך להיט וזכה בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל ושל גלי צה"ל. השיר נעשה אהוד מאוד בתרבות העברית הישראלית, זכה לביצועים רבים (בין השאר של עמיר בניון וזהבה בן), ומקובל לנגנו בימי זיכרון, חג ומועד.

יורם טהרלב אמר כי כתב את השיר לאחר שפגש נגר שהראה לו כיסא אליהו שנותר אצלו לאחר שלא מצא לו קונה.

עץ הכוכבים

עץ הכוכבים (במקור ביידיש: מײַן פֿעטער עליע האָט אַ בוים, לדוֹדי אֵליה יש עץ) הוא שיר ילדים יידי מאת המשורר הפולני-ישראלי לייב מורגנטוי, שנכתב ב-1938, הולחן ובוצע בשנות ה-50 על ידי נח נַחבּוּש, ובשנת 1969 תורגם-עובד לעברית על ידי יורם טהרלב עבור הזמרת חוה אלברשטיין, בלחן מאת נורית הירש.

קום והתהלך בארץ

קום והתהלך בארץ הוא פזמון שכתב יורם טהרלב, הלחין יאיר קלינגר ושרה להקת פיקוד הצפון. השיר יצא לאור בשנת 1984.

שהשמש תעבור עלי (שיר)

שהשמש תעבור עלי הוא שיר של הזמרת ירדנה ארזי. השיר הגיע למקום ה-19 במצעד הפזמונים העברי השנתי בשנת 1986 וזכה לעשרות גרסאות כיסוי.

שירו (שיר)

שירו הוא השיר שיצג את ישראל באירוויזיון 1993 שנערך ב-15 במאי 1993 באירלנד. השיר נכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי שייקה פייקוב.

את השיר ביצעה להקת שירו בהובלתה של שרה'לה שרון במסגרת תחרות הקדם-אירוויזיון 1993, ובה הם זכו במקום הראשון עם 67 נקודות. הם גברו על 11 מתמודדים נוספים, ביניהם זמרים ידועי שם כגון: אדם, דוד ד'אור, צביקה פיק ושימי תבורי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.