יוסף תבורי

יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.

יוסף תבורי

ביוגרפיה

נולד באטלנטה בארצות הברית, גדל מספר שנים בבולטימור ולאחר מכן בניו יורק. סיים לימודים תיכונים בישיבת נר ישראל בבולטימור. לאחר מכן למד שנה בישראל, שנה בישיבת חיים ברלין בארצות הברית, כשמקביל היה ראש סניף בבני עקיבא ולאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה ולאחר מכן, כחבר קיבוץ עין צורים, בישיבת מרכז הרב[1]. בעל שלשה תארים מטעם המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, בתפקידו האחרון עמד בראש מחלקה זו.

מחקריו נערכו במגוון תחומים, בהם:

  • חקר המועדים (עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהתגבשות הלכות ומנהגי ליל הסדר בתקופת המשנה והתלמוד, - 'לתולדות הלכות ליל הסדר', רמת-גן, תשל"ז - ועליה מבוסס ספרו 'פרקים בתולדות ליל הסדר', הוצאת הקיבוץ המאוחד - הילל בן חיים, 1996. כמו כן, כתב את הספר 'מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד', הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"ה).
  • חקר התפילה ועולם בית הכנסת (קובצי 'כנישתא' יצאו לאור על ידו ובעריכתו).
  • חקר המדרש (הוציא את מדרש אסתר רבה במהדורה מדעית ביחד עם ארנון עצמון, ירושלים, 2015).

תבורי נודע גם במפתחות המאמרים שערך בתחומי מחקרו (רשימת מאמרים בענייני תפילה ומועדים, הוצאת בית הספרים הלאומי, תשנ"ג).

תבורי שימש ברבנות במקביל לעבודתו המחקרית הפעילה. בשנת 1984 נתמנה לרבו של קיבוץ בארות יצחק[2][3]. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 שימש כרב קהילה בשכונת 'הר נוף' בירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתבור בהרים, הוצאת תבונות, עמ' 7
  2. ^ דיינים ורבנים חדשים בישראל, ברקאי תשמ"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב ד״ר יוסף תבורי נכנם לתפקידו כרבו של קיבוץ בארות יצחק, ברקאי תשמ"ה, באתר HebrewBooks
אסתר רבה

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה בין המאה ה-11 ואיחוד המדרש נעשה בין המאה ה-12 לבין המאה ה-13, שהוא שואב את חלקו מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.

מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". במדרש שמות רבה מופיעה הפניה לדרשה במדרש אסתר רבה תחת השם 'מגילת אחשורוש'[דרוש מקור]. בהקדמות למדרש אצל חכמי ימי הביניים נמצאים שמות נוספים כמו "מגילת סתרים" המיוחס לרב נסים גאון ו"תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.

ארבעה בנים

"ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי המדרש דיברה התורה עליהם, במצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.

בית כנסת

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

היהודים נוהגים להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' - ולפי זרם ביהדות - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

דיינו

דַּיֵּינוּ (או כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת) הוא פיוט עברי המתאר את הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום" (כלומר לאלוהים), ומונה חסדים רבים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים. נוהגים לשיר אותו בליל הסדר, כחלק מהגדה של פסח.

הגדה של פסח

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".

ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח.

נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, פרק עשירי.

קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים.

במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף.ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

הגדת פראג

הגדת פראג היא הגדה של פסח שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת רפ"ז-1526. זוהי ההגדה המצוירת המודפסת הראשונה ששרדה, ומאז הופעתה הודפסה מספר רב של פעמים. ההגדה, שהייתה הראשונה שהודפסה במרכז אירופה לאחר גירוש היהודים מספרד בשנת 1492, שימשה כאבטיפוס למהדורות מאוירות שהודפסו אחריה. איוריה נעשו בטכניקה של חיתוכי עץ והיא שייכת לגרסה האשכנזית של ההגדה בה לציור יש קשר ענייני אל הכתוב, ובשל ראשוניותה קבעה את האיורים והנושאים המרכזיים שהופיעו בהגדות שיוצרו אחריה.

עם הנושאים המופיעים בהגדה נמנים האירועים שקדמו ליציאת מצרים ובהם תיאורים מקראיים וטקסיים המתייחסים לעבודות הפרך שנגזרו לבני ישראל, גזרת השלכת הבנים ליאור, תיאור עשר המכות והבריחה ממצרים וחציית ים סוף.

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה. מאק מלמד במחלקה לתלמוד ותושב"ע באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרו העיקריים הם ספרות התלמוד, המקרא ותולדות עם-ישראל. חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה. חתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת תשע"ג (2012).

יצחק דב גילת

יצחק דב גילת (גיטלסון) (אלול תרע"ט, ספטמבר 1919 - ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

ליל הסדר

ליל הסדר או סדר פסח הוא טקס יהודי וסעודת חג, שחל למחרת ערב פסח, בט"ו בניסן, בלילה הראשון של חג הפסח. בחוץ לארץ מקיימים סעודה זו אף בלילה השני של פסח.

המונח "סדר" השתמר ביהדות אשכנז. אצל יהדות ספרד הסעודה כונתה הגדה.

בליל הסדר מתכנסים בדרך כלל במסגרת משפחתית, לקריאת הגדה של פסח, לקיום מצוות והלכות ליל הסדר ובהן סיפור יציאת מצרים, לשתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור חרוסת אפיקומן ועוד.

בקהילות ישראל נהגו להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח", כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו.

גולת הכותרת של חג הפסח, ליל הסדר, תופסת בספרות ההלכה מקום חשוב. ולא בלבד מפני ההבדל שבין לילה זה לשאר ימות החג ביחס למצוותו העיקרית, בזמננו, מצוות אכילת מצה (חובה בלילה הראשון ורשות בשאר ימות החג), אלא אף מחמת כל אותן ההלכות של תורה ודברי סופרים המיוחדות לו בלבד ואין לשאר הימים כל חלק בהן. במקורות התלמוד רוכזו רובי הדינים בפרק ערבי פסחים ובפוסקים ובתשובות באו בין שאר הלכות פסח.

מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך מים בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר בנוסף לניסוך היין שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת הקורבנות.

מצווה זו לא מוזכרת בתורה, אך על פי מסורת החכמים היא "הלכה למשה מסיני". חז"ל מצאו רמז לניסוך המים בפרשת פנחס בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים". בספר שמואל, מוזכר קרבן של ניסוך מים אך הוא אינו קשור לגשמים או לחג הסוכות.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון. בערים אלו יש מספר הלכות השונות ממקומות יישוב אחרים.

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון הם ימים טובים, והימים שביניהם מכונים חול המועד.

פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות, שחלה בליל היום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. שמו של החג נובע מהפסוק: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז) היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז"ל את נס קריעת ים סוף.

מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה, הנאה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, ומצוות עשה של אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של החג, הוא ליל הסדר. בליל הסדר מצווה מן התורה לאכול מצה ומרור ולספר על יציאת מצרים, ומדברי חכמים גם לשתות ארבע כוסות יין. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות העלייה לרגל, הקרבת קורבן פסח בערב החג ואכילתו בירושלים עד חצות הלילה של ליל הסדר. לאחר חורבן בית המקדש מצוות אכילת מרור בליל הסדר היא מדברי חכמים.

ערכים העומדים בבסיס החג הפכו לסמל תרבותי ודתי אוניברסלי. סיפור יציאת מצרים והיציאה לחופשי מעבדות העומדים בלב חג הפסח, הפכו את החירות לערך משמעותי המקבל ביטויים רחבים יותר בחג מעצם הסיפור ההיסטורי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה העברית בהקשרים שונים.

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים ארוכים יותר, שיש בהם שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא.

חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת החגים היהודיים, שכן הם תלויים בתאריך העברי, לפי החודשים העבריים.

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) הוא אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא. שותפו להנהגת יהדות בבל ולעיון התלמודי, רב, הגיע מארץ ישראל לבבל בשנת 219 לספירה, ייסד את המתיבתא (ישיבה) היהודית בסורא אשר בבבל. שמואל היה לחברו של רב ובר-הפלוגתא שלו. מלבד תפקידיו בהנהגה ובתורה, היה שמואל גם רופא ואסטרונום, ושימש כרופאו של רבי יהודה הנשיא. על שמו בית החולים שמואל הרופא.

תבורי

האם התכוונתם ל...

תכלאל

התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "הכולל", דוגמת "כל בו". יש המזהים מילה זו מלשון כליל - נזר.

סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה - ימי חול, שבתות וחגים; וכן במעגל החיים - כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי תימן הראשונים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.