יוסף שפרינצק

יוסף שְׁפְּרִינְצַק (שפרינצאק; 8 בדצמבר 188528 בינואר 1959) היה פעיל ציוני ויושב ראש הכנסת הראשון.

כיהן כנשיא המדינה בפועל, כמחליפו של חיים ויצמן בשנים 19511952.

יוסף שפרינצק
יוסף שפרינצק
יוסף שפרינצק, 1947
לידה 8 בדצמבר 1885
האימפריה הרוסית מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה 28 בינואר 1959 (בגיל 73)
ישראל ירושלים, ישראל
תאריך עלייה 1910
מקום קבורה חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה מפא"י
יושב ראש הכנסת ה־1
14 במאי 194828 בינואר 1959
(10 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית3
חבר הכנסת
14 במאי 194828 בינואר 1959
(10 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית3
תפקידים בולטים
Yosef Sprinzak memorial plaque in Tel Aviv
שלט הנצחה ליוסף שרינצק בכניסה לביתו בתל אביב
Shiber22
טקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק

ביוגרפיה

נולד במוסקבה שבאימפריה הרוסית, לדב בר ובלהה שפרינצק. לאחר גירוש יהודי מוסקבה ב-1891 עקרה משפחתו לקישינב, וממנה לוורשה.

השתתף, יחד עם יצחק גרינבוים, בארגון אגודת "התחייה" (1903), ולאחר מכן היה חבר הוועד המרכזי של ציוני ציון ברוסיה. בתקופה זו עבד בהוצאת הספרים "אחיאסף" וכתב בעיתונים עבריים ויידיים בוורשה. ב-1904 נבחר למזכיר האזורי של ההסתדרות הציונית בגרודנו. ב-1905 שב לקישינב, והיה ממקימי "צעירי ציון". החל ב-1908 שימש ציר בקונגרסים הציוניים. החל ללמוד רפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, אך הפסיק את לימודיו ועלה לארץ ישראל (בשנת 1910), כדי לכהן כמזכיר הפועל הצעיר.

במלחמת העולם הראשונה היה בין מארגני פעולות העזרה ליישוב היהודי. לאחר המלחמה נישא לחנה ועמד בראש מפלגת "הפועל הצעיר" והשתתף בעריכת ביטאונה. נמנה עם מייסדי הסתדרות העובדים, והיה אחד מראשיה. בשנת 1930 היה ממייסדי מפא"י (שנוצרה על ידי איחוד מפלגת אחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר) ומאז שימש כאחד ממנהיגיה. כיהן מטעם מפלגת הפועל הצעיר ואחר כך מטעם מפא"י כחבר ההנהלה הציונית בירושלים, כראש מחלקת העבודה שלה ואחר-כך ראש מחלקת העלייה.

היה חבר באספת הנבחרים ובוועד הלאומי. בשנים 19491945 כיהן כמזכיר הכללי של ההסתדרות. בשנים 19491959 היה יושב-ראש הוועד הפועל הציוני. שבועות אחדים לאחר קום המדינה נבחר ליו"ר מועצת המדינה הזמנית.[1]

עם ייסוד הכנסת נבחר פה אחד ליושב ראש הכנסת, וכיהן בתפקיד זה בשלוש הכנסות הראשונות, עד מותו בינואר 1959. פעל לעיצוב אופיה של הכנסת, וקבע במידה רבה את דרכי פעולתה. שפרינצק כיהן בשלוש הכנסות הללו מטעם מפא"י. הוא זכה לפופולריות רבה בעם, בעיקר עקב העממיות וחוש ההומור שלו.

בעקבות מחלתו הקשה של הנשיא חיים ויצמן, כיהן יוסף שפרינצק כממלא מקום נשיא המדינה, החל מ-11 בדצמבר 1951. בעקבות מותו של חיים ויצמן ב-9 בנובמבר 1952, כיהן שפרינצק כנשיא המדינה בפועל, וזאת עד לכניסתו של יצחק בן-צבי לתפקיד הנשיא בדצמבר 1952.

על שמו שכונות, רחובות ובתי ספר ברחבי ישראל וכן בית הבראה שהוקם בסמוך לנצרת.

עיריית תל אביב הציבה שלט הנצחה לזכרו בכניסה לביתו ברחוב מאפו 28.

נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.

משפחתו

היה נשוי לחנה שפרינצק, בתו של יצחק ונטיק מתל אביב. בנו אהרן דויד שפרינצק, טייס בחיל האוויר, נהרג במלחמת העצמאות, כאשר יצא, יחד עם מתתיהו סוקניק (בנו של פרופ' אלעזר ליפא סוקניק) לבלום ספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב, ומטוסם הופל בידי המצרים.[2] בנו יאיר שפרינצק היה חבר כנסת מטעם מולדת בכנסת ה־12. בנו עמירם שפרינצק היה איש הבריגדה היהודית ולאחר מכן קצין בצה"ל. בתו נעמי רענן הייתה חברת קיבוץ הזורע. פרופ' אהוד שפרינצק היה נכדו.

כתביו

  • בין התימנים, יפו: דפוס שושני, תרע"ח.
  • Remez, Sprinzak and Lubetkin
    1946, באמצע - יוסף שפרינצק
    אונזער זאָרג פֿארן גלות: אונזער פליכט פֿאַר דער ציוניסטישער אָרגאַניזאַציע, תל אביב: איחוד עולמי פועלי ציון - התאחדות, תרצ"ט. (ביידיש)
  • בשעת פקוח נפש: תביעה להתלכדות, תל אביב: מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל, תש"ד.
  • בכתב ובעל פה, [תל אביב]: מפלגת פועלי ארץ ישראל, תשי"ב.
  • אין וואָרט און אין שריפט, בואנוס-איירס: קיום, תשט"ו. (ביידיש)
  • דברי הכנסת: דברי יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק במועצת המדינה ובכנסת, תש"ח-תשי"ט כונסו ליום השלושים לפטירתו, י"ט אדר א תשי"ט, חוברת מיוחדת, ירושלים: המדפיס הממשלתי, [תשי"ט].
  • בנימין זאב הרצל (ששים לפטירתו): דברים שבכתב ובעל פה תר"ע-תשי"ח / (ליקט יצחק מיכאלי ; הביא לבית הדפוס יוסף שפירא), תל אביב: המרכז לתרבות ולחינוך של הסתדרות העובדים הכללית בישראל, [1964].
  • אגרות יוסף שפרינצק / בעריכת יוסף שפירא, תל אביב: עיינות, תשכ"ה-תשכ"ט.
Remez, Sprinzak and Lubetkin
1946, באמצע - יוסף שפרינצק

לקריאה נוספת

  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; יוסף שפרינצק, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 428–429.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חברי מועצת המדינה הזמנית, באתר הכנסת
  2. ^ מטוסי חיל-האוויר תוקפים אוניות מצריות ליד נחל רובין, באתר חיל האוויר הישראלי
1959 בישראל

בשנת 1959 בישראל חגגה המדינה הצעירה 11 שנים מיום עצמאותה. מספר אירועים בולטים אירעו ב-1959. מחד, חל שיפור במצב הכלכלי והופסקה מדיניות ה"צנע"; מאידך, מתחים חברתיים ועדתיים ומרירות על פערים מתגברים הובילו למהומות העדתיות הראשונות בישראל - אירועי ואדי סאליב. אירוע מרכזי נוסף הוא "ליל הברווזים", שמועה על גיוס מילואים של צה"ל (אשר מקורה בתרגיל) שנתפסה כהכנה למלחמה.

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 337 ימים (338 בשנה מעוברת).

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 23 ימים.

בחירות 1952 לנשיאות ישראל

הבחירות השלישיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-8 בדצמבר 1952, בעקבות פטירתו של הנשיא הראשון חיים ויצמן כחודש קודם לכן ב-9 בנובמבר. בתקופת הביניים שבין מותו של ויצמן לעריכת הבחירות, שימש יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק כנשיא בפועל.

די גאלדענע קייט

די גאָלדענע קייט (יידיש: "שרשרת הזהב") היה כתב עת ביידיש אשר יצא לאור בישראל בשנים 1948 - 1995, על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. עורכו של כתב העת לאורך כל שנות קיומו היה אברהם סוצקבר.

מקור שמו של כתב העת הוא מחזה בשם זה, שכתב י"ל פרץ.

כותרת המשנה של כתב העת הייתה: "פערטל-יארשריפט פאר ליטעראטור און געזעלשאפטלעכע פראבלעמען", כלומר רבעון לשאלות הספרות והחברה. יוסף שפרינצק, מזכיר ההסתדרות באותה העת, היה מן היוזמים מצד ההסתדרות. אברהם סוצקבר הצליח לשכנע את ראשי מפא"י בחשיבות הקמת הרבעון. וכך, חרף אי-הסובלנות הבוטה ששררה אז בארץ כלפי לשון היידיש, כולל שרידים ממלחמת הלשונות, הוקם הרבעון הייחודי הזה.

"די גאלדענע קייט" היה במשך שנים רבות הרבעון הייצוגי של תרבות היידיש בישראל ובעולם, לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. הרבעון יצא לאור בתל אביב, בעריכתו של המשורר אברהם סוצקבר (סוצקעווער). אברהם סוצקבר היה בין מייסדי הרבעון, יחד עם אברהם לוינסון, בשנת 1949, וערכו עד שנת 1995. הרבעון שימש במשך שנים ארוכות האכסניה המרכזית וכמעט היחידה של שרידי תרבות היידיש וסופריה. וסביבו נתרכזו מיטב יוצרי היידיש במשך קרוב לחמישים שנה. בסך הכל יצאו לאור 141 גליונות, שחלקם הקיף למעלה מ-200 עמודים.

כתב העת התייחד, בין השאר, גם בכך, שהביא לראשונה תרגומים ליידיש של שירה וסיפורת עברית מהספרות העברית החדשה.

ליד מערכת כתב העת, הייתה במשך שנים רבות גם הוצאת ספרים קטנה לספרי יידיש. בבית הספרים הלאומי נמצאים ורשומים כל כרכי "די גאלדענע קייט", משנת 1949 ועד שנת 1995.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955, הרכבה נקבע בבחירות לכנסת השלישית שנערכו ב-26 ביולי אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר שהשביע את חברי הכנסת, העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, מרדכי נורוק. מיד לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש הכנסת, בתמיכתם של 109 מחברי הכנסת, ללא מתנגדים ועם שישה נמנעים.

הכנסת השלישית כיהנה עד התכנסותה של הכנסת הרביעית, ב-30 בנובמבר 1959. כהונתה של כנסת זו היא הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

הכנסת השנייה

הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א). הרכבה נקבע בבחירות שנערכו ב-30 ביולי 1951. כהונת הכנסת נמשכה 3 שנים ו-11 חודשים, והסתיימה ב-15 באוגוסט 1955 (כ"ז באב תשט"ו), עם התכנסותה של הכנסת השלישית.

יושב-ראש הכנסת היה יוסף שפרינצק. סגני יושב-ראש היו זאב שפר, בנימין מינץ, חנה למדן ויוסף סרלין.

מזכיר הכנסת היה משה רוזטי.

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים.

הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי שכן ביפו, ברחוב רזיאל 17, ונהרס בשנת 2001 על ידי בעליו, הכנסייה המארונית, על אף שהיה מבנה לשימור.

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית. התנועה הושפעה מאוד מתורתו של א"ד גורדון. המפלגה נוסדה ב-1905. ב-1930 התאחדה עם "אחדות העבודה" למפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י, שבראשה עמד דוד בן-גוריון.

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הוא היום החמישה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת בשלח.

ביום זה על פי המסורת היהודית חל ראש השנה לאילנות.

ערך מורחב – ט"ו בשבט (מועד)

י"ט בשבט

י"ט בשבט הוא היום התשעה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

יושב ראש הכנסת

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יולי אדלשטיין מסיעת "הליכוד".

יושב-הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

תאריך זה קיים בשנים שמוגדרות כ"שלמות" או "כסדרן". בשנים שמוגדרות "חסרות", שהן כ 25.5% של השנים, התאריך למחרת כ"ט בכסלו הוא א' בטבת. על פי הלוח העברי הקבוע, יום זה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי ושישי.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בל' כסלו היא פרשת מקץ אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת, ביום שני או ביום שלישי, ופרשת ויגש אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי.

נחום ניר-רפאלקס

ד"ר נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל ויושב ראש הכנסת השני.

נשיא מדינת ישראל

הנָשִׂיא במדינת ישראל הוא ראש המדינה. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי וסמלי בעיקרו, והוא נותן ביטוי לאחדות העם. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.

בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה בת חמש שנים עם אפשרות להאריכה בחמש שנים נוספות.

קריית שפרינצק

קריית שפרינצק היא שכונה במערב חיפה.

השכונה ממוקמת לרגלי המורדות המערביים של הכרמל, בין שכונת כרמל צרפתי לבין שער העלייה וחוף הים התיכון, ובין נווה דוד ועין הים. השכונה נקראה על שמו של יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת הראשון.

קרן היסוד

קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

מנכ"ל הקרן הוא גרג מייזל.

מזכירי ההסתדרות
דוד זכאידוד בן-גוריוןדוד רמז • יוסף שפרינצק • פנחס לבוןמרדכי נמירפנחס לבוןאהרן בקריצחק בן-אהרןירוחם משלישראל קיסרחיים הברפלדחיים רמוןעמיר פרץעופר עיניאבי ניסנקורןארנון בר-דוד
יושבי ראש הכנסת
יוסף שפרינצק • נחום ניר-רפאלקסקדיש לוזראובן ברקתישראל ישעיהו-שרעבייצחק שמיריצחק ברמןמנחם סבידורשלמה הללדב שילנסקישבח וייסדן תיכוןאברהם בורגראובן ריבליןדליה איציקראובן ריבליןיולי אדלשטיין משכן הכנסת
ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זייד • יוסף שפרינצק • ישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.