יוסף שנברגר

יוסף שנברגר (19121982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות. תכנן ובנה בתי כנסת שונים בירושלים וביישובים שונים בארץ, בנה מקוואות ברחבי הארץ, תכנן את בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, וכן תכנן יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס את הקמפוס החדש של מרכז רפואי שערי צדק בירושלים.

יוסף שנברגר
Yosef schenberger
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1912
פרנקפורט-דמיין, גרמניה
פטירה 1982 (בגיל 70 בערך)

חייו

שנברגר נולד בשנת 1912 בפרנקפורט-דמיין, גרמניה. גמר לימודיו באדריכלות והנדסה בדרמשטדט בשנת 1933 ועלה ארצה בשנת 1935. בתקופת המנדט עבד כאדריכל במ.ע.צ. בשנות ה-40 תכנן את הפנימייה של ישיבת מקור חיים[1] ופאסאג' תעשייתי בתל ארזה עבור פאג"י[2].

עם קום המדינה פעל כסגן מנהל המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, ומאז שנת 1950 עבד כאדריכל עצמאי בירושלים.

בהמשך היה חבר בוועדה לתכנון ובניה בעיריית ירושלים, והיה חבר בוועדת השיפוט של תחרות לעיצוב מבנה עיריית ירושלים בשנת 1963[3].

הוא שיקם מבני דת ברחבי ישראל, בהם את בית הכנסת העתיק בברעם ואת בית העלמין בצפת[4]. בשנת 1956 הוא זכה בתחרות לשיפוץ קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון[5][6].

בשנות ה-60 שנברגר תכנן ישיבות רבות בהם את ישיבת טשעבין[7], מדרשיית נעם, ישיבת גרודנא באשדוד וישיבת אופקים[8].

בנוסף הוא תכנן בתי כנסת, בהם את בתי הכנסת של קיבוץ לביא[9] ושל קיבוץ שלוחות[10]. שנברגר עסק רבות בעקרונות שמאחורי תכנון בתי כנסת[11] והתעניין גם בעיצוב ובאמנות של עתיקות[12]. הוא היה בחבר השופטים שבחר את המוצגים לתערוכה של אמנות שימושית באיטליה בשנת 1954[13]. בסוף שנות ה-50 היו שותף לפרויקט של הקמת סבילים עבור האוכלוסייה הערבית[14].

לאחר מלחמת ששת הימים נשא באחריות התכנון של רחבת הכותל המערבי, אתר מערת המכפלה בחברון, ואתר קבר רחל. את כל פעולותיו עשה על פי הוראת הרבנים ובהם מורה דרכו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מבריסק, הרב מטשיבין, הרב בצלאל ז'ולטי, והאדמו"ר מסלונים שלום נח ברזובסקי. בעת שתכנן את היכל ישיבת גרודנא באשדוד הציע לבנות את היכל הישיבה בצורת מתומן כדי להתאים מבנה המכוון לירושלים לצורת המגרש, אולם הרב יוסף שלמה כהנמן נרתע מהתוכנית החדשנית[15]. שימש כגורם מפשר בבניית "כביש רמות", ושיקום העיר העתיקה ובאתרים נוספים, בהיותו איש-מקצוע המקובל על מוסדות השלטון ויהודי דתי האמון על הציבור החרדי.

בשנת תשל"ד חיבר ספר בשם "מקואות" המשלב ידע היסטורי, הלכתי וטכני בענייני המקואות, ומתאים לאדריכלים ולמורי הוראה.

החל משנת 1970 צירף אליו את עמיתו אדריכל טוביה קץ כשותף לעסק וכחבר לעבודה.

התגורר בסוף חייו ברובע היהודי בירושלים עד לפטירתו בשנת 1982. זכרו הונצח על ידי עיריית ירושלים בקריאת רחוב על שמו בשכונת רמות.

בתו רחל (ה'תש"ב - ה'תשע"ט) הייתה נשואה לרב ישראל גנס[16].

גלריית תמונות

Shluchot01

חזית בית הכנסת בקיבוץ שלוחות

Shluchot02

אולם התפילה בבית הכנסת בקיבוץ שלוחות

HAFETZSHENBEREGER

בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים, 1960

BEEROTY

בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק, 1972

KFARE2014

אולם התפילה בבית הכנסת בכפר עציון עם ויטראז' מעשה ידי פרלי פלציג

בית כנסת החורבה נמצא במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים

בית הכנסת החורבה ברובע היהודי, ששנברגר השתתף בשיקומו

לקריאה נוספת

  • אבא אלחנני ואחרים (עורכים): תוי - כתב עת לאדריכלות, גיליון 12, 1972 - פרויקט שער הבירה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חנוכת בנין הפנימיה של ישיבת "מקור חיים", הארץ, 5 באפריל 1945
  2. ^ הסתדרות פאג"י בירושלים, הצופה, 11 בדצמבר 1947
  3. ^ הושלמו ההכנות לקראת התחרות לתכנון בית עיריית ירושלים, הצופה, 11 באוגוסט 1963
  4. ^ מנחם רהט, הגשר החדש נבנה בטעות, מעריב, 25 ביוני 1964
  5. ^ מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים, הצופה, 10 במרץ 1957
  6. ^ מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?, הצופה, 6 ביוני 1957
  7. ^ בניין חדש יוקם לישיבת כוכב מיעקב, מעריב, 14 באוגוסט 1962
  8. ^ א. בן יצחק, אופקים חדשים ל"ישיבת אופקים", הצופה, 6 בספטמבר 1964
  9. ^ לביא - נקודת הארחה לתיירים בגליל התחתון, הצופה, 21 ביוני 1963
  10. ^ מרדכי טננבוים, בית כנסת תרש הוקם בקיבוץ שלוחות, מעריב, 22 בספטמבר 1965
    נחנך בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, הצופה, 16 בספטמבר 1965
  11. ^ חוה זהבי, תחרות רוחנית מרתקת, הצופה, 23 בדצמבר 1966
  12. ^ מדריך מוסמך, מעריב, 20 בפברואר 1970
  13. ^ זאב אפלבוים, ישראל תשלח 200 מוצגים לתערוכה הבינלאומית לאמנות שימושית באיטליה, חרות, 11 במאי 1954
  14. ^ שוקת ציבורית לעוברי דרך ערבים, הצופה, 10 ביוני 1959
  15. ^ נר לשולחן שבת פרשת תרומה, גיליון 398
  16. ^ משה ויסברג, הרבנית בת ה-77 הלכה לעולמה מדום לב, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2019
1982 בישראל

1982 בישראל (ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג) הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.

בארות יצחק

בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ.

בית כנסת

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

היהודים נוהגים להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' - ולפי זרם ביהדות - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

דוד אנטול ברוצקוס

דוד אנטול בּרוּצקוּס (1910, סנקט פטרבורג – 28 באוקטובר 1999, ירושלים) היה אדריכל וצייר ישראלי.

דוד קאסוטו

דוד קאסוטו (נולד ב-1937) הוא אדריכל ישראלי.

טוביה קץ

טוביה קץ (30 בינואר 1927 - 14 בפברואר 2016) היה אדריכל ישראלי שהתמחה בעיקר בתכנון מוסדות חינוך ודת.

יוסף משה שכטר

הרב יוסף משה שכטר, (י"ט חשון תרע"ח; 4 בנובמבר 1917 - כ"ט בחשוון ה'תשל"ז; 22 בנובמבר 1976) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז אוגוסט 1967.

יוסף שיינברגר

יוסף שיינברגר (1919 - 31 בינואר 2007 י"ב בשבט ה'תשס"ז) היה סופר ועסקן חרדי, שימש כמזכיר העדה החרדית.

ישיבת אופקים

ישיבת אופקים - תורת חיים היא ישיבה גדולה באופקים המיועדת בעיקר לבחורים בוגרי ישיבות תיכוניות. לאחר פטירתו של ראש הישיבה הרב חיים קמיל, בשנת תשס"ה, נקראת הישיבה "תורת חיים", על שמו.

ישיבת קול תורה

ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים. הישיבה נוסדה בידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט. כיום עומדים בראשה בנו של הרב שלזינגר, הרב משה יהודה, ונכדו, הרב שלמה. הישיבה מורכבת מישיבה גדולה, ישיבה קטנה וכולל אברכים.

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל היא ישיבה ותיקה של חסידות חב"ד במסגרת רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. מוסדותיה שוכנים בלוד ובכפר חב"ד.

ישעיהו אילן

ישעיהו אילן (19 באפריל 1931 – 6 במרץ 1999) היה אדריכל ישראלי.

ישראל גנס

הרב ישראל גנס (נולד בשנת תש"א, 1941) הוא פוסק הלכה ומו"ץ חרדי-ישראלי, מראשי הישיבה הקטנה של ישיבת קול תורה בירושלים.

מקוואות באירופה בימי הביניים

מקוואות לצורך טבילה רווחו באירופה בימי הביניים. מחקר פליוגרפי וארכאולוגי מצא שרידי מקוואות באירופה מימי הביניים המעידים על רציפות בשמירת נוהגי הטהרה של עם ישראל במשך השנים. בשונה ממרבית המקוואות בימינו, אשר מקור מימיהם במי גשמים, מקוואות הטהרה באירופה בימי הביניים קיבלו את מימיהם ממי מעיין או מי תהום. לפיכך כדי לטבול במקווה היה צורך לרדת מתחת לאדמה עד אשר מגיעים למים. עובדה זו גרמה לכך שגם בעת פוגרומים נשתמרו חלק ממבני המקווה והם נשמרו עד ימינו. מבני המקווה העתיקים ביותר באירופה הם מהמאות העשירית והאחת-עשרה בוורמייזא ובשפיירא שבגרמניה. צורתו של המקווה הייתה מרובעת, ובכך נבדל משאר הבארות שצורתן הייתה עגולה. שמו של המקווה בגרמנית של ימי הביניים -"Juden putz in katlen Born" ו"Puteus" במקורות לטיניים [שהינם תרגום כמעט מדויק ל"מקווה מים"] - מעידים גם הם על ההבדלה שנעשתה בין בתי המרחץ ששימשו לשמירת היגיינה לבין המקוואות שנועדו לטהרה.

מקווה

מִקְוֶה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות). לפי היהדות, טבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים, כמו כן המקווה משמש לטבילת כלים שנקנו מגוי, ומהוה כחלק מתהליך הגיור היהודי.

בתקופת בית המקדש, כשהיו נוהגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, נשים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות.

כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה נידה כחלק מהלכות טהרת המשפחה וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג, וכן לשם עלייה להר הבית.

בניית מקוואות וניהולם - לטבילת גברים, נשים וכלים - כולל העסקת בלניות וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי הדת שמדינת ישראל מספקת באמצעות המועצות הדתיות. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות לטבילת כלים.

מרכז רפואי מעיני הישועה

מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים. בבית החולים מחלקות רפואיות, מרפאות ומכונים, חדרי ניתוח, חדרי מיון ומעבדות. בית החולים משרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט.

רחבת הכותל המערבי

רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שנברגר

שנברגר (Rosenfeld) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעו הרים יפים.

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.