יוסף צבי רימון

יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.

יוסף צבי רימון
יוסף צבי רימון, 1939
לידה יוני 1889
פטירה דצמבר 1958 (בגיל 69)

חייו

י"צ רימון נולד בפולין לאפרים אליעזר גְרַנַט, שהיה למדן וסופר. נקרא על שם סבו, עליו כתב ש"היה איש קדוש". למד בישיבת לידא של הרב יצחק יעקב ריינס עד לעלייתו לארץ ישראל בגיל 20. מתוך לימודו בישיבה פתוחה יחסית, פנה עם אחיו, יעקב רימון, לכתיבת שירה.

בארץ נפגש עם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר), וזה הביאו אל הרב קוק. משעה שנפגשו, התקרבו מאוד. י"צ רימון הצעיר הושפע ממנו עמוקות וחלק משיריו הם ממש פירושים או גרסה שירית לדברי הרב קוק. הרב קוק עצמו העריך מאוד את המשורר וכתב עליו "הגיע הזמן להתעורר, לתת כבוד למשורר המיוחד במינו בזמננו... הנהו העלול לפתוח מסלול הקודש בשירת ישראל המתחדשת... לחזק ולאמץ את ידיו הטהורות של האיש הטהור...".

רימון נדד ברחבי ארץ ישראל והתגורר בערים רבות, כולל תקופה בצפת בה למד גם את תורת הנסתר. גם אחר כך, כשהתגורר במקומות אחרים, היה הולך מדי פעם לצפת. מחוסר כסף היה עושה את המסע ברגל, כשהוא לוקח מפעם לפעם 'טרמפ' על עגלה, ועוצר בבתים של מכרים ביישובים שבדרך, בין השאר בביתו של קדיש לוז בדגניה ב'.

בשנת ה'תרפ"ג (11 באוקטובר 1922) נפצע קשה על גדות הירקון בידי פורעים ערבים. רימון הגלה עצמו מביתו למשך כ-15 שנים ועשה בעיקר בצפת ובגליל. גלותו הייתה קשורה לכך שהפורעים פגעו באזור חלציו וסירסו אותו. לפי ההלכה, פגיעה כזו יכולה להפוך אותו לפצוע דכא וכרות שופכה האסור לבוא בקהל. החל משנת ה'תרצ"ו (1936) התגורר עם משפחתו בתל אביב. יש אומרים ש"ההגנה" נקמה את פציעתו המבישה, ופגעה קשות באלה שפצעוהו.

ביוני 1956 קיבל את פרס הנשיא יצחק בן-צבי[1].

בשנת 1994 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת רמת בית הכרם (הרחוב הראשון בשכונה), שדרות יוצ"ר בתל אביב קרויות על שמו, וכן רחוב בבני ברק.

בנו הוא דוד רימון. נכדו, הרב יוסף צבי רימון, הוא רב שכונה ביישוב אלון שבות וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב.

שירתו

שירתו זכתה להכרה רחבה ביותר, הן בציבור הדתי והן בציבור החילוני. היה בקשר עם סופרי ומשוררי התקופה, כביאליק, עגנון, ברנר ועוד, וכן גם שמר על קשר עם רבנים רבים ובראשם הרב קוק. שיריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים, החל מבטאונים חרדיים וכלה ב"הפועל הצעיר" ו"המשמר". אף רבנים חרדיים הכירו את שירתו, והרב אליעזר יהודה ולדינברג סיפר שהכיר רבים משיריו בעל פה. רוחב הציבור שאליו הגיעה שירתו מרשים, אך גם עצם היותו משורר החש בעוצמה בעת ובעונה אחת בכח הדתי ובכח השירה שבו ייחודית, ואין לה כל דוגמה נוספת בדורו.

מאפייני שירתו

בשירים שכתב בצעירותו הוא מקפיד על משקל וחרוז, אך במהרה החל לחוש שלא בנוח במגבלות אלה. הוא החליט 'למרוד' בחרוזים וכתב על כך (בשיר השיר נתן בכלא):

"השיר ניתן בכלא - סגרו עליו בחרוזים,
כבוא האביב ביקש דרור, ואחלץ אותו ממיצר..."

בהימנעותו משימוש בחריזה ומשקל, הוא כתב בצורה מודרנית ביותר, בניגוד לרוב משוררי דורו אך בדומה לרבו, הרב קוק, שכתב גם הוא כי הוא חש שהחרוזים כולאים אותו ומגבילים את נפשו היוצרת.

פנייה לאלוהות

הנושא הבולט בשיריו היא הפנייה לאלוהות על כל פניה וגילוייה. לעיתים הוא חש את מגעו של האל, לעיתים חש שהוא מרוחק, מחפש ולא מוצא ולפעמים הוא מגלה באיחור שהאל היה עמו אך הוא לא ידע. כך הוא פונה אל ה' (בשיר מי ומה אני...):

"אלוהים אלוהי! עגמה נפשי לאהבתך.
אבי האלוהים! לאש אהבתך אכסף.
שדי! שדי! המטר עלי אש שמיך -
תן חזונך, אלוהי!"

הכמיהה והרצון העז והגועש (בניגוד לביאליק למשל, שבשירו זוהר, שואף "כל ימי סתרים ודממה", ומעיד ש'לבבו אילם') לקשר עם האלוהות בולטת כאן. הוא חש כאן "מי ומה אני, כי אהבתני כה, אלי!" ואומר בשירו אלי אהבתיך, "אלי אהבתיך עד כלות נפש ואחריה".

תעוזת שירתו

הוא מתלבט בשירו איכה אשיר: "איכה אשיר על יום ולילה - / ואלוהים הוא יצרם? / איכה אשיר על שמים וארץ - / ואלוהים הוא יסדם?" אך מתחזק ואומר: "אשיר ליוצר כל ונעלה על הכול / לאלוהים אשירה!". מתוך אהבתו הגדולה לאל, הוא מתגבר על חששו מן השירה, וכותב בהעזה רבה (בערו שערי אמנות... שיר ב'):

"על תלתלי נערה בוער האלוהים
ולא יבוש.
ממקלט הנזירים יצא,
וישתפך על מלוא מרחבי הארגמן -
התחמוד כאדם, האלוהים?!..
מעין גבר תזהיר,
שובב היית כמוני, האדם!
הבה ארדפך גם אני,
כי אותי רדפת
אלוהים נצחי, אהבה!.."

מהיכן נטל י"צ רימון לעצמו את הרשות לכתוב משפטים נועזים כמו בשיר זה, או המשפט (שם, שיר א' וכן הציטוטים הבאים) "אראה זיו שכינה לרצוני / ולא יהי מעצור לרוחי"? הוא בונה את ה'היתר' לשיר לבורא והמצווה על הדמיון בין האדם לאל. אלוהים ברא את האדם בצלמו ועל כן על האדם להדמות לו. אלוהים, לפי רימון "עשה הכול כאמן" ולכן, כפי ש"אלוהים אמן גילה כחו / ויהי שיר הערב..." אף המשורר אומר: "ואשיר שירי, / שיר אדם-אמן!".

כתביו

  • בתחילת דרכו פרסם מספר קובצי שירים:
"לקט" (תר"ע), "דביר" (יפו, תרע"ג), "במחזה" (יפו, תרע"ו)
  • "כתרים" (תל אביב, תש"ד)
  • סדרת עצי חיים על גדולי האומה

לאחר מותו נערכו בידי פרופ' צבי לוז שני קובצי שירים:

  • "שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (מסדה, ה'תשל"ג)
  • "ילקוט שירים" - לקט משיריו בנוסף לכמה שלא פורסמו (זמורה ביתן, ה'תשמ"ט)

בנוסף נדפסה לאחר מותו חוברת מכתב ידו בשם "דרך שירתי".

לקריאה נוספת

  • ספר היובל לרי"צ רימון, פנחס גרייבסקי
  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; יוסף צבי רימון, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 425–426.
  • שירים י.צ. רימון, העורך: ישראל כהן, בחר והקדים מבוא: צבי לוז, אגודת הסופרים העבריים בישראל, ליד הוצאת מסדה, תשל"ט?, 1978?
  • צבי לוז, שירת יוסף צבי רימון, עריכה: לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, ה'תשנ"ח
  • נורית גוברין, בתוך היישוב הישן וכנגדו: י"צ רמון, בתוך: 'דבש מסלע - מחקרים בספרות ארץ-ישראל', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ט/1989, עמ' 257 - 263. על סיפורו: "במבואות ירושלים"(תרע"ג/1913).
  • שמואל קליין ונעמה שקד (עורכים), "משיב הרוח" כ"א, גיליון מחווה לאמיר גלבע ויוסף צבי רימון, קיץ ה'תשס"ו. בגיליון מספר מאמרים על שירתו.
  • דרור אידר, "'והם לא הכירוהו' – על מיתוס אישי ומשיחיות ביצירה ובביוגרפיה של יוסף צבי רימון", תרביץ, עה, חוברת ג-ד (ניסן-אלול תשס"ו), עמ' 539 - 564.
  • דרור אידר, אחרון משוררי האלהים: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון, מאגנס, תשס"ט
  • דרור אידר, "'כמשוגע במקלות יכוני' — בן המלך העני: 'אנוכי בן מלך' כשיר מפתח להבנת מפעלו הספרותי של יוסף צבי רימון", דפים למחקר בספרות 17/16, תשס"ח-תשס"ט. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • אב"א אחימאיר, "אהבה בת-שמיים", בתוך: עין הקורא - ספרים וסופרים, עיתונאים ועיתונים, כתבים נבחרים כרך ו, ע"ע 295-294

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרס הנשיא למשורר י.צ. רימון, דבר, 13 ביוני 1956

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.