יוסף צבי דושינסקי

הרב יוסף צבי דושינסקיכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

יוסף צבי דושינסקי
Dushinsky22
מהרי"ץ דושינסקיא
לידה 28 ביולי 1867
כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז
פטירה 17 באוקטובר 1948 (בגיל 81)
י"ד בתשרי ה'תש"ט
מקום פעילות ארץ ישראל
תחומי עיסוק גאון אב בית דין
תפקידים נוספים פוסק, ראש ישיבה
חיבוריו שו"ת מהרי"ץ
Dushinsky and Roth
עם רבי אהרן ראטה
Yosef Zvi Duschinsky, a letter of support for Yeshiva
מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937

ביוגרפיה

בהונגריה

נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.

נשא את בתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת ה'תרנ"ה[1] נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת ה'תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. באלול ה'תרס"ד (1904) חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה[2].

במרץ 1932 (ה'תרצ"ב) הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית - שעדיין השתייכה לאגודת ישראל, והייתה הסניף הירושלמי שלה. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[3]. כעבור כחצי שנה, בספטמבר 1932, החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים ב'עדה', שהעדיפו את הרב יואל טייטלבוים[4], וחלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[5]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[6].

בישראל

בז' באלול ה'תרצ"ג (29 באוגוסט 1933) עלה מהונגריה לארץ ישראל[7] יחד עם חלק מתלמידיו, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[8]. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.

היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת 1934 היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים, הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן-צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[9]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב אברהם יצחק הכהן קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכח[דרוש מקור].

בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[10].

באלול ה'תרצ"ז (1937), השתתף בכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה, ונמנה כחבר במועצת גדולי התורה.

התנגד לשותפות עם הועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו. כן התנגד למגבית כופר הישוב, ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.

בשלהי 1942, התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה, שאורגן על ידי האדמו"ר מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, והיא, ומקרים נוספים, וויכוחים בין אנשי היישוב הישן לעולים מחו"ל, הובילה למשבר פנימי מתגלגל בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר, בשנת ה'תש"ד (1944) נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, בתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא[11]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית.

ב־1946, בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.

ב־1948 חתם על הסכם שנערך בין הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הרצוג, והרב בן ציון חי עוזיאל, וראשי ישיבות בירושלים, לבין המפקד לשירות העם, לפיו בני הישיבות פטורים משירות צבאי, ונוכח קרבות מלחמת העצמאות יעברו חלקם אימונים קצרים בלבד וחלקם ישמרו כמה ימים בחודש, ובשאר הזמן ילמדו. את מי שהתנגדו להסכמות אלו מטעמים קנאיים האשים באהדה לציונות[12]. לאחר מספר ימים הוציא, לבקשת שלטונות הצבא, גילוי דעת בו קרא לציבור להצטרף לעבודת הביצורים בימות החול[13], במהלך העבודות הגיעו לבקשו להתיר עבודות ביצורים אף בשבת מטעמי פיקוח נפש, אולם הוא סירב להצטרף להיתר שניתן על ידי הרב הרצוג בטענה כי אין מדובר בפיקוח נפש שהתעורר בשבת, אלא בדחיית עבודות שיכלו להיעשות בימות החול, וטען כי אם אין די נשק כנגד האויב, עבודת הביצורים היא "דבר מועט"[14]. עם זאת כשבאחת השבתות נצפו כוחות צבא ירדנים מתקרבים לכיוון ירושלים, פורסם בשם הרב דושינסקי, כי יש לצאת בשבת לחפור תעלות הגנה, אולם במהלך ההתארגנות הירדנים נסוגו וגיוס החירום בוטל[15].

הרב דושינסקי נפטר בערב סוכות ה'תש"ט, ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.

זכרו מונצח ברחוב מעלות דושינסקי בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

תלמידיו

  • הרב ישראל חיים הירש - רבה של בילקא ולימים האדמו"ר מבאדישל בירושלים.
  • הרב דוד שלמה אייכלר - לשעבר יו"ר העדה החרדית האשכנזית בירושלים.
  • הרב ברוך מילר - ראש כוללים בקריית יואל בניו-ירק.

משפחתו

  • הרב דושינסקי נישא לאסתר (נפטרה בשנת תשל"ב). בנם יחידם הוא הרב ישראל משה דושינסקי, ששימש גאב"ד העדה החרדית בירושלים, וראש הישיבה והקהילה אחרי אביו (בימיו קיבלה הקהילה צביון חסידי יותר).

ספריו

לקריאה נוספת

  • עוד יוסף חי - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס)
  • בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ, קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר אוצר החכמה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ניצה קאליש, משיב נפש - משפחת קאליש גלנטה, הוצאת כתר, תשע"ד, 2014
  2. ^ קול קורא, קול מחזיקי הדת, 19 באוגוסט 1904
  3. ^ הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר, דואר היום, 28 במרץ 1932
  4. ^ מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל, דואר היום, 11 בספטמבר 1932
  5. ^ מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי, דואר היום, 19 בספטמבר 1932
  6. ^ ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל, דבר, 29 באוגוסט 1933
  7. ^ הרב דושינסקי בארץ, דואר היום, 29 באוגוסט 1933
  8. ^ בירושלים - ישיבת בית יוסף, דואר היום, 1 בנובמבר 1933
  9. ^ אילו ישב ברחביה, דואר היום, 30 בספטמבר 1934
  10. ^ עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית, דבר, 21 בדצמבר 1936
  11. ^ חיים שלם, מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה
  12. ^ ישראל כהן, ‏הרב שלזינגר: "ה'ציונים' היום - הרבה יותר גרועים", באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2017
    ישראל כהן, ‏נחשף: ההסכם של ועד הישיבות והעדה החרדית עם הצבא, באתר כיכר השבת, 26 ביולי 2017
  13. ^ ישראל כהן, ‏הגאב"ד "נכנע" לאיום שלטונות הצבא: לטובת בני הישיבות, באתר כיכר השבת, 11 באוגוסט 2017
  14. ^ מכתב של הרב דושינסקי לרב הרצוג בנושא
  15. ^ משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, המעיין, ניסן תשע"ה
אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". אגודת ישראל עוסקת בענייני חינוך, רווחה, כשרות ותחומים רבים נוספים, כשהיא מונהגת על ידי מועצת גדולי התורה, המורכבת מחשובי הרבנים מבין תומכיה. האגודה מזוהה עם הפלג המרכזי של היהדות החרדית ברחבי העולם, אך מאז פרישת מפלגת דגל התורה הליטאית בשלהי שנות ה-80, מייצגת התנועה בישראל בעיקר את הפלג החסידי.

הזרוע הפוליטית של הארגון פעלה בסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה, בסיים הליטאי ובסאימה הלטבי (בשלושתם, עד מלחמת העולם השנייה). אגודת ישראל מייצגת את בוחריה בכנסת של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו, לעיתים ברשימה משותפת עם מפלגות דתיות אחרות. כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת ולרשויות המקומיות. באופן מסורתי המפלגה מתנגדת לציונות ולציונות הדתית, אך פועלת איתם לעיתים בשיתוף פעולה, בניגוד לעמדת העדה החרדית המייצגת גישה קיצונית ומתבדלת יותר.

בית העלמין בשכונת שערי צדק

בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית למבנה שערי צדק הישן (כיום מבנה השייך לרשות השידור), בין רחוב יפו לשדרות שז"ר בירושלים.

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.

על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם היה בית הקברות סנהדריה, בו קברו עד בוקר ה-19 במאי 1948 כאשר השטח הפך למסוכן עקב ירי מן הצד הערבי. החל מיום 24 במאי 1948 החלה הקבורה בבית העלמין שייח' באדר, בשטח שאותר בתחום המחצבה הנטושה של שייח' באדר.

לשאר שתים עשרה חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים עד הפסקת הקבורה בהר הזיתים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון החליטה "חברה קדישא הראשית והכללית" (פרושים), שקודם לפרוץ המלחמה הייתה הגדולה והפעילה מבין החברות קדישא בירושלים, לפתוח חלקת קבורה חדשה בשטח קטן שהוקצה לה בשולי חצר בית החולים "שערי צדק".

החל מקיץ 1948 ועד קיץ 1951 נטמנו בחלקה זו כמה עשרות נפטרים, רובם יהודים חרדים שמתו מוות טבעי. חלק מהקבורים במקום הועברו לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. מאז אין במקום קבורה מסודרת, אם כי מעת לעת נטמנו בחלקה נפטרים נוספים.

רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.

בבית העלמין קבורים בין השאר:

ד"ר משה וולך, מייסד בית החולים

הרב יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים

בנו, הרב ישראל משה דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים

הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה

הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם

בית הקברות שומרי שבת

בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר. נוסד על ידי יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק. בית הקברות נמצא סמוך לבית קברות 'נציבי ישיבת פונביז'.

בהתאם למסורת היהודית, לפיה אין לייחס חשיבות לטיפוח הקבר והמצבה, קיימת בבית הקברות הקפדה על הקמת מצבות פשוטות ואחידות, רובן בלי מצבה ניצבת. כמו כן במתחם בית הקברות לא נהוג להניח זרי פרחים על הקבר. בבית הקברות מספר קברים של חללי צה"ל, אולם הם אינם נמצאים בחלקה מיוחדת אלא מפוזרים בין הקברים.

דב מאיר קרויזר

הרב דב מאיר קרויזר (ר' בערל, כ"ו בניסן תרפ"ב, אפריל 1922 - ז' באב תשס"ז, יולי 2007) היה ראש ישיבה ירושלמי. מחבר הספר "דבר המלך" על הרמב"ם.

דושינסקי

האם התכוונתם ל...

ה'תש"ט

ה'תש"ט (5709) או בקיצור תש"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1948, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1949. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ט שנה ראשונה של עצמאות.

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם. עד היום התקיימו שש כנסיות, האחרונה שבהן בשנת תש"מ (1980).

י"ד בתשרי

י"ד בתשרי הוא היום הארבעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. י"ד בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

יוסף נפתלי שטרן

הרב יוסף נפתלי שטרן (תרמ"ח, 1888 - י"ד באב תשל"א, אוגוסט 1971) היה ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. המהדיר והמוציא לאור הראשי של כתבי החתם סופר.

יוסף שיינברגר

יוסף שיינברגר (1919 - 31 בינואר 2007 י"ב בשבט ה'תשס"ז) היה סופר ועסקן חרדי, שימש כמזכיר העדה החרדית.

יחיאל מיכל שלזינגר

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב גרמני אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

יעקב ישכר בער רוזנבוים

רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (מכונה לאחר פטירתו: "הבאר יעקב"; כ"ג בניסן ה'תר"ץ, 21 באפריל 1930 - ז' באדר ה'תשע"ב, 1 במרץ 2012), היה האדמו"ר השמיני מנדבורנה והשלישי בישראל, דור חמישי לרבי מרדכי מנדבורנה.

ישראל זופניק

ישראל זופניק (או זשופניק; ה'תרס"ה 1905 - כ"ז בחשוון ה'תשמ"ד נובמבר 1983 ניו יורק) היה תורם בולט של מוסדות העדה החרדית בישראל והקהילות החרדיות בישראל ובארצות הברית, ושמו מונצח בבנייני מוסדות שונים.

ישראל משה דושינסקי

רבי ישראל משה דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא; כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921, חוסט - כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג, 26 במרץ 2003, ירושלים) היה האדמו"ר וראש ישיבת דושינסקיא וגאב"ד העדה החרדית בירושלים.

כ"ה בתמוז

כ"ה בתמוז הוא היום העשרים וחמישה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ה בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה. יש המכנים ימים אלו בהקשר לאותם מנהגים "ימי הספירה", שבהם סופרים את ספירת העומר.

מרדכי יהודה ליב וינקלר

הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר (ה'תר"ה- י"ז בתמוז ה'תרצ"ב) היה רב וראש ישיבה בעיירה מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "לבושי מרדכי".

נולד לרב נפתלי וינקלר. למד בישיבת פרשבורג ונסמך להוראה על ידי הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר". בתרמ"ד החל לכהן כרב של ברזובה פוד בראדלום בסלובקיה ומאוחר יותר התקבל כרבה של מאד, שבה גם עמד בראשות הישיבה המקומית.

בין תלמידיו שם היו הרב מרדכי בריסק והרב דוד יהודה זילברשטיין שהיה אב"ד וייצן.

חתנו (בזיווג ראשון) היה הרב יוסף צבי דושינסקי, ממנהיגי העדה החרדית בירושלים.

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21. מחבר שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה. כיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.