יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 190226 בפברואר 1972) היה שר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

יוסף ספיר
Yosef Sapir 1946 D841-096
יוסף ספיר, 1946
לידה 27 בינואר 1902
יפו, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה 26 בפברואר 1972 (בגיל 70)
סידני, אוסטרליה
מדינה ישראל  ישראל
מקום קבורה בית הקברות סגולה, פתח תקווה
סיעה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית, גח"ל
שר הבריאות ה־3
24 בדצמבר 195229 בדצמבר 1952
(6 ימים)
שר התחבורה ה־6
29 בדצמבר 195229 ביוני 1955
(שנתיים ו-26 שבועות)
שר המסחר והתעשייה ה־9
15 בדצמבר 19696 באוגוסט 1970
(33 שבועות ו-4 ימים)
שר בלי תיק
5 ביוני 196715 בדצמבר 1969
(שנתיים ו-27 שבועות)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194926 בפברואר 1972
(23 שנים)
כנסות 1 - 7
יו"ר ועדת הפנים ה־2
1 בנובמבר 19501952
ראש עיריית פתח תקווה ה־2
19401951
(כ־11 שנים)
יו"ר מרכז השלטון המקומי ה־6
19471948
דוד ברמן ←

ביוגרפיה

ספיר הוא יליד הארץ, נצר למשפחת פרדסנים, בנו של העסקן הציוני אליהו ספיר ונינו של הרב החוקר יעקב ספיר. לספיר היה פרדס בפתח תקווה, והוא חבר הוועד החקלאי בשנות ה-20 של המאה ה-20. בימי המאבק למען עבודה עברית, הביע עמדה תומכת בהשתדלות למען עבודה עברית, אך ספג ביקורת מצד הפועלים העברים בטענה שהוא עצמו מעסיק רק ערבים בפרדסיו וכי הנתונים שהוא מציג, כאילו רוב העובדים המועסקים בפרדסים הם יהודים, שגויים[1][2]. בשנות ה-30 היה פעיל בהתאחדות האיכרים. בשנת 1936 נדרש לשלם קנס, לאחר שנמצא מחזיק אקדח ללא רישיון[3].

בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 זכתה ההסתדרות ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1)[4]. בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר נגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קיבלו 7 קולות כל אחד,[5] ולבסוף זכה ספיר בתפקיד.[6] ספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד שנת 1951. ספיר היה שנים רבות מראשי המחנה האזרחי ומפלגת הציונים הכלליים בתקופת היישוב.

באפריל 1947 חתם עם ראשי מועצות אחרות על עצומה המגנה את פעולות האצ"ל ולח"י נגד הבריטים[7]. בשנים 1947–1948 שימש כיו"ר מרכז השלטון המקומי.

ספיר שימש מספר פעמים בתפקידי שר בממשלות ישראל:

ספיר נפטר בעת ששהה בשליחות הכנסת באוסטרליה. חבר המשלחת ראובן ברקת ליווה את ארונו בחזרה לארץ.

בשנת 1946 מונה לחבר כבוד במסדר האימפריה הבריטית[8]. על שמו נקרא היישוב כרמי יוסף ושכונת רמות ספיר בחיפה.

לקידום משנתו הכלכלית הליברלית הוקם המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר, בראשות אוריאל לין. בשנת 2015 פורסם על ידי המכון הספר "מערכת המיסים של מדינת ישראל", שנכתב על ידי יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה.

כתביו

  • דרכה של מפלגה ליברלית בישראל, תל אביב: מחלקת ההסברה המרכזית של הסתדרות הציונים הכלליים, תשי"ז-1957.
  • מבחר מאמרים ונאומים, תל אביב: המכון לחקר החברה והכלכלה בישראל ע"ש יוסף ספיר, תשל"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המלחמה על הקטיף בפתח תקווה, דבר, 16 בדצמבר 1927
  2. ^ ד. בדר, טעה בחשבון, דבר, 4 בדצמבר 1927
  3. ^ בבתי המשפט - דינו של י. ספיר, דבר, 9 ביולי 1936
  4. ^ תוצאות הבחירות לעירית פתח תקווה, דבר, 5 ביולי 1940
  5. ^ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
  6. ^ דבר היום, דבר, 18 באוגוסט 1940
  7. ^ קול התנועה והיישוב, דבר, 27 באפריל 1947
  8. ^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
1902

שנת 1902 היא השנה השנייה במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1902 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

26 בפברואר

26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 308 ימים (309 בשנה מעוברת).

27 בינואר

27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 338 ימים. (339 בשנה מעוברת)

גח"ל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית. בשלהי הכנסת החמישית מנתה הסיעה 27 ח"כים, 17 מחרות ו-10 מהליברלים. בבחירות לכנסת הששית זכתה גח"ל ב-26 מנדטים, אך במהלך הקדנציה פרשו ממנה ארבעה ח"כים בראשותו של שמואל תמיר והקימו את המרכז החופשי. בבחירות לכנסת השביעית ב-1969 שוב זכתה ב-26 מנדטים. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 הפכה גח"ל למרכיב העיקרי של הליכוד, כשנוספו אליה הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה.

בראש הסיעה עמד מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות. שתי המפלגות שהרכיבו את גח"ל המשיכו לשמור על עצמאותן הארגונית.

בשנת 1967, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלתו של לוי אשכול ובה נתמנו בגין ויוסף ספיר לשרים ללא תיק. הסיעה נשארה גם בממשלתה של גולדה מאיר, אך פרשה ב-4 באוגוסט 1970 בעקבות תוכנית רוג'רס.

ה'תרס"ב

ה'תרס"ב (5662) או בקיצור תרס"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1901, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 באוקטובר 1902. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

ה'תשל"ב

ה'תשל"ב (5732) או בקיצור תשל"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1971, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 8 בספטמבר 1972. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"ב 24 שנות עצמאות.

האינטרנציונל הליברלי

האינטרנציונל הליברלי הוא ארגון בינלאומי של מפלגות ליברליות. הארגון הוקם בשנת 1948 ומשרדיו שוכנים בלונדון.

המפלגה הליברלית הישראלית

מפלגה ליברלית ישראלית או המפלגה הליברלית היא מפלגה שהתקיימה בין השנים 1961 עד 1988, ולבסוף התמזגה לתוך הליכוד.

המפלגה הליברלית קמה כתוצאה מאיחוד המפלגות הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית ב-25 באפריל 1961, שני הפלגים ההיסטוריים של תנועת הציונות הכללית (ציונים כלליים א', האגף השמאלי, אשר יחד עם העובד הציוני ומפלגת "עליה חדשה" הקימו את המפלגה הפרוגרסיבית, וציונים כלליים ב', הימנית יותר).

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים. לאחר מכן הפכה למפלגה הליברלית שהיא חלק ממרכיבי הליכוד.

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

בשבע הכנסות הראשונות נקראה הוועדה "ועדת הפנים". הוועדה המסדרת של הכנסת השמינית החליטה לשנות את שמה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. שינוי השם לא עוגן בתקנון הכנסת, אך הוא נותר בעינו גם בכנסות הבאות אחריה. עם שינוי שמו של המשרד לאיכות הסביבה למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006, החליטה הכנסת ה-17 להתאים גם את שם הוועדה, והוא שונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

י"א באדר

י"א באדר הוא היום האחד עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ט בשבט

י"ט בשבט הוא היום התשעה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

יוסף ספיר (רופא)

יוסף ספיר (1869–1935) היה פעיל ציוני, רופא נשים, מנהל מחלקת נשים בבית החולים ביקור חולים בירושלים (1925-1935).

יוסף סרלין

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 15 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ממשלת ישראל החמש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר הושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית, ופעלה מ-15 בדצמבר 1969 עד ל-10 במרץ 1974.

ממשלת ישראל הרביעית

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

שלמה יצחק שטמפפר

שלמה יצחק שטַמפּפֶר (1876 – מרץ 1961) היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה.

שר בלי תיק

שר בלי תיק (לעיתים מכונה: שר במשרד ראש הממשלה) הוא שר בממשלה שאינו עומד בראש משרד ממשלתי כלשהו, אך יכול להיות ממונה על טיפול בנושאים מוגדרים (כגון ענייני מיעוטים, שירותים חשאיים וכדומה). ככל שר, זכאי גם שר בלי תיק להשתתף בישיבות הממשלה וקולו נספר בהצבעות כקול שווה לזה של יתר השרים. הוא נהנה גם משכר דומה ומנהג וליווי צמוד.

לרוב מינוי שר בלי תיק מתבצע על מנת שראש הממשלה יוכל לקיים קואליציה רחבה המאפשרת משילות והפחתת לחצים ושסעים. במדינות שונות מוסד שר בלי תיק משמש לפתרון סוגיות שונות, לדוגמה בהולנד, אחד השיקולים העומדים בבסיס צירופם לממשלה של שרים ללא תיק הוא הצורך ביצירת איזונים פוליטיים בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה. ואולם בכמה מדינות ישנם גם תפקידים לשרים ללא תיק להקלת העומס על המשרדים הרשמיים לנושאים פחות חשובים.

ישנם מודלים תאורטיים שבעזרתם ניתן לעמוד על ההיגיון העומד מאחורי מינוי שר בלי תיק דוגמת הדמוקרטיה ההסדרית של החוקר ארנד ליפהרט. עם זאת, מינויים של שרים בלי תיק סופגים בדרך כלל ביקורת ציבורית רבה, בטענה לבזבוז כספי ציבור למימון תפקידים מיותרים.

שרי הבריאות בממשלות ישראל
חיים משה שפיראיוסף בורג • יוסף ספיר • יוסף סרליןדב יוסףישראל ברזיליחיים גבתיויקטור שם-טובאליעזר שוסטקמרדכי גורשושנה ארבלי-אלמוזלינויעקב צוראהוד אולמרטחיים רמוןיצחק רביןאפרים סנהצחי הנגבייהושע מצאשלמה בניזרירוני מילואנסים דהןדני נוהיעקב אדרייעקב בן יזריבנימין נתניהויעל גרמןיעקב ליצמןבנימין נתניהו סמל מדינת ישראל
שרי התחבורה בממשלות ישראל
דוד רמזדב יוסףדוד צבי פנקסדוד בן-גוריוןיוסף סרלין • יוסף ספיר • זלמן ארןמשה כרמליצחק בן-אהרןישראל בר-יהודהעזר ויצמןשמעון פרסאהרן יריבגד יעקבימנחם בגיןמאיר עמיתחיים לנדאוחיים קורפומשה קצבישראל קיסריצחק לוישאול יהלוםיצחק מרדכיאמנון ליפקין-שחקאפרים סנהאריאל שרוןצחי הנגביאביגדור ליברמןמאיר שטריתשאול מופזישראל כ"ץבצלאל סמוטריץ' סמל מדינת ישראל
שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):
פרץ ברנשטייןאליעזר קפלןיעקב גרידב יוסףפרץ נפתליפנחס ספירחיים יוסף צדוקזאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לביגאל הורביץגדעון פתאריאל שרוןמשה נסיםמיכה חרישנתן שרנסקירן כהןאהוד ברקדליה איציק סמל מדינת ישראל
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):
דני נוהאהוד אולמרטאלי ישיבנימין בן אליעזרשלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):
נפתלי בנטאריה דרעיבנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):
משה כחלוןאלי כהן
ראשי עיריית פתח תקווה
שלמה שטמפפר יוסף ספיר מרדכי קראוסמן פנחס רשיש ישראל פיינברג דב תבורי גיורא לב יצחק אוחיון אורי אהד איציק ברוורמן רמי גרינברג
1937 - 1940 1940 - 1951 1951 1951 - 1966 1966 - 1978 1978 - 1989 1989 - 1998 1998 - 2013 2013 2013 - 2018 2018 -
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חתיעקב ריפתיןמרדכי סורקיס
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2003): יוסף תמיריורם ארידורשלמה הללשושנה ארבלי-אלמוזלינודב שילנסקייהושע מצאסאלח טריףמיכה גולדמןדוד אזולאימשה גפנייורי שטרןראלב מג'אדלה
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): ראלב מג'אדלהאופיר פינס-פזדוד אזולאיאמנון כהןמירי רגבדודי אמסלםיואב קיש
ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל
יהודה גורודסקי • שלמה מאירסון • אברהם דב לובמן חביב • אברהם קרן • יוסף ספיר • דוד ברמן • חיים קוגלברוך אוסטרובסקיבן ציון מיכאליאבא חושיגרשון אגרוןמרדכי סורקיספנחס אילוןצבי צילקרדב תבורימקסים לויעדי אלדרשלמה בוחבוטחיים ביבס סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.