יוסף הפטמן

יוסף חיים הֶפְטְמןכתיב יידי: העפטמאַן; ט"ו באב תרמ"ח, 23 ביולי 1888, – כ"ד בטבת תשט"ו, 18 בינואר 1955) היה עיתונאי וסופר בתקופת היישוב ובימי המדינה, פזמונאי ועורך העיתון "הבוקר".

יוסף הפטמן
Heftman
מדינה ישראל  ישראל
קבר יוסף הפטמן
קברו של יוסף הפטמן

קורות חיים

יוסף הפטמן נולד בברינסק שברוסיה בשנת 1888. החל עבודתו העיתונאית בעיתון "הצפירה" בשנת 1910, ואף שימש פרק זמן מסוים כעורכו. עלה לארץ ישראל בשנת 1920 או 1921. הפטמן הוא מעבדו או מתרגמו לעברית של השיר "אנו נהיה הראשונים",[1] משירי העלייה השלישית. שימש מזכיר הוועד הלאומי.

בשנת 1922 יצא לפולין, ופעל בה כעיתונאי. בשהותו בפולין חיבר את ההמנון לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, שהושר ביום הפתיחה ב-1 באפריל 1925. היה פעיל בתנועת "החלוץ" ולאחר מכן במפלגת "הציונים הכלליים", מפלגת חוגי המעמד הבינוני-הגבוה של סוחרים, תעשיינים ובעלי הון, שאף הייתה משולבת בהנהגת היישוב ובארגון "ההגנה".

בין השנים 1921 ו-1938 היה פעיל מאוד ביהדות פולין. הוא היה עורך העיתון היידי "דער מאמענט" ("הרגע"), אחד מהעיתונים החשובים של יהדות פולין, מייסד ועורך "היום" (עתון מדיני וספרותי) ונואם.

יהודי פולין הכירו אותו היטב מההרצאות הרבות שהיה נותן בעיירות נדחות ברחבי פולין. בשנת 1934 חזר הפטמן לארץ, ומשנת 1936 ועד מותו היה עורך עיתון "הבוקר", עיתונם של "הציונים הכלליים".

יסד את "עיתון העיתונאים" המיוחד, שהיה עורכו הראשי וגם מנחו: היה זה אירוע תרבותי שבועי בשנים 19401952 בימי שישי, כשבתל אביב היה הכול סגור למופעי אמנות ובידור, וזו הייתה הבמה הציבורית היחידה הפתוחה לחיי תרבות.

הפטמן היה פעיל באגודת העיתונאים, ומשנת 1940 שימש אף כיו"ר האגודה. היה מהוגי רעיון הקמת בית העיתונאים, מפעל שארך שנים רבות, מסוף תקופת המנדט הבריטי, שבה לבקשתו הקצתה ממשלת המנדט מגרש בתל אביב להקמת הבית, ובהמשך איסוף כספים ותרומות להקמתו וכלה בשלבי הבניה שארכו משנת 1953 ועד שנחנך בשנת 1957 כבית סוקולוב, אותו כבר לא זכה לראות בחייו.

יוסף הפטמן נפטר ב-18 בינואר 1955, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. על שמו רחוב במרכז תל אביב.

כתביו

  • יוסף העפטמאן, אַ וואָרט צו יודישע עלטערען, ‬ורשה: הקרן הקימת לישראל, [תרצ"?]. (ביידיש)
  • אחיקם [=יוסף הפטמן], היובל: חזון התולים במערכה אחת, ורשה: הבמה העברית, תרע"ב-1912.
  • יוסף הפטמן (עורך), לנחום סוקולוב: אורח יהודי פולניה, קובץ מאמרים, רשימות, זכרונות, ורשה: ההסתדרות הציונית, תרפ"ג-1923.
  • יוסף העפטמאן, דער אַלגעמיינער ציוניזם: בעגרינדונג און ריכטליניען, ורשה: צ"ב פון אלג. ציוניסטען (עת לבנות) אין פוילען, 1934. (ביידיש)
  • יוסף הפטמן, עם ואדם: מבחר מכתביו, תל אביב: אגודת העתונאים והוצאת עמיחי, תשט"ו-1955.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אנו נהיה הראשונים, באתר nostalgia.
אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; א' בכסלו תרס"ח 23 באוקטובר 1907 – תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

אריה גרבנוב

רב חובל אריה גְרֵבנוֹב (1 במאי 1912 – 1934) פיקד על האנייה העברית "עמנואל" והניף עליה דגל עברי לראשונה בימים בעת החדשה. היה מיזמי וחלוצי הספנות העברית בארץ ישראל. נעלם בים עם צוותו ואנייתם, בטרם הגיע לגיל 22.

בית העיתונאים על שם סוקולוב

בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. הבניין משמש גם את יחידת דובר צה"ל והכניסה אליו היא דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הבקר

הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934‏-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.

היום

האם התכוונתם ל...

היום (עיתון פולני)

היום היה יומון עברי שראה אור בוורשה בירת פולין מ-1 בינואר 1925 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. הופעתו סיימה תקופה בת יותר משלוש שנים, מאז נסגר העיתון "הצפירה" בסוף שנת 1921, שבהן לא הופיע יומון עברי בפולין.

העיתון ראה אור בתמיכת רשת החינוך הציונית "תרבות". מייסדו ועורכו הראשון היה יוסף הפטמן.

בעיתון התפרסם מדור קבוע של טור מחורז הומוריסטי אקטואלי מאת אהרון צפנת (שחתם "בעל הטורים"), דגם שהשפיע על טורי "רגעים" ו"הטור השביעי" שכתב נתן אלתרמן.

היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל

העיתונאות העברית בארץ ישראל החלה לצמוח לפני קום המדינה, במקומות בעולם בהם החלה להתפתח העיתונאות. באותה תקופה לאומים רבים שאפו להקים לעצמם, בין היתר, עיתון המבטא את רוח הקהילה. בין היתר התפתחות עיתונים וכתבי עת הצביעו על שאיפה לעצמיות, חופש ביטוי והתארגנות הקהילה. העיתון היווה מקום לבטא דעות ומחשבות, ושימש בעיקרו תחליף לפורום הישן, אותה כיכר מרכזית שבה התנהלו החיים במרכזים הכלכליים והחברתיים. העיתונים שימשו תוספת לאותו פורום ולאחר הפצתם הפסיק הצורך להגיע לכיכר כדי להיות מעורים בחדשות ובידיעות.

ניצניה של העיתונאות העברית בארץ ישראל פרחו כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות העברית והיהודית התבססה באירופה. בין ראשוני העיתונים היהודיים שראו אור בעולם במחצית הראשונה של המאה ה-17 נוסד העיתון "גאזטה דה אמסטרדם" על ידי יהודי העיר אמסטרדם, ונחשב לעיתון היהודי הראשון בעולם. הוא נכתב בלאדינו ויצא לאור כנראה בשנת 1675. בעקבות גירוש ספרד היגרו יהודים רבים מספרד לאמסטרדם ונוצר צורך בעיתון שישרת אותם, וכך הפך העיתון נפוץ במערב אירופה. העיתון היהודי הבא אחריו היה "לציר שטאגישי קוראנט" (השליח של יום שלישי), שהופיע לראשונה ב-16 באוגוסט 1686, נכתב ביידיש בכתב רש"י והתקיים שנה וחצי. שני העיתונים יועדו בעיקר לסוחרים, היו בהם גם ידיעות מדיניות, אך מרכזם היה מסחר וכלכלה.

במאה ה-18 התפתחה עיתונאות יהודית במיוחד באמסטרדם, אך רק במאה ה-19 התחילה הפריחה האמיתית של העיתונאות באירופה, וזאת מכיוון שכלולים טכנולוגיים שמאפשרים הדפסה. כמו כן גם להשכלה תרומה לא מועטה - כדוגמת ידיעת קרוא וכתוב.

בשנות ה-40 של המאה ה-19 התרחשה התפתחות מואצת של העיתונאות היהודית. אחת הסיבות לכך היא עלילות דמשק - עלילות דם שהותירו חותם עמוק על הקהילות היהודיות בעולם, נתנו תאוצה ליהודים שיתחברו ביניהם ויתגבשו כקהילה. כתב העת הראשון בעברית הוא פרי עץ החיים, 1691. במשך השנים יצאו לאור 160-170 עיתונים בשפה העברית. ב-1856 יוצא לאור העיתון העברי הראשון במרכז אירופה - "המגיד", ולאחר 4 שנים ראה אור "המליץ". אלו 2 שבועונים שיצאו במקביל ויוצקים את יסודות העברית שפורחת יותר מאוחר בברית המודרנית בא"י.

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים. לאחר מכן הפכה למפלגה הליברלית שהיא חלק ממרכיבי הליכוד.

הצפירה

"הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. מצד אחד סיפק העיתון במה רצינית ליוצרים ואנשי הרוח החשובים של הציבוריות היהודית, ומצד שני היווה העיתון גורם חשוב של השפעה על התווית דעת הקהל בציבוריות היהודית.

חוות ההכשרה בגרוכוב

חוות ההכשרה בגְרוֹכוֹב (קרויה גם קיבוץ גרוכוב) הייתה חווה חקלאית בכפר גרוכוב שליד ורשה בירת פולין שנוסדה על ידי תנועת החלוץ ב-1919 ושימשה את תנועת דרור ואת החלוץ הצעיר להכשרת בני נוער לעבודה חקלאית לקראת העלייה לארץ ישראל. חווה זו הייתה המוסד הגדול והידוע ביותר שהכין יהודים להגירה לארץ ישראל. חשיבותה חרגה מעבר למטרותיה הסוציאליסטיות-ציוניות מאחר שהייתה הבסיס להקמת הארגון היהודי הלוחם שהיה ממובילי מרד גטו ורשה. כיום משמשים שרידי החווה כנקודת ביקור היסטורית למשלחות נוער של תנועת הנוער העובד והלומד במסעם לגילוי שורשי המהפכה הציונית.

יוסף פפירניקוב

יוסף פַּפְּיֶרניקוב (בכתיב יידי: פּאַפּיערניקאָוו; 1897 או 1899, ורשה – 12 במרץ 1993, תל אביב) היה משורר יידי, איש העלייה הרביעית, ממייסדי ספרות היידיש בארץ ישראל.

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות, בסך 18,000 ש"ח, המוענק מטעם ומתקציב עיריית תל אביב-יפו לעיתונאים מצטיינים.

הפרס מוענק החל משנת 1956 לעיתונאים בתחום העיתונאות הכתובה, ומשנת 1981 גם לעיתונאים בתחום התקשורת האלקטרונית. בנוסף, משנת 2002 מחולק ביחד עם פרס סוקולוב גם פרס דוש למציירי קריקטורות. פרס סוקולוב נחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונאים לאחר פרס ישראל לעיתונות.

הפרס חולק מדי שנתיים או שלוש לשניים עד ארבעה עיתונאים. במהלך השנים תדירות חלוקת הפרס שונתה למדי שנה ולמדי שנתיים. על פי תקנון הפרס, הוא יוענק בסמוך ככל האפשר ליום הולדתו של נחום סוקולוב (ה' בשבט), או ליום פטירתו (י"ב באייר), בטקס פומבי ובהתאם להמלצתה של ועדת שופטים.

שיר החלוצים

"שיר החלוצים" הוא שיר שעיבד לעברית יוסף הפטמן עד שנת 1919.[דרוש מקור] ככל הנראה, הפרסום הרשמי הראשון של השיר היה בעיתון "הפועל הצעיר" ב-24 בדצמבר 1920, בעת שכבר הושר בפי החלוצים. את השיר הקדיש שם הפטמן "לחברַי בכבישים". השיר נקרא "שיר החלוצים", אך נודע גם בשם "אנו נהיה הראשונים", על פי פתיחתו ("'אנו נהיה הראשונים', כה אמרנו אח אל אח").

שיר עבודה

שיר עבודה הוא שיר קבוצתי המושר במהלך עבודה פיזית ומשעממת החוזרת על עצמה. שירי עבודה מפיגים את השעמום ומזרזים את הפועלים בשעת עבודה קשה ומונוטונית, וכן יוצרים תיאום של המלאכה לפי מקצבי השירים. משום כך, השירים מותאמים בדרך כלל לקצב של תנועות הגוף של העובדים (למשל, חתירה במרץ, קציר).

שירי עבודה מביאים גם לפיתוח תחושת קרבה ושותפות בקרב העובדים. ברוב המקרים, השירים הללו מועברים בעל פה והמילים בהם אינן קבועות, אלא ניתנות להתאמה על פי אלתורי הזמרים. המוזיקה מושרת בדרך כלל במקהלה לצד זמר המוביל את השירה.

מקורם של שירי העבודה הקדומים הידועים לנו כיום, הוא ממצרים העתיקה. דוגמה לשיר עבודה קצר שהשתמר במקרא הוא "שירת הבאר" בספר במדבר כא:

חוקרי מקרא שונים, ביניהם הרמן גונקל, מזהים שירים רבים נוספים במקרא כשירי עבודה שנוגנו בזמן הקציר והבציר.

המבנה החברתי הייחודי בארצות הברית ותרבות העבדים בה הביאו ליצירת ז'אנרים ייחודיים של שירי עבודה כגון ג'אז ובלוז, שהשפיעו על המוזיקה של המאה ה-20. ניתן למצוא דוגמה יפה של שיר עבודה דרום אפריקאי בתחילת הסרט "אחי, איפה אתה?" של האחים כהן, בביצוע של זמר הג'אז ג'יימס קרטר לשיר "פו לזרוס" (Po Lazarus). שיר עבודה נוסף שהתפרסם בזכות הביצוע של הארי בלפונטה הוא השיר הג'מייקני "Banana Boat Song".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.