יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית. גרפינקל ניהל מספר רב של חפירות באתרים מן התקופה הנאוליתית של המזרח הקרוב, ופרסם 15 ספרים וכמאה מאמרים על מגוון נושאים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שבמרכזם אומנות, פולחן וריקוד.

יוסף גרפינקל
Yosef Garfinkel
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס פולונסקי לשנת 2006
תרומות עיקריות
חפירות בעמק הירדן התיכון ובשפלת יהודה, ישראל

תולדות חייו וקריירה מדעית

יוסף גרפינקל השלים לימודי תואר ראשון בגאוגרפיה וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1981, ולימודי תואר שני בארכאולוגיה מקראית בשנת 1987.

בין השנים 1987-1983 שימש גרפינקל כעוזר מחקר באוניברסיטה העברית וניהל את החפירות באתר הארכאולוגי שביפתחאל בגליל התחתון. גרפינקל חשף חמישה מפלסי התיישבות, רצפות טיח, בורות, קברים, אתרי קבורה ועצמות בעלי חיים מן התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב'[1]. בחפירות נתגלו זרעי פול, שהם העדות הקדומה ביותר בעולם לביות קטנית מסוג זה, וכן כמויות גדולות של זרעי עדשים.

משנת 1986 עד שנת 1987 ניהל גרפינקל את החפירות הראשונות באתר הארכאולוגי בגשר בעמק הירדן. החפירות הובילו למסקנה על קיומו של כפר קטן מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א' ששכן באזור. בין היתר נחשפו בחפירות ממצאים נדירים שלא הופיעו באתרים אחרים מאותה תקופה, ביניהם בית מלאכה לייצור כלי בזלת.

בשנים 1990-1989 ניהל גרפינקל חפירות באתר הארכאולוגי שליד שער הגולן, בו שוכן הכפר הירמוכי המתאורך לתקופה הנאוליתית הקרמית. גרפינקל ניהל חפירות נוספות באותו אזור במהלך 2004-1996. בחפירות נחשפו ממצאים רבים הקשורים לתרבות הירמוכית, ובנייה בהיקף נרחב שאין לו אח ורע באותה תקופה. בנוסף ניהל גרפינקל בשנים 1990-1989 שתי חפירות בתל עלי שמדרום לכנרת, בעמק הירדן.

בשנת 1992 השלים את הדוקטורט תחת הדרכתם של פרופ' אמנון בן תור ופרופ' נעמה גורן-ענבר בנושא "התרבות החומרית בעמק הירדן בתקופות הנאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה". לאחר מכן השלים באותה שנה (1992) גם את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הארוורד שבארצות הברית.

במהלך השנים שימש גם כחוקר במכון אולברייט לארכאולוגיה (1993-1985) וכעוזר מחקר במרכז הצרפתי למחקר בירושלים (1987-1992). בשנת 1994 מונה גרפינקל לאוצר מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות שבקיבוץ שער הגולן.

בין השנים 1998-1995 שימש כראש המחלקה לארכאולוגיה בשלוחה של האוניברסיטה העברית ברחובות, כאשר בין השנים 1998-1997 ניהל גרפינקל חפירות באשקלון הנאוליתית, השוכנת מצפון לתל אשקלון, לחופי הים התיכון. בחפירות נחשפו כ-100,000 עצמות בעלי חיים ואלפי פריטים מאבני צור.

בשנת 2004 ערך גרפינקל סקר ארכאולוגי בתל צף יחד עם יורק ראון[2]. בשנים 2007-2005 חפר באתר בהיקף נרחב וחשף מבני חצר גדולים ובהם ממגורות עגולות מאורגנות בשורות. באתר נתגלו קשרים ארוכי טווח לאנטוליה (אובסידיאן), למסופוטמיה (כלי חרס של תרבות עובייד) ולמצרים (צדף נילוטי).

בין השנים 2006-2004 שימש כראש המדור לארכאולגיה מקראית, ולאחר מכן החל לכהן כפרופסור בקתדרה על שם יגאל ידין לארכאולוגיה של ארץ ישראל. כמו כן, גרפינקל זכה בשנת 2006 ב"פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח" מטעם האוניברסיטה העברית[3].

משנת 2007 ועד 2013 ניהל גרפינקל חפירות בחורבת קייאפה בסמוך לעמק האלה יחד עם הארכאולוג סער גנור. בחפירות נחשפה עיר קדומה המתוארכת לתקופת בית ראשון ביהודה (כ-1000 לפנה"ס), ובה נמצאו ממצאים חריגים שאינם מוכרים מאתרים אחרים באזור יהודה. בנובמבר 2008, הודיעו הארכאולוגים כי חשפו אוסטרקון (שבר של קנקן חרס) שעליו כתובת בעברית בכתב פרוטו-כנעני הכתובה בדיו, וכתובת זה היא הטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה[4].

בין השנים 2013-2017 ניהל את משלחת החפירה הרביעית בתל לכיש.

ביולי 2019 זיהה פרופ' גרפינקל, יחד עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה את צקלג באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה - בין קריית גת ללכיש.[5]

גרפינקל נשוי לטל אילן, פרופסור ללימודי מגדר מהאוניברסיטה החופשית של ברלין.

תגליות מדעיות

Shaar Hagolan Mother Goddess clay figurine
פסלון אשה מחימר שנמצא בכפר הירמוכי, שער הגולן

התרבות הירמוכית

בחפירות באתר הארכאולוגי בשער הגולן מצא גרפינקל ממצאים רבים בכפר הירמוכי, ששינו את הידוע על התרבות הירמוכית שהתקיימה באותו מקום לפני 8,000 שנה, על גדות נחל הירמוך בסמוך לכנרת. נתגלה כי האזור היה מרכז תרבותי שהשפיע רבות על התפתחות התרבות בתקופה הנאוליתית, וכי הוא אחד מן היישובים הקדומים הגדולים בעולם. באתר נמצא המכלול הגדול ביותר של חפצי אומנות מהתקופה הפרה-היסטורית בארץ ישראל.

בין הממצאים שנחשפו באתר היו חלוקי נחל, חלוקי בזלת מחורצים בדגמים גאומטריים שונים, כלי אבן מלוטשים, שברי כלי חרס וצלמיות אדם. בין היתר נמצאו כ-300 פסלונים בדמות אשה שהיקף ירכיה גדול כמעט פי ארבעה מממדי גופה. כל הפסלונים מעוצבים בתנוחה דומה - יד אחת מונחת על החזה והשנייה מונחת על האגן הרחב. פסלונים דומים נתגלו במספר מקומות נוספים בבקעת הירדן, בלבנון ובנחל הירקון בתל אביב. לדברי גרפינקל, הזהות בין הדמויות מוכיחה כי הפסלון שימש למטרות פולחן ולא כחפץ אומנות בלבד. בנוסף סובר גרפינקל כי גם מינה של הדמות מתאים לרוח אותה תקופה, בה הפולחן הדתי התחלק לשתי רמות - ברמה הקהילתית, במקדשים, סגדו לרוב לדמויות גבריות; ואילו ברמה הביתית, במשפחה, שלטה הדמות הנשית[6]. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים לעשר שנים במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בעיר ניו-יורק.

כמו כן נחשפו באתר בתי חצר גדולים (בין 250 מ"ר ל-700 מ"ר), אשר ביניהם מפרידה מערכת של רחובות מרוצפים בחלוקי נחל ובטיח בוץ. ממערכת הרחובות ומסממנים נוספים שנחשפו המעידים על שילוב בין תכנון כפרי לעירוני ניתן להסיק על דרכי ההיווצרות של הערים הראשונות בעולם. לדברי גרפינקל, ייחודם של הבתים שנמצאו הוא גם בגודלם ובמספר הרב של החדרים אותו הם מכילים, לעומת בתים ביישובים עירוניים מתקופות מאוחרות בהם נמצאו שניים או שלושה חדרים בלבד[6].

מבצר האלה

Jugs in Situ, Khirbet Qeiyafa -2
קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009

משנת 2007 מנהל גרפינקל יחד עם גנור חפירות ארכאולוגיות בחורבת קייאפה אותה הוא מציע לזהות עם העיר המקראית שעריים. בחפירות חשפו החוקרים מבצר המוקף חומה באורך של כ-700 מטר וסביבה ביצורים רבים. לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, הביצורים במקום והעדר הממצאים הפלשתיים מעידים כי חורבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של ממלכת יהודה[7].

ביולי 2008, בעונה השנייה של חפירות במבצר, גילו גרפינקל וגנור אוסטרקון (שבר קנקן חרס) ברצפת אחד המבנים, שעליו חמש שורות של טקסט עברי כתוב בדיו בכתב פרוטו-כנעני. שפוענח מאוחר יותר כטקסט עברי מובהק, המכיל פעלים שאינם קיימים בשפות אחרות. על פי אחת הדעות, בטקסט מופיעה קריאה בעלת מאפיינים סוציאליים להגן על המעמדות החלשים, להתייצב לצידם ולתמוך בהם. תיארוך פחמן-14 של השכבה בה נמצאה הכתובת שנעשה באמצעות חרצני זית שנמצאו באתר, מראה כי הכתובת נוצרה בערך בשנת 1000 לפנה"ס. האוסטרקון תוארך לתקופה קדומה אף יותר מאבן תל זית, דבר ההופך אותו לטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה, ולתגלית ארכאולוגית בעלת חשיבות גבוהה.

לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של ממלכה בימי דוד המלך ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר במאה ה-10 לפנה"ס. מכאן כי לא ייתכן שהמעבר מחברה כפרית (תקופת הברזל I) לחברה עירונית (תקופת הברזל II) בישראל ויהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, כגישת הכרונולוגיה הנמוכה[8][9].

רשימת פרסומים

מאמרים נבחרים

ספרים

  • 1992. The Pottery Assemblages of Sha'ar Hagolan and Rabah Stages from Munhata (Israel). Paris: Association Paléorient, 360 pp.
  • 1995. Human and Animal Figurines of Munhata, Israel. Paris: Association Paléorient, 150 pp.
  • A. Ben-Tor, R. Bonfil, Y. Garfinkel, R. Greenberg, A.M. Maeir and A. Mazar. 1997. Hazor V. Jerusalem: Israel Exploration Society.
  • 1999. Neolithic and Chalcolithic Pottery of the Southern Levant. Qedem 39, Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, 321 pp
  • 1999. The Yarmukians, Neolithic Art from Sha'ar Hagolan. Jerusalem: Bible Lands Museum, 96 pp. (Exhibition Catalogue)
  • Y. Garfinkel and M. Miller. 2002. Sha'ar Hagolan Vol 1. Neolithic Art in Context. Oxford: Oxbow, 262 pp
  • 2003. Dance at the Dawn of Agriculture. Austin: Texas University Press, 326 pp
  • 2004. The Goddess of Sha'ar Hagolan. Excavations at a Neolithic Site in Israel. Jerusalem: Israel Exploration Society, 216 pp
  • Y. Garfinkel and D. Dag. 2006. Gesher: A Pre-Pottery Neolithic A Site in the Central Jordan Valley, Israel. A Final Report. Berlin: ex oriente, 214 pp
  • Y. Garfinkel and S. Cohen 2007. The Early Middle Bronze Cemetery of Gesher. Final Excavation Report. AASOR 62. Boston: American Schools of Oriental Research. 150 pp
  • Y. Garfinkel and D. Dag. 2008. Neolithic Ashkelon. Qedem. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University. c. 332 pp
  • Yosef Garfinkel and David Ben-Shlomo 2009. Sha'ar Hagolan Vol. 2. (Qedem Reports 9). Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University, 308 pp.
  • Yosef Garfinkel and Saar Ganor 2009. Khirbet Qeiyafa Vol. 1. Excavation Report 2007-2008. Jerusalem: Israel Exploration Society, 304 pp.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יפתחאל דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גליון 121
  2. ^ תל אל צאף, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117 (2005
  3. ^ פרסים ומלגות - שנת 2006, עיתון האוניברסיטה העברית "קו פנים"
  4. ^ הטקסט העברי הקדום ביותר התגלה במבצר האלה, האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לדוברות
  5. ^ מצאנו את צקלג המקראית וואלה 8 יולי 2019
  6. ^ 6.0 6.1 עמירם ברקת, ‏"הנשים השמנות" מקיבוץ שער הגולן יוצגו במקביל במוזיאונים הידועים בעולם, באתר "הידען", 7 ביולי 2003
  7. ^ חורבת קאייפה: ביצור הגבול בממלכת יהודה, יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
  8. ^ חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
  9. ^ אסף שטול-טראורינג, סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קייאפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011.
1956 במדע

ערך מורחב – 1956הקמת אוניברסיטת תל אביב

ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

בית דוד

בית דוד הוא שושלת המלוכה שתחילתה בדוד המלך שהתחתן בבית קודמו, שאול, וממשיך שושלתו, בנו, שלמה המלך. כל מלכי ממלכת יהודה, למעט עתליה, מתייחסים אליו.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועד לשנת 586 לפנה"ס לערך. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, ‏(832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

גרפינקל

גרפינקל הוא שיבוש של השם "גרפונקל", שם משפחה יהודי, (ביידיש: גאָרפֿינקל) שמקורו במילה הגרמנית Karfunkel. פירוש המילה הוא הצורה הארכאית של אבן יקרה אדומה.

האם התכוונתם ל...

גשר (אתר ארכאולוגי)

גשר הוא אתר ארכאולוגי בעמק הירדן, על הגדה הדרומית של נחל תבור, ליד קיבוץ גשר. באתר נמצאו סימני התיישבות משתי תקופות: מתחילת התקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה. האתר נחפר לראשונה בין השנים 1987-1986 על ידי הארכאולוג יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, ובין השנים 2002-2004 על ידי סוזן כהן מאוניברסיטת מונטנה.

בתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א (האלף התשיעי לפנה"ס) האתר היה יישוב קטן, מורכב ממספר מבנים מעוגלים. באתר נמצאו כלי צור כולל כלים עם חוד אל-חיאם. אחד הממצאים החשובים באתר היה בית מלאכה לייצור כלים מבזלת. זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא כזה במזרח הקרוב בתקופה הנאוליתית. בית המלאכה ייצר גרזנים מבזלת וכלים נוספים שנשלחו מבית המלאכה למרכזים נאוליתים אחרים, כגון יריחו והאתר ליד נתיב הגדוד. תיארוך רדיומטרי שבוצע באתר תיארך אותו כאחד הקדומים ביותר בתקופה הנאוליתית. זו התקופה של יסוד היישובים הראשונים ותקופת המעבר לחקלאות. דוח סופי על תקופה זו פורסם בשנת 2006.

בתקופת הברונזה התיכונה IIא האתר שימש כבית קברות, ונמצאו בו כ-29 קברים. הקברים היו קברי פיר שנחפרו באדמה בתוך המשקע הגאולוגי. בכל קבר היה נקבר אחד בלבד, והוא מעולם לא נפתח שוב. עובדה זו עזרה בקידום הידע לגבי מנהגי קבורה בתקופה זו, כולל תנוחות הנקברים וכמות פסלי האלים שהוכנסו לקבר ליד הנקבר. בארבעה קברים נמצאו גם חודי חנית וגרזנים מארד, כולל שלושה גרזיני מקור הברווז. דוח סופי על החפירה פורסם בשנת 2007.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

התרבות הירמוכית

התרבות הירמוכּית היא תרבות ארכאולוגית מהתקופה הנאוליתית הקרמית שהתקיימה בערך בין השנים 6400 - 5800 לפנה"ס, לפי תאריכי פחמן 14 מכוילים. התרבות הוגדרה לראשונה באזור שדות שער הגולן, והיא קיבלה את שמה על שם נהר הירמוך הזורם בסמוך. זוהי התרבות הראשונה שעשתה שימוש בכלי חרס בפרה-היסטוריה של ארץ ישראל בפרט ואחת מהעתיקות שעשו בהם שימוש באזור הלבנט בכלל. עוד ידועים באתרי תרבות זאת מבני חצר גדולים, באר, חפצי אמנות ועדויות לכלכלה חקלאית הנסמכת על גידול צמחי תרבות וחיות משק.

חגי משגב

ד"ר חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חורבת קייאפה

חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, עם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר. האתר שוכן על גבעה, סמוך לבית שמש של היום, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה. הארכאולוג יוסף גרפינקל, שעמד בראש משלחת החפירות באתר מייחס את הממצאים הקדומים במקום לתקופת דוד המלך ורואה בהם הוכחה לכך שבזמנו של דוד הייתה ביהודה ממלכה חשובה וחזקה, כמתואר במקרא. טענה זו שנויה במחלוקת. באשר לזיהוי המקום, גרפינקל מזהה את האתר עם העיר "שעריים" המקראית הנזכרת בסיפור דוד וגולית בעקבות שני השערים שנמצאו בחומת העיר, ואילו חוקר המקרא גרשון גליל מזהה אותו עם העיר "נטעים" המוזכרת בדברי הימים.

במאי 2014 הופקדה התוכנית המכריזה על האתר ועל עמק האלה כגן לאומי ובראשית 2016 היא אושרה. בכך בוטלה תוכנית הבנייה לשכונה הדרומית של רמת בית שמש והובטח קיומו ופיתוחו של האתר.

יעקב עולמי

יעקב עולמי (ינואר 1906 – 29 ביוני 1990) היה אגרונום וארכאולוג ישראלי, הנחשב לאחד מאבות המחקר הארכאולוגי הפרהיסטורי בארץ ישראל. מפעל חייו המדעי היה סקר ארכאולוגי מקיף בכרמל ובסביבתו. הסקר, שארך שנים רבות, פורסם בשני ספרים ובמאמרים רבים והביא לידיעה מקיפה של התיישבות האדם בכרמל בכל התקופות. במסגרת הסקר גילה עולמי את האתרים הפרהיסטוריים נחל אורן ומערת רקפת, וכן גילה ותיעד עשרות אתרים ונקודות ממצא נוספים, שחלקם כבר נהרסו עקב הפיתוח המואץ באזור.

יפתחאל (אתר ארכאולוגי)

יפתחאל הוא אתר ארכאולוגי השוכן בגליל התחתון כחצי קילומטר מדרום למחלף המוביל על הגדה המזרחית של נחל יפתחאל. ליד האתר נמצא תל קטן ששמו הערבי הוא חירבת ח'אלדיה, שמזוהה עם העיר יפתח-אל המוזכרת בספר יהושע, יט, כז כחלק מנחלת שבט אשר. חשיבותו של האתר בממצאים שנתגלו בו מהתקופה הנאוליתית.

מבנה בית המקדש

לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

מקדשים אלו שונים אחד מן השני בהרבה מאוד ממאפייניהם האדריכליים, אך הם מקיימים תבנית בסיסית דומה. לתפיסת הרמב"ם, מצוות בניין בית המקדש התקיימה בכל המקדשים האלה, ועל כן היא כוללת, לשיטתו, רק את המאפיינים הבסיסיים המשותפים לכולם.

מדלן מומצ'וגלו

ד"ר מדלן מומצ'וגלו היא וירולוגית, אימונולוגית, תעשיינית וארכאולוגית ישראלית.

במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בשנות ה-80 בציריך, חקרה ד"ר מומצ'וגלו את תכונות פרי הסמבוק השחור. היא מצאה כי רכיבים שונים במיצוי גורמים לשיבוש מנגנוני חדירת וירוס השפעת לתוך תאים בריאים וכך מונעים את התרבותו.

מומצ'וגלו עלתה לארץ וב-1991 הקימה בירושלים מפעל קטן, "רזי בר" לייצור תוסף מזון טבעי "סמבוכל" המבוסס על פרי הסמבוק השחור ומסייע בחיזוק המערכת החיסונית ובמניעת הדבקות בוירוסים. לאחר שניהלה את המפעל במשך שנים מכרה מומצ'וגלו את המפעל.

נכון ל-2017, מומצ'וגלו חברה בצוות המחקר של הארכאולוג פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית והשתתפה בחקר הממצאים מחורבת קייאפה. מחקרה התמקד בדגם בית המקדש הראשון שנמצא באתר וב-2013 היא פרסמה יחד עם גרפינקל ספר העוסק בממצאים אלה.

מומצ'וגלו מתגוררת בירושלים ולה שלושה ילדים. בתה היא הפיזיקאית פרופ' נטלי בלבן מהאוניברסיטה העברית.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'של"ח (796 לפנה"ס - 422 לפנה"ס).

על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) החלו להיווצר באזור מקומות יישוב, ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה ממלכת יהודה.

ממלכת יהודה לעיתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתפ"א - ב'תתקס"ד (879 לפנה"ס - 796 לפנה"ס).

עד כה לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכה מאוחדת זו והשאלה אם היא התקיימה בפועל או שהייתה רק אגדה, נתונה במחלוקת.

עופר בר-יוסף

עופר בר-יוסף (באנגלית: Ofer Bar-Yosef; נולד ב-1937) הוא פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד, פרופסור לארכאולוגיה פרה-היסטורית באוניברסיטה העברית, ואוצֵר מוזיאון פּיבּוֹדי באוניברסיטת הרווארד בתחום הארכאולוגיה הפלאוליתית. בר-יוסף הוא מחשובי החוקרים הישראלים של העת הפלאוליתית.

צקלג

צקלג היא עיר מקראית בארץ פלשתים בה ישב דוד בימים שברח מפני שאול ובעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.

תל לכיש

תל לכיש הוא תל חשוב בשפלת יהודה, גובל בנחל לכיש. שמו בערבית - תל אֶ דֻוֵיר. שטחו כ־124 דונם, והוא זוהה על ידי החוקר האמריקאי ויליאם אולברייט בשנת 1926. בשנת 1994 הוכרז כגן לאומי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.