יוסף בן-גוריון

יוסף בן-גוריון היה מראשי "ממשלת החירות" המתונה, שהנהיגה את היהודים בארץ ישראל בחלקו הראשון של המרד הגדול ברומאים.

לאחר פרוץ המרד הגדול ולאחר מפלתו הצבאית של קסטיוס גלוס, אשר ניסה לדכא את המרד, הוקמה בשנת 66 "ממשלת חירות" בירושלים. בין בעלי התפקידים בממשלה היה יוסף בן-גוריון, אשר יחד עם חנן בן חנן מונה למפקדה הצבאי של ירושלים, ופעל לחיזוק חומותיה.[1] הממשלה כללה את נציגי המעמדות העשירים, הצדוקים, הכוהנים, האצילים והעשירים, ונראה שיוסף בן-גוריון בא מתוכם, מאחר שיוסף בן מתתיהו מזכיר לפני כן את גוריון בן יוסף כאחד מ"האנשים נשואי הפנים בקרב העם".[2]

בחורף של שנת 67 נרצח חנן בן חנן על ידי האדומים שהזמין יוחנן מגוש חלב לסייע לו במלחמות הפנימיות שבין הקנאים שבראשותו, ובין ממשלת המתונים. במעשי רצח אלו, בהם נספו אלפי אנשים, ובהם ראשי "ממשלת החירות", חנן בן חנן ויהושע בן גמלא. לאחר עזיבת האדומים, המשיכו הקנאים במסע חיסול שכבת ההנהגה הלאומית (שנת 68). הם רצחו את נכבדי העיר וגם את גיבורי המלחמה, מתוך חשש שאלה יתעמתו איתם ויענישו אותם. בין הנרצחים היה גם גוריון, שיוסף בן מתתיהו אומר עליו שהיה "איש רם המעלה והיחש, חובב שלטון-עם ומלא רוח אהבת הדרור מכל יתר היהודים, כי ישרת לבו ויתר מעלות רוחו הכריעו אותו לטבח".[3]

לא נתברר הקשר בין "גוריון בן יוסף" ל"יוסף בן-גוריון", ואם מדובר באותו אדם.

במאה העשירית הופיע באיטליה ספר היסטוריה יהודית בשם "ספר יוסיפון", המבוסס על חיבורו של יוסף בן מתתיהו, ואשר מחברו כינה עצמו "יוסף בן-גוריון". ככל הנראה מדובר בשיבוש שמו של בן-מתתיהו בעקבות חלק מהתרגומים הלטיניים.

במאה העשרים החליט המנהיג הצעיר דאז דוד גרין לעברת את שמו, ובחר בשם "דוד בן-גוריון" על שם מנהיג זה.

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק כ, פסקה ג, סעיף 563.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ג, פסקה ט, סעיף 159.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ו, פסקה א, סעיף 358.
אביגדור גרין

אביגדור גרין (26 בינואר 1856 – 13 במאי 1942) היה פעיל ציוני, אביו של דוד בן-גוריון.

אוצר הגדולים אלופי יעקב

אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.

אלעזר בן שמעון

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול. כרבים ממנהיגי המרד הגדול, רוב הידוע על אלעזר בן שמעון לקוח מכתבי יוסף בן מתתיהו, ואין מקורות נוספים המעידים על חייו.

בן-גוריון (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה

הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האניה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בזמן כהונתו כראש הממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה. המצור הסתיים בכיבושה של העיר בידי כוחות האימפריה הרומית תחת פיקודו של טיטוס. במהלך כיבוש ירושלים (שבוצע במספר שלבים) שרף הצבא הרומאי את בית המקדש, ערך טבח באוכלוסייתה, והחריב את העיר. מספר ההרוגים שמתו בחרב או ברעב הסתכם במאות אלפים. ההרס והטבח שבאו בעקבות כיבוש ירושלים, גרמו לשקיעתהּ של העיר לאחר מאות שנים של שגשוג ופריחה.

ההתקוממות בירושלים נגד השלטון הרומי, היוותה את השלב הראשון ואת המאיץ לפרוץ מרד כללי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל נגד האימפריה הרומית. המרד פרץ בהדרגה לאחר תסיסה ארוכה בת שנים רבות שהונעה מסיבות שונות ומגוונות, אך בעלות אופי אחיד ומשותף. המרד כלל את כל חלקי ארץ ישראל ואף מחוצה לה, אך המערכה המרכזית התרחשה בירושלים. המורדים היהודים, שהיו מלכתחילה מפולגים למספר סיעות, ניהלו מלחמת אחים קשה בתוך העיר, במקביל למערכה נגד האויב הרומי. הם השכילו להתאחד רק לאחר שהצבא הרומאי הטיל מצור על העיר ותקף אותה, אך בשלב זה של המרד, זה כבר היה מאוחר מדיּ.

ההשלכות של החורבן על העם היהודי היו קשות והשפעתן הייתה במגוון תחומים ולטווח ארוך, עד לימינו אנו.

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית. המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא.

המרד החל בשנת 66 לספירה, בין הגורמים לו – אכזריות השלטון הרומי, סכסוך בין יהודים לאוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל, ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון וכן מתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים וכיתות אחרות. לאחר הצלחות ראשוניות של המורדים, נשלחו המצביאים הרומאים אספסיאנוס ובנו טיטוס לדכא את המרד. שיאם של הקרבות היה בשנת 70 לספירה, עם כיבוש ירושלים והחרבת בית המקדש על ידי טיטוס, אולם דיכוי המרידה בכל מעוזי המורדים, בהם מכוור ומצדה, נמשך כשלוש שנים נוספות.

המרד נכשל כישלון חרוץ, ומנהיגיו נהרגו או נלקחו בשבי. הגליל וירושלים חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו, נפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות, ומרכזו הרוחני והדתי של העם היהודי, בית המקדש השני, חרב. כמעט כל המידע אודות המאורעות נמסר בידי יוסף בן מתתיהו בספרו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים".

יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול. על פי החוקרים, חובר הספר או נערך בשנת 953 לספירה, באחת מערי דרום איטליה, והוא עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו (המכונה ביוונית: יוספוס), המכונים "פסאודו-הגסיפוס" (על שם שגיאת תעתיק שזיהתה את יוספוס עם הגסיפוס, אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה שהעיבוד יוחס לו), וליקוט של מקורות נוספים.

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת. למרות זאת זכה באהדתם של קיסרי השושלת הפלאבית, אספסיאנוס וטיטוס בנו, שהעניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי במהלך המחצית השנייה של חייו. עם קבלתו את האזרחות הרומית על ידי טיטוס הפך שמו על שם פטרונו כנהוג ל"טיטוס פלאוויוס יוספוס".

ארבעת ספריו שחיבר ברומא בשפה היוונית השתמרו לדורות בשלמותם, אירוע נדיר למדי בקרב סופרי העת העתיקה שרוב חיבוריהם אבדו. זאת עקב הערך המוסף שהיה לחיבוריו "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתאולוגיה הנוצרית, דבר שהשפיע גם על השתמרות שאר חיבוריו עד לימינו. בניגוד לכנסייה, המסורת הרבנית לא הכלילה בתוכה את כתביו ועניין יהודי מחודש בהם התעורר רק במאה ה-19.

ירחמיאל בן שלמה

ירחמאל בן שלמה (Jerahmeel Ben Solomon) היה חכם יהודי איטלקי שחיבר את הספר "דברי הימים" במאה ה-12. את ספרו חיבר על סמך כתבי יד רבים, בהם "קדמוניות היהודים" מאת יוסף בן מתתיהו, "יוסיפון" מאת יוסף בן-גוריון ו"קדמוניות המקרא" שיוחס בטעות לפילון האלכסנדרוני (לא ברור אם מן המקור העברי או מן התרגום ללטינית). את הכתוב בארמית בספר דניאל תרגם לעברית וצירף לספרו.

בשנת 1899 פרסם משה גסטר באמצעות חיבורו של אלעזר בן אשר הלוי את תרגום הספר לאנגלית. במחקר של פרופ' עלי יסיף מאוניברסיטת תל אביב נתברר כי אלעזר בן אשר הלוי ערך את 'ספר הזכרונות' שלו בראשית המאה ה-14, כמאתיים שנה לאחר ירחמיאל, והשתמש בחיבורו של ירחמיאל כאחד ממקורותיו העיקריים. חיבורו של ירחמיאל איננו מצוי בידינו, וכעת ניתן למצוא רק את הגרסה של אלעזר בן אשר הלוי.

יריחו

יְרִיחוֹ (בערבית: أريحا (מידע • עזרה) - אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר - כ-250 מטר מתחת לגובה פני הים - הופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם. יריחו היא ממקומות היישוב העתיקים בעולם, והתקיים בה יישוב מוקף חומה כבר בשנת 9500 לפנה"ס בערך, דהיינו לפני כ-11,500 שנה.

כתים

כִּתִּים הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו השלישי מתוך ארבעה של יוון בן יפת.

שמו של כתים מופיע במקור העמים שבספר בראשית: "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים." (בראשית, י', ב'-ד')

העיר לרנקה בחופה המזרחי של קפריסין נקראה בעת העתיקה כתיון. לפיכך זיהה יוסף בן מתתיהו את הכתים עם קפריסין.

ישעיהו מדבר על "ארץ כתים" אשר ככל הנראה היו עם שהתמקם במערב טורקיה.

במכתבי אלישיב מהמאה השביעית לפנה"ס בתל ערד מוזכרים "כתיים" שאליהם מיועדת חלק מהאספקה שאוחסנה במצודה - יש המתרגמים זאת כ"יחידת שכירי חרב מכתיון" ששירתו בצבא ממלכת יהודה.

מגילות ים המלח מייחסות את השם לרומאים או לממלכת אשור.

חלק מהחוקרים מקשרים בין כתים לשפה האכדית, אחרים (ביניהם מקס מילר) טוענים כי כתים היה אבי האימפריה החתית.

עברות

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.